|
|
עמוד:66
מיושמת רק בתחומי לימוד ממוקדים ומצומצמים ולא בכל תחומי הלימוד Dub › et al ., 2012 ;) . ( La Paz , 1999 לגבי תלמידים מחוננים , התמונה העולה מהמחקר אינה קוהרנטית . במחקרים שונים נמצאו ראיות מגוונות ולעתים אף מנוגדות להשפעות של מודלים שונים של הוראה על היבטים הקשורים בפן הרגשי חברתי של תלמידים אלו . מצד אחד , נטען כי ללמידה בכיתה הטרוגנית עלולות להיות השפעות שליליות מבחינה רגשית וחברתית על תלמידים מחוננים , השפעות שמקורן בגורמים כגון הצקות ובריונות , היעדר אתגר לימודי המוביל לשעמום וירידה במוטיבציה Baker et al ., ) , ( 1998 ותחושה שמורים וחברים לכיתה אינם מבינים ואינם מעריכים אותם Adams-Byers ) . ( et al ., 2004 גורמים אלו עלולים להוביל לתחושות של בדידות ותסכול , לדיכאון או לניסיון של המחוננים להתאים את עצמם על ידי הסתרת יכולותיהם המיוחדות Clasen & Clasen , ) . ( 1995 מנגד , למידה בקבוצת מחוננים מגבילה את האינטראקציה של תלמידים אלו עם בני גילם שאינם מחוננים ואת ההזדמנות לתהליך של הסתגלות נורמטיבית לחברה . במחקר שנערך בקרב 44 תלמידים מחוננים בכיתות הש-י״א על מנת להעריך את ההשלכות שמייחסים התלמידים עצמם ללמידה בכיתה הומוגנית או הטרוגנית על מעמדם החברתי והישגיהם בלימודים , נמצא כי התלמידים תפשו את הקבוצה ההומוגנית באופן חיובי יותר בהקשר של תוצאות לימודיות , אך בהקשר הרגשי חברתי הם הביעו רגשות מעורבים לגבי הסביבה העדיפה מבחינתם וייחסו ערך הן לדמיון בין החברים בכיתה ההומוגנית והן למגוון החברתי הקיים בכיתות הטרוגניות . ( Adams-Byers et al ., 2004 ) החוקרים הדגישו את החשיבות שבמציאת דרכים שיאפשרו לתלמידים מחוננים לשמר קשרים עם חבריהם מכיתות אחרות . למידה שיתופית צורת ארגון אחרת של הלימודים היא הלמידה השיתופית , שם כולל למספר רב של שיטות הוראה ולמידה המדגישות את החשיבות של דו שיח שיתופי ( ולא תחרותי ) בין התלמידים השונים בכיתה ואת התפישה של תפקיד המורה כמאפשר ומקדם דו שיח כזה ואווירה של ״ביחד״ ושיתוף פעולה בכיתה ( ויגוצקי , . ( 2004 שיטות אלו כוללות עבודה קולקטיבית של תלמידים בקבוצה קטנה , ללא התערבות ישירה ומיידית של המורה , על מנת שכל תלמיד יוכל להשתתף במשימה הקבוצתית המשותפת ולתרום לה . ( Cohen , 1994 ) בלמידה שיתופית התלמידים חותרים להשיג את מטרותיהם באמצעות תמיכה ושיתוף אחרים בקבוצה או בכיתה Martin ) . (& Dowson , 2009 נמצא כי שיטות אלו יעילות בשיפור ההישגים הלימודיים של התלמידים ובמיוחד בקידום תפקודם הרגשי חברתי . כך למשל , במסגרת מחקר שנערך בקרב 911 ילדים בני 7-5 שהשתתפו בתכנית התערבות בנושא יחסים בינאישיים לשם שיפור יעילות העבודה הקבוצתית בכיתה , נמצא שבהשוואה לקבוצות הביקורת , הילדים מקבוצת הניסוי השיגו במהלך שנת הלימודים שיפור משמעותי יותר בקריאה ובחשבון , במוטיבציה לעבוד עם אחרים בקבוצה , בתקשורת הבינאישית עם חברים לקבוצת הלמידה וכן ביכולת להתמקד במשימה ובהשתתפות בעבודה הקבוצתית . ( Kutnick , Ota & Berdondini , 2008 )
|
|