|
|
עמוד:18
ננסה לענות על השאלות האלה בעזרת תובנות של שני הוגי דעות שהתחבטו בהן לעומק – ישעיהו ברלין ( 1997-1909 ) ומיכאל רוזנק . ( 2013-1932 ) ברלין , פילוסוף יהודי אנגלי , עסק רבות בפלורליזם של ערכים וקונפליקטים בין ערכים וניסח השקפת עולם העוסקת בפלורליות של ערכים – אפילו ערכי יסוד – שבאופן בלתי נמנע באים לידי התנגשות . רוזנק , פילוסוף של החינוך היהודי , ביקש להנהיר מה שנראה לו כדיאלקטיקה הקיימת במסורת היהודית בין מחויבות חד משמעית למה שהוא מכנה ״ערכים קיומיים״ – ערכי יסוד כמו כבוד האדם הנברא בצלם וההתנגדות לכל סוגי האלילות – לבין ערכים שבהכרח באים לידי קונפליקט , כגון שלום ואמת או צדק וחמלה , ערכים שבסיטואציות שונות אין ברירה אלא להעדיף אחד מהם על פני השני . והאם , שואל רוזנק , יש גם מקום לביטוי ערכים אישיים , לא רק ערכים חברתיים או תרבותיים , במסגרת המסורת היהודית ? ישעיהו ברלין : פלורליות של ערכים בראשית דרכו הפילוסופית גילה ישעיהו ברלין שהפילוסופים היוונים הגדולים דוגמת אפלטון ואריסטו האמינו שאפשר ( וצריך ) לחפש ולגלות תשובות אמת לשאלות אתיות ופוליטיות – שאלות העוסקות בחיים הטובים ליחיד ולחברה . הדתות המונותאיסטיות הגדולות האמינו שתשובות לשאלות אלו ניתנות בהתגלות ובפרשנותה המוסמכת , ואילו הפילוסופים סברו שעל האדם לבררן בסיוע השכל בלבד . אף הפילוסופים של המודרנה המוקדמת ( כגון דקרט , בייקון ולוק ) האמינו ( כל אחד בדרכו ) שאפשר להתגבר על דורות של אמונות טפלות , להגיע לאמת התבונית בעניינים אלו וליישמה . לדעתם אפשר ( וצריך ) להשתמש במתודה המדעית לא רק בנוגע לטבע אלא גם בכל הקשור לחברה , כדי לגלות את חוקי ההתנהגות האנושית ואת הצרכים העיקריים של בני אדם ושל החברה ולספק אותם . הנחתם המשותפת הייתה שהאנושות מתקדמת לעבר חשיפת האמת והיווצרות הרמוניה בין היחיד לבין החברה ובין החברה לבין הטבע . הגישה המדעית , כך סברו , תאפשר לבער את האמונות הטפלות , הדעות הקדומות והבערות הכללית . הנחות היסוד של התפישה היוונית הקלסית והתפישה המודרנית המוקדמת ( וגם של הדתות המונותאיסטית ) היו : . 1 לכל השאלות האמיתיות יש רק תשובה אמיתית אחת ולכן כל התשובות האחרות הן טעויות . . 2 יש שיטה רציונלית ראויה וידועה שאפשר לסמוך עליה בחיפוש אחר התשובות האמיתיות . . 3 התשובות האמיתיות , לכשיתגלו , יעלו בקנה אחד אלו עם אלו , שהרי כל האמיתות חייבות להיות הלימות זו עם זו . בכך הן יתגבשו לכלל שיטה אחת שלמה .
|
|