|
|
עמוד:12
שיטות הריפוי של אסקלפיוס , שהתבססו על רפואה הוליסטית עם שילוב של מרשמים רפואיים , מרשמי התעמלות ומסאז ' ים , שינויי תזונה , טיפולי הידרותרפיה והתעמלות במים וגם התערבויות ניתוחיות שונות , היוו בסיס לרפואה היוונית . פרט לציוד לניתוחים כגון סכין המנתחים , מלקחיים ועוד המציא אסקלפיוס גם את החבישה הסטרילית לאחר הרתחה במים . נראה שכבר בתקופה עתיקה זו הייתה בעיה של עלות הרפואה , שכן באיליאדה - ספרו הידוע של הומרוס המתאר את מלחמת טרויה - מצוטט אחד הלוחמים ששמו אידמנאוס שאמר כך " כירורג היודע לשלוף ראש חץ מלוחם או לרפא את הפצע על ידי משחות שווה לפחות כמו חטיבה של חיילים " . במאה החמישית לפני הספירה מתאר ההיסטוריון הראשון הרודוטוס את הרופא דמוסדס כמי שהצליח להחזיר פריקה של הקרסול אשר אירעה למלך דריוש בעת שקפץ מסוסו . העקרונות הבסיסיים שמלווים אותנו עד היום ברפואה הם היכולת לבדוק את המטופל לאחר האזנה לתלונותיו ( אנמנזה , ( לפי התסמינים והממצאים לקבוע אבחנה ( דיאגנוזה ) וכתוצאה מהאבחנה לקבוע טיפול ולהסיק על הסיכוי להחלמה ( פרוגנוזה . ( עקרונות אלו תוארו על ידי היפוקרטס 370-460 ) לפני הספירה , ( שהיה צאצא למשפחת רופאים מן האי קוס ונחשב לאבי הרפואה המודרנית . התרומה שלו לרפואה רבה מאוד , ונראה שהוא עסק רבות גם באורתופדיה . בין השאר הוא המציא את סד המתיחה המשמש אותנו עד היום ואת וטכניקות המתיחה לשם החזרה של פריקות של מפרקים . הטכניקה השכיחה ביותר הרשומה על שמו היא החזרת מפרק הכתף , הנהוגה עד היום . החידוש הגדול שחידש היפוקרטס לעומת הטכניקות המניפולטיביות שהיו ידועות מימי מצרים העתיקה היה העדר הפעלה של כוח סיבובי והקטנה ניכרת של הסיכון לשבירת העצמות הפגועות . במאה החמישית לפני הספירה גילה אפלטון את מבנה העצם והבין את החשיבות של מוח העצם לצורך יצירת הרקמות כולן . הוא מתאר את מוח העצם כמעין זרע כוללני המהווה בסיס לכל הרקמות בנות-התמותה . תגלית מדהימה זו נותרה לא ידועה 2500 שנים , עד שבעשורים האחרונים של המאה העשרים גילו מחדש את תאי האב בעלי יכולת ההתמיינות הבלתי מוגבלת ואת קיומם של תאי אב אלו במוח העצם . המעבר של הרפואה מיוון לרומא לא היטיב עם מעמד הרופא . ברומא רוב הרופאים היו עבדים וגישתם הייתה אגרסיבית וטכנית , ללא נשמה יתרה . החריג הבולט היה אורליוס קורנליוס צלסוס 25 ) לפני הספירה עד 50 לספירה , ( שתרומתו החשובה הייתה בתיאור הדלקת , כולל פירוט הסימנים הקלסיים שנותר נכון גם כיום : אודם , נוקשות , כאב ונפיחות . ספרו , שהתגלה מחדש במאה החמש עשרה , שימש כבסיס לקביעת המונחים האנטומיים המלווים אותנו כגון סחוס , הומרוס וכיוצא באלה . המהפכה הרפואית של רומא הובלה במידה רבה על ידי גאלן 200-130 ) לספירה ) ( תמונה . ( 1 מדובר בכירות אשר למד בבית הספר לרפואה במצרים , התמחה ביוון והגיע לשיא תהילתו ככירורג האחראי בבית הספר לגלדיאטורים בפרגמון . גלדיאטורים היו עבדים שהועסקו בקרבות לשם שעשועם של הצופים , קרבות אשר גרמו לפגיעות אורתופדיות לרוב . גאלן הגיע להבנה מעמיקה של פציעות אורתופדיות כולל פגיעות בעצב , כמו פגיעה במקלעת הברכיאלית , ובנוסף לכך למד לנתח מפרקים , שרירים ורצועות . ספרו של גאלן היה הבסיס לכירורגיה , כולל לכירורגיה האורתופדית , במשך 1500 שנה . אורתוכ'דיה כימי הביניים תקופת ימי הביניים הייתה תקופה ארוכה שבה חלה נסיגה בכל תחומי המדע ובמיוחד בתחום האנטומיה , שנפגע מהאיסור שהטילה הכנסייה על ביתור גופות לשם למידה . הכנסייה גם תמכה בתפיסה שמחלות הן עונש משמים , והדבר ריפה את ידי המטפלים . הידע של הרומאים סוכם בכמה אנציקלופדיות שהאחרונה שבהן נכתבה על ידי פאול מהאי אייגינה שליד אתונה . פאול חי במאה השביעית לספירה , וכבר בתקופתו ניכרה הנסיגה ברמת הרפואה שאפיינה את ימי הביניים . הניחו לפצעים להתרפא ריפוי משני תוך היווצרות זיהומים קשים ; צרבו פצעים והפכו פצע יחסית נקי לכווייה מדרגה שלישית ; המטופלים דיממו ונחלשו . אולם העובדה שספרו של פאול מאייגינה תורגם לערבית והפך להיות בסיס הידע ברפואה של העולם המוסלמי שימר לפחות חלק מהידע היווני הרומי עד לתקופת הרנסנס . חלק גדול מן ההישגים בתחום הרפואה בשלב המאוחר יותר של ימי הביניים היה קשור לגילוי מחדש של נתונים שהיו ידועים 1 . 1 גאלן היה הרופא המפורסם של הנלדיאנוורים וספר ! הווה הבסיס לכירורגיה כמשך אלף חמש מאות שנה
|
|