|
|
עמוד:13
לכתוב פרק בהיסטוריה הגרמנית המודרנית בהסתמכות על הגותו המוקדמת של היידגר . יוני אמר לי שהיידגר צייר לנו , ההיסטוריונים , דלת הפורצת דרך למקומות חדשים . אולם , הוסיף וסייג , הדלת הזו מצוירת על קיר . אי אפשר באמת לעבור דרכה . ספר זה הוא ניסיון לפתוח דלת זו אפילו במעט . מחקר וכתיבת ספר הם תמיד מאמץ אינדיבידואלי . אולם ללא השותפים לדרך שהתעניינו , קראו , העירו והאירו הם לא היו יכולים להגיע לכלל סיום . אני מבקש להודות לכולם ( לפי סדר האלף בית : ( יוני אלשיך , ז'וזה ברונר , ניר ברק , מרטין ג'י , שולה וולקוב , יגאל חלפין , שי לביא , פול לרנר , עופר נור , אנסון רבינבך , ג'יימס שיהן , רונן שמיר , יוג'ין שפארד , מיכל שפירא ותלמידי המחקר בסמינר הדוקטורנטים שבהנחייתי . תודה לאשתי זהר על הקריאות והתגובות הראשונות וכן על העריכה . תודה לשירי שפירא ולחנה לפלר עורכות הלשון של הספר , לרוית דלויה מפיקת הספר ולדורית שרפשטיין מעצבת הכריכה על עבודתן המסורה והמקצועית שמנעה ממני מבוכות רבות . לאלי שאלתיאל שפעם אחר פעם מאמין בי ומעניק לי את הזכות הגדולה לפרסם את ספרי בספרית אפקים שבעריכתו . וכתמיד , תודה מיוחדת למורתי שולה וולקוב , שבלעדיה לא הייתי מגיע לכתוב את ספרי .
|
|