|
|
עמוד:12
מטרים קוטרו . הפרויקט נותח באופן פורמלי ובהקשר לתולדות האמנות , אך גרסתה של צימבליסטה התייחסה דווקא למציאות הקיומית האישית שלה כאן ועכשיו : " כשהבנים שלי יצאו לצבא , " סיפרה , " הייתי בחרדה גדולה מאוד . הטבעתי את דמותם בתבליטים במעין תנוחה סופית . חשבתי שזה יציל אותם . אחר כך יצרתי תבליטים נוספים של דמויות 10 שוכבות , כמו מתים בארונות קבורה או בקבר אחים . " רק ב 2005 כתב אילן ויזגן כי נקודת המוצא של האמנית , שהביאה למפנה ביצירה במעבר מציור לפיסול , הוא הצורך להיות קונקרטית : " אם הייתי צריך לשים את האצבע על תאריך או על אירוע מסוימים , המסמנים את המפנה הזה , הייתי מצביע על מלחמת לבנון , . 1982 מלחמת לבנון הייתה שנויה במחלוקת בציבור הישראלי יותר מכל מלחמה אחרת . התארכותה וחוסר התוחלת שבה הביאו לכך , שלראשונה נפרץ שיח המלחמות הגברי , ונשמע ברמה קולן של הנשים , קולן של האימהות הישראליות . הטלטלה לא פסחה על צימבליסטה , בעצמה אם לחיילים , ושם נולד , כאמור , הצורך העז שלה להגיב , להעיר ולעורר לא באמצעות 11 כרזות והפגנות , אלא בכוח אמנותה . " בפרויקט " מרחב מוגן , " שהיה , למרבה הצער , אחד הפרויקטים האחרונים שלה , התייחסה צימבליסטה ישירות לכאן ועכשיו , אך מבט מעמיק על מכלול יצירתה , החל ברישומים המוקדמים , עבור דרך ההדפסים , יציקות הגוף , עבודות הווידיאו ועוד , מגלה כי מאז ותמיד התייחסה למצב הביטחוני והאישי של האדם בארץ . בפרויקט במגדל דוד , שהוקם בזמן האינתיפאדה השנייה ( אינתיפאדת אל אקצה , ( הייתה מודעת לסמליות המקום והעיר , והבנה זו היוותה שיקול באופן הצבת הפסלים . בהזדמנות אחרת ציינה צימבליסטה , כי בפרויקט שהציבה בעיר המעורבת עכו חשוב היה לה להציג את פסלי הבורקה ( הבגד המוסלמי המסורתי המכסה את גופן של נשים דתיות , ( שאותם כינתה עפרה צימבליסטה , המטפסים ) פרט , 2014 , ) יציקות גוף , צבע , בית האמנים , תל אביב ; תצלום : ירון מאירי Ofra Zimbalista , Climbers ( detail ) , 2014 , body casts , paint , The Artists' House , Tel Aviv ; photo : Yaron Meiri
|
|