|
|
עמוד:8
בדרך כלל עמדו החוקרים על דרכי ההשפעה של הטקסט הכתוב ופרשנותו על חיי הפרט והכלל . יעקב גרטנר מראה לנו במאמרו מקרה הפוך , כאשר המנהג המקובל אצל יהודי גרמניה , שחרג בפרטים מסוימים מהנוהג המופיע במשנה מכות פרק ג , משנה יד , מצא את דרכו לתוך הטקסט של המשנה עצמה . הוא משער שהגהה של סופר אשכנזי בשולי כתב היד שולבה בגוף הטקסט על ידי מעתיקים מאוחרים יותר . אבל למרות מרכזיותה בתרבות היהודית לא תמיד שלטה המילה הכתובה בחיי היום יום . כך מראה אברהם גרוסמן הסוקר את הפרשנות שניתנה לקללה לחוה "והוא ימשול בך" על ידי גדולי הרבנים בימי הביניים . פרשנות זו שימשה הצדקה לתפיסת האשה כנשלטת על ידי הגבר , ולמרות זאת מראה המחבר שהיה מרחק רב בין תפיסה תאורטית זו לבין המציאות היומיומית של נשות ישראל באותה תקופה . בכמה ממחקריו מראה זימר עד כמה חשובה ההיכרות עם הממצאים החומריים להבנת אופיים ודרך התהוותם של מנהגים שונים . בקובץ שלפנינו שתי חוקרות בודקות את קביעותיו של זימר עצמו בנושאים ספציפיים לאור הממצאים החומריים והאמנותיים ששרדו מימי הביניים ומראשית העת החדשה . שולמית לדרמן הולכת בעקבות מאמרו הידוע של זימר על התפתחות כיסוי הראש לגברים באשכנז , ומאששת את מסקנותיו , המיוסדות בעיקר על ניתוח טקסטים הלכתיים , על ידי בדיקת הייצוג של גברים באיורים של ספרים וכתבי יד . בהתייחסות אחרת למפגש בין תחום המנהג לבין הממצאים החומריים , סוקרת ברכה יניב את ההתפתחות של אריזת ספר התורה בקהילות אשכנז . ולבסוף , אפשר לומר שגם בתחום הספרותי לא מוצו עד תום כל המקורות האפשריים לתולדות המנהגים . יוסף ריבלין מדגים זאת דרך עיון בספרי שטרות כמקור למנהג . גם ספרים אלה , למרות בעיות מתודיות לא מעטות העומדות בפני כל חוקר הרוצה לנצל אותם , יכולים לשפוך אור חדש על תולדות המנהגים באשכנז . כאמור , התחום העיקרי השני במפעל המחקרי של זימר הוא חקר הרבנות באשכנז בימי הביניים ובראשית העת החדשה . בספריו ובמאמריו עיין זימר במעמדם של החכמים , בתחומי פעילותם ובנושאי התעניינותם האינטלקטואלית . גם כאן הלכו כמה ממחברי המאמרים בעקבות קביעותיו , לעתים איששו וחיזקו , לעתים חלקו על דבריו . שני מחברים פונים לתחום הסוד והמאגיה . משה חלמיש חולק על קביעתם של זימר ושל ישראל יובל שלא היתה השפעה חשובה של תורת הסוד על חכמי אשכנז באמצע ימי הביניים . בדיקתו המדגמית של ספר "לקט יושר" מראה שאף על פי שלא היתה השפעה חזקה של לימוד שיטתי של האידאות הקבליות על המסורת האשכנזית באותה תקופה , בתחום המנהגים השונים המוזכרים בספר ישנן השפעות מוכחות של המסורת הקבלית . אפריס קנרפוגל , בסקירה נרחבת יותר , מראה שבעלי התוספות , בניגוד לתדמיתם המקובלת בספרות המחקר , התעניינו והיו בקיאים בענייני סוד ומאגיה , גם אם לא עסקו בלימוד קבלה באופן שיטתי . ארבעה מחברים מראים לנו אספקטים שונים של פעילות רבנית וכתיבה רבנית באשכנז . שמעון שוורצפוקס סוקר את תולדות הרבנות בעיר מיץ לאחר חידוש הנוכחות היהודית בעיר ב , 1565 הוא מונה דור דור ורבניו , דור דור והוויכוחים שלו בענייני מנהג . אפרים
|
|