"תרבות שמירת הסוד בישראל אינה מספקת"

עמוד:6

סבירה ועקבית . מה באמת הכוח של הצנזורה ? שיש לה קו מקצועי , מבוסס ידע נצבר רב , עקבי , ברור , חד משמעי , שחוזר על עצמו בכל המקרים שבהם היא מטפלת והוא שווה לכולם . אם אני אתחיל ‘ לשבשב' אני אאבד את הקו המחשבתי שלנו . אם לא נפעל כך כצנזורים ראשיים , לא נצליח לבצע את המשימה שמדינת ישראל הטילה עלינו . לזכות יצחק יאמר שהוא שם את הרגל בדלת מול היועץ המשפטי לממשלה ומול מערכת הביטחון , ובזכות זאת אני חווה מערכת ביטחון מאוד מפרגנת , שכוללת הבנה מלאה לסמכותו העצמאית של הצנזור . כלומר : גם כשקיבלתי החלטה שאין לי ספק שהרמטכ"ל לא אוהב , הוא עדיין יכבד את עצמאות ההחלטה של הצנזור . " שני : “ כשהייתי בא לדיון אצל שר הביטחון יצחק רבין , כמעט בסופו הוא היה אומר , ‘ בואו נשמע את דעתו של הצנזור . ' כי הוא הבין מצוין לאיזה כיוון הדברים הולכים , ושיש לקבל החלטה לפי מה שיגיד הצנזור . " ואקנין - גיל : “ לא פעם ולא פעמיים , צנזור מסרב לבעל הסוד . לעיתים תוך התנגשות אינטרסים ברורה . קשה לעמוד בכך בחצי השנה הראשונה לתפקיד . לכן אמר יצחק שעליי לכהן לפחות חמש שנים . בתפקיד הזה יש חשיבות לניסיון ולוותק . “ פניה של הצנזורה בעתיד אז האם הצנזורה המושתת כאן היא אידיאלית בעיני היושבים בראש פירמידת הצנזורה ? לא מכל בחינה . “ יש כמה רמות של צנזורה , " מסבירה ואקניו - גיל . “ לפני מניעת פרסום יש מניעת גישה . מניעת גישה היא קלה רק במדינות שמנהלות מלחמה רחוקה – ארה"ב בעיראק למשל . לנו אין את היתרון הזה . אנחנו לא יכולים למנוע גישה , ומנהלים מלחמה על קווי הגבול . “ הטרנספורמציה הגדולה של הצנזורה אירעה בימי יצחק , כשהצנזורה עברה מזו של פעם , הקלאסית , הנוקשה , הדידקטית של מותר ואסור – לזו של היום . את השינוי הגדול יצר בג"ץ שניצר ( ראה מסגרת , ( שאחריו יכולנו לצנזר רק מה שעומד במבחן הוודאות לפגיעה ממשית לביטחון המדינה . מאז סוף שנות השמונים המדינה השתנתה מהותית במספר מימדים המשפיעים על צנזורה המבוצעת בהסכמה בדמוקרטיה מתגוננת כמו זו בישראל . מעבר מאומה במדים לחברה אזרחית , הפרשנות המשפטית מאמצת יותר את ערך חופש הביטוי , עולם התקשורת נתפס בעיני מערכת הביטחון לזירת לחימה לכל דבר . מגוון ואופיים של כלי התקשורת התרחב לבלי הכר והטכנולוגיה שמה בפנינו אתגר לא נשלט . כל השינויים האלה התחילו 1988-ב ולטענתי הם מובילים לכיוון אחד , שבו הצנזורה המונעת , מהסוג שקיים אצלנו , תתקשה מאוד למלא את ייעודה . למשל הפן הטכנולוגי . רוצה או לא רוצה , מי שחי באינטרנט לא יכול לעבוד איתי כגוף מונע , הוא לא יכול להגיש דברים טרם פרסום . כל הלוגיקה היא לשים את הדברים און ליין . " אם כן , לאן פני הצנזורה כעת ? לוואקנין - גיל יש מודל חדש אותו היא מתכוונת להציג בקרוב .. “ אני מציעה דגם חדש שבו יבוצע מעבר מהכל אסור למעט מה שמותר על ידי הצנזור לתפיסה של הכל מותר למעט מה שאסור . כמו כן העברת האחריות לבעלי הסוד ולמפרסמים . צנזורה מונעת תושאר רק בתחומים בהם מחיר הטעות בפרסום לא אחראי היא גבוהה . החוק החדש יגדיר מנעד עבירות ומנעד ענישה ריאלי וישים ולא חוקים דרקוניים שיש נטייה לא לאוכפם . נצטרך לייצב גוף חדש שיש בו מעבר לאלמנט המניעה , אלמנט של ייעוץ שמספק למפרסם המתייעץ בנו הגנה מפני תביעה . " שני : “ כשנכנסתי לתפקיד הצנזור , טענו כמה עורכי עיתונים שהתפקיד שלי הוא לייעץ להם , והם שיחליטו אם העצה שלי מקובלת עליהם או לא . עשיתי מאמץ גדול להסביר להם שלשם כך הם יצטרכו לשנות שני דברים – את החוק ואת הסכם הצנזורה ( ראה מסגרת . ( הם ידעו שבהסכם יש להם יד , ובחוק בטח לא . והם חששו שאם ילכו לכנסת ישראל ויבקשו חוק צנזור ישראלי , הוא יהיה הרבה יותר חמור מהחוק הבריטי . " ואקנין - גיל : “ לכן אני מציעה את התאמת המוסד הזה לעולם כפי שהוא היום , מודל משולב שכולל חוק חדש שייחודו בכך שהמערכת הציבורית יצחק רבין ( בישיבת הכנסת - כחודש לפני הרצח . ( "בסוף הדיון הוא היה אומר , ' בואו נשמע את דעתו של הצנזור . ' כי הוא הבין מצוין לאיזה כיוון הדברים הולכים"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר