הקדמה למהדורה העברית מאת דן מרגלית

עמוד:י

בעלי תוכן מרומם נפש וחגיגי , דהיינו שהמלחמה האחרונה אכן הייתה האחרונה עד קץ הימים . כך אירע אחרי שתי מלחמות העולם במאה העשרים . המציאות הייתה שונה . תור זמן מה נאלץ פוקויאמה להסביר כי מלכתחילה לא התכוון לאופוריה שרבים ייחסו לו עם קריאת מאמרו ; כשספרו בנושא ראה אור ב 1992 הוא שינה את שמו לקץ ההיסטוריה והאדם האחרון . אלא שמבחינת השפעתו , העיקר הוא לא למה התכוון פוקויאמה אלא כיצד הבינו אותו בזמן אמת . מול מה שהובן כניצחון סופי , מוחלט , אפילו נצחי , של התרבות המערבית , הועמד חיבורו של הנטינגטון : איסוף נתונים מרשים , ניתוח חסר פניות והקבלות היסטוריות מעניינות הפכו את המאמר לספר יסודי ומעמיק שיצא לאור ב . 1996 עתה , באיחור מה , הוא רואה אור בעברית . מן הקתדרה בהרוורד הצביע הנטינגטון על תהליך שבו האנושות עוברת ממלחמה בהנהגת מעצמות על יריבות שרתמו סביבן מדינות לאום , להתמודדות דרמטית בין תרבויות . בספרו מנה שורה של ציביליזציות כאלה , בהן האיסלאם , סין , הודו , המערב ותרבויות נוספות . עניין מחודש בספר התעורר לאחר מתקפת הטרור המוסלמית על ארצות הברית בספטמבר . 2001 רבים ראו במאפייני הטרור האיסלאמי את מימוש ההתפתחות הפסימית שחזה הנטינגטון ומצאו לכך סימוכין בקלטות ששיגר אוסאמה בן לאדן ממקום מסתורו . אך הנטינגטון עצמו נרתע ונזהר מלייחס לעצמו חיזוי עתידות מדויק כזה . להפך , הוא טוען כי התרחיש ששרטט בספרו לא היה זהה לאירועים בפועל . במידה מסוימת יש לזהירותו במה להיתלות . אמנם בספרו הרבה לעסוק באיסלאם ובהתנגשותו בתרבות המערבית , אך התרחיש הדמיוני שבחר להציג בהרחבה כמתווה לעימות עולמי מזוין במסגרת מלחמת הציביליזציות התלקח דווקא בנקודה אחרת על פני כדור הארץ . וזוהי תמצית התרחיש שלו : השנה היא . 2010 הקשר בין יפן וקוריאה ובין המערב נחלש בהדרגה . בייג ' ין תובעת מזה זמן רב ריבונות על ים סין הדרומי . חדירה צבאית סינית לווייטנם היא הצעד

הוצאת שלם


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר