|
|
עמוד:11
הקודמים , לא תאחר לבוא . במסווה של טקסטים עממיים מחד ושמרניים מאידך דווקא הצליחו ספרי המוסר להחדיר רעיונות תיאולוגיים חדשניים ולעיתים אף רדיקליים , שאלמלא היו מובאים 'בניסוחם הזהיר העטוף מסגרת מסורתית , " לא היו זוכים להתקבלות ולהצלחה . חשוב לציין כי ספרות המוסר היהודית היא במהותה ספרות עממית , ולכן "נפרדה ספרות המוסר מן הספרות העיונית גם מבחינת הציבור אליו היא פונה , ומכך נתחייב השימוש באמצעים ספרותיים מיוחדים שיקרבוה אל ההמון . אופייה הספרותי ודרך הצגת הרעיונות של ספרות המוסר שונים אפוא שינוי עקרוני מכפי שהדברים מצויים בספרות העיונית , אף אם הרעיונות עצמם זהים הם . " הביקורת החברתית ( והדתית ) הנוקבת המתגלה בספרי המוסר , המשווה לעתים בין המצב האידיאלי בעבר לבין המצב הנפסד בהווה , נכתבה מתוך תקווה לשנות את המצב הרע במגמה להגיע לעתיד טוב יותר , כשעל פי רוב השינוי המקווה מתייחס למובן הדתי של גאולה אישית פרטית בגן עדן או ציבורית לאומית בשיבת העם לארץ ישראל , ו"דווקא בהוקעת המגונה והנפסד מתגלה עיקר הלהט הפנימי של ספרות המוסר . " למותר לציין כי הביקורת שנמסרה באמצעות ספרי המוסר הייתה רלוונטית רק לגבי חברה שקיבלה על עצמה , ולו באופן תיאורטי , את הנורמות שהם מציגים , שכן , רק בחברה המקבלת את הנורמות שמציגה ספרות המוסר יכול ספר המוסר להפוך לסוכן תרבות . אפשר שהסיבה העיקרית שבעטייה לא זכתה ספרות המוסר היהודית למחקר המקיף שהיא ראויה לו נובעת מאופייה הדידקטי הבולט , שגרם לראות בה ספרות מגויסת , שלא לומר מאולצת . גם אופיו הפסבדו אפיגוני של ז'אנר זה לא משך חוקרים רבים לעסוק בו . על אחת כמה וכמה חלים הדברים על ספרות המוסר ביידיש בכלל , ועל כל אחת מיצירותיה בפרט . אך אין ספק שנעשה עוול גדול לספרות הנדונה , שהייתה אחת מדרכי הביטוי המרכזיות של יוצרים יהודים רבים במשך תקופה ארוכה , ושנקראה בהתמדה על ידי קהל הקוראים היהודי על פזורותיו . מאחר שספרות המוסר העברית שנוצרה באשכנז נועדה בראש ובראשונה לקהל האשכנזי , וקהל זה היה , לפחות בחלקו , הציבור שנועדה לו ספרות המוסר ביידיש , ראוי שניתן את דעתנו לידוע לנו עליה . אך מסתבר , שספרות המוסר 9 ראו : ורסס , עמ' . 10-9 10 ראו : שם , עמ' יז . 11 ראו . שם , עמ' ט"ו . 12 ראו : ורסס , עמ' . 8 13 עליו הצביע ורסס , ראו למשל : מבוא , הערה מס' . 4
|
|