|
|
עמוד:יג
מפני אבטלה , אלא מפני בטלה , השחתת זמן לריק המכלה את ימי האדם ללא תועלת לעצמו או לחברה . הוא מצביע על זוהמה , לאו דווקא במובן ההיגייני והרפואי , אלא במובן של הרגלים גרועים הקשורים לחיים חסרי ייעוד . זהו עולם המונחים של הליברליזם הפרוגרסיבי האנגלי . בעולם מונחים זה , שאותו ניסחו מחברים שונים מג'ון רסקין ועד ג’ון אטקינסון הובסון , חלוקת ההכנסות בחברה הבריטית שיקפה פתולוגיה מהותית . מפת ההכנסות הזאת לא הוצגה בטבלה של עשירונים מתמטיים . בשני קצותיה , העליון והתחתון , הופיעו קבוצות שמהותן ערכית יותר מאשר כספית : העשירים שאינם צריכים לעבוד , והמובטלים תמידית שאינם יכולים לעבוד . כל שאר קבוצות ההכנסה סימלו נכונות ויכולת לתרום באמצעות העבודה , אף כי הפערים בגובה התגמול היו אדירים . שתי הקבוצות הקיצוניות , לעומת זאת , הכילו אוכלוסיות שנדדו מעבר לגבולות השותפות המוסרית , אם בשל עוני ואם בשל עושר . בוורידג , ' יורשו של עולם רעיוני זה , ראה את משימתו ברתימת המדינה לשינוי דמותה המוסרית של החברה , כך שאיש לא יודר או יתבדל . מכאן האופי האתי והקהילתי של אוצר המילים שלו . המדינה אינה כלי טכני בלבד . היא מגלמת מחויבות הדדית בין כל מרכיבי החברה . בוורידג , ' קיינס ומרשל עמדו על כתפי נפילים . ביסוד חזון הרווחה שלהם עמדו תפיסות פילוסופיות הנחשבות לקלאסיקה של הרעיון המדיני , ובראשן האידיאליזם ההגליאני והתועלתנות . מדובר בשתי גישות מטפיזיות נוגדות . הגל ראה את העולם כהשתקפות של הנפש , ואת הנפש ראה כתהליך שבמסגרתו ערכים מוטמעים מתוך מאבק . בכל נקודה נתונה יכולה הנפש להכיל מנעד מסוים של תשומות , אך היא תתעלם מתשומות אחרות . כאשר התשומות הזרות הללו תצטברנה , הן תאלצנה את הנפש להתארגן מחדש כסינתזה של המערכת הקודמת ושל מה שחתר תחתיה . הואיל והעולם הוא הנפש , ההיסטוריה בנויה כשורה של תהפוכות כאלה , המשקפות את תהליך הלימוד ההדרגתי של האדם באשר למקומו בעולם . החברה המודרנית על תרבותה הסבוכה ורבת-הניגודים היא הביטוי העליון של תהליך זה , באשר היא מכילה את כל מה שהופנם בעידנים היסטוריים קודמים . בשל כך יש לשאוף להשתתפות מלאה של כל אחד מן היחידים בחברה שסביבו , באותם ערוצים שזו מאפשרת , בין שאלו מתבטאים במעורבות אזרחית ובין שהם מתבטאים ביכולת הכלכלית לעבוד ובכך לתרום לאחרים . מאחר שמוסדות המדינה ופקידיה חופשיים יחסית מן התהפוכות הכלכליות המשפיעות על עמדתם הכלכלית המנוגדת של בעלי הון ופועלים , עירוניים וכפריים , פקידים אלו יכולים לתווך בין האינטרסים
|
|