|
|
עמוד:43
ולפיה על מדינת ישראל לשאת ולתת עם כל גוף אשר מכיר בקיומה ויימנע מטרור . בהיותו ראש המרכז ייסד את “ המועצה לשלום ולביטחון , " שדגלה בצעדים מדיניים שלא היו מקובלים על ממשלות הליכוד . הוא הגדיל לעשות כאשר יזם והנהיג את “ מחקר האופציות" בשנים , 1988-89 מחקר חלוצי שביקש לקבוע כי ההידברות עם אש"ף על הקמת ישות מדינית פלסטינית היא אפשרות ריאלית וסבירה . המחקר בפירוש מיקם לראשונה את הסוגיה במרכז הדיון הציבורי הישראלי . כאשר יצא המחקר לאור , הלכתי עם יריב להציג אותו בפני שר הביטחון יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס . ראש הממשלה יצחק שמיר סירב לראותנו ולקבל עותק מהמחקר , ואף פרסם ברבים את תגובתו בזו הלשון : “ היום פגשתי גנרל צרפתי שהוא יותר ציוני מהאלוף יריב . " אהר'לה היה ידוע כבעל “ פני פוקר" ויכולת משחק – מחיוכים ועד זעם – מול פקודיו ועמיתיו . הייתה זו הפעם היחידה שראיתי בפניו הבעת עלבון . בצדק נעלב . האוניברסיטה לא תמיד פרגנה נכון הדבר כי בין יריב לאוניברסיטת תל אביב שרר כבוד הדדי . “ הוא לא היה פרופסור , אך הפרופסורים התייחסו אליו ביראת כבוד" ( גלבוע , עמ' . ( 696 אך היחסים היו הרבה יותר מורכבים מאמירה פשטנית זו . לצד ההערצה לה זכה באוניברסיטה , נראה כי עם השנים לא כל חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה ראו בעין יפה את פועלו של אהר'לה . למרכז היה כסף , שאותו גייס ואסף אהר'לה במאמץ אדיר ובמחיר נזק לבריאותו , שעה שחוגים אקדמיים מסוימים שוועו למימון עבור פעילותם הבסיסית ביותר . המרכז זכה לפרסום עולמי בעוד גורמים מסוימים באוניברסיטה פעלו כביכול בצל . המרכז גם עסק במחקר מכוון-מדיניות בתחומים רגישים שנתפסו פה ושם כחריגים בנוף האקדמי . יריב קלט היטב את רוח המחאה ואת המרירות , והחל לפעול בשלב מוקדם יחסית להוצאת המרכז מהקמפוס ולניתוקו מהתקנונים הכספיים של האוניברסיטה . שלא במפתיע , החיכוכים הגיעו לשיאם מייד לאחר שאהר'לה חלה ואושפז בסוף ספטמבר . 1993 לפתע גורמים בכירים באוניברסיטה פתחו פה על הגנרל ש"בקושי סיים בגרות" וששילב במרכז חוקרים בעלי רקע ביטחוני ולא בהכרח אקדמאי . “ זה לא יקרה יותר , " הודיעו לי אנשי אקדמיה שכיהנו בהנהלת המרכז , “ עכשיו נבצע אקדמיזציה של המרכז ונביא ראש מרכז משלנו . " נדהמתי כאשר פרופסור מכובד מאוד , מאלה שגייסו את יריב להקמת המרכז באמצע שנות 70-ה בגלל הצורך בחשיבה אסטרטגית בלתי תלויה ברמה הלאומית , ידע לפסוק : 1994-ב “ בגלל שיש עכשיו שלום , אפשר להביא ראש מרכז מחוץ לארץ שיעסוק בצפון קוריאה . " למשמע הדברים נזכרתי באמירה שהייתה חביבה על אהר'לה : “ היום גיבור , מחר בבור" ( תרגום מקאברי – של אהר'לה ? – לאמירה שנפוצה בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה , YESTERDAY'S HERO , TOMORROW'S . ( ZERO אין להקל ראש ביחס זה של אנשי סגל בכירים למורשתו האסטרטגית-אקדמית של יריב . טמונים כאן לקחים בכל הקשור למתח הבלתי נמנע כמעט בין האקדמיה לבין מכוני מחקר אוניברסיטאיים המבוססים בין השאר על לאאקדמאים . לשמחתי , לימים התאושש המרכז מהאקדמיזציה וידידיו האמיתיים הצליחו להוציאו אל מחוץ לקמפוס ולהפכו - INSS-ל “ המכון למחקרי ביטחון לאומי . " בד בבד , שמו ומורשתו של אהר'לה האדירו עם השנים , כפי שמעיד ספרו של גלבוע . אני תקווה שהצלחתי בשורות אלו להוסיף ולהבהיר , ולו במקצת , עוד ממד חשוב בסיפור חייו המופלא . * יוסי אלפר , איש המוסד לשעבר , שירת כסגנו של אהר'לה במרכז יפה מאמצע שנות 80-ה ועד סתיו , 1993 עת נפל אהר'לה למשכב . הוא המשיך וכיהן לאחר מכן כממלא מקום ראש המרכז שנה נוספת . yalpher @ netvision . net . il המרכז זכה לפרסום עולמי בעוד גורמים מסוימים באוניברסיטה פעלו כביכול בצל . המרכז גם עסק במחקר מכוון-מדיניות בתחומים רגישים שנתפסו פה ושם כחריגים בנוף האקדמי . יריב קלט היטב את רוח המחאה ואת המרירות , והחל לפעול בשלב מוקדם יחסית להוצאת המרכז מהקמפוס ולניתוקו מהתקנונים הכספיים של האוניברסיטה “ עכשיו נבצע אקדמיזציה של המרכז ונביא ראש מרכז משלנו . " נדהמתי כאשר פרופסור מכובד מאוד , מאלה שגייסו את יריב להקמת המרכז באמצע שנות 70-ה בגלל הצורך בחשיבה אסטרטגית בלתי תלויה ברמה הלאומית , ידע לפסוק : 1994-ב “ בגלל שיש עכשיו שלום , אפשר להביא ראש מרכז מחוץ לארץ שיעסוק בצפון קוריאה" האלוף אהרון יריב ושר הביטחון משה דיין בהתייעצות בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים
|
|