|
|
עמוד:42
גם מר אסטרטגיה בספרו “ מר מודיעין , " מגולל עמוס גלבוע את סיפורו של השר וראש אמ"ן לשעבר אהרן ( אהר'לה ) יריב . עיון בספרו מעלה תהיות לגבי פרק חשוב שנשמט ממנו - פועלו של יריב בתחום האסטרטגיה באמצעות מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים , אותו הקים וניהל . נדבך נוסף בחיי האיש שלא חתר להיות קונצנזוס ויצר שינוי תפיסתי במערכת מקובעת . עמוס גלבוע , מר מודיעין , תל אביב , הוצאת ידיעות ספרים , 743 , 2013 עמ . ' יוסי אלפר * | קצין באמ / ן" מטכ"ל , בכיר במוסד ומנהל מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים אהר'לה יריב היה לא רק “ מר מודיעין , " אלא גם “ מר אסטרטגיה . " הביוגרפיה המצוינת של עמוס גלבוע שזו כותרתה מציגה את הישגיו של יריב בתחום המודיעין במלוא תפארתם , אך אינה מעניקה את הכבוד הראוי לפועלו של ראש אמ"ן לשעבר בתחום האסטרטגיה . הדברים אמורים במיוחד ביחס לכ15- שנים , כמעט עד מותו , בהן הקים יריב וניהל את מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים . ספרו של גלבוע מתמקד , ובצדק מבחינתם של יוזמי המפעל הביוגראפי הזה , באהר'לה כאיש מודיעין . ההתייחסות לפועלו במרכז יפה מתפרסת על פני כחמישה עמודים בלבד - מתוך למעלה . 700-מ התחושה היא של מיצוי ידי חובה שנועד להשלים סיפור חיים ואין צורך להוסיף . אלא שיש . אתמקד בשלושה תחומי פעולה של יריב כראש המרכז , אשר ראוי שיוצגו ויובהרו בהרחבה : מהותם של מחקרים אסטרטגיים מבית היוצר של יריב , יחסיו עם הממסד המדיני והיחסים שהתפתחו בין המרכז לבין אוניברסיטת תל אביב . גישה מקיפה למחקר האסטרטגי בכל מחקר שפרסם המרכז נכתב : “ המרכז מייחס למושג ‘ אסטרטגיה' משמעות רחבה ביותר , כלומר , מכלול התהליכים הבאים לידי ביטוי בזיהוי , בגיוס ובשימוש במשאבים במצבי שלום ומלחמה , במגמה לגבש ולחזק את הביטחון הלאומי והבינלאומי . " זו איננה “ דיסציפלינה של מחקר מודיעין אסטרטגי בלי חומר מסווג" כפי שגורס גלבוע ( עמ' , ( 694 אלא גישה מחקרית מרחיקת לכת הרבה מעבר לכך . אהר'לה ראה במחקר אסטרטגי ממד של הביטחון הלאומי , אשר משלב אמנם מודיעין אך גם “ מכלול תהליכים . " לדעתו , המחקר האסטרטגי היווה בפירוש עליית מדרגה ( ביטוי שלו ) ביחס למודיעין ואף ביחס למושג NET-ה ASSESSMENT ( המעמת את תמונת המודיעין מול סדר הכוחות , היכולות ותכניות המלחמה של כוחותינו . ( לפי יריב , המחקר האסטרטגי בוחן גם את מרכיבי השלום וכן תחומים “ אזרחיים" מובהקים בהם כלכלה לאומית , תשתיות אזרחיות ומגוון רחב של התפתחויות בינלאומיות . תפיסה זו השתקפה בהרכב הייחודי של סגל החוקרים , שהציע סינרגיה בין אנשי ביטחון , דיפלומטים , פסיכולוגים ואנשי תקשורת – כולם בעלי ניסיון מעשי רב - לבין מגוון אנשי אקדמיה מהמעלה הראשונה , וזאת ללא קשר להשקפות פוליטיות . יריב ביקש להעלות את מסקנות המחקר האסטרטגי לדיון ציבורי רחב ככל האפשר , ואף להעביר לדרג המדיני מסקנות והמלצות מכוונות-מדיניות שנולדו מתוכו . הממד האסטרטגי שיריב ביקש ליצור בנוף הביטחוני הישראלי בא לידי ביטוי בהוצאה לאור של מחקרים שאורכם כאורך ספרים . שלושה או ארבעה מחקרים כאלה פורסמו בשנה והעשירו את הדיון הציבורי – הישג שאין דוגמתו כיום , בעידן הדיגיטאלי . כה בולט היה החידוש שיריב יצר בחשיבה הביטחונית האזרחית , שכמעט כל האוניברסיטאות בארץ ראו , עם השנים , צורך לפתוח מרכזי מחקר דומים לזה שבאוניברסיטת תל אביב . אפילו מכון אל-אהראם בקהיר הלך בעקבותינו ופרסם מאזן צבאי שנתי של המזרח התיכון . חיקויים אלה הם המחמאה האולטימטיבית . אבל אף לא אחד ממוסדות אלה הונהג על ידי אישיות בעלת מעמד בממסד הביטחוני כמו אהר'לה – איש שהיה נכון לאתגר את הממסד הביטחוני-מדיני ברעיונות חדשים ואף נועזים . יחסים סבוכים עם הממסד המדיני מכאן שיהיה זה עיוות להציג את אהר'לה בהיותו ראש מרכז יפה כאיש של קונצנזוס , החביב על כל זרמי הפוליטיקה הישראלית “) גם ראש הממשלה מנחם בגין ואחריו יצחק שמיר העריכו את אהר'לה וכיבדו אותו" – גלבוע , עמ' . ( 697 יריב לא פחד להציג דעות הנוגדות את אלה של הממסד , וודאי לא חיפש לעצמו “ קונצנזוס . " כמעט מרגע שחרורו מצה"ל היה יריב מזוהה עם השמאל-מרכז , כחבר כנסת וכשר מטעם מפלגת העבודה . בפרט זוהה עם נוסחת יריבשם טוב בנושא הפלסטיני , אותה ניסח יחד עם השר ויקטור שם טוב , איש מפ"ם , בשנת , 1974 ראש הממשלה יצחק שמיר סירב לראותנו ולקבל עותק מהמחקר , ואף פרסם ברבים את תגובתו בזו הלשון : “ היום פגשתי גנרל צרפתי שהוא יותר ציוני מהאלוף יריב . " אהר'לה היה ידוע כבעל “ פני פוקר" ויכולת משחק - מחיוכים ועד זעם - מול פקודיו ועמיתיו . הייתה זו הפעם היחידה שראיתי בפניו הבעת עלבון . בצדק נעלב
|
|