|
|
עמוד:27
היה – ולאור המידע על כך סביר שאכן כך היו הדברים – נראה כי עצביו הרופפים בגדו בו . הדבר הבולט הוא שההצעה המסוכנת נדחתה מיד ובאופן קטגורי על ידי חבריו ל"מטבח" – ישראל גלילי , יגאל אלון וגולדה . עמדתם זו מעידה כי התמונה האפוקליפטית והבלתי מציאותית שהנחתה את דיין לא השפיעה על עצביהם הם . מכיוון שלספרו של גולן עתיד להיות מעמד מרכזי בהבנת אירועי המלחמה , ראוי לבדוק את עמדתו בנוגע לשתי תזות חדשניות ושנויות במחלוקת שצפו בשנים האחרונות . האחת גורסת כי גולדה ודיין נושאים אישית באשמת האחריות לכשל ההתרעתי ולהפתעה עם פרוץ המלחמה . השנייה , שההחלטה להימנע מ"מכה ראשונה" ומגיוס מסיבי של מילואים לא הונעה מהערכת הסבירות הנמוכה של אמ"ן , אלא מהתחייבות מדינית שישראל העניקה ל"בית הלבן" עוד בסוף . 1971 הטענה שגולדה ודיין נושאים באחריות אישית להפתעה הועלתה לראשונה בשנת 2012 על ידי יגאל קיפניס . היא זכתה מאז להד ציבורי נרחב באירועי יום השנה 40-ה למלחמה . לטענת קיפניס , השניים היו בין הבודדים בישראל שידעו על יוזמה מדינית נועזת שהתכוון הנרי קיסינג'ר להעלות לאחר הבחירות בסוף אוקטובר . הם העריכו שסאדאת לא ייצא למלחמה מסוכנת שמטרתה היא הנעת תהליך מדיני בעודו מודע לכך שתהליך כזה ייפתח ממילא , ולכן צפו כי מלחמה אינה עומדת לפרוץ ( יגאל קיפניס , : 1973 הדרך למלחמה דביר , . ( 2012 מכאן ברור שאחריות אמ"ן לשאננותה של ישראל ערב המלחמה מצומצמת מכפי שחשבו עד כה . סדרת הדגל של הערוץ הראשון וערוץ 8 לציון 40 שנה למלחמה הלכה צעד נוסף בכיוון : לא זו בלבד שהמידע על יוזמתו המדינית של קיסינג'ר השפיע על הערכותיהם האישיות של גולדה ודיין , אלא שהם גם לא חלקו אותו עם ראש אמ"ן ובכך פגעו ביכולתו לבצע את תפקידו כ"מעריך הלאומי" . אף כי ספרו של גולן אינו מחדש מהותית ביחס לחלקו של אמ"ן בכשל ההתרעה , הוא מציב את הדברים בקונטקסט ברור , מסודר וממוסמך המאשש את מסקנות ועדת אגרנט ביחס להשפעת הערכות אמ"ן , במיוחד של אלי זעירא אישית , על קבלת ההחלטות . באשר לטענתו של קיפניס כי כשהעריך את הסבירות למלחמה נשען דיין על מודעותו לתכנית המדינית הממשמשת ובאה של קיסינג'ר , קבע גולן כי “ אין לכך ביטוי , ולא רמז , בדבריו [ של דיין ] בדיונים השונים בסתיו " 1973 ( גולן , . ( 1284 הוא לא היה יכול להתייחס לטענותיו של זעירא בסדרה “ לא תשקוט הארץ , " שכן אלה הושמעו לאחר צאת הספר , אבל מכל העולה מהתיעוד הממוסמך בספרו – נראה שהיה דוחה טענה זו על הסף . ספרו של גולן רלבנטי פחות לשיקוליה של גולדה מאיר ערב המלחמה , שכן היא לא השתתפה ברוב הדיונים של מערכת הביטחון המובאים בו . כאן טובה עדותם של מומחים אחרים : ד"ר חגי צורף כותב את הביוגרפיה שלה במסגרת גנזך המדינה ונחשף למסמכים הרגישים ביותר מתקופת כהונתה . צורף לא זיהה כי גולדה העריכה שמלחמה לא תפרוץ בשל מודעות כביכול של סאדאת לתכניתו המדינית של קיסינג'ר . למסקנה דומה הגיע גם כותב הביוגרפיה האחרונה של גולדה , פרופ' יוסי גולדשטיין . גם בעדויות של גולדה ושל דיין בפני ועדת אגרנט אין זכר לכיוון חשיבה כזה . במאמר מוסגר ראוי לציין שקיסינג'ר עצמו לא האמין שיוזמתו החדשה תישא פרי , לא רק בגלל הפערים העמוקים בין הצדדים אלא גם מכיוון שהיא סתרה את תפיסת העולם המקצועית שלו ביחס ליעדי המדיניות האמריקאית באזור . גולן ברור עוד יותר ביחס לטענה החדשנית השנייה , שלפיה ההחלטה הישראלית להימנע מהנחתת מכה ראשונה נבעה מהתחייבות בת שנים לממשל ארה"ב . כאן הוא מהלך על קרקע מוצקה , שהרי מחקרו הוא שמתאר בצורה המפורטת והמוסמכת ביותר את סוגיית המכה הראשונה במהלך דיוני “ כחול לבן . " מהתמונה שהוא מצייר עולה בברור שאף כי הדרג המדיני , בעיקר דיין , הבהיר לדרג הצבאי שבתנאים שנוצרו אחרי המלחמה 1967-ב השגת לגיטימציה אמריקאית ובינ"ל למכה ראשונה הפכה הרבה יותר קשה - ישנה אפשרות שייווצרו התנאים שיאפשרו אותה . לכן ההנחיה הרביעית ( מתוך שמונה ) לקראת מלחמה שנתן דיין למפקדי צה"ל באביב , הייתה להכין “ מכה מקדימה" ( גולן , 104- . ( 105 נושא אחר שנוי במחלוקת נוגע לסוגיית ההתרעה . לא מעט כותבים , דוגמת ראש אמ"ן , טענו כי שורש הכישלונות עם פתיחת המלחמה לא היה היעדר התרעה אלא תכניות מלחמה לא ריאליות , שבמרכזן עמדה תפיסת “ הסדיר יבלום" והזלזול ביכולות הצבאיות הערביות . אבל כפי שעולה בברור מספרו של גולן , כל תכניות המלחמה של צה"ל נבנו על סמך התרעה למלחמה שתינתן כמה ימים מראש . ראש אמ"ן עצמו הבטיח התרעה בת 7-5 ימים ונקודת המוצא של כל תכנוני המלחמה הייתה שבמקרה הגרוע ביותר , תינתן התרעה בת 48 שעות . פרק זמן זה היה אמור להספיק , על פי התכניות שרועננו ותורגלו בכוננות “ כחול לבן" ואחריה , לשם פריסת סדר הכוחות המלא של תכנית המלחמה המרכזית “) סלע ( " ברמת הגולן ושל האוגדה הסדירה ותוספות מילואים בחזית התעלה . בפועל , נוכח התרעה בת פחות מעשר שעות , תכניות אלה לא עמדו כלל למבחן . עם פרוץ המלחמה היו ברמת הגולן פחות משתי חטיבות 177 ) טנקים ) במקום אוגדה סדירה מלפנים ואוגדת מילואים מאחור 612 ) טנקים . ( בחזית התעלה ניצבו בעמדותיהם רק כעשרה טנקים מתוך קרוב 300-ל הטנקים של האוגדה הסדירה . יתר הטנקים היו בדרך לעמדותיהם וכל שאר ההכנות שנועדו להתבצע בתוך 48 שעות ממתן התרעה - לא התבצעו כלל . ספרו של גולן מיועד למיטיבי לכת , שכבר קראו רבות על מלחמת יום הכיפורים ולמדו אותה היטב . להם הוא יעניק את התמונה המתועדת , הרחבה והמוסמכת ביותר שניתנה עליה עד היום . יש לקוות שגם אמצעי התקשורת ואנשי מחקר אקדמאי העוסקים במלחמה יראו בו מקור ייחודי , מוצק ומהימן בכל כתיבה ומחקר עתידיים . ספרו של גולן מיועד למיטיבי לכת , שכבר קראו רבות על מלחמת יום הכיפורים ולמדו אותה היטב . להם הוא יעניק את התמונה המתועדת , הרחבה והמוסמכת ביותר שניתנה עליה עד היום
|
|