|
|
עמוד:26
החי"ר מתארגנות להגנה בגדה המזרחית ( שם , . ( 445 , 438 , 413 הערכה זו התקבלה על דעת הרמטכ"ל , שציין לאחר כישלון מתקפת הנגד של 8-ה באוקטובר שנראה שהמצרים החליטו לא להגיע למעברים אלא לבסס קו במרחק של כשמונה קילומטר מהתעלה ( שם , . ( 503 ברמת הגולן לא ציפו לכוח המשלוח העיראקי בניגוד לכשל המתמשך בהבנת תכנית המלחמה המצרית , ענף 5 ( סוריה ) העריך בצורה נכונה למדי את המתרחש ברמת הגולן . הערכת אמ"ן 11-כ שעות לאחר פרוץ המלחמה גרסה כי “ המאמץ העיקרי הנו באזור רפיד-ציר הנפט [ במגמה ] להתקדם לעבר כפר נפח" ( שם , . ( 348 בשעות הערב של 7-ה באוקטובר תיאר לקט אמ"ן בצורה מדויקת את תמונת המצב , ציין סימני “ עייפות" בדיביזיה 5 והעריך כי הסורים ימשיכו להשקיע כוחות בגזרת חושניה כדי לייצב את הישגי המאמץ העיקרי שלהם ( שם , . ( 405-404 באשר למידת ההפתעה של כוחות פיקוד צפון מהתערבות כוח עיראקי במלחמה 12-ב באוקטובר – זו כבר סוגיה אחרת . מחד גיסא , אין ספק כי אוגדה 210 בפיקודו של דן לנר הופתעה כאשר 12-ב באוקטובר סמוך לשעה 16 : 00 התברר שהכוח שעמו החלה להתמודד הוא כוח משלוח עיראקי , שכלל גם נגמ"שי אם113- שלא היו בשימוש הצבא הסורי ( אלחנן אורן , תולדות מלחמת יום הכיפורים , מודן , . ( 283-284 , 2013 מאידך גיסא , מספרו של גולן עולה שאמ"ן הצליח לעקוב , אף כי לא בצורה רציפה ומלאה , אחרי תנועת הכוח מעיראק . ראש אמ"ן מסר לרמטכ"ל כבר בשעות אחר הצהריים של 10-ה באוקטובר על שיירת טנקים עיראקית העומדת לצאת לכיוון דמשק , וכ20- שעות לאחר מכן העריך שדיביזיה עיראקית בדרכה לסוריה וייתכן כי חטיבה אחת כבר הגיעה לקרבת דמשק . בלילה שבין 12-ל 11 באוקטובר נמסר לסגן הרמטכ"ל כי אין מידע ברור לגבי מיקומו של הכוח העיראקי , אך ייתכן שחטיבה אחת כבר הגיעה לאזור דמשק וחטיבה נוספת לא תגיע לפני 13 באוקטובר אחר הצהריים ( גולן , . ( 741 , 710 , 661 לאור הערכות אלה , שהתבררו כנכונות למדי , לא ברור מדוע לא עודכנו הכוחות הלוחמים , ובראשם מפקדת אוגדה , 210 בקצב ההתקדמות המשוער של כוח המשלוח העיראקי . הדילמה בחזית המצרית - לחכות או להסתער ? ההישג המודיעיני המשמעותי ביותר במלחמה לא היה נחלתו של אמ"ן , אלא של המוסד . החשש מפני צליחת התעלה על ידי דיביזיות השריון 21-ו 4 ופריצתן מזרחה נמוג לאחר היומיים הראשונים של המלחמה ומתקפת הנגד הכושלת . הוא התחלף בתקווה , שהביע בעיקר הרמטכ"ל דוד אלעזר , לחידוש המתקפה המצרית ובלימתה תוך גרימת אבדות כבדות למצרים – מהלך שיקל על צליחת צה"ל מערבה . עם זאת , בימים הבאים המצרים דבקו בתכנית “ הצריחים הגבוהים" ולא ניסו להתקדם מזרחה . אמנם ככל שגבר הלחץ על הסורים בצפון גדלה הסבירות שהמצרים יחדשו את המתקפה כדי להקל על בעלי בריתם ( גולן , ( 719 , 703 אבל בהיעדר סימנים מעידים לכך ותחת לחצו של מפקד חיל האוויר - שהעריך בין 12-ל 11-ה באוקטובר כי תוך יומיים לא יישארו מספיק מטוסים לתמיכה במתקפה קרקעית גדולה ( גולן - ( 745-748 הוצב הרמטכ"ל בפני דילמה . האם לבחור ביוזמה התקפית ישראלית , שסיכוייה להיכשל היו להערכתו גדולים אם לא תגיע בהמשך למתקפה מצרית שתובס , או להסכים להפסקת אש שבה ישמרו המצרים על הישגיהם הצבאיים . בבוקר 12-ה באוקטובר מסר אמ"ן כי אין סימנים לקידום דיביזיות השריון ( גולן , . ( 751 על רקע זה הגיע הרמטכ"ל למסקנה כי יש לנקוט צעדים שיניעו את המצרים להסכים להפסקת אש 14-ב באוקטובר , שכן לאחר תאריך זה ולאור שחיקת חיל האוויר , מאזן הכוחות בתעלה יוטה לטובתם . מפקד חיל האוויר , לעומתו , לחץ למהלך קרקעי מיידי לצליחת התעלה , ואליו הצטרף ראש אמ"ן שראה במהלך זה אמצעי להביא להפסקת אש ( גולן , . ( 760-753 הדילמה בין מתקפה מיידית לבין הפסקת אש הוצגה במלוא חריפותה בפורום “ המטבח" של ראש הממשלה בדיון שהחל . 14 : 30-ב במהלך הדיון , כמו ב"דרמה יוונית עשויה היטב , " כפי שניסח זאת רל"ש הרמטכ"ל , נקרא ראש המוסד החוצה . כשחזר הודיע כי קיבל מידע ממקור טוב שלפיו המצרים מתכוונים לחדש את המתקפה 13-ב או 14-ב באוקטובר . המידע החדש פתר את הדילמה של הרמטכ"ל . תגובתו המיידית הייתה דרישה שצה"ל יערך למתקפה זו וייצא למהלך הצליחה רק לאחר שתיהדף ותגרור אבידות קשות למצרים . ראש הממשלה סגרה את הנושא באמרו “ טוב , אני מבינה שצביקה [ זמיר ] גמר לנו את הדיון" ( גולן , . ( 791-793 במתקפת 14-ה באוקטובר איבדו המצרים 250-כ טנקים והיוזמה בחזית עברה לידי צה"ל , שפתח בצליחת התעלה יום אחר כך . התמונה שמצייר גולן : כמה מסקנות כלליות ספרו של גולן הוא פרי מחקר ממושך של איש מקצוע מהמדרגה הראשונה , אשר הציב על המדף את מה שניתן להגדיר כהיסטוריה הרשמית והמוסמכת של ניהול המלחמה . לפיכך ראוי לציין כמה מסקנות הנובעות ממנו . בניגוד למה שניתן היה להבין מהתיאורים הפופוליסטיים והצהבהבים שזכינו להם בשפע בתקשורת בשנה האחרונה , תהליכי קבלת ההחלטות בצמרת המדינית והצבאית היו בסך הכול איכותיים , פתוחים ויעילים . שורש הבעיה לא היה בהחלטות עצמן , אלא במידע ובהערכות שעמדו בפני המחליטים . הדברים אמורים במיוחד בימים שלפני המלחמה , כאשר אמ"ן שידר “ עסקים כרגיל" בחזית המצרית כמעט עד הרגע האחרון וראש אמ"ן , הציג בפני הממונים עליו מצג שווא שלפיו כל אמצעי האיסוף שלו פועלים “ והכול שקט . " גולדה , דיין ואלעזר קיבלו את דבריו כאמת , ולכן לא פתחו בהכנות למלחמה מוקדם יותר . אולם , מהרגע שבו התברר שהמלחמה אכן על הפרק פעלו מקבלי ההחלטות - במיוחד גולדה ואלעזר - בצורה יעילה . ברוב המקרים הם קיבלו החלטות שבדיעבד התבררו כנכונות . כך , למשל , ההחלטה להעלות את אוגדה 146 לחזית הגולן ; החלטת הרמטכ"ל בניגוד לדעת שר הביטחון שלא לסגת ביום השני לשיפולי הרמה בגולן ולקו המעברים בסיני ; המשך מתקפת הנגד בצפון וגיבוש האסטרטגיה של “ סוריה תחילה" כאשר נודע שמתקפת הנגד בדרום כשלה ; ההחלטה בישיבת 12-ה באוקטובר להמתין למתקפה המצרית , שהייתה אולי ההחלטה החשובה ביותר שהתקבלה במלחמה ; והזהירות , לצד הנחישות , שבה בוצע מבצע הצליחה . אם כן , הרמטכ"ל וראש הממשלה תפקדו היטב . אחרים קצת פחות . רבות כבר נאמר על קריסתו של דיין ביום השני למלחמה . אבל לאחר עיון בדבריו בישיבת קבינט המטבח שהתקיים אצל גולדה 7-ב באוקטובר אחרי הצהריים , ניתן לראות שגם דבריו מרחיקי הלכת על הצורך בנסיגה ברמה ובתעלה לא היו משוללי בסיס במציאות . גולן לא מביא את שנמסר לנו מכלי שני , שדיין הציע לקראת סוף הישיבה , כמעט כבדרך אגב , להכין לשימוש את היכולת המיוחדת של ישראל . אם אכן כך שורש הבעיה לא היה בהחלטות עצמן , אלא במידע שעמד בפני המחליטים . הדברים אמורים במיוחד בימים שלפני המלחמה , כאשר אמ"ן שידר "עסקים כרגיל" בחזית המצרית כמעט עד הרגע האחרון
|
|