|
|
עמוד:22
במעמד נחות ; בעלי מנהגים קיצוניים כמו שתיית אלכוהול ; נוטים לאלימות ; בלתי מרוצים משכרם . הסוכנים הונחו לפעול בקרב קבוצות אלה באמצם טכניקה תואמת למצב , ולאחר ניתוח החולשות של המטרות לזהות את המתאימים ביותר מביניהם , ללמוד את הרגליהם , חולשותיהם , מגבלותיהם ונקודות החוזק שלהם - ולגייסם . שליטה ופיקוח : המלך עובד לפי לו"ז בחינת כל המרכיבים מלמדת שהשירות החשאי עליו כתבו קאוטיליה ואחרים היה ארגון שאי אפשר לנהל : כל אחד בו ריגל אחרי האחר . מנגנונים ופקידים שונים פעלו על פי המשימות וסוגי הסוכנים ואמצעי התקשורת הדלים הביאו לניהול מפוזר . חלק מהמידע והסוכנים , בעיקר התחום שנועד לפקח על הפקידות או הקצונה הבכירה , הגיעו ישירות למלך . על השליט היה להיות זמין תמיד כדי שיוכל להגיב בו במקום למידע שקיבל . קאוטיליה הקצה למלך שלושה מועדים ביממה לעיסוק במודיעין : בין 13 : 30-ל 12 : 00 לקבלת דו"חות מוצפנים , בין - 19 : 00-ל 18 : 00 פגישות עם סוכנים חשאיים ובין 03 : 00 ל- - 04 : 30 שיגור סוכנים למשימותיהם . כותבים אחרים הציעו לוחות זמנים אחרים , בעיקר בלילות . רק מאות שנים מאוחר יותר ( במאות 11-8 לספירה , ( בחיבור הקרוי אגני פוראנה ועוסק בעיקר באלים , הייתה , בין היתר , התייחסות לקוסמולוגיה , לאסטרולוגיה , להיסטוריה ולאמנויות מלחמה ודובר ביצירת משרד שהמרגלים יהיו בתחום אחריותו . סוכנים כפולים : בני ערובה להבטחת נאמנות הפעלת סוכנים כפולים הייתה מקובלת מאד בהודו העתיקה , אם על ידי החדרת סוכנים לתוך היעד ואם על ידי גיוס סוכנים מתוך היעד . קאוטיליה מתייחס לסוכן כפול כמי שקיבל תגמול משני הצדדים . הוא מדגיש כי אל לו לסרב לתשלום מהמפעיל המדומה , כדי שלא לעורר כלפיו אי אמון . אחת הדרכים לגייס סוכן כזה הייתה לקיחת אשתו וילדיו כבני ערובה , אמצעי שהופעל כדי להבטיח נאמנות . סוכנים כפולים הופעלו לא רק לצורך הבאת מידע אלא גם ליצירת מדון ומבוכה בשורות האויב . כך למשל מסמכים מזויפים הוחדרו לרשות מפקדי האויב ולאחר שהביאו לחשיפתם , נחלש כוחם של היריבים . לא אחת הונחו סוכנים לערוק , להסתנן לשטח האויב ולחפש תעסוקה בקרב ראשיו , לרכוש את אמונם ואז להרגם או להרעיל את מוחם נגד נאמניהם . תמורת רכישת אמונם של המפעילים המדומים הוקרבו לעתים סוכנים בוגדניים או בלתי יעילים . מדיניות הגמול : נדיבה כל עוד אין טעויות עידוד סוכנים באמצעות כסף וכבוד נתפס כצורך ראשון במעלה . המשכורות תאמו את אופי הפעילות ולעתים לוו בטובות הנאה אחרות . עם זאת ננקטו אמצעי זהירות לבל ישולם לסוכן מעבר למה שניתן להצדיק , שכן סוכן שמבזבז מעבר לאמצעיו הידועים או הניתנים להסבר היה מביא לחשיפתו . מלבד שיטת המשכורת הקבועה היו גם גישות של תשלום עם סיום משימה . עם זאת , במקביל לתשלום נדיב עבור משימה שבוצעה ננקטו גם אמצעי ענישה - עד כדי המתה - במקרים של משגים חוזרים . מידע שלא הועבר במהירות ושבשל כך לא ניתן היה לפעול על פיו איבד מערכו ומתוקפו , ולפיכך הומלץ להיעזר בקודים ובסימנים מוסכמים . מחברי הכתבים השונים מדגישים את החשיבות של מתן אמון בדיווחי סוכן רק נוכח אישוש הולם , ובדיקה חוזרת ונשנית של דיווחו . המלך הונחה לבל יקבל דיווח אלא אם יאו ּ שש על ידי שלושה מקורות נפרדים . לעומת זאת , אם שלושה דיווחים היו שונים לגמרי - המרגלים נענשו או פוטרו . לא אחת הונחו סוכנים לערוק , להסתנן לשטח האויב ולחפש תעסוקה בקרב ראשיו , לרכוש את אמונם ואז להרגם או להרעיל את מוחם נגד נאמניהם שחרור בני ערובה : מטרת על חברי משפחת המלוכה נלקחו לא אחת כשבויי מלחמה במסגרת מאבקים פנימיים . שחרור בני ערובה היה לעתים חשוב לא פחות לסיום מלחמה מאשר ההתנהלות בשדה הקרב . הייתה זו אחריותם של השירותים החשאיים להביא לשחרור בני הערובה ללא פגע . קאוטיליה מזכיר שגרירים וסוכנים חשאיים שהוחדרו לארץ יעד בכיסויים שונים למטרות חילוץ . סוכנים שהכיסוי שלהם אפשר את שהותם בסביבתו של נסיך שהוחזק בשבי , הונחו למלטו לאחר חפירת מנהרה למשל . במבצעים כאלה נשענו על אנשי חצר ונשים שהתחזו לבנות זוג של פקידים בכירים . סוכנים שהכיסוי שלהם היה קשור בתחום המזון - כמו טבחים , נושאי מים ואחרים - הבריחו את בן הערובה בתוך תיבות מצרכים או על ידי התחזות למשרת . סוכנים חשאיים שהתחזו לסוחרים תודרכו לזכות באמונם של שומרים באמצעות אוכל ומשקה ולנטרלם על ידי החדרת רעל . שיטה נוספת הייתה לגרום להצתות בלילה וליצור מהומה שתאפשר בריחה . במקרים אחרים התחזה הנסיך לגווייה שנישאה על ידי סוכנים חשאיים במסע לוויה אל החופש . דיסאינפורמציה והסתה : ניצחון בלי קרב בהיעדר תקשורת המונים הסתמכו המלכים על מנגנוני המודיעין שלהם כדי ללמוד על התגובות למהלכים שונים שנקטו . אם אובחנה אי שביעות רצון , ננקטו צעדים לתיקון המצב . גם דיסאינפורמציה שימשה את שליטי העבר , כאשר ארגוני המודיעין יצרו אי אמון בין בעלי ברית , ואף הביאו לאבדן האמון במנהיגים על ידי הפצת מידע כוזב . קאוטיליה ראה בשירות החשאי מכשיר להאדרת תדמית המלך , במקביל לקעקוע הפופולאריות של השליטים היריבים . הוא הציע שיטות שונות לזריעת מחלוקת ומדון וכמו ה"מהאבאראטה" וה"ראמאיאנה , " העלה על נס יצירת מורת רוח וחילוקי דעות כאמצעי לניצחון בקרב ללא צורך בפעילות צבאית . סיכום הריגול בהודו העתיקה נתפס כהיבט הכרחי ואינטגראלי של מינהל יעיל ושל מדיניות חוץ מבוססת ושקולה . באמצעותו היו השליטים מעודכנים בפעילות ובנטיות של יריבים פוליטיים ולמדו על כוחן וכוונותיהן של מדינות זרות . הריגול נחשב למוסד חשוב לא פחות מהדיפלומטיה . הסקירה דלעיל מעידה על שיטות וחשיבה שמשמשות גם כיום את טובי שירותי המודיעין . היא חוזרת וממחישה את שכבר נאמר בסקירות קודמות אודות מודיעין בעת העתיקה : מלבד ההיבט הטכנולוגי , לא התחדש כמעט דבר מזה אלפי שנות ריגול ומודיעין . הערות 1 הסקירה מבוססת בעיקר על המקורות הבאים : S . D . Trivedi , Secret Services in Ancient India , New Delhi , 1988 ; T . Crowdy , The Enemy Within , Oxford , New-York , 2006 , pp . 26-32 ; Gp Capt . S . M . Hali , ` RAW at War- Genesis of Secret agencies in Ancient India , Defence Journal ( Pakistan ) , Feb .-March 1999 2 קאוטיליה מזוהה מסורתית עם צ'אנקיה , מורו של המלך הגדול צ'אנדרגופטה 3 אי אפשר שלא להזכיר בהקשר זה את סון טסו ו"חכמת המלחמה שלו" 550 ) לפנה"ס ) שהקדים וקבע כי “ כליל המעלות אינו שתהיה נלחם ומנצח בכל מערכותיך ; כליל המעלות הוא לשבור את התנגדות האויב בלא מלחמה" - סון טסו , תורת המלחמה , הוצאת “ מערכות , 1996 , " עמ' 26-25
|
|