|
|
עמוד:13
שהעלה ביאליק את הדימוי זה בשנת תרפ"ז כבר נשתנו הסביבה והנסיבות , ונתהפכו היוצרות : עתה הייתה העברית המדוברת שפה צעירה ומלבלבת , ואילו יידיש - שפה זקנה ונובלת . אף-על-פי-כן , יחסי התלות נותרו עדיין כשהיו : העברית עדיין נזקקה לסיוע ולתגבורת "מבחוץ , " אפילו מלשון יידיש , שהחזיקה עדיין אלומות בר די הצורך לכלכלתה של השפה הצעירה : מילים מן המוכן ללשון היום-יום , מינוח של בעלי מלאכה , דפוסי שיחה ומשא ומתן , דפוסים של כתיבה איגרונית , שירי-עם ושירי-ילדים , ביטויי עגה , גידופים וקללות , ועוד כהנה וכהנה . הכתיבה הדו-לשונית של דור התחייה היא תופעה שפרחה בעת ובעונה אחת עם פריחת המודוס העממי ביצירה הבלטריסטית ( אגדות , מעשיות , מעשיות לילדים , שירי-עם , שירי-ילדים ) ועם פריחת המחקר בתחומי הפולקלור והאתנוגרפיה . בזכותה , חדרו ניבי יידיש לכתיבתו הכמועממית של ביאליק ושל בני דורו , ואפילו שאול טשרניחובסקי הצעיר , שעקבות ה"גרסא דינקותא" בצבצו פה ושם מבין קפלי ה"טוגה" ה"יוונית" שלו , ביסס את תיאור המשרתת יבדוחה באידיליה שלו "ברל'ה חולה" על פתגם ביידיש א" ) שיקסע ביי א רב קען אויר פסקענען א שאלה" [ גויה המשרתת בבית רב יכולה גם היא לפסוק בשאלה , [ פתגם שמקורו בשאלות תלמידי רבי יהודה הנשיא את אמתו של רבם בענייני לשון . ( את תיאורו של היישוב האוקראיני בחודש תמוז , שבו האסירים שומרים על שומר הכלא , באידיליה "כחום היום , " ביסס על הפתגם ביידיש "איטלעכער משוגענער ווערט אום תמוז מיושב" ומל המשוגעים נעשים בחודש תמוז מיושבים בדעתם , ! בתארו מציאות משובשת ואבסורדית של "עולם הפוך . " לתיאורה של תופעה זו - המחזתם של פתגמי יידיש ביצירת ביאליק בעברית - הקדשתי את ספרי הראשון ( הצרצר משורר הגלות : לחקר היסוד העממי ביצירת ביאליק , תשמ . ( ו" ספר זה עוסק בשירת ביאליק ביידיש ובמשקעי יידיש בשירתו הסנונית . " לתיאור תופעת הכתיבה הדו-לשונית , בעברית וביידיש , הרשיתי לעצמי לחדש את התואר " הבךא-יידית , " המציין את כתיבתם של אותם סופרים שחיו ופעלו בין שתי תקופות ובין שני אזורים גאוגרפיים , ומיזגו עברית ויידיש , הבךאיזם והלניזם . הללו חיברו יצירות היברידיות ( של כלאיים ושעטנז , ( שבהן שתי
|
|