|
|
עמוד:10
האינסטינקטיביים . בפרק השביעי מובאות דוגמאות מן המציאות : אלו מנגנונים " המציאה" השתלשלות המינים כדי להעתיק את התוקפנות לאפיקים בלתי מזיקים , מה rporn שממלא הטקס לצורך זה , ועד כמה דומים אורחות ההתנהגות המתפתחים מתוך כך לאורחות התנהגותו של האדם כשהם מעוצבים על ידי אחריותו המוסרית . פרקים אלה מניחים את הבסיס להבנת דרך פעולתם של ארבעה טיפוסי סדר חברתי . הראשון הוא טיפוס של להקה אלמונית , החפשיה מכל תוקפנות , אך גם נטולה מודעות עצמית אישית , ונעדרת בה צמידות בין פרטים מסויימים . הטיפוס השני הוא של חיי משפחה וחברה המיוסדים על שיתוף מקומי לשם הגנה מרחבית , כשל אנפות הלילה ועופות אחרים התגרים בצוותא . הטיפוס השלישי מודגם על ידי המשפחה הגדולה , המיוחדת במינה , של החולדות , שאם גם אין המשתייכים אליה מכירים אישית זה את זה , אלא באמצעות הריח המשותף לשבט , שוררים ביניהם יחסי אחווה למופת , ואילו נגד כל בן מינם המשתייך לחבורה אחרת הם מנהלים מלחמת כיתות עד חרמה . ולבסוף הטיפוס הרביעי של סדר חברתי , שבו שורות אהבה אישית וידידות , המונעות כל תגרה או פגיעה בין בעלי הברית . צורת חברה זו , שמבחינות רבות אנלוגית היא לחברתו של האדם , מוגשת בפרוטרוט בדוגמה של האווז האפור . לאחר כל המסופר באחד עשר הפרקים הראשונים , הריני מעז להאמין שיש לאל ידי להסביר סיבותיהם של כמה מעיוותי התוקפנות באדם . פרק י"ב , "בשבח העניוות , " בא להסיר מחסומים מסוימים מלבם של בריות המתקשים להשלים עם המחשבה , שאף הם אינם אלא חלק מן היקום , המקיף בחוקיותו גם את התנהגותם עצמם . מקורם של מחסומים אלה הוא מחד גיסא , בשטחיות ההבנה של עקרון הסיבתיות , כאילו יש סתירה בינו ובין הרצון החפשי , ובהתנשאותו הרוחנית של האדם מאידך גיסא . בפרק י"ג נטלתי עלי את התפקיד לתאר כיצד נראה מצבה הנוכחי של האנושות , בעיניו של אחד ביולוג , אילו השקיף על הנעשה בארץ מן המאדים , למשל . בפרק האחרון הריני מנסה להציע כמה דרכי מניעה כנגד אותם עיוותי תוקפנות , שכפי הנדמה לי , למדתי לדעת מה סיבותיהם .
|
|