|
|
עמוד:12
האותיות פרחו , הניגון נפרם , וגם הספר נעלם , ואולי גנז את עצמו בגעגועים אל מקור הניגון . אחרי עשרות שנים אני עדיין כותב בדמע . וכשבני מלחין , ומנגן , ושר — אני שומע בבואת קול מעמקי הדורות , אוושה על מים שאין להם סוף , ואני שומע . כי לבנו לב אחד . כי עוד נמשכת השלשלת . וכמו בסיפור החסידי הידוע , בן הדור האחרון כבר אינו יודע היאך מדליקין את הנר ומה הן המילים הנכונות שיש לומר , והוא יכול רק לספר את הסיפור . הניגון עבר דרכי , מרפרף על מיתרי פנימיות הלב . בספר ובסיפור ניסיתי למסור את הניגון הפנימי , את הבנת הלב שביסוד המחשבה המחדשת שפתי ישנים וקושרת חידושים אל המבוע . מעולמה של הישיבה עולים בזיכרוני לילות דמומים של שיוט בדפי התלמוד תוך מאבק בעייפות וביתושים ועמל איתנים לעמוד במכסת הדפים היומית שהטלתי על עצמי ואני כבן ט"ז שנים . מעבר לקיר רחשו בארון ספרי תלמוד ממורטים , פליטי אש , מיוגעים מהדרך , שולחים את זעקת הדל שאינה נשמעת לבחורים החוגגים את נעוריהם , מלמדים את ידיהם למלחמה בלי דעת עד כמה היא סמוכה ונראית , אחר כותלנו ממש . כותלי בית המדרש , שהחלו להתאושש מאימי השואה , שבו ופלטו בחשאי שברירים משירת המתמיד " הו אמר רבא , הו הו אמר אביי , " ובת הקול עולה בניגון נערים , נכדי אביי ורבא שחזרו לבית מדרשנו . מהתלמוד המתרונן של בית המדרש עברתי ללימוד אקדמי של התלמוד , חושף צפונות ומתחיל לגלות רמזים של שיטת חשיבה ושל יצירה . בתהליך קליל , שהתנהל כאילו מעצמו , נעשיתי מורה בבית ספר תיכון , ושם התגלה לי עומק המימרה התלמודית " ומתלמידי יותר מכולם . " מדי שנה אני פוגש אחד או שניים מהם , בוגרים ומצליחים , החוזרים ומעלים זכר נעים של גרסא דינקותא , משא ומתן שבין דורות ובין עולמות והדהודו של ניגון . בשנים שבהן לימדתי בבית הספר התיכון התחלתי להתחקות אחר דפוסי הכתיבה והחשיבה של התלמוד , ובהדרגה פיתחתי שיטה קלה ויעילה ללימודו ולהוראתו . תלמידי עברו בהצלחה מבחני בגרות שכללו קטעים שלא נלמדו , (" unseen" ) לאחר לימוד שנתי של כמה שעות בלבד בשבוע . מבחנים אלו נחשבים אבני נגף גם לתלמידים שהשקיעו שנים רבות בלימוד התלמוד . כשהעמקתי בחקר שיטת החשיבה של התלמוד , התברר לי שהממד העיקרי בשיטה הוא החשיבה היוצרת והמחדשת , שבאותן שנים נעשתה נושא נחקר ומטופל . עם ידידי , ד"ר חנן רפפורט , שפרש מניהול מכון סאלד בירושלים , חיברתי מאמר קצר על אחד הממדים של החשיבה התלמודית ועל אפשרות
|
|