|
|
עמוד:9
ופרספקטיביזם , כפי שהם משתקפים בהתבטאויות הביקורתיות על שירו של יצחק אבן כ'לפון "לעת חשק יעירני , " וכפי שגישות אלה יכולות להאיר את 3 השיר . באחרונה ראיתי צורך לכתוב מאמר נוסף , עקרוני אף הוא , על שיר זה . הצורך התעורר בעקבות מאמרה של טובה רוזן , שהפגין גישה אבסולוטיסטית לדוגמה ( פמיניסטית ) לשיר זה והאשימה אותי בסילוף אנכרוניסטי של הטקסט . מאמר זה בוחן שאלות כדוגמת "מה מקומה של התיאוריה הספרותית בעולם שיש בו יותר ממערכת ערכים אחת ואין סמכות מוסכמת להכריע בין מחלוקות " ? וכן "אילו נימוקים תקפים ניתן להביא כדי לתמוך טענה ביקורתית כלשהי " ? שלושת הפרקים הבאים של ספר זה מבקשים לעמוד על הזיקה בין הפואטיקה הקוגניטיבית ובין הפואטיקה ההיסטורית כפי שהן מוחלות על הממד הפרוסודי של השירה . לידתם של שניים מפרקים אלה בצירוף מקרים מוצלח . בהרצאה ביום עיון על פואטיקה קוגניטיבית באוניברסיטת תל אביב לרגל הופעת שני ספרי האנגליים בהולנד ובארה < Tsur , 1992 a ; 1992 b ) ב" זרק עוזי שביט שני רעיונות : ש ^ כנס את דיוני בחרוז , המפוזרים בכתבי השונים , כדי ראייה קוגניטיבית מקיפה ; ושאנסה להגדיר את הזיקה בין הפואטיקה הקוגניטיבית לפואטיקה ההיסטורית . מימוש הרעיון הראשון הוביל , בהיסח הדעת , למימוש השני . באותו שלב התכוונתי להיענות לאתגר הראשון בלבד : חיברתי מאמר ארוך ששמו "החרוז והפואטיקה הקוגניטיבית" והצעתי אותו לפרסום ל . Poetics Today שני הלקטורים שכתב היד נשלח אליהם לחוות דעת המליצו על פרסומו ; אבל אחד מהם הוסיף שישה עמודי ביקורת על גישתי הקוגניטיבית , בשם הגישה ההיסטורית-הסטטיסטית . בעקבות ביקורת זו כתבתי חיבור , שבו אני מוסר את טענות הלקטור בזו אחר זו ומשיב עליהן באריכות . בכך מימשתי , למעשה , גם את רעיונו השני של עוזי שביט . הפרקים השלישי והרביעי של הספר מוסרים תרגום עברי של המאמר וחיבור התשובה . הפרק החמישי הוא פרי עבודה משותפת עם יהושבע בנטוב בדבר הארגון הריתמי והסטרופי של השירה העברית בימי הביניים . זהו ניסיון "להיכנס לראשם" של משוררים שחיו לפני תשע מאות שנים בערך ולחשוף את פעולתם קל מנגנונים קוגניטיביים על העדפותיהם בתחום המשקל הכמותי . נקודת המוצא של עבודה זו היא בדברי שירמן הסבור שהפואטיקה האקספליציטית של 3 דברים נוספים בסוגיית שלוש הגישות הללו ניתן למצוא בספר אחר ( צור , -16 : 1987 . ( 19
|
|