|
|
עמוד:13
התהליך נראה כיצד הלכה ונחלשה המגמה לשינוי ולחידוש , להבניה מחודשת של היחסים בין נשים וגברים , ובמקביל הלכה והתחזקה המגמה ששימרה את היחסים הבלתי שוויוניים בין המינים " . ספרות רבה נכתבה בשנים האחרונות על תקופת היישוב , כתבי עת החלו להופיע והוקמו מכוני מחקר העוסקים בחקר התקופה . עם זאת , כמעט שלא נמצא בהם התייחסות ספציפית לנשים בחברה היישובית . חלק גדול מספרות זו עוסק בהתפתחויות מוסדיות , בהתגבשות של מפלגות , מוסדות פוליטיים , מוסדות תנועת העבודה וכדומה . עבודות אלו כמעט שאינן מתייחסות לנשים , שאכן כמעט לא היו פעילות ברמה הפוליטית המוסדית . אולם ישנן גם עבודות אשר מתרחקות מההיבט המוסדי הצרוף , ועוסקות בתופעות חברתיות שהיתה להן נגיעה לנשים ולגברים כאחד . תופעות אלו קיבלו בכל מקרה ביטוי שונה אצל הנשים והגברים , ומדובר בעיקר על תחום העבודה ; אולם העבודות שבידנו מציגות ביטוי אחד , זה שרווח בין הגברים , ומביאות אותו במיצוי התופעה כולה . ניתן להמחיש טענה זו באמצעות עבודתה של אניטה שפירא , "המאבק הנכזב , " אשר עוסקת במאבק לעבודה עברית במושבות , מבלי לגעת בבעייתיות המיוחדת של הפועלות במושבה , אשר הועלתה בכל ועידה של הסתדרות הפועלים החקלאיים ובכל ועידת פועלות . ניתן לטעון אותה טענה לגבי עבודתו של צבי זוסמן , העוסקת בפער ואי שוויון בשכר בין עובדים במסגרת ההסתדרות " . בעבודתו בחר זוסמן להתייחס אך ורק לפער בין עובדים מקצועיים ובלתי מקצועיים , ולא נתן כלל דעתו לפערי השכר הממוסדים בין נשים וגברים במסגרת מדיניות השכר של ההסתדרות . ניתן להצביע על אותה גישה בעבודתה של אירים גרייצר על מעונות העובדים בעיר . בעבודה זו היא עומדת על המבנה המעמדי של פועלי העיר בתחילת שנות ה , 20 ומצביעה על שלוש קטיגוריות של פועלים - פועלי הבניין שחיו במסגרות קומונליות ושאפו להתיישבות חקלאית ; הפועלים הקבועים בעיר כגון פועלי הדפוס , הרכבת , העור והפקידים ; ופועלים עירוניים בלתי קבועים אשר נפלטו מקבוצות הבניין בעקבות הביקוש לבעלי מקצוע בסקטור הפרטי . כפי שנראה בהמשך , לא נמצאו כמעט פועלות בשלוש הקבוצות האלו . משמע , תיאור מקומן התעסוקתי של הנשים דורש התייחסות מיוחדת ובלעדיה נדחק ציבור זה כולו מחוץ לתמונה . להשמטה של הנשים מהתיאור והניתוח של התקופה יש כמה השלכות חשובות . ראשית , ידיעתנו והבנתנו את התקופה הן חלקיות בלבד ; חלק מן החברה פשוט אינו נכלל . שנית , יש מה ללמוד מהתנסותן של הנשים בתקופת היישוב . עד כה היה לנו המיתוס שהנשים החלוצות בתקופת היישוב היו שוות לגברים , שברו את המחיצות בין עבודת נשים וגברים ולחמו זה בצד זה , וכיוצא באלה דימויים . מיתוס זה לא תפישה זו רווחת מאוד בסוציולוגיה ההיסטורית של היישוב , הרואה תהליך של מיתון , או במושגים סוציולוגיים "מיסוד" או "רוטיניזציה , " כתהליך צפוי מראש של כל שאיפה לשינוי חברתי מרחיק לכת .
|
|