מבוא

עמוד:9

המדינה התארגן על בסיס עקרונות אוניברסליים לכאורה אבל מצב החירום השתכן בתוכו כרכיב אינהרנטי של מערכת המשפט ושל הריבונות . אמנם התבססות המדינה החילונית על יסוד חוק וחוקה השכיחה את רגע היווצרותה הטראומטי , אך היא לא הצליחה לעצור את משברי הלגיטימציה שהתעוררו מאז . למשל , ברבע הראשון של המאה ה 19 גינה בנג'מין קונסטן את נפולאון ואת המחוקקים שלו על שימוש לא מבוקר במנגנונים של מצב חירום . לפי הגדרתו של קרל שמיט , ריבונות המדינה אינה צריכה להיות מוגדרת באמצעות שלטון החוק , אלא באמצעות היכולת להכריז על מצב חירום . הגדרה זו הגיעה לשיא מימושה הנלוז ביום שאחרי שריפת הרייכסטאג עת הוציא היטלר צו " להגנה על העם והמדינה" ( ב 28 בפברואר ( 1933 ובכך השעה את החוקה הוויימרית לזמן בלתי מוגבל ( שבפועל נמשך 12 שנה . ( תופעה זו הצביעה לא רק על היחסים הבעייתיים שבין אירופה ל"אחרים" שלה , אלא גם על המשבר הפנימי העמוק של המדינה האירופית . משבר הלגיטימציה הזה התחזק בעקבות משבר אחר של החברה המערבית הפוסט חילונית . המצב שבו מערכת הערכים - שעליה החברה החילונית מתבססת אינה ניתנת לשימור ולשחזור מתוך החברה הזאת הביא בעקבותיו קריאות לשידוד מערכות כללי , הן בתחום המשפט והן בתחום הפילוסופיה . הסוציולוג מקס ובר הביע חשש עמוק שמא סילוק האלים והמיתוסים בעקבות החילון והרציונליזציה יפגע ביכולתם של בני אדם להעניק משמעות לחייהם . אם יקרה כך , יקומו האלים מקבריהם ויתקוממו נגד חוקת התרבות החילונית . הפילוסוף של הנאורות , יורגן הברמאס , מאמין שהחברה החילונית עצמה עלולה לרדת מהפסים בעקבות קריסת הערכים הזאת , כלומר להיקלע למצב חירום מסוג חדש . נמצא אפוא שמשבר הלגיטימציה של החברה החילונית המערבית אינו רק תוצאה בלתי נמנעת של מפגש הנצרות עם הפונדמנטליזם האסלאמי בימים אלה , אלא גם תוצאה של הדיאלקטיקה הפנימית של החילון . המשבר הפוליטי העולמי החדש ישן מחייב את המערב לבחון את מקומו במערכת הגלובלית ולא פחות מכך - את דברי הימים של פרויקט החילון שלו עצמו . אם כן , מה הקשר בין משבר החילון של המסורת היהודית נוצרית והמתח בין דתיות לחילוניות לבין המשבר הדומה - אם כי בעל קווי מתאר אחרים - בחברות האסלאמיות ? וכיצד מתארגן כל צד כקוטב הדיאלקטי של הגוש האחר ? כיצד המציאות של הסכסוך בין ישראלים לפלסטינים מתקשרת למצב החירום ולפוליטיקה של החירום ? בעיית החריג ומצב החירום והקשר שלהם לתיאולוגיה פוליטית ולהיסטוריה העולמית נדונו במסגרת סדרת הרצאות של סמינר ון ליר בשנת , 2005 / 6 והאסופה המונחת לפניכם היא תוצר של סמינר זה . תחום התיאולוגיה

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר