|
|
עמוד:12
התלות במדינה כסוכן יחיד לביטחון ולשגשוג . האמונה שהטרנספורמציה " מחברה מגויסת לחברה אזרחית" ( אופיר ופלד ( 1997 אפשרית חיזקה את התפיסה שלמדינה יש זכות ואף חובה לסגת גם מתחומים אזרחיים מובהקים . המגזר הפרטי , בכוח ההון שכבר נצבר בו ועל בסיס הציפייה לרווח שיופק באמצעות כוחות השוק , הלך והתייצב בתודעתם של רבים בתור המועמד הטבעי לרשת את מקומה של המדינה כגוף מבצע מרכזי . כביש חוצה ישראל נבנה על יסוד ההיגיון הזה , שאב ממנו אהדה ציבורית ועשה בו שימוש פוליטי מתוחכם ויעיל . אף על פי כן , הממצאים האמפיריים של מחקרנו על כביש חוצה ישראל אינם תומכים בתמונת העולם האידילית שהצטיירה , שבה מנגנוני השוק תופסים את מקומם של מנגנוני המדינה בפעולת החלפה פשוטה . ההיסטוריה העסקית והפוליטית של כביש חוצה ישראל מראה שאף על פי שבנייתו התרחשה בד בבד עם צמיחת הרטוריקה הניאו ליברלית והפיכתה לרכיב הגמוני בישראל , המדינה היתה וממשיכה להיות גורם מפתח בקביעת אופי הכביש ועתידו , והיא חורגת הרבה מתפקידה כמסדירה ומפקחת . ההחלטה על נחיצות הפרויקט ועיתוי ביצועו , ההכרעה על הפקדתו בידי המגזר העסקי ובחירת המכשיר הפיננסי ארגוני שישמש למימושו , כל אלו היו בחירות שלטוניות מובהקות . גם המעטפת הפיננסית שנבנתה לכביש חרגה הרבה מהגיון השוק - שלפיו הביקוש ( האזרחים שמבקשים נתיבי תחבורה טובים ) פוגש בהיצע ( הכביש , ( מייצר את ההון ( תשלום תמורת הנסיעה ) ומוליד מיזם בעל עצמאות כלכלית , כלומר שאינו יונק מקופת המדינה . הערבות שסיפקה המדינה לבנקים שהעניקו את האשראי לזכיינים , רשת הביטחון הפיננסית שפרסה המדינה לזכיינים במסגרת הסכם הזיכיון , ההכרעות החשבונאיות שנתקבלו במשרד האוצר ובוועדות הכנסת , הגמישות המגמתית בתחשיבי שערי מטבע החוץ , ההטבות המפליגות בחישובי מס ההכנסה והפטורים כבדי המשקל ממסים עירוניים - כל אלו מפריכים את הטענה שהמיזם הזה נשען רק על כוחות השוק ( ראו על כך בפרק השלישי . ( כביש חוצה ישראל , אנו מראים , נסמך במידה רבה על המדינה גם בממדים עסקיים אחרים : הליברליזציה המואצת במתן היתרים לשינויי ייעוד קרקעות לאורך התוואי היתה ונותרה רכיב ליבה בתחשיבים הכלכליים של היזמים ; התלות ברכב פרטי - שסיפקה רציונליזציה לבניית הכביש ומוסיפה להעמיק בעטיו - היא תולדה של החלטות מינהליות , תקציביות וביצועיות של המדינה לאורך עשרות שנים ; ומיזמי פיתוח חדשים בתוואי הכביש - בהם שכונות מגורים , אזורי מסחר ומוקדי תעשייה - משקפים הכרעות פוליטיות אשר קובעות אילו יישובים ומגזרים יזנקו קדימה ואילו ייוותרו מאחור .
|
|