|
|
עמוד:ח
אשר לספרות על השירה ההומרית בעברית , זכה הקורא הישראלי בשנים האחרונות לספרו הגדול של פרופ' נתן שפיגל ולאוסף מאמרים על ה'אודיסיאה' בעריכת ר"ר גבריאל צורן . ספרו של שפיגל 'מכסה' את רוב הצדדים שבמחקר ובביקורת החומריים של הדורות האחרונים ואף מגיש לקורא סיכום מפורש של היצירות עצמן ודיונים בהשפעתן על הספרות האירופאית והעברית לדורותיה . אך דווקא משום הפירוט והיסודיות שבספרו של שפיגל , נראה שהוא נועד יותר לתלמידי ספרות באוניברסיטאות ולאנשי ספרות מאשר לקורא המשכיל . כן גם אוסף המאמרים , שהוא מבחר מעולה עבור תלמידי ספרות המבקשים לדעת עמדות שונות במחקר ובביקורת ; אן שוב , הוא מפורט מדי כהקדמה לקורא המבקש להיכנס בשערי המחקר והביקורת ולטעום את טעמם בלבד . ישאל השואל : למה לו לקורא המשכיל ספר על השירה ההומרית ? הרי יש בידיו תרגום עברי שהוא יצירת מופת , ונקווה שתרגומים אחרים , חדשים יותר וקרובים יותר ללשונו , יתפרסמו בשנים הבאות ; יטול את היצירות לידו ויקרא . מה בצע ב ' עשות ספרים הרבה אין קץ ? ' או - כפי שניסח זאת חוקר ספרות אנגלי ברגע של יאוש מן הכמות המדהימה של ספרי מחקר וביקורת היוצאים בשטף אדיר , מדי שנה בשנה , מבתי ההוצאה בעולם - מדוע עוד ספרים העוסקים בספרים העוסקים בספרים ? אין הדבר כה פשוט . הקורא המשכיל יכול - גם לאחר מאות השנים שעברו מאז הועלתה השירה ההומרית על הכתב , וגם בתרגום - ליהנות מן העלילה ( או העלילות השזורות בה , ( מאופיים ומהתנהגותם של הגיבורים ומתיאורם של מעשי הגבורה בחיי יום יום . בתרגום מעולה , כמו תרגומו של טשרניחובסקי , הוא יכול גם לטעום מקצת טעמו של סגנון השירה האפית העתיקה , ואפילו - אם יעשה את המאמץ הנדרש ויקרא באותה 'הברה אשכנזית' ההולכת ונשכחת - מקצת טעמו של המקצב ההומרי . כפי שמזכירה לנו מחברת הספר שלפנינו , יש בשירה ההומרית ממד 'על זמני , ' שעמד לה במשך הדורות ועשה אותה 'אקטואלית' בצורות שונות בדורות השונים .
|
|