|
|
עמוד:8
הולמת , מאמץ תרגומי של מושגים ומונחים מלשונות אירופה , על דרך של בריאת אקוויוראלנטים עבריים . על כן , אף נתבקש פענוח משמעותם המדוייקת של המבעים . אבל ככל שהלך והושתת העיון גם על "השתאות" כהוקרה עמוקה למפעלם הגדול של מבססי הספרות והביקורת בעיתונות העברית של אז , כן עמקה הסקרנות המחקרית לשיחזורן של עמדותיהם . אתגר דומה ו"השתאות" מקבילה , למרות המאפיינים השונים , מצויים בתשתית המחקר בתיאוריה הביקורתית של שלמה צמח . מבקר ייחודי זה , שצירף מעשה להגות - היה מראשוני העליה השניה , גיבש אידיאולוגיה מנוסחת של "שיבת ציון" והיה המנהל הראשון של בית הספר החקלאי "כדורי" - היה בו בזמן מן המבקרים הבולטים בהכשרתם הפילוסופית . כמו כן התמיד במשך עשרות שנים בכתיבתו הסיפורית , הביקורתית והפובליציסטית . שיעור קומתה של יצירתו , פיזורם של מאמריו הרבים בכתבי עת , ולשונו הייחודית על עושר ניסוחיה המחודשים והמורכבים , כל אלה היוו אתגר לעיון , שהדברים המובאים בספר הם חלק מתוצאותיו . קווים שונים , לכאורה , מאפיינים את העיון בסיפוריו של ש"י עגנון . חרף זאת , גם בתשתיתו מצוייה "השתאות , " אם לנוכח המורכבות , העושר ורב המשמעות של יצירת הגדול בסופרי הספרות העברית , ואם מתוך חישופן של משמעויות חדשות באחדים מסיפוריו . בתחום זה ניצב גם אתגר היציאה למחוזות עשירים , שהיו לי אז רחוקים ומוכרים אך מעט , הלא הם המקורות העבריים שב"ארון הספרים היהודי . " מתוך ההנחה שהבנת משמעותה של יצירת עגנון מחייבת עיקוב מדוקדק אחר השדה הנרחב של המקורות , שאליהם מכוונת הלשון הרומזת הבונה אותם , ביקשתי לחשוף את הזיקה הסבוכה והמורכבת שבין הטקסט העגנוני למקורותיו . בחירתי נפלה על סיפורים בעלי אופי אגדי ותמים לכאורה , אלא שבהם גלומים איתותים בטקסט המובילים לחשיפתו של ה"קרחון" האלוזיבי של המקורות , שאך חלקו העליון גלוי . חשיפה זו מערערת , לעתים , את המבנה הנגלה ומובילה אל תבניות עומק ומשמעויות חדשות , המעשירות או סותרות את אלו הגלויות . יתר על כן , רק אז מתגלה הסיפור במלוא משמעותו ועושרו , מתוך צירוף הגלוי והסמוי . להפתעתי , נתקלו המאמרים הספורים הללו בהתנגדות באוניברסיטה ומחוצה לה , ובנסיתות להפריך את האמור בהם . כך אירע בייחוד לעיון בסיפור "מחולת המוות , " שמבנהו האגדי מעוגן בהפלאת המוטיב של קידוש השם וסופו הוא בפיצוי לקדושים ולטהורים . אולם , הרמיזות שהובלעו בלשונו של המספר הובילו למקורות שהוליכו , להבנתי , אל תבנית פנימית של חטא ושל עונש , ולבסוף של תשובה . פרופ' הלל ברזל , מחוקריה המובהקים של יצירת עגנון , הגדיר את העיון הזה כ"פירוש מהפך" או "היפוכו של טקסט , " כלומר שתכליתו היא "להפוך את הסיפור על פניו ולהאיר את המתחולל בתוכו בצורה שתשנה את תפיסתנו מן הקצה אל הקצה . " הוא קבע לגישתי זו מקום מיוחד ומצא בפירוש "קשיים גדולים , " שעליהם הצביע בפירוט , משום שלהבנתו לא נשמר בו התואם שבין הפירוש למכלול היצירה העגנונית . החיוב שבפירוש הוא , לדבריו , בכך שהוא מפנה , בשל חידושו , "תשומת לב" גם לסיפור הנידון וגם "לעצמו . " פירושי
|
|