|
|
עמוד:12
הקולעים של תורת המדינה המודרנית הם מושגים תיאולוגיים מחולנים" ( שמיט . ( 57 , 2005 ואכן , כדברי אמנון רז קרקוצקין שהובאו לעיל , השיח הציוני , למרות הצהרות החילוניות שלו , מעולם לא איבד את קשריו העמוקים לתיאולוגיה והוא הוסיף להגדיר את עצמו אידיאולוגיה יהודית ( רז קרקוצקין . ( 261 , 1999 בעבור קרל שמיט הריבון הוא מי שיש בכוחו להכריז על מצב חירום ולהשעות את החוק לנוכח מצב החירום הזה ( שמיט . ( 25 , 2005 השעיית החוק נעשית באופן דיקטטורי שכן מצב החירום הוא "מחוץ לסדר המשפטי התקף הרגיל , ואף על פי כן קשור בו , כי הוא אחראי להכרעה אם אפשר להשעות את החוקה כולה" ( שם , . ( 27 הריבון הוא "הסמכות הגבוהה ביותר , הבלתי תלויה מבחינה משפטית , שאינה נגזרת משום דבר" ( שם , . ( 38 על פי שמיט , מעמד הריבון המכריז על מצב החירום אנלוגי למעמדו של האל ( שם , ;( 30-25 אך לאמתו של דבר שמיט , שתקף את הליברליזם הפוליטי , לא ביקש לאחד את השניים , כדברי כריסטוף שמידט : חשוב להבין ששמיט אינו מעוניין בתיאולוגיזציה של התחום הפוליטי , כפי שנטען לעתים , אלא הוא שואף לבטל את הזהות , את האחרות ואת הנוכחות התיאולוגית פוליטית שמאפיינת את האסכטולוגיה המודרנית מלסינג ועד ארנסט בלוך . [ ... 1 שמיט איננו תופס את המדינה מבער לזהותה או לאחדותה עם המלכות 1 שמים 1 אלא מבער לשונות בין השתיים . לדידו , את היחס ביניהן אפשר להגדיר רק באמצעות אנלוגיות , כמו האנלוגיה הנודעת בין ריבונות האל לריבונות המלך . שמיט מבקש אפוא להפריד הפרדה חדה בין התיאולוגי לפוליטי , בין המלכות למדינה , בין מלכות האל למלכות הארצית , כדי להבין כל אחד מהם מתוך החוקיות הייחודית שלו ( שמידט 2009 א , . ( 24 מטרת שמיט הייתה אפוא להבחין בין התיאולוגיה לפוליטיקה ולבסס את הריבונות כתחליף מלא לסמכות האלוהית . אלא שגם אם "שמיט מדבר מתוך מקום שבו ההפרדה בין הפוליטי לבין התיאולוגי היא עובדה מוגמרת" ( שיינפלד , ( 112 , 2009 לא נראה לי שאפשר להסיק מכך , כפי שהסיק אלי שיינפלד , ש"הפרדה מהותית זו היא תנאי מוקדם לאנלוגיה , שכן כל אנלוגיה מתקיימת רק בין תחומים נפרדים" ( שם . ( אמנם אנלוגיה מתקיימת בין תחומים שונים אבל לאו דווקא בין תחומים נפרדים לחלוטין . כמעט כל מטפורה שבנויה על אנלוגיה כוללת בתוכה , זה לצר זה , את השונה ואת הדומה . לכן , את ההפרדה המוחלטת בין הפוליטי לתיאולוגי הייתי ממקם בעתיד הפוליטי הנורמטיבי שמסרטט שמיט , שבו הוא מבקש להמיר את הליברליזם הפוליטי בריבונות שסמכויותיה בלתי מוגבלות והיא שואבת אותן מתוך עצמה בלבד ( שם , . ( 115 המצב הקיים הוא אפוא מצב של תהליך , שבסופו כל המושגים של תורת המדינה המודרנית יהיו " מושגים תיאולוגיים מחולנים" ( שמיט ; 57 , 2005 שמידט 2009 ב , . ( 22 נראה אפוא שבהיאולוגיה פוליטית שמיט מציג את הרצוי כמצוי . לדידו המצב הרצוי יושג במלואו בשלב ההכרעה , כאשר הריבון יכריז על מצב חירום וייקח לידיו את כל סמכויות השלטון . נראה לי שגם אלי שיינפלד מודע לכך ששמיט מציג נורמה
|
|