|
|
עמוד:10
בנארי בשם על סיפון אניה מסוערה . ספינה שנוסעיה מייצגים חתך של אומות העולם ה"נאורות , " מגלים אדישות ואיבה כלפי פליטים יהודים שנמשו מן הים ומפקירים אותם לסערה . הפליטים אינם מתייאשים . הם ממשיכים להאבק , והמחזה מסתיים בקריאה " ... נבקיעה הסערה ונעפילה" ( בנארי תשט"ו , . ( 85 בראשית שנות הארבעים , בעיצומה של המלחמה , התפרסמו שני מחזות נוספים על מעפילים והעפלה . האחד אניה סוערה מאת שולמית בת דורי . כאן יורד המסך עם הסיסמה הקריאה האופיינית בשמו של היישוב החרד לגורלם : " אנו מוכרחים להצילם . גם אם הסופה הקרבה הולכת עזה ואיומה מכל הסופות , [ ... ] להיות להם לעוגן אשר לא יקרע לעולם" ( בת דורי . ( 97 , 1942 המחזה השני , בשוא גלים או מעפילים מאת ח"י בן דוד ( חיים אלחנן , ( הוקדש " לסטרומה פאטריה ואחיותיהן" ( בן דוד תש , ( ב" מעלה גם הוא את תלאות המעפילים ומאבקיהם בנאצים , בבריטים ובים הסוער . גיבור מחזה קצר , לתוך פניהם מאת אריה טבקאי , ( 1945 ) חייל עברי מארץ ישראל , המשרת במדבר לוב במלחמת העולם , רואה בדמיונו את בני משפחתו שנשארו שם כשגורלם נחרץ . " את אבא , את אמא , את דבורה , את סבא הזקן" ( טבקאי תש"ה , . ( 168 מחזה לילדים מאת יוסף חנני , אגדת גליל , המתרחש מול מצבת הזיכרון לטרומפלדור וחבריו . כשברקע עולות דמויות של גיבורים ולוחמים מהעבר , שואל אחד הילדים האם גם " עד לגיטאות ורשה ולודז' הגיעה אותה גבורה ? " ועל כך משיב אחד ממורדי הגיטאות " ... כן יקירי , על החומות האפורות התדפקה , לבתי הריכוז , לקרונות המוות ועד לתופת מידאניק חדרה" ( חנני תש"ו , . ( 290 מחזות אלה אינם מצטיינים אמנם באיכות ובמקוריות ספרותית או דרמטורגית , אך ניכרות בהם השפעות מובלעות של התיאטרון החברתי תעמולתי ושל הסגנון האקספרסיוניסטי של ראשית המאה ושנות העשרים , וכן משהו מסגנון ה'מסכת' של תנועות הנוער שהיה מקובל באותן שנים . עם זאת יש בהם התייחסות נוגעת ורלוונטית לנושא באותן שנים . יוצאי דופן מבחינה זאת הם המחזות של י"ח בן דוד ( חיים אלחנן , ( מחזאי פחות מוכר מבני דורו האחרים , שפרסם באותן שנים כמה מחזות על רקע המלחמה והשואה : כגון ערי מקלט ( תש , ( ב " מרד הגיטו ( תש , ( ג" צעקת עניים ( תש / ג" א ) ויקוב הדין או צדק ( תש . ( ו" מחזותיו של בן דוד שיש בהם שילוב של פנטסיה , רטוריקה נמלצת ,
|
|