בפתח הספר

עמוד:7

בפתח הספר מטרת הספר היא לסקור ולנתח את המחזות השונים על נושא השואה בדרמה ובתיאטרון הישראלי העברי . הספר דן לא רק במחזות שפורסמו או הוצגו בדור המדינה , לאחר השואה , אלא גם במחזות שפורסמו בשנות הארבעים ואף בשנות השלושים של המאה ה , 20 עם עליית הנאצים בגרמניה ובמהלך מלחמת העולם השנייה , שיש בהם התייחסות להווה ומבט לעתיד ואשר כיום , במבט לעבר , הם נטענים במשמעות נוספת , לרבות מחזות לילדים ולנוער , או כתבי יד של מחזות שלא פורסמו או שנגנזו מסיבות שונות על ידי מחבריהם . ספר זה , שיצא לאור לראשונה ב , 1989 מהווה מהדורה שנייה , מורחבת ומעודכנת . בינתיים פורסמו והוצגו מחזות נוספים וכן הועלו ונדונו סוגיות והיבטים שונים הנוגעים לנושא , מבחינה אמנותית ורעיונית ומבחינת השינויים והתמורות שחלו בהתייחסות לשואה ולהתקבלות של מחזות אלה על ידי הקהל והביקורת . בעבר , בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת , וגם לאחר מכן , היווה נושא השואה , על כל מה שהוא מייצג , גורם חשוב ומרכזי בגיבוש הקונסנזוס הלאומי והזיכרון הקולקטיבי . גם מחזאים שכתבו על השואה עשו זאת מהיבט ביקורתי ואפילו חתרני , לא ניסו לערער על החשיבות הלאומית ציבורית של הנושא . מסוף שנות השבעים ואילך מסתמנת מגמה נוספת שיש בה , לא אחת , גם כדי להציג סימני שאלה לגבי מקומה של השואה במסגרת אותו ' קונסנזוס , ' ואפילו לרמוז על זיקה אפשרית בין האתוס הציוני ממלכתי לבין האידיאולוגיה הנאצית ; או , לחילופין , לנצל את השואה כ'תחבולה' יעילה לשיווק הצגה המזכירה אמנם את השואה , כרקע , כאסוציאציה , אפילו כזהות אישית של נפשות פועלות שהן ניצולות שואה , או קורבנות שואה , אבל אין בה , לגופו של עניין , התייחסות משמעותית ונוגעת לשואה עצמה על כל מה שהיא מייצגת ומסמלת . תמורות אלו , משני היבטים שונים , פוליטיזציה של השואה מצד אחד ומסחור פופוליסטי של נושא השואה מהצד האחר , מהווים ללא ספק תופעה המזמינה דיון ובחינה מחדש בכל מקרה לגופו ( פרק יג . ( העיקרון שהנחה אותי בכתיבת הספר הוא לקיים דיון בנושא השואה מהיבט היסטורי , רעיוני ותמאטי ומהיבט אמנותי 'ז - אנרי וסגנוני - בהתאם למאפיינים של המחזה הנדון על רקע הזמן והתקופה בהם נכתבו

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר