|
|
עמוד:9
מה דורשת הלשון התקנית מכל אחד מאתנו ובאיזו מידה אנו נגררים לתת תקני ת , והאם ההיגררות הזאת מוצדקת ? הגיע הזמן שנבדיל בין נראה ( בהווה (! לנראה בעבר . נראה לנו שהמתקן צודק . מה לעשות במספר 8 שהגייתו הנכונה בלשון זכר היא שמונה ובלשון נקבה — שמונה . מדוע קוראים רבים , ובהם קריינים וקרייניות מובהקים וכן חברי כנסת , ואפילו שרים בישראל , שמונה מאות תחת שמו ? ה מאות , שכן המאה היא נקבה . ומתי יבוא הקץ לסירוס המספר 18 בנקבה ( צ"ל שמונה עשרה ו ל א שמונה עשרה . ( ומה לעשות בכתיב הלא מנוקד , שלמרות תוספות הוו"וים והיו"דים , עדיין אינו מלא למדי ואינו חד משמעי — לדעתו של מחברנו ? ההגיות השגויות הכחיד ( הכחיד (! הכחיש ( הכחיש , (! לגבות ( לגבות , (! לספור ( לספור — (! היש להן תקנה ? דיונים כאלה ואחרים , המעניינים שוחרי לשון והעשויים לעניין גם קוראים שעד כה לא נתנו את דעתם לתחום זה , מצויים בספר שלפנינו . מחברנו מזכיר שמות של סופרים ומשוררים ומספר על פועליהם , שהעשירו את לשוננו בחידושיהם בלשון ובסגנון , ובהם ש"י עגנון , חיים הזז , ח"נ ביאליק , אורי ניסן גנסין , דב סדן , אהרון מגד , עמוס עוז ועוד , ועל מילונאים ומדקדקים ובלשנים שונים , כמו א' אבן שושן , ר' אלקלעי , יצחק אבינרי , חנוך ילון , יחזקאל קוטשר , אבא בנדויד , יהושע בלאו ועוד , שתרמו את תרומתם לחקר לשוננו ולהתפתחותה . לפנינו ספר , שלבטח יעורר עניין וסקרנות אצל כל שוחר לשון . ראובן סיוון
|
|