|
|
עמוד:1
פתח דבר תולדותיה ותורתה של החסידות הליטאית וכן ערכה ההיסטורי בתולדות תנועת החסידות לא נחקרו כל צורכם עד היום הזה . אמת , דובניב , חוקר תולדותיה של החסידות , מטעים , כי בראשית פריחתה של התנועה כבר נוסדו בפרברה של ה'קהילה הראשית' פינסק , בקארלין , קבוצות נסתרות של חסידים & וכי קאר לין ולאחר מכן אמדור , הסמוכה ל'קהילה הראשית' הורודנא , היו מקום הפול מוס והמלחמה בין החסידים והמתנגדים במשך יותר משלושים שנה 1 ר 1 . ד . דצקי וכמוהו רבים מבין חוקרי תורת החסידות מייחדים תיאור מפורט לדמותו הרוחנית של מחולל החסידות הקארלינית ומביאים דברי תורה בשמו ובשם צאצאיו ותלמידיהם ( בובר ואחרים . ( אולם התפתחותה ההיסטורית של החסי דות הליטאית וערכם של חלוצי חסידות אלה , שיסדו מרכז לחסידות בצפון תחום המושב —בליטא הרבנית—במקביל למזריץ' שבדרום , גורלם ונפתו ליהט בשעת הרדיפות והחרמים בליטא , ערכם הרוחני ויחסיהם לשאר ענפי 1 ש . דובנוב , תולדות החסידות , עמ' , 271 , 146 , 111 תל אביב ! 1932 ועיין גם גרץ , , Geschichte der Juden כין יא , עמי , 557 , 107 לייפציג . 1900 2 דובנוב , שם , עמי . 370—367 , 364 , 221 , 157 , 146 , 111 3 ש . א . הורודצקי , החסידות והחסידים , כרד ב , עמי 113 ואילך , תל אביב . 1951 מ . בובר אסף מתוך הספרות החסידית העניפה דברי תורה ואגדה — המשובחים שבה — ובספרו יאור הגנתי ( ירושלים ( 1958 , 1947 הביא דברים המיוחסים לצדיקי ליטא : ר' אהרן ור' שלמה טקארלץ , רי מרדכי מלאבוביץ ושניים מצאצאיו ור' משה מק 1 ברין . במבוא המעמיק לספרו מעלה בובר מתוך חזות חסידית את דמותם הרוחנית של צדיקים אלה , כסי שהיא משתקפת בספרות זו .
|
|