|
|
עמוד:5
הקדמה מחקרים מסות אלה לתולדות ישראל , שנכתבו ונתפרסמו במשך יובל שנים ויותר על ידי כבוד נשיא מדינת ישראל , רבי שניאור זלמן שז"ר , כונסו ביוזמתה של החברה ההיסטורית הישראלית ליום היכנסו של כבוד הנשיא לגבורות . החלטה זו נתקבלה על ידי הנהלת החברה ההיסטורית הישראלית לא מפני שכבוד נשיא מדינת ישראל הוא נשיא הכבוד של החברה ההיסטורית , אלא משום שהוא שייך למטה 'יודעי עתים' בישראל . ובמשמעותם הראשונית המדוייקת של הדברים : כבוד הנשיא שייך לאותו מטה קטן של חכמים , המכירים מתוך תחושה פנימית וכושר נפשי את ה'ראשיות' של הזמנים שבהם מתהווים שינויי מעמד ופעולות התחדשות בעם ובחברה , ודעת זו היא אצלם שלובה ושזורה ב'בינה לעתים , ' בהרגשה עמוקה ובאבחנה דקה ב'מה יעשה ישראל , ' במה הוא עומד לעשות , ובצו פנימי תקיף מה עליך לפעול בישראל . אכן , ש . ז . שז"ר , נשיא מדינת ישראל בימינו , הוא בן משפחת 'המעוררים , ' ומראשית הופעתו כאיש של פעילות ציבורית , ציונית וסוציאליס טית —והוא עודו צעיר מאוד —לא נלאה מלהזעיק את העם בקריאה : 'עורה ישראל , למה תישן . ' ' דעת העתים' מילאה תסקיד רב ערר בפעילותו , משום שרבי שניאור זלמן שז"ר הוא בן בית 'כל חוזה : ' הוא לא רק יודע , חש מתוך תפיסה רוחנית , מהירה וחריפה , את 'העתים , ' אלא חוזה את הווייתם הפנימית של הדברים , חוזה את הקשר הפנימי בין 'העתים , ' קשר שרק מתוך חזיון , מתוך חזות הכול ניתן לעמוד עליו , לחוש אותו , ורק איש היושב בשער המצפה וצופה יום יום על משמרתו מה מתרחש ועומד להתרחש בישראל , ניתן לו להבין 'בעתים , ' ולהבחין בשבילי התהוות חדשה , חבויים במעבה השיגרה של יום קטנות . ואמנם המסות והמחקרים שכונסו בספר , שנתפרסמו במשך יובל שנים ויותר ( המאמר על 'סופרו של משיח' נתפרסם ב'השלוח' תרע"ג ) מעידים גם על דרכו של שז"ר בדעת העתים , כלומר בחירתו בנושאי עיוניו מתוך תפיסה שבאהבה , גם על נתיבות חזותו את 'הכול' שבהם . בכל המסות , העיונים והמחקרים אנו יושבים ביחד עם המחבר בשער המצפה , ושומעים את קולו של בן משפחת 'המעוררים' הקורא : עורה , ישראל . ארבע הן 'העתים' שלתוכן רוצה הסופר , החוקר והמרצה להכניס את
|
|