שלום לוריא / תגובות הביקורת על יצירתו של אבא קובנר

עמוד:9

רים , מתוך היבטים שונים ומתוך רטרוספקטיבה של עשרות שנים . 5 גם הפואימה השנייה של אבא קובנר 'פרידה מהדרום' , שענייניה אחוזים במערכות חטיבת 'גבעתי' במלחמת השחרור , לא זכתה לתגובות מקיפות בביקורת העברית . הפואימה הכבושה בין שירים לא ארוכים הופיעה חודשים ספורים לאחר תום הקרבות . ייחודה הורגש וצויין פה ושם בעל פה ובכתב מתוך הערכה וכאילו דרך אגב ( נתן זך : "היצירה המצויינת ביותר של מלחמת השחרור 6 בשירה" ; דן מירון : 'ב"פרידה מהדרום' קבע אבא קובנר את אחד משיאיה של שירת מלחמת השחרור" . ( את התגובה הביקורתית הראשונה על 'פרידה מהדרום' פירסם 8 אברהם שאנן . הוא מצביע על עניינים אחדים , הנראים לו קשים או תמוהים : . 1 "לא הוחוור לנו מפני מה נקרא קובץ זה פואימה וגיבור הפואימה , מרכזה המאגד , נעלם מעיני הקורא . " . 2 החוויות העמוקות הבאות לידי ביטוי לירי ועמוק ומקורי " לוטות בערפל סמיך של סמלים אינטימיים , המציבים חייץ אטום בין הקורא והמשורר " . . 3 "כיוון שהמובע מופלא מאתנו בגלל סמלים סתומים , הרי גם הקצב האנרכיסטי אינו קוסם לנו " . ולהלן : "נשימה קצרה , קדחתנית , שאין עימה מרגוע כלשהו - פגומה מיסודה " . לעומת זאת מודה המבקר , ש '' נאדר , ללא ספק , הוא שילוב המציאות עם האי רציונלי , נאדר וגם נאמן ואותנטי " . ובעיקר אהבתו ומותו של הלוחם דמבם : '' ושוב נחות עינינו על דמבם , שמימינו לא ראינוהו ולא ראה אותו המשורר . ובכל זאת מוכר לנו אותו דמבם ושירת קובנר קירבה אותו אלינו והשיגה מטרתה . דמבם אף הוא סמל , אך סמל חי ( גם לאחר מותו ) ומובן ואותנטי " . בנימין הרושובסקי , שכלל במאקרו על הפואימות של אבא קובנר גם דיון ב'פרידה מהדרום' , מסכים , בעצם , עם שתיים מטענותיו של אברהם שאנן : . 1 קובץ השירים לא התלכד ולא התגבש כפואימה ;

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר