א. ראשיתו של הפיוט בדרום־איטליה

עמוד:11

מילאנו שחי כווינוסה המהוללה' במחצית הראשונה של המאה התשיעית . אותו סילאנו מתגלה לפנינו דווקא כליצן האוהב מעשי קונדסות . מבלי לפרט את מעלליו די אם נאמר' שכתוצאה ממעשה ליצנות שלו הוחרם בידי רבני א ^ ישראל וניצל מצרתו רק בזכות תיווכו של אחימעץ' אחד מנכבדי , 7 ארץ . הלה עלה פעם לארץ ישראל והשמיע שם בעת עשרת ימי התשובה את הסליחה 'אלה וכחש' לפייטן המנודה' מבלי להזכיר את שמר . אחימעץ שינה בכוונה את נוסת הסליחה בשני מקומות' וכך יצא שהמחבר העלה בה על נס את הרבניים ודחה בשאט נפש את 'המינים ; ' והיה בכך רמז שקוף לקראים' אשר תנועתם נתחזקה עד מאוד באותה תקופה . השומעים נהנו מאוד מן הנעימה האקטואלית הזאת בסליחה' שאלו על מחברה וכשנודע להם מיהו' הסכימו להסיר את הנידוי מסילאנו . 6 הסליחה האמורה נתגלתה בזמן החדש' ונוכל לראות בה את החשובה שבין יצירותיו הידועות של סילאנו . מבחינת הצורה והסגנון הוא ממשיך את מסורת פייטני המזרח' אלא שהוא משתמש בה גם במלה יוונית אחת &> mov ( פנים ) שאינה ידועה לנו ממקורות יהודיים . בתוכנה של סליחה זו משתקפות' כנראה' אגדות שלא נשתמרו עד זמננו . הפייטן מקביל את שיעבוד ישראל במצרים לגלות האומה בזמנו הוא' ומעיר כי סבל ההווה קשה מנשוא' משום שבמצרים היה העם עדיין צעיר' אך מאז הזקין ונחלש . כן מקביל סילאנו את שבעים שמונים השנה של חיי האדם לשבע שמונה מאות השנה שחלפו מחורבן הבית השני עד לימיו הוא . שתי סליחות אחרות של סילאנו המצויות בידינו אינן יכולות להידמות ל'אלה וכחש' בעושר התוכן ובכוח הביטוי . ובכל זאת יש להזכיר את 'אנקת מסלדיך , הואיל ואת ראשיתה משמיעים עד היום בתפילת הנעילה של יום הכיפורים לפי מנהג אשכנזי . אנלןת מסלךיף / תעל לפני כסא כבוךף מלא משאלות : : עם - מיחדיף ? . — :-: / , שומע .... תפלות . באי ?? T עדיף . I VT ' מגילת אחימעץ' מספקת לנו שפע של פרטים היסטוריים ואגדיים מחיי ש פ ט י ה בר אמיתי מנהיגם הרוחני של יהודי דרום איטליה ואחד מפייטניהם המוב' הקים . לפני שנתגלתה ה'מגילה' אפשר היה בעצם רק לשער השערות על זמן חייו ומקום מגוריו של שפטיה . לפי חיבור קדום בשם 'סדר סליחות ופיוטים' ' הותקנה התפילה הידועה 'והוא רחום' בידי שלושה 'גאוני עולם' הלא הם אמיתי שפטיה ויוספיה ' ' אשר הגלם טיטוס הרשע עם שאר הגולה אשר הגלתה מירושלים . ' מכאן נדמה היה ששפטיה חי במאה הראשונה לספירה . 'מגילת אחימעץ' נותנת תמונה ברורה של האדם ורקעו' וכיום ידוע בדיוק רב תאריך מותו — שנת . 886 6 שם , יח-יט . 7 פיוטי סילאנו נדפסו על ידי J . Marcus , 'Studies in the Chronicle ofAhimaaz' , PAAJR 5 ( 1934 ) , 85-91 ובהשלמות על-ידי קלאר , במגילת אחימעץ , סז-ע .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר