|
עמוד:9
מבוא [ א ] המחזה העברי הוא אחת החלקות הנטושות ביותר בספרותנו . היצירות גופן אינן ידועות , והמחקר אף הוא לא הירבה ליתן עליהן דעתו . להוציא כמה סקירות חטופות , דיונים אנציקלופדיים ומסות מבוא 1 לא מצינו עבודות המקיפות נושא זה כולו או מקצתו . והרי סוג זה כולו חידוש הוא בספרותנו ; הוא היחיד שנוכל לומר עליו בהחלטיות , שאץ לו אב בתקופת הטרום איטלקית . השירה העברית עתיקת ימים היא ומתגלגלת בשינוי צורות ופנים מדור לדור ; המסורת הסיפורית ראשיתה במקרא , המשכה במדרש והיא נמשכת והולכת בשינוי צורה ( במקאמה ובסיפורי ספרות המוסר ) בדורות מאוחרים . ואילו הנסיונות הראשונים במחזה העברי הנצו באיטליה במאה השש עשרה . ואף נסיונות אלה לא יצרו מסורת או שלשלת קבלה של יוצרים ויצירות . מאז המאה הטיז נכתבו יצירות הרבה בצורה דמויית מחזה בלא שיהיו מחזות של ממש . בדרך כלל אין המחזות מ'צחות בדיחותא דקידושיך ואילך ( ומחזהו של י . סומו הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל ) אלא דיאלוגים ומונולוגים בין דמויות ורעיונות . ואף מחזות כביכול אלה נוצרו תחילה טיםין טיפץ , עד שבאה תקופת ההשכלה , והטיפץ נתרבו והיו לזרם איתן . גם בזרם זה לא ימצא המעיין מחזות תיאטרוניים רבים . יש שהסבירו כישלון זה הסבר עיוני עקרוני : המחזה נדחה על ידי עם ישראל משום שהוא עומד בניגוד למהות היהדות ולהשקפת עולמה - הרוח המונותיאיסטית אינה סובלת את הקוטביות הדראמאטית המושתתת על אושיות המיתוס ; אחרים העדיפו הסבר חברתי היסטורי : מחזה אינו יכול להתפתח אצל עם חסר מולדת וחסר תיאטרון . בין כה וכה מחייב השינוי בתנאי הקיום היהודי מאז ראשית המאה התשע עשרה בדיקה מחודשת של הסיבות לכשלונו של הסוג הספרותי הזה . שתי העילות שניתנו שוב אינן תופסות במלואן . הספרות החדשה צמחה בתנאים חדשים . הכיסופים החילוניים הטרום לאומיים והתנועה הלאומית פרצו פרצות בחומת השליטות היהודית ויצרו יחס מורכב אל אורח החיים ועולם הערכים של העם היהודי . המרד של האדם
|
|