|
|
עמוד:11
גוף אמהי , גוף מיני פתייני , גוף עמל בין קירות הבית המהוגן . אלא שההצעה של וולף אינה רק דרישה להיכנס אל מחוזות הרוח . היא , בראש ובראשונה , מחאה על זכויותיו המעטות והדלות של הגוף הנשי : "מאחר שהמבנה האנושי הוא כזה , שבו הלב והגוף והמוח מעורבים זה בזה , ולא מחולקים למדורים נפרדים כפי שהם עתידים בוודאי להיות בעוד מיליון שנים , ארוחת ערב משובחת היא תנאי לשיחה משובחת . אינך יכול לחשוב כהלכה , לאהוב כהלכה , לישון כהלכה , אם לא אכלת כהלכה" ( שם : . ( 28 ועוד שואלת וולף : "מדוע גברים שותים יין והנשים שותות מים ? מדוע מין אחד כה מצליח ומשגשג בעוד המין השני כה דל במשאבים ? ואיזו השפעה יש לכך על כתיבת ספרות ? אלו תנאים נחוצים כדי ליצור אמנות " ? ( שם : . ( 35 וולף בוחנת את תנאי הקיום של הגוף הנשי וחוקרת את השפעתם על אפשרות היצירה . היא מזהה את הגוף ואת המקום המוקצה לו כממלאים תפקיד מכריע בקביעת אפשרויות הזהות בעולם . לטעמה , מרחבי הקיום הצרים , שנשים מוגבלות אליהם , מקבילים לתנאי הגוף החסרים ואף משמרים אותם . אלה , כמו אלה , מתבררים בתשתיות חומריות להבניית סובייקטיביות נשית רעועה ונטולת ביטחון וכוח . לפיכך , הדיון של וולף על אודות נשים וספרות מתחיל בסיפור על גירוש והדיפה ממרחבים גבריים . היא מספרת כי ישבה על גדת הנהר שבתחום הקמפוס וחשבה על נושא ההרצאה , כשפתאום התעורר בה : נחשול כה סוער של רעיונות עד שלא היה אפשר להמשיך ולשבת . וכך מצאתי את עצמי צועדת במהירות רבה על פני המדשאה . תוך שניות זינק לעברי גבר בדרכו לעצור בעדי . לא מיד הבנתי שהתנועות הנמרצות / ... / היו מכוונות אלי . פרצופו הביע חלחלה וכבוד שנפגע . האינסטינקט בא לעזרתי יותר מן התבונה ; הרי זה אב הבית השומר על הסדר הטוב , ואני אשה . זאת המדשאה , שם השביל . רק לחברי הסגל מותר לדרוך על הדשא , החצץ הוא שנועד בשבילי ( שם : . ( 16 מה גילתה וולף כאשר "אב הבית" הורה לה לרדת מן המדשאה בתנועות נמרצות ? או חסם אחר כך את כניסתה לספרייה ? היא נוכחה לדעת שההרשאה לשימוש במרחב , לתנועה ולפעילות חופשית בתוכו היא תלוית מגדר . היא נוכחה לדעת שלבית יש אב , כלומר שכל יחידה מרחבית שהגוף הנשי ( כמו שאר הגופים ה"נשיים ( " חסר המשמעת העצמית וחסר יכולת הבקרה והשיטור העצמיים , מזמין ומצדיק התייחסות מנהלת , מפקחת וממשטרת . הפיקוח הזה נעשה מוצדק ואף מחויב המציאות כרי לקיים את מה שמומשג כקיום אנושי רציונלי : הגבר צריך וזו חובתו לפקח על האשה ( ולא : הפיקוח על האשה הוא שמכונן את האשה ואת הנשיות ) ( דה בובואר , . ( 2007 , 2001
|
|