|
|
עמוד:10
בחומר ובגוף הוא סירוב להיכנע למשטר שיח שמבוסס על הניגוד הבינארי גוף נפש , ויתרה מזאת : דיון זה מראה כיצד תפיסה זו משמרת ומשעתקת את המיקומים הנפסדים של נשים בחברה ובתרבות . נשים לא נכחו במפת היצירה והתרבות המערבית משום שנדחקו למקומן כגוף . של גופים ממעמדות ומגזעים אחרים מביאה להמשגה האופוזיציה לגוף התקני ( כלומר , לייצוג המושגי הגורף של הגוף ההפכפך , הלא יציב , המופרע והמתסכל ) במושג של גוף האשה . גוף האשה ו"הנשי" בכלל נהפכים למילים נרדפות לציון אופוזיציות מאיימות לסדר ההגמוני החיובי . ( Price & Shildrick , 1999 : 1-19 ) סימון דה בובואר סוקרת את הדיון הפילוסופי המערבי המציג את האשה כנטועה בגופה ובתהליכים המייחדים אותו . האפיונים הביולוגים של הגוף הנשי ( מחזור חודשי , הריון , לידה , הנקה ) מקבעים אותו במחשבה כגוף בלתי צפוי , דולף , אמורפי ומופרע . העובדה שהגוף הזה מדמם מדי חודש , מסוגל לפתח גוף אחר נסתר וחבוי בתוכו , ולבסוף אף מיניק , היא ראיה המעידה על פוטנציאל הסכנה וההפכפכות של הגוף הנשי כטריטוריה שמעבר לכל שליטה ובקרה , ולכן כניצבת בניגוד להיגיון . הגוף של האשה , לפי תפיסה זו , מנמק את הדרתה ואת נישולה מהתכונות המרכזיות המגדירות את האדם שלאחר הנאורות ; אוטונומיות , שליטה עצמית , רציונליות , כשירות ביקורתית וסוברניות מחשבתית . היחס עתיק הימים בין היסטריה לרחם ( ביוונית ( hystera . הוא רק דוגמה אחת לאופן שבו הגוף הנשי מסומן ומוגדר על ידי אי רציונליות בלתי נמנעת ובלתי נשלטת . עולה מכך שנשים הן ( they are ) גופן , וזהותן מתמצה ונספגת במופעי גופן , בעוד שגברים אינם כך . וכן , נשים נידונות ביולוגית למעמדן הנחות בכל הספירות התרבותיות המציבות רציונליות כערך עליון . המשמעות של התיזה הזו בדבר מהות האשה היא ברורה : לא חשוב מה תוכנה ההיסטורי הספציפי של הדואליות גוף נפש , הגוף הוא המושג השלילי בצמד הבינארי ; ואם האשה היא הגוף , פירושו של דבר שהיא שלילית , ללא קשר לגילום הספציפי והתרבותי ההיסטורי של שליליות זאת : הסחה מן הידע , פיתוי המרחיק מאלוהים , סקרנות הרסנית , כניעה לתשוקה המינית , אלימות או תוקפנות , כישלון הרצון , שיגעון , ואפילו מוות . כנשאיות של גוף זה הנשים הן מושא לפחד , לתיעוב ולדחייה , באופן שתואם וחופף את שוליותו של הגוף הנחות המסוגל ליצר חרדה קיומית עמוקה . להבניה זו ישנו מחיר נוסף : מאחר שנשים מזוהות כמעט לחלוטין עם גופניות , וגבולותיה של הגופניות הזאת לעולם אינם בטוחים ויציבים ( שהרי בתהליכי הפריון לגוף הנשי יש נטייה לדלוף , לגאות אל מעבר לגבולות המבחינים בין אני לאחר , לזהם , להטביע ולבלוע , והוא מקיים בתוכו סימביוזה שמרחיקה אותו מאוטונומיות ומופרדות , ( הרי שנשים נתפסות כיצורים שנחיתותן החברתית והאזרחית היא בלתי נמנעת ומוצדקת , משום שבאורח טבעי והגיוני הן נמצאות בלתי כשירות לשוויון עם הגבר . שוויון חברתי הוא מושג ומדיניות שחלים על מי שמוגדר במסגרת החברתית כסובייקט תקין ( לא שחור , לא עבד , לא קטין , לא משוגע ולא אשה . ( מכאן קצרה הדרך אל המחיר הדרמטי מכל : בניגוד לגוף הגברי , המאופיין במשמעת עצמית אינהרנטית ( הוא מובנה כבעל משמעת עצמית , ( הרי
|
|