|
|
עמוד:3
הביאון בדרך כלל לקבל את הנורמה הנשית כמו שתפסוה הגברים . האופן שדחתה פקלמן את עצת הידיד הרופא היה צעד יוצא דופן שהעיד על חריגותה . רוב הפועלות קיבלו על עצמן מדעת או שלא מדעת את התפיסות המגדריות , שביטוין היה כניעה מצד אחד וטשטוש מאפיינים נשיים מתוך רצון להידמות לגברים מן הצד האחר . מצב מורכב זה של הפועלות הארץ ישראליות בא לידי ביטוי גם בתיאורו של מאיר חזן את מרד החברות בעין חרוד . בראשית דבריו מצביע חזן על הצורך להתייחס לסיפור המגדרי ולניתוח החברה באזמל מגדרי . הוא מציין כי את מקורות העצמה של עין חרוד ואת מקומו החשוב בתנועה הקיבוצית אין להבין בלי לבחון את חלקן של הנשים שפעלו בו . בשנת 16 , 1936 שנה לאחר ייסודו של ארגון ' ההגנה , ' שמראשיתו כידוע נמנו נשים עם שורותיו , יצאו נשות עין חרוד לפני המחנה הקיבוצי למאבק על זכותן להגן על עצמן . לעומת מאורעות , 19 › 9 אז התבקשו הנשים להתפנות לאחור יחד עם ילדיהן , עתה הן ביקשו לתפקד כמו הגברים ולשמור עם נשק בידיהן . תביעתן נענתה , ומאבקן הוכתר בהצלחה . את תוצאותיו הן תפסו , כמו שמוצג במאמר שלפנינו , כהישגה של כלל החברה הקיבוצית , וכך המאבק מוצג גם בהיסטוריוגרפיה של עין חרוד . ואולם העובדה שחברות עין חרוד , כמו קודמותיהן חברות ' השומר , ' עדיין נאלצו בשנת 1936 להיאבק על זכותן להשתתף בשמירה לנוכח המאורעות , מדברת בעד עצמה . כידוע , המחקר המגדרי הוכיח לא אחת כי אף על פי שהחברה הקיבוצית הניפה בגאון את דגל השוויון המגדרי , היה שוויון זה ממנה והלאה . הכרזתן של המורדות מעין חרוד שמגמתן אינה להוביל מהלך סופרז'יסטי , אלא יעד לאומי , שופכת אור על דימוין העצמי . מאחורי הצהרה זו מסתתרת דילמה פמיניסטית מוכרת : האם זכותן של הנשים להשתמש למשל בנשק מקורה בהיותן בנות אדם ובזכותו של כל בן אנוש להגן על עצמו , או שמא זכות זו מקורה בחובתן לאומה ? המחקר כבר הראה כי בשיח המגדרי של המחצית הראשונה של המאה העשרים זכאותה של אישה להיות אדם ) person ( לא הייתה מובנת מאליה גם בחוגי הנשים . עניין זה מתברר גם במחקר על הסופרז'יסטיות העבריות חברות ' התאחדות נשים עבריות לשוויון זכויות בארץ ישראל . ' נושא זה אמנם לא נדון בקובץ שלפנינו , אבל השוואה בין המאבק על זכות הבחירה ובין מאבקן של נשות עין חרוד מאלפת וכדאי להתעכב עליה מעט . כידוע , הסופרז'יסטיות העבריות ייסדו בשנת 1919 מפלגת נשים מהסקטור האזרחי הבורגני ) הלא פועלי ( כדי להילחם על זכותן לבחור ולהיבחר לאספת הנבחרים שנועדה לייצג את כל אנשי היישוב . את דרישתן להשתתף בבחירות הציגו הנשים כדרישה שתאפשר להן לתרום לבניין הארץ , ורק לאחר מכן כתביעה למימוש זכותן האזרחית הטבעית בתוקף 8 ארגון נשים ארצי ששם לו למטרה להבטיח את זכות הבחירה של נשות היישוב ואת השוואת מעמדן המשפטי . ססמת הארגון : חוק אחד ומשפט אחד לאיש ולאישה . ההתאחדות פעלה בשנים , 1951-1919 ראו למשל ספרה של מרגלית שילה על מאבקן של נשות ההתאחדות למען זכות הבחירה , בהכנה .
|
|