רחל שרעבי ונעמה חדדקדם יותר לנשים, רוב העולות המזרחיות לאחר הקמת המדינה, וגם לפניה ) 1992 Druyan, ( , לא עלו מתוך שאיפה אישית לשנות את מעמדן במשפחה הפטריארכלית . אלא הן ביטאו מאוויים קהילתיים, וכמו הגברים הביעו כמיהה לארץישראל שהייתה מעוגנת במסורת הדתית . הן מייחסות לעלייה משמעות רוחנית, וסיפוריהן מוצגים, בדומה לסיפורי העלייה של נשים מזרחיות בירושלים במחקרה של סרד, כ"נרטיבים קדושים, נרטיבים המצביעים על חדירה או נוכחות אלוהית בעולם של בני אדם, סיפורים בעלי היגד אגדי או מיתולוגי" ) סרד, 2001 : 402 ( . סיפורי העלייה של נשות המושבים כמכלול, מצביעים על העלייה לארץ כמפנה משמעותי בחייהן, ומתארים את תנאי הקיום הקשים בתחנות השונות בדרך למושב . יחד עם זאת הזיכרונות האוטוביוגרפיים מציגים חוויות והתנסויות אישיות שונות, ולא ניתן לבנות מתוכם תמונה כוללת : יש סיפורים המדגישים נחישות ויוזמה, ויש המביעים חשש וחוסר שליטה . מסיפורי העולות מתימן מצטיירת העלייה כאירוע טראומטי בחייהן, ובתיאור המעבר לישראל משתקפים פסיביות, תחושות של חשש ועלייה בהולה . ציונה ממושב גבעת יערים אמרה : שמענו שרוצים להיכנס לארץ...
אל הספר