פרטית שהיא ציבורית : מקומה של האישה במושבי העובדים הראשונים הזיכרון המשותף . לפי שפירא ) 2001 ( , רווחת תפיסה הרואה בזיכרון המשותף "זיכרון שימושי" ) useable past ( , המשרת אינטרסים בהווה . תפיסה זו מציגה את הזיכרון המשותף כפרי של מניפולציה קבוצתיתלאומיתתרבותית, המבקשת לקבע בזיכרון את אותם קטעי עבר המועילים לטיפוח הדימויים העצמיים של החברה ולקידום האינטרסים העדכניים שלה . הזיכרון המשותף אינו אם כן העבר כפשוטו, אלא הסנן של ההיסטוריה וכינוס מחדש של העבר, העשוי להיות שונה מהמציאות ההיסטורית ) ראו גם ירושלמי, 1988 ( . זהו זיכרון מכשירי ) אינסטרומנטלי ( המספר את הסיפור כפי שהקבוצה השלטת רוצה לזכור אותו, תוך דחיקת נרטיבים אחרים שהיו קיימים בובזמן . ראייה כזו מצביעה על כך, שמערכות הזיכרון, כמו השיכחה, מאורגנות חברתית, והזיכרון המשותף הוא זיכרון מומצא הנטוע בתוך הקשר כוחני, פוליטי ) 1980 Foucault, ( . עד שנות השבעים, רווח בישראל המיתוס בדבר שחרור האישה ושוויון המינים בהתיישבות העובדת, וכך הוא הונצח במחוזות הזיכרון של ההיסטוריוגרפיה הציונית . הסיפר הלאומי הציג דימוי שוויוני טגדרי שכיח, שעלפי...
אל הספר