נשים כותבות קיבוץ האדמה מתוך הזדהות אינטימית של בתאם, ולא פעם אף כתחליף לאם הביולוגית שלה" 1 מעניקה משמעות ליחסים של תמיכה ועזרה ) שעבודה האם היא תמיד זקנה, שדופה וענייה ( . 136 מצד שני, הקשר הסימביוטי הוא כה הדדי, עד כי לפעמים לא האם משעתקת את דמותה בבת, אלא החלוצה טשעתקת עצמה באמאאדטה : כמו שרה סדרניתהעבודה האוספת את "המקום" ) הקיבוץ ( כתינוק אל חיקה ) ראו בת דורי לעיל ( או שרה אפרת הגאה על גינת הירק שלה, כמו הייתה פעוטה בערסל : "שני הרים גבוהים והגינה כמו נתלתה בעריסה בינותם" ) המתנחלים בהר לרבקה אלפר ( . " 1 לאור כל זאת, ניתן להציע כתשובה לייצוג הארכיטיפ היווני : אדיפוס / יוקסטה, את ייצוג הארכיטיפ המקראי : רות / נעמי . שהרי שיח הגומלין חלוצה / אמאאדמה, מעניק משמעות כאן לא רק ל"אחוות נשים" בין צעירה פורחת ) רות ( לבין חמות זקנה וענייה ) נעמי ( , אלא גם להזדהות אינטימית רגשית, שמייצרת אצלן הדדיות בונה ומקדמת, ומפקיעה אותן ממסכנותן, זרותן ועוניין אל שיקום מעמדן, רכושן ועתידן כנשים ובמשפחה . כאמור, רות ונעמי, משעתקות זו את זו לא רק כשורדות אלא גם כפורות ומפרות . לא בכדי נאמר שם "בן...
אל הספר