מבוא : שם אין מציאות האישה ניכרת ניסוי וטעייה המלווים בוויכוחים מרים ובסבל רב . מובן גם שדפוסים אלה התקבלו לעתים בשל אילוצים כלכליים וביטחוניים, למשל, השיתוף בשירותים תרם לצמצום ההוצאות הכלכליות, או אפשר הגנה יעילה יותר על הקולקטיב . יחד עם זאת, החל מתקופת העלייה השלישית ) 9191 1924 ( הפכו דפוסים אלה לסימן ההיכר של הקיבוץ ושל מחויבותו לשוויון המגדרי . בהמשך, כשהוקם הקיבוץ הדתי, הפכו דפוסים אלה לסימן ההיכר גם של אותה קהילה חדשנית, אשר לא רק אימצה את הסוציאליזם, אלא גם חתרה לחדשנות דתית, ובכלל זה בתחום המגדרי אם כי לא על בסיס הזהות האוניברסלית בין המינים ) רוזנברגפרידטן, א, בספר זה ( . במושב ביקשו הנשיםהחברות ליצור חברה חקלאית שיתופית, שתהיה גם היא מבוססת על שוויון מגררי, תוך הזזת הגבול המפריד בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי ושילובן של הנשים במרחב הציבורי . אולם, בשונה מהחברות בקיבוץ, תפיסת השוויון של חברות המושב הייתה של "שוויון בשוני", דהיינו שוויון מגדרי המשמר את מה שהן תפסו כייחודי לכל מגדר, ובמיוחד את התפקיד האימהי כפי שהובנה בעידן המודרני במשפחה הגרעינית . על כך כתבה דבורה דיין ...
אל הספר