74 הרציונליזם בפוליטיקה א אצא מנקודת הנחה כי כאשר אנו אומרים שהתנהגות אנושית או אופן ניהול עניינינו הם “רציונליים”, בכוונתנו לשבח אותם . “התנהגות רציונלית“ איננה דבר מה שצריך להתבייש בו . נהוג לחשוב כי אין די ב“רציונליות“ כדי שהתנהגות תהיה שובת לב או מופתית או כדי שניהול העניינים ינחל הצלחה מסחררת ; עם זאת, באופן כללי, במסורת שלנו “רציונליות“ נתפסת כתכונה ראויה לשבח, או לכל הפחות, אי-רציונליות נתפסת כדבר שראוי להימנע ממנו . עלינו לבחון, אפוא, רעיון אשר משתמע ממנו כי בכל הקשור להתנהגות אנושית הוא ראוי לשבח . אמנם הציביליזציה שלנו סיגלה לעצמה במקביל גם אופן התבטאות שבו המילה “רציונלי“ היא מילת גנאי ; אולם תגובת נגד זו לא צמחה מתוך כפירה בכל אמת מידה של נאוֹתוּת, אלא מתוך התנגדות לצמצום הסימפטיוֹת האנושיות — להגבלה של מספר הדברים הנחשבים ראויים לשבח ונאותים, הגבלה אשר השתקפה במילה “רציונלי“ . אצא גם מנקודת הנחה נוספת שלפיה כאשר משתמשים במילה “רציונלי“ בנוגע להתנהגות האנושית, היא מתייחסת בראש ובראשונה לאופן התנהגות ורק כנגזרת לתוצאות המעשה ולמידת הצלחתו בהגשמת יעדיו . אם כן, להתנהג באופן “...
אל הספר