פרק רביעי ה"אלם" של מערכות אכיפת החוק בהרתעת מתלוננת השווא מפני הפעלת "אלימות משפטית" כנגד בן הזוג

שהועמדו אי פעם לדין בגין הגשת תלונות שווא . בסקירה של מאגרי המידע הנזכרים לעיל , מצאנו מקרה אחד בלבד שבו הועמדה לדין מתלוננת שווא בעברות אלימות במשפחה . המדובר בעניין סיגל נזרי , שבו הורשעה הנאשמת , על פי הודאתה , בביצוע עברה של עדויות סותרות , בגין כך שבמשך שלושה ימים , יום אחר יום , התלוננה נגד בן זוגה תלונות שווא על ביצוע מעשים מגונים בכוח ואיומים . בעקבות התלונות , נעצר בן הזוג למשך 20 יום והוגש נגדו כתב אישום , ולאחר ששוחרר ממעצר נאלץ להיות כפוף לתנאים מגבילים ; רק כשבעה חודשים לאחר הגשת כתב האישום התוודתה המתלוננת על כי תלונותיה היו שקריות . בית משפט השלום קבע כי – עבירה זו של מסירת הודעות סותרות הינן נגע שיש לעקור מן השורש . לא אחת ולא שתיים אני נתקל בכך , והללו מקשים , מקשים לי עד מאד את מלאכת השיפוט ואת מלאכת קביעת הממצאים והמיומנויות . הגיע הזמן שיועבר מסר ברור בתחום הזה , שבתי המשפט לא רואים בקלות ראש עבירות מסוג זה וכי יש להעיד עדות אמת , וכי יש להתלונן תלונות אמת ולא להשתמש במשטרה או בזרועות החקירה או ברשויות הרווחה לאמצעים טקטיים כאלה או אחרים , להשיג יתרון זמני או ארוך ט...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל