דבר העורכים

העיסוק בתופעת האלימות במשפחה ותפיסתה כבעיה חברתית הם חידוש של עשרות השנים האחרונות . עד שנות השבעים של המאה הקודמת נחשבו נשים – כמו ילדים – לרכוש הגבר , ובהתאם לכך , רווחה הגישה כי הפעלת אלימות כלפיהם על ידו היא חלק מהאוטונומיה שלו כראש המשפחה ( . ( Loseke , 1987 ראיית התופעה כפתולוגיה פנים משפחתית פרטית חיזקה את התפיסה כי אין זה מתפקידה של החברה להתערב בה . פועל יוצא של השקפה זו היה גם היעדר מודעות להיקף התופעה ולחומרתה ( . ( Dobash & Dobash , 1979 במהלך שנות השבעים , ובזכות פעילותה של התנועה הפמיניסטית , קועקעה התפיסה כי אלימות במשפחה היא סוגיה פרטית , ואת מקומה תפסה ההכרה כי האחריות המוסרית של החברה היא להגן על החלש בכל מקום שבו מתרחשת פגיעה . משעה שתויגו פגיעות המתרחשות במסגרת פנים משפחתית כהתנהגות פלילית לכל דבר , החלו להתפתח המודעות לתופעה והצורך להגן על נשים מפניה ( . ( Fontes , 1999 מהפכה ערכית זו לא הייתה יכולה להתרחש בלי שייווצר שדה ידע נרחב העוסק בתופעת האלימות במשפחה על שלל היבטיה . בין השאר , נחקר הנושא מזווית הראייה של מגוון תחומי דעת – פסיכולוגיה , עבודה סוציאלית , קרימי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל