נמצאו 84 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יהודית מילר זמיר
תיאור: בספר מרתק וחשוב זה מציעה יהודית מילר זמיר לראות אנשים על הקשת האוטיסטית באופן מלא – כבני אדם שלמים, מורכבים, מיוחדים וחד־פעמיים, וחושפת בפנינו את קשת הצבעים האנושית מתוך התבוננות רעננה. זאת בניגוד לאופן הצגתם המקובל בשיח הציבורי – דרך מונחים של לקות, כאב ובדידות. הספר, העוסק במסעם של תלמידים על הקשת שאותם חינכה יהודית, נכתב בידיעתם של אותם תלמידים ותוך שיתופם, כדי לאפשר להם להציג את עולמם מנקודת מבט מקבלת ואוהבת. כל תלמיד בחר את שמו הבדוי וקרא עם יהודית את הקטעים על אודותיו, וחלק מתגובותיהם נכללו בספר. התלמידים התמודדו עם אתגרים שונים, ובהם תקשורת בין־אישית,  הצלחה בלימודים, חרדות, אמפתיה, השתייכות וקשרים וירטואליים, ובספר מצוטטות שיחות מגוונות שנערכו איתם ומתוארים מאורעות אישיים וקבוצתיים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: ספרו של הרב פרופ' יהודה ברנדס יצ''ו עוסק בסוגיות החינוך הכאובות בדורנו ונוגע (כמעט) בכולן. הוא אינו נרתע מן הכאב ולא מן ההתלבטות והספק, מניח אותם על השולחן ומנסה בגילוי לב וביושר גמור להציע להם פתרונות. פתרונותיו מבוססים על תוצרי בית המדרש המסורתי, מהנביאים וחז''ל ועד לראי''ה קוק ואחריו, בפוסקים, בבעלי המוסר ובהוגי הדעות מבית המדרש. מספרו עולה שבכל אלו אפשר למצוא דרכים מאירות להתמודד עם בעיות דורנו, גם אם הם עצמם לא עסקו ישירות בבעיות אלו. דרכו של המחבר בהירה, מנומקת, מקשיבה לצד החולק עליה ומנוסחת היטב. הפרקים נקראים ברהיטות ובחשק. למעלה מזו: דרכו כתובה ביראת שמיים, בענווה, באומץ רב ובעיקר - ביושר לב .(הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון) ספרו של הרב פרופ' ברנדס מתמודד עם מגוון שאלות אקטואליות שהחינוך הממלכתי־דתי בפרט, והישראלי בכלל, מתמודד עימן בימים אלה. המחבר משלב עיון במקורות התורניים והכלליים בתחום החינוך עם ניסיונו הרב כמורה, כמנהל, כמכשיר מורים וכיום - כראש המכללה האקדמית הרצוג. הספר מומלץ לכל מי ששאלות החינוך מסקרנות אותו, וחיוני לכל מי שעוסק בעשייה החינוכית בפועל. (ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש החמ"ד) שם הספר מרמז על תוכנו: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כ"ב, ו). החוכמה היא לחנך לא רק בתוך הבית והמשפחה שהם סביבה בטוחה, אלא "עלינו לשאוף ולהשתדל שגם בתוך סביבה זרה יישארו ילדינו נאמנים לחינוך שקיבלו בבית, למוסר התורה ולמצוותיה" (רש"ר הירש, יסודות החינוך). המהדורה החדשה של הספר שלפנינו מעלה לדיון סוגיות רלוונטיות לתקופתנו, ביניהן: בחירת מקום הלימודים, ההתלבטות בין אינטגרציה לבדלנות, היחס לאינטרנט ולמדיה,  חינוך לכלכלה, תרבות הפנאי ועוד, סוגיות שבהן מתחבטים מחנכים והורים רבים. אין ספק כי המאמרים בענייני חינוך, כמו גם ההצעות הפרגמטיות בהתמודדויות עם ילדים ובני נוער, יסייעו להורים ולעוסקים במלאכת החינוך החשובה כל כך. (ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת)
תבונות
מאת: תמר יחיאלי
תיאור: הספר על למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים הוא ניסיון אקדמי להציג עמדה ברורה, עקבית ומבוססת באשר למשמעות הביטויים למידה משמעותית והוראה משמעותית. מחברת הספר מתבססת על התאוריה של הפסיכולוג החינוכי דיוויד אוזובל, ומגדירה למידה משמעותית כלמידה שבמהלכה הלומד בונה לו משמעות אישית של החומר הנלמד באמצעות תבניות וידע שכבר קיימים בהכרתו. לדברי המחברת, היא כל אסטרטגיית הוראה הגורמת ללמידה משמעותית אצל התלמיד. הבסיס התאורטי להמלצות הדידקטיות שבספר הוא המודל לשינוי תפיסתי של פוזנר ועמיתיו. המחברת בחרה לחקור את מושגי הלמידה וההוראה המשמעותית בתחום הוראת המדעים בחטיבות הביניים בפרט, וחקירה זו מרכיבה את מהלכו העיקרי של הספר. הוא כתוב בלשון קולחת ובהירה, ומשולבות בו קריקטורות המתכתבות עם הרעיונות המוצגים וממחישות אותם. הספר מיועד לעוסקים בהוראת המדעים; בראש ובראשונה למורים ולמכשירי מורים בתחום וכן לקהילת החינוך הרחבה המתלבטת בשאלת החיבור האפשרי שבין למידת מושגים מדעיים ללמידה משמעותית. נראה כי פרקי הספר עתידים לשמש בסיס גם למגוון דיונים של קהילות מקצועיות, בעיקר בתחום הוראת מדעי הטבע ובתאוריה של המעשה החינוכי.
מכון מופ"ת
מאת: ג'ודי גולדנברג
תיאור: מהי דמות המורה האידיאלי? מהן תכונותיו החשובות – ידע ויכולות קוגניטיביות? תכונות אישיותיות? מוטיבציה, אמפתיה ויחס מכבד לתלמידים? וחשוב מכך – איך מאתרים את המורים האלה מבין המועמדים המגיעים למבחני מיון? במערכת החינוך בישראל נעשית במהלך העשור האחרון עבודה יסודית לשיפור ההתאמה האישיותית של המועמדים ללימוד הוראה כמקצוע. ספר זה מתאר מערכת מיון חדשנית שנבנתה כדי להעריך את ההתאמה האישיותית של מועמדים ללימודי הוראה, וכבר נכנסה לפעולה משנת תשע"ז ואילך. מערכת זו נקראת מסיל"ה (מיון סטודנטים ייעודי ללימודי הוראה), וייעודה להביא להשבחת ההון האנושי בהוראה על ידי בחירת המועמדים המתאימים ביותר ללימודי הוראה ולעבודה כמורים, וכן לסנן את אלה שאינם מתאימים לתפקיד. מטרה זו מושגת באמצעות הערכת האישיות של המועמדים והתאמתם להוראה, וזאת בצד ההערכות הקיימות של היכולות הקוגניטיביות של המועמדים שנמדדות על ידי ציוני הבגרות והציון הפסיכומטרי. הספר מתעד את שלבי הפיתוח של מסיל"ה, מתאר את הממדים הנבחנים ואת כלי המיון המשמשים למדוד אותם, ומסכם את הממצאים המחקריים על אודות יכולת הניבוי של כלי מיון זה. תיעוד ההליך של בניית מסיל"ה וממצאים לגבי יעילותה מסייעים לשימור הידע הנצבר ומספקים מידע חשוב לחוקרים העתידים לעמוד בפני אתגר דומה. אנו מאמינים שבכוחה של מערכת מסיל"ה להשפיע גם על תפיסת לימודי ההוראה בעיני המועמדים הפוטנציאליים למקצוע ועל המעמד של הלימודים הללו בעיני הציבור בכלל.
מכון מופ"ת
מאת: מיכל ראזר, ויקטור פרידמן
תיאור: הספר שלפניכם מציע תאוריה יישומית ליצירת חינוך מכליל, ומשולבים בו דיאלוגים תוססים בסוגיות יום-יומיות ממשיות המדגימים את יישומה. המחברים, מצוידים ב- 35 שנות ניסיונם במחקר פעולה בתחום זה, מבקשים באמצעות הספר לסייע למורים ולמחנכים לגבש עשייה מקצועית ואנושית כאחת ולהעניק חינוך רב-משמעות לתלמידים בהדרה ובסיכון. הם מבהירים כי רווחתו של המורה היא תנאי מקדים לבניית מערכות יחסים המאפשרות לתלמידים הללו ללמוד, ומציגים בפרוטרוט ארבע מיומנויות בסיסיות (אי-נטישה, מסגור מחדש, שיחה מחברת והצבת גבול אמפתית), שבאמצעותן יוכל המורה להגיע אל תלמידים בהדרה ובסיכון ובה בעת לחזק את עמידותו הרגשית ואת גאוותו המקצועית. המחברים נוגעים גם בסוגיית היחסים בין בית הספר להורי התלמידים החיים בשולי החברה, והם מציעים דרכים לעיצוב מחדש של התנהלות הקשר בין הורים ומורים באופן שיסייע לילדים להתפתח. אם אתם מורים או מחנכים של תלמידים בהדרה או בסיכון או של תלמידים מתקשים בחינוך הרגיל, ספר זה יסייע לכם להבין את הקשיים היום-יומיים שאתם מתמודדים עימם ובתוך כך יציע לכם כלים מהימנים לעבודה יעילה. אם אתם מנהלים או קובעי מדיניות, ספר זה יראה לכם כי הדרך למצוינות מתחילה בהכללה ובתמיכה שמן הראוי לתת בידי המורים כדי לאפשר להם להצליח.
מכון מופ"ת
מאת: אלי איזנברג, עומר זליבנסקי אדן
תיאור: מהם הכישורים הנחוצים היום, ואשר יידרשו בעתיד אפילו יותר, מבוגרות ובוגרי מערכת החינוך כך שיוכלו להגיע לידי מיצוי אישי משמעותי וכדי שיהיו מוכנים טוב יותר לחברה ולתעסוקה העתידיים? מדוע מערכת החינוך בישראל אינה מתאימה את עצמה להתפתחויות בעולם הדינמי והמשתנה של היום, עד כדי אובדן הרלוונטיות שלה אצל דור העתיד? מהן התובנות, המסקנות והדרכים שיסייעו להחליש, ואף להסיר, את החסמים במערכת החינוך כך שהיא תתאים את עצמה באופן מתמיד לאתגרי העתיד? המחקר בוחן תחילה את הכישורים העיקריים – המיומנויות, הידע והערכים – הנחוצים למי שמסיים בהצלחה את מערכת החינוך. דגש מיוחד מושם על המיומנויות ה"רכות", האישיות והחברתיות, שהרובוטיקה, האינטליגנציה המלאכותית והאינטרנט של הדברים לא יספקו כנראה בזמן הקרוב. לאחר מכן הוא סוקר את מגוון הרפורמות והפעולות שנקטו ממשלות ישראל על מנת לחולל שינויים במערכת החינוך ומברר מדוע הן לא צלחו עד כה. אבחון מובנה של החסמים להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21 מאפשר לנסח המלצות יישומיות ושיטתיות להסרתם ולהתוות את הדרכים לשיפורה של המערכת, למשל: שינוי צורת ההיבחנות בבחינות הבגרות ובדרכי ההערכה שלהן ושינוי תנאי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה; הקמת מועצה לאומית לחינוך בד בבד עם אפיון תפקידיה והרכבה; ושיפור מהותי של איכות סגלי ההוראה והניהול של בתי הספר. ממצאיו ומסקנותיו של מחקר זה משמשים כבר עתה בסיס להצעות של קובעי מדיניות ומקבלי החלטות להתאמת מערכת החינוך של מדינת ישראל למאה ה 21 .
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יורם הרפז
תיאור: המאמרים הכלולים בספר זה – מאמרים מועד ב' – עוסקים באופן ישיר ועקיף ב"פרט אחד קטן": מטרת החינוך. מטרת החינוך היא הסוגיה החשובה ביותר בחינוך, אך היא נשכחת ומושכחת. המאמרים מחלצים אותה מהשִכחה וההשכחה ודנים בהיבטים שונים שלה. המאמרים עוסקים גם בנושאים אחרים – עברו ועתידו של בית הספר, איכות ההוראה והלמידה, חינוך החשיבה ועוד – ומוגשים בסגנון רהוט ושווה לכל נפש.
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: עמירם רביב, רחלי בולס
תיאור: הייעוץ החינוכי כיום: חומר למחשבה ולמעשה הוא ספר שמטרתו לשמש כלי עזר המשגתי ויישומי ליועצים וליועצות בשדה, ולסטודנטים בחוגים לייעוץ במכללות ובאוניברסיטאות בארץ. שישה-עשר המאמרים הכלולים בספר מציגים סקירה של הספרות המקצועית המעודכנת והמרכזית בתחומי הייעוץ החינוכי, תוך התייחסות ביקורתית אליה. בחלקם נעשה ניסיון להגיע למסקנות וללקחים הניתנים ליישום על ידי היועצים בבתי הספר, אולם גם במאמרים אשר אינם כוללים "טיפים" מעשיים, התפיסה היא מבית מדרשו של קורט לווין: "אין לך דבר מעשי כמו תיאוריה טובה".
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: משה טור-פז
תיאור: כששואלים הורים מה הם רוצים שבית הספר ייתן לילדם, הם עונים: "שיהיה בן אדם"; כששואלים תלמידים מדוע הם באים לבית הספר, הם אומרים: "בשביל החברים"; וכששואלים מורים מה הם מבקשים לעשות בבית הספר, הם עונים: "ללמד". השוני בציפיות מכתיב אכזבה של כל אחד מהשותפים. החינוך זקוק למבט מורכב, רב-ממדי. בלא להביא בחשבון את כלל נקודות המבט, לא תצליח מערכת החינוך לתת מענה לעומס הציפיות המוטל עליה. עיניים בגב – שישה מבטים על חינוך בוחן את מערכת החינוך בשש עיניים: עין של תלמיד, של מורה, של הורה, של מנהל בית ספר, של מנהל מערכת החינוך בירושלים שהיא הגדולה בארץ ובעין הצופה פני העתיד. כמו מבט על קובייה בעלת שש צלעות, זהו מבט המבקש להקיף את המורכבות של החינוך מכל צדדיו ולהציע דרכים מעשיות לשיפור ולשינוי עמוק. השילוב בין הזווית האישית לבין התובנות העקרוניות שזור בספר והופך אותו לחדשני ובעל ערך לאנשי חינוך, לאוהבי חינוך ולשותפים החשובים ביותר של מערכת החינוך – ההורים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אורנה שץ-אופנהיימר, זמירה מברך
תיאור: ההתעניינות בתחום הכשרת מורים בסביבות למידה המטפחות תפיסות ופרקטיקות בנושא אחריות חברתית הולכת וצוברת תאוצה בקרב מדינות רבות. מודעות לפערים חברתיים, מאבקים למען צדק חברתי והכרה במגוונים ובשונויות נמנים עם הנושאים המצויים בתחום אחריותם של מלמדי דור העתיד. חשיפתם של הסטודנטים הלומדים במוסדות המכשירים מורים – המכללות האקדמיות לחינוך והאוניברסיטאות – למרקם התרבותי-חברתי של החברה הישראלית היא אחד הגורמים לצמיחתן ולפיתוחן של תוכניות ליוזמות לאחריות חברתית. בספר זה מכונסים היבטים עיוניים, מחקריים ומעשיים המתארים את המתרחש בתחום האחריות החברתית בזיקה לתחום הכשרת המורים, כפי שאלה משתקפים ביוזמות השונות הצומחות מתוך המוסדות האקדמיים. פרקי הספר, המכונסים בשני שעריו, מלמדים על עושר מחקרי בתחום, על פעילויות שונות המקדמות את היבטיו החברתיים והתרבותיים, על תוכניות מקוריות, על סדנאות ועל קורסים הנלמדים במסגרת מוסדות ההכשרה. כל אלה מתבססים על תפיסות אידיאיות שונות, שהמשותף להן הוא החתירה לפעול מתוך תחושת אחריות חינוכית וחברתית. במובן זה הספר מעמיק את ההתבוננות בתפקידם המסורתי של המוסדות האקדמיים לחינוך כמכשירי מורים בהצביעו על הזיקה ההדוקה שהם מקיימים עם המארג החברתי שבתוכו הם פועלים.
מכון מופ"ת
מאת: גדי ביאליק
תיאור: ספר זה מספר את סיפורם של בתי הספר הייחודיים, מוסדות חינוך שבחרו לחרוג מן התלם, לקרוא תיגר, לערער על המובן מאליו החינוכי הממלכתי-ציבורי ולהציע חינוך אחר. בתי הספר הללו מציעים חלופות חינוכיות-פדגוגיות חדשניות לחינוך המסורתי, אך בה בעת מעוררים דילמות חברתיות בשל מרחב הפעולה האוטונומי שהם לוקחים לעצמם ובשל פרישתם מהציבוריות, תוך פגיעה אפשרית בערכי השוויון והסולידריות החברתית. בספר מוצגת לראשונה תמונת מצב מקיפה של החינוך הייחודי בישראל, שהוא חלק מתהליך שקט ועמוק של שינוי חינוכי שהתפשט בעשורים האחרונים בהיקפים נרחבים בארצנו ובמדינות רבות בעולם המערבי, ובתוך כך טלטל את יסודות החינוך הציבורי. נוסף על הנחת תשתית הידע העדכנית ביותר בנושא ייחודיות חינוכית, בספר מתוארים באופן בהיר ונגיש כלל סוגי המסגרות הייחודיות הפועלות כיום בשדה החינוך בישראל, והן נצבעות במגוון צבעים חינוכיים עזים ומסעירים. לבסוף מוצעת דרך חדשה של חינוך ציבורי בעל ייחודיות עמוקה, שוויונית ונגישה לכול, ברוח החזון החינוכי הגלום בספר. מלבד חוקרי חינוך ואנשי חינוך, הספר פונה גם לקוראים מהציבור הרחב, הורים כתלמידים, ומספק להם מידע רלוונטי, הן תאורטי הן יישומי, שיאפשר להם לתבוע את זכותם השווה לחינוך בעל ייחודיות עמוקה ומהותית במסגרת החינוך הציבורי.
מכון מופ"ת
מאת: מנוחה בירנבוים
תיאור: עמידה ביעדי החינוך במאה ה-21 מחייבת שינוי פרדיגמות בהוראה ובהערכה: מהתמקדות בהוראה להתמקדות בלמידה; ומהתמקדות בהערכה כמדידה להתמקדות באבחון הלמידה לשם שיפורה. הערכה לשם למידה (הל״ל) (assessment for learning) היא גישת הערכה הקשרית התואמת את הפרדיגמות החדשות, והיא העומדת במרכז אסופת מאמרים זו. הל”ל ממוקדת בלמידה (לא בציון) ומכוונת לחשיפת ההבנות של התלמידים ולתיקונן במידת הצורך תוך כדי הלמידה. באמצעות הל״ל הלמידה הופכת גלויה, והמורים עצמם נעשים ללומדים הבוחנים ומעריכים את הוראתם באופן שוטף לשם שיפורה. במקביל הם עוזרים לתלמידיהם להיות מורים של עצמם באמצעות הקניית מגוון אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות וכן אסטרטגיות של מתן משוב והוראת עמיתים. האסופה מתמקדת בפוטנציאל של גישת הל״ל לקידום למידה בהכוונה עצמית ולשיפור ההוראה, כמו גם בגורמים ובתנאים התורמים למימוש הפוטנציאל הזה ובאלה המגבילים אותו. חלק מהמאמרים שבאסופה מתבססים על סדרת מחקרים אמפיריים במסגרות חינוך מגוונות, אשר עסקו באבחון רמות איכות של הל״ל (פורמלית ובלתי-פורמלית), בזיהוי איכות השיח המקצועי בקהילות הלמידה של המורים ובבחינת הזיקות שבין ההערכה בכיתה לבין ההקשר של ביצועה. מאמרים אלה מאפשרים להתבונן מבעד לעדשת ההערכה במגוון בתי ספר הממוקמים על רצף התרבות הבית ספרית; רצף שבקצהו האחד תרבות של בחינה, ובקצהו האחר תרבות של הערכה לשם למידה. התיאורים המוצגים במאמרים מלוּוים בראָיות אותנטיות מהשדה החינוכי, והם מזמנים לקוראים ״סיור מודרך״ בתחום הנחקר. האסופה כוללת גם מאמרים המתמקדים בהכשרת מורים בהל״ל. המאמר החותם מציע כיוון עתידי: שדרוג ההל״ל באמצעות שילוב עקרונות המִשׂחוּק (gamification) והתבססות עליהם במטרה לטפח פעלנות יוזמת (פ”י) (agency) ומוטיבציה של לומדים. הספר מיועד לעוסקים בהוראה ובניהול בחינוך היסודי והעל-יסודי, למכשירי מורים, מנהלים ורכזי הערכה, לפרחי הוראה וניהול, לסטודנטים לתארים מתקדמים בחינוך, לחוקרי הוראה, למידה והערכה, לקובעי מדיניות חינוך ולכל מי שתחום החינוך קרוב לליבו.
מכון מופ"ת
מאת: בועז צבר
תיאור: הספר מקרב ומרחיק מבקש להציע פרשנות רדיקלית-אקזיסטנציאלית לדמותו של “המחנך המשמעותי” ולטיבו של “המצב האנושי” השורה בין מורים לתלמידים בבית הספר הציבורי. על פי פרשנות קיומית זו, ביסודה של ההתקשרות הפדגוגית המשמעותית עומדת מחויבותו של המחנך להתפתחות אנושיותו של החניך, המומשגת במונחי מתח עקרוני ובלתי פתיר המתקיים בעצם הווייתו של האדם. מחויבות רדיקלית זו, המתגשמת בתפקידו המהותי של המחנך כ”מקרב ומרחיק”, מגלמת לא רק את אחריותו של המחנך להשתלבותו המוצלחת של הילד בחברה, אלא גם את זכותו שלא להשתלב, לחרוג ולהתנגד. מאותה נקודת מבט מבקש הספר להגן גם על טבעו המבולגן והאנכרוניסטי של בית הספר הציבורי ולטעון כי טבע מגלם בחובו פוטנציאלים דמוקרטיים ואנושיים בלתי מבוטלים. בחייהם של התלמידים טבעו זה בא לידי ביטוי באפשרות להתנסות באופני קיום מורכבים ולא מוכרים; ובחייהם של המורים בהזדמנות ללוות את תלמידיהם בתהליך גילויה של המציאות ולתווך עבורם את הסתירות ואת המתחים הטמונים בה. הספר בא להאיר את פוטנציאל המשמעות שגלום בעבודת המחנך בבית הספר הציבורי ולצאת כנגד אותן מגמות המבקשות לצמצמו. לכל אורך פרקיו הספר שוזר ומעגן את העיון הפילוסופי המופשט בדוגמאות ובתובנות פדגוגיות מעשיות, אשר נאספו מתוך ניסיונו המגוון של המחבר כמחנך וכמכשיר מורים.
מכון מופ"ת
מאת: חנה שחר
תיאור: איזה ידע עלינו להעביר לצעירי הדור שלנו בעידן שבו כל הידע העובדתי הקיים נגיש עבורם בכל רגע נתון? איך נשמור על אנושיותנו, על שכלנו ועל מוחנו לנוכח גלי הצונמי של התקשורת הטכנולוגית המצויה בכף ידנו? איך ניתן לאזן בין המציאות המדומה ובין הכרת עצמנו? איך נוכל ליצור מערכת חינוכית מעודכנת ונחוצה בימינו? אלו הן חלק מן השאלות שבהן עוסק הספר ושעליהן הוא מנסה לענות. פרקי הספר נשענים הן על מחקר עדכני בתחומים כגון חקר המוח והפילוסופיה של העידן הדיגיטלי, והן על תובנות אנושיות נדירות שנאספו ופותחו במהלך המאה ה־20 על ידי פילוסופים וחוקרים מן השורה הראשונה. כותרת הספר משייכת אותו לתחום החינוך אך תכניו רלוונטיים עבור כל אדם ששאלות אלו מעסיקות אותו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דוד טאוב
תיאור: המציאות של ימינו, בה אנשי חינוך צריכים להתגונן מפני איום חוקי ומשפטי של הורים, תלמידים, מעסיקים ואחרים, מחייבת אותם להכיר באופן מעמיק את חובותיהם וזכויותיהם. בספר שלפניכם מציג המחבר את מערכת החינוך הישראלית תוך תיאור מקורות החוק, השפיטה, בתי המשפט ובתי הדין העוסקים בסוגיות חינוכיות. הקוראים יתוודעו להיבטים המשפטיים של מוסדות החינוך השונים הקיימים במדינה, וכן לבעלי התפקידים השונים מיחידות הקו והמטה, על סמכויותיהם ואחריותם במערכת החינוך. הספר דן בשאלת מינויי מורים, פיטוריהם ואחריותם בתחום הנזיקין. פרקים ייחודיים עוסקים במעמד החוקי של הורי התלמידים, זכויותיהם, חובותיהם, וכן זכויות ילדיהם — התלמידים במערכת החינוך. נוסף על כך, הוא כולל התייחסות מיוחדת לנושא תכניות הלימודים ולאחריותם של כותבי התכניות והמורים לגבי דרך הוראתן. הספר "מערכת החינוך בראיית החוק והשפיטה" מיועד לכל מי שחפץ בידע ובתובנות הנוגעים להיבטים המשפטיים של מערכת החינוך: פוליטיקאים, אנשי ציבור, אנשי חינוך ברמות הבכירות והנמוכות, מפקחים, מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, מנהלי מוסדות חינוך, ועדי הורים, הורי תלמידים, סטודנטים ועוד.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סיגל אופנהיים-שחר
תיאור: "אל תבקשי ממני לדבר במעגל אני לא יודעת לדבר. אין לי מה להגיד", אביבית מתריסה באוזני המנחה שלה. אביבית אינה היחידה, באמצעות תיאור מקרה המבוסס על חוויות של נערות מאוכלוסיות מתויגות שהשתתפו בסדנאות לחיזוק שאיפה תעסוקתית, המחברת בוחנת מקרוב את התופעה הרחבה של "התנגדויות" העולות ומובעות בקרה המשתתפות למודות האכזבות. שלא כמקובל בהתבנוננות בדיעבד מסוג זה, היא מתמקדת דווקא במכניזם של ההחמצה (בלי להתפתות ל"סיפורי הצלחות"), בעיקר מנקודת מבטן של מפתחות תוכניות ההתערבות והמנחות בסדנאות. בדרכן השופעת כוונות טובות לחזק מסוגלות, הן מוצאות את עצמן לא פעם מעוררות עוד חוויות שליליות של תיוג, ניכור והדרה בקרב המשתתפות. ניתוח התהליך שופך אור על ההקשר החברתי הרחב בניסיונו להתחקות אחר מקורות הכישלון, ומתוך כך לעמוד על החלופות שיש כדי לעודד את מעורבותן הפעילה של המשתתפות, כמו להתאמן ביצירת רשת רחבה של קשרים. ספר זה בא להציע פרספקטיבה חדשנית המזמינה את המפתחות והמנחות לבדוק מה חסר בתוכניות ובתהליכי ההתערבות ולהבין את הקושי של אוכלוסיות המוגדרות כמוחלשות להיתמך מבלי להיחלש. בה בעת הוא מעלה דרכים שבהן ניתן לקדם דיאלוג שתפני. זהו דיון חשוב ורלוונטי לכל העוסקים בעבודה עם נוער מאוכלוסיות מתויגות או בתוכניות התערבות שיטתיות; לכל המעוניינים לעסוק בהנחיה, לזהות מבעי התנגדות ולפתוח צוהר לנתיב של מעורבות; וכמובן לכל המבקשים להרחיב ידע תאורטי בתחום הרווחה והחינוך בתנאים המקדמים למידה מבוססת חוויות מפתח חיוביות.
מכון מופ"ת
מאת: טל לאור
תיאור: הרדיו החינוכי - תחנת רדיו לא מסחרית המופעלת על ידי סטודנטים במכללה, באוניברסיטה או במוסד חינוכי אחר – החל לשדר בישראל לפני כחצי יובל, ומאז הוא משמש כלי מרכזי בחינוכם, בעיצובם ובהכשרתם של אנשי התקשורת בהווה ובעתיד. תחנות הרדיו החינוכי המשדרות ממוסדות אקדמיים מאפשרות לסטודנטים ללמוד כיצד להפעיל תחנת רדיו בדרכם לכניסתם לעולם התקשורת והרדיו, ולאור השפעתה העצומה של התקשורת בימינו הן גם מכשירות אותם לצרוך את התקשורת בביקורתיות ובתבונה וליצור תכנים מקוריים, ולא פעם גם אלטרנטיביים ו"אחרים", ביחס לתכנים הנפוצים באמצעי התקשורת המרכזיים. חשיבותו של ספר זה נובעת בראש ובראשונה מסקירת המידע המחקרי הרלוונטי על תחנות הרדיו החינוכי בישראל בחיבור אקדמי קוהרנטי אחד. הספר מציג את שלבי התפתחות פרויקט הרדיו החינוכי בישראל לאורך ציר הזמן ההיסטורי על ידי חשיפת מקורות ארכיוניים המתפרסמים בו לראשונה, והוא סוקר את תוכניות הלימודים של החוגים לתקשורת באקדמיה הישראלית, את התכנים המשודרים בתחנות הרדיו החינוכי בישראל, ואת מידת הסתגלותו של הרדיו החינוכי לעידן הניו מדיה. אף שיש לשער שחוקרי תקשורת, חוקרי מדעי החברה, אנשי תקשורת ואנשי חינוך והוראה ימצאו עניין רב בספר ובממצאיו, הוא גם חורג לא מעט מגבולותיו של הרדיו החינוכי ומתאר בהרחבה תהליכי עומק משמעותיים שעברו על החברה הישראלית בכלל ועל התקשורת הישראלית בפרט בעשרות השנים האחרונות. מן הבחינה הזאת הוא בהחלט עשוי לעניין את כל מי שמצבה של החברה הישראלית, ובעיקר מידת השפעת התקשורת עליה, יקרים לליבו.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אסתר ורדי-ראט, זהבה כהן, הדסה אילנברג, תרצה לוין, תמר אילון
תיאור: אלה הבאים בשערי עולם השיח של ילדים יתגלה לפניהם עושר בלתי נדלה של אוצרות לשוניים, כישורים אורייניים ויכולות חברתיות לניהול משא ומתן. היכן עוד ניתן להיתקל באמירות כגון: "אתה דייג זקן, לקחן דגים, לקחן דגים", או: "למה דווקא אני הנוכל? אני אף פעם לא נכלתי!" ספר זה עוסק בתיעוד, באפיון ובניתוח השיח המתנהל בין ילדים במהלך משחק-כאילו בעקבות סיפור כדי לעמוד על הקשר שבינו לבין התפתחות כישורים אורייניים אצל ילדים. מטרת החקר הייתה להציע דרך נוספת לטיפוח האוריינות בגיל הרך, כזו המתחשבת בצרכים ההתפתחותיים של ילדים והמציבה את המשחק ואת השיח שלהם במרכז. בספר מתוארים תהליכי למידה בלתי פורמלית במסגרת שיח של ילדים בגן ובכיתות א'-ב', הפועלים בשיתוף, ללא התערבות מבוגר. הספר מדגיש את סוגיית ההקשבה הפעילה לשיח ילדים בעת משחקם מתוך רצון ללמוד מהם על עולמם וכן ללמוד מילדים על ילדים. כתיבת הספר היא פרי עבודת צוות, בהובלת המחברות, שהתקיימה במסלול לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע. בספר באים לביטוי שני תחומי חקר, הכרוכים זה בזה מתוך שהם מקיימים ביניהם דיאלוג מתמשך והזנה הדדית: התחום של חקר השיח , הבוחן את שפתם הטבעית של הילדים במהלך משחק-כאילו בעקבות סיפור. ההקשבה לשיח הילדים חשפה עולם מרתק של משמעויות ופתחה צוהר לבחינת תהליכי למידה מאתגרים, רלוונטיים ומהנים של ילדים. התחום של הקהילה הלומדת, מחקר שיתופי, המתקיים במסגרת קהילה לומדת במוסד להכשרת מורים, המציע דרך אחרת ללמוד מילדים על ילדים ובוחן נתיב חלופי בהכשרת מורים.
מכון מופ"ת
מאת: ניסים אבישר
תיאור: מהי זהות מזרחית? האם השיח המזרחי העכשווי מועיל לחברה הישראלית, או שמא הוא מיותר ומזיק? כיצד תלמידים ומורים מזרחים חווים תהליכים חינוכיים? מה נוכל ללמוד מחוויותיהם? האם יש ערך לניסוח עקרונות ל”חינוך מזרחי”? אלה מקצת השאלות שכותב הספר מבקש להתמודד איתן. הספר עוסק במרחב ציבורי טעון ושנוי במחלוקת, המצוי באזורי החפיפה שבין התחום החינוכי והתחום החברתי. הוא מבקש לקדם שינוי במצב הנוכחי, שמתקיימים בו פערים ניכרים בין קבוצות עדתיות בישראל: בחינוך, בהשכלה הגבוהה, בשכר ובבריאות. הספר מציע תפיסה חינוכית עדכנית שהולמת את רוח הזמן ומתאפיינת בזיקות מגוונות לנקודות המבט המזרחיות בישראל. תפיסה חינוכית זו מבקשת לצמצם פערים חינוכיים, לקדם את מערכת החינוך הישראלית ולתרום לכלל תלמידיה. בכך היא גם יכולה לתרום ליצירת חברה שוויונית וצודקת ולהיות חלק מתיקון חברתי רחב יותר.
מכון מופ"ת
מאת: אליעזר יריב, דבורה גורב
תיאור: סטודנטים להוראה וגם מורים חדשים מבקשים הדרכה כיצד לפתוח שיעור, איך לקיים שיח כיתתי שיש בו מעורבות אבל לא צעקנות, מתי לסיים את שלב ההקניה ולעבור לשלב התרגול, ומתי להרים את הקול כדי  אותת לילדים שהפטפוט בכיתה הפך בלתי נסבל. הספר 'ניהול כיתה', ראשון מסוגו בישראל, מנתח תהליכים ומצבים בכיתה ומציע שפע של תאוריות, ממצאים וכלים יעילים לניווט השיעור. הספר דן באתגרים שכל מורה פוגש בכיתה:
•יחסי מורים עם תלמידים והורים
•הכיתה כיחידה חברתית
•תכנון שיעור וקבלת החלטות
•הקניית כללים ואכיפתם
•תחילת שנת הלימודים והיום הראשון
•טיפול בהפרעות
•הובלת טיולים וסיורים
•ניהול כיתה מתוקשבת
•שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים

הספר מיועד לסטודנטים לחינוך ולהוראה, למורים, למדריכים פדגוגיים ולמרצים באוניברסיטאות ובמכללות להוראה.
מכון מופ"ת
מאת: דבורה גורב, תמי ויסמן
תיאור: סטודנטים להוראה וגם מורים חדשים מבקשים הדרכה כיצד לפתוח שיעור, איך לקיים שיח כיתתי שיש בו מעורבות אבל לא צעקנות, מתי לסיים את שלב ההקניה ולעבור לשלב התרגול, ומתי להרים את הקול כדי אותת לילדים שהפטפוט בכיתה הפך בלתי נסבל. הספר 'ניהול כיתה', ראשון מסוגו בישראל, מנתח תהליכים ומצבים בכיתה ומציע שפע של תאוריות, ממצאים וכלים יעילים לניווט השיעור. הספר דן באתגרים שכל מורה פוגש בכיתה:
•יחסי מורים עם תלמידים והורים
•הכיתה כיחידה חברתית
•תכנון שיעור וקבלת החלטות
•הקניית כללים ואכיפתם
•תחילת שנת הלימודים והיום הראשון
•טיפול בהפרעות
•הובלת טיולים וסיורים
•ניהול כיתה מתוקשבת
•שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים הספר מיועד לסטודנטים לחינוך ולהוראה, למורים, למדריכים פדגוגיים ולמרצים באוניברסיטאות ובמכללות להוראה.
מכון מופ"ת
מאת: נמרוד אלוני, קובי גוטרמן, ציון שורק
תיאור: הוראה פרטנית היא חלק בלתי נפרד מן השגרה הפדגוגית הנהוגה כיום בבתי הספר. על רקע מציאות זו חובר ספר זה המיועד לאנשי חינוך והוראה. הספר הוא פרי שיתוף פעולה של אנשי הוראה ואקדמיה. תכליתו היא הצגה תמציתית של גישת ההוראה הפרטנית, לרבות תשתיות תיאורטיות שלה והמשגות מעשיות של דרכים להוראתה, תוך מתן דוגמאות המאפשרות לעמוד על הצלחתה. הספר הרבגוני הוא הסטנדרטי החדש מבוסס על תפיסה חינוכית הומניסטית והוליסטית, והוא משלב בין מגמת התגבור הלימודי למגמת הפיתוח האישיותי. הספר מציג את הגישה הפרטנית כחלופה לגישת הסטנדרטיזציה, ואת הרבגוניות כעיקרון פדגוגי מנחה. מעמדה חינוכית זו, הספר נותן מענה להבדלים הבין-אישיים והבין-תרבותיים, למגוון לקויות הלמידה ולמגוון סגנונות הלמידה וההוראה. בצד המעשי, הספר מציע למורים ולמורות עושר של אפשרויות ומתכונות למימוש מוצלח של המפגשים הפרטניים, אשר מאז רפורמת "אופק חדש" נתונות כמשאב חינוכי המצפה למימוש מיטבי. הספר הוא ספר שביעי בסדרה מחשבה חינוכית, פרי שיתוף פעולה בין מכללת סמינר הקיבוצים, הוצאת הקיבוץ המאוחד – סדרת קו אדום, הסתדרות המורים ומכון מופ"ת.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: רבקה ודמני
תיאור: הספר מיועד לאנשי חינוך, לעובדי הדרכה ולקהילות המחקר והפיתוח הן באקדמיה והן במכללות להכשרת מורים, ולכל מי שיש לו עניין בגישור על הפערים בין תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר ובמערכות החינוך לבין החיים הממשיים בחברת המידע. יש בו מחקרים עדכניים של מיטב החוקרים בישראל, בשיתוף מורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרים אלה משלבים בין התאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר. שילוב מיוחד ומרתק בין חוקרים למורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" הוליד סדרה של מאמרים בעלי אופי מחקרי-יישומי, שנושאם העיקרי הוא פדגוגיה דיגיטלית. עד כה נושא חשוב ומרכזי זה לא זכה לתשומת לב רבה, ומכאן חשיבותו של קובץ זה – לקובעי מדיניות, למנהלי בתי ספר ובעיקר לציבור המורים שצריכים להתמודד עם האתגרים המורכבים המוצגים כאן ולהיות שותפים לחיפוש דרך חדשה שהחינוך מחויב לה.
מכון מופ"ת
מאת: נסרין חדאד, אריק רודניצקי
תיאור: תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של יישובים ערביים 2016 – 2020 אושרה בהחלטת ממשלה מס' 922 ביום 30 בדצמבר 2015 ונחשבת ציון דרך במדיניות הממשלה כלפי הציבור הערבי בישראל. החלטה 922 שמה דגש מיוחד על תחום החינוך הבלתי פורמלי. בהחלטה נקבע כי הממשלה תקדם תוכנית מערכתית לחינוך הבלתי פורמלי ביישובים הערביים בישראל באמצעות תיקון הדרגתי של מנגנוני ההקצאה ובניית מסלולים חדשים ותוכניות ייעודיות. עוד נקבע כי הממשלה תקפיד ששיעור ההקצאה מתקציבי החינוך הבלתי פורמלי במשרד החינוך ליישובי התוכנית לא יפחת משיעורם בכלל אוכלוסיית המדינה. במסגרת תוכנית החומש הוקצה לחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית סכום של 650 מיליון ש"ח )לחמש השנים(. במוסדות המדינה, ובמשרד החינוך בפרט, הולכת ומתגבשת ההכרה בכך שהחינוך הפורמלי הוא מנוף לשילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלה, בשוק העבודה העתידי ובחברה בכללה. כמו כן מתחזקת ההבנה שלחינוך הבלתי פורמלי יש תפקיד מהותי בהשגת יעדים אלה, ובעיקר בתחום שיפור ידיעת השפה העברית, שמסומן על ידי גורמי ממשל כתנאי הכרחי להשתלבותם של האזרחים הערבים בכלכלה הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסי דהאן
תיאור: מאז שנות התשעים עוברות מערכות החינוך במדינות רבות שינוי מהותי שמובל בידי שני כוחות סותרים לכאורה: מצד אחד התחזקות המחשבה הניאו־ליברלית, מתוך דגש על יעילות, פריון, בחירה ותחרות, ומצד שני שגשוג חסר תקדים של רטוריקת שוויון ההזדמנויות והתביעות לגיוון ולרב־תרבותיות. בישראל למשל מגמה זו מתבטאת בהקמה של בתי ספר ייחודיים סלקטיביים, אשר נוסדו מתוקף הטענות לפלורליזם חינוכי ורב־תרבותיות ובה בעת עושים שימוש נרחב במנגנוני הפרטה ומיון. כמו כן במדינות אלו מתחולל בשנים האחרונות דיון ציבורי סוער על מטרות מערכת החינוך – למשל בשאלת כפיית ההוראה של תוכנית הליבה על מיעוטים דתיים, לימודי אזרחות, תוכני ספרי הלימוד ואופיו של החינוך המקצועי לעומת חינוך שמטרותיו הומניסטיות ובלתי תלויות בהכשרת תלמידים לשוק הכלכלי. הספר צדק חינוכי, הפרטה ומטרות החינוך מציע ניתוח ביקורתי של שלוש מחלוקות המעסיקות מערכות חינוך בכל המדינות הדמוקרטיות, ובכלל זה בישראל: המחלוקת על הצדק החלוקתי, המתבטאת בפערים בהישגים הלימודיים על רקע לאומי, אתני, מגדרי ומעמדי; המחלוקת על אחריות המדינה והמתח המובנה בין "מוסר" ו"יעילות" שמייצרים תהליכי ההפרטה; והמחלוקות על מטרות החינוך ועל הדיוקן הראוי של בית הספר, לרבות התכנים, דרכי ההוראה והמורים. הספר משלב ניתוח נורמטיבי בכלים פילוסופיים וניתוח אמפירי בכלים כלכליים, תרבותיים ופוליטיים, ומצייר תמונה רחבה ומפורטת ראשונה מסוגה של מערכת החינוך הישראלית וההקשר שבתוכו היא פועלת. בספר ימצאו עניין אנשי אקדמיה, מורים, מנהלי בתי ספר, קובעי מדיניות במערכת החינוך והציבור הרחב.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: שי קציר, לטם פרי-חזן
תיאור: מחקר זה בוחן לראשונה את רפורמת החינוך הממלכתי־חרדי שיצאה לדרך בשנת 2013 . הצלחתה מבוססת על כך שבתי ספר חרדיים ישתכנעו להצטרף לחינוך הציבורי במסגרת של זרם חינוך ממלכתי־חרדי. המחקר בודק את התנאים להיווצרות מפגש הרצונות בין בתי ספר חרדיים לבנים לבין משרד החינוך, שבעקבותיו התקבלה ההחלטה של בתי הספר להצטרף לחינוך הממלכתי־חרדי. קולות המפקחים, המנהלים והמורים החרדים מציגים נרטיב של חרדיות שכמעט נעדר מכלי התקשורת ומהשיח הציבורי. מן הראיונות והמסמכים עולות מסקנות מרתקות על האפשרויות לקידום רפורמות בחינוך החרדי. עולה, למשל, כי קבוצות הולכות ומתרחבות בציבור החרדי מוכנות לוותר על חלקים באוטונומיה החינוכית שלהן כדי לזכות בחינוך ציבורי. עוד עולה כי אחד החסמים ליישום הרפורמה הוא חוסר שיתוף פעולה מצד רשויות מקומיות מסוימות המסרבות לתקצב בתי ספר ממלכתיים־חרדיים כפי שהן מתקצבות בתי ספר ממלכתיים אחרים. מסקנות המחקר אף מערערות על התפיסה הרווחת שיש לקדם את מדיניות החינוך בחברה החרדית "בשקט" כדי להימנע מהתנגדויות. דווקא השמירה מצד המדינה על שתיקה היא שמותירה ברחוב החרדי את הקולות החד־צדדיים של העיתונות והעסקנות החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסף אבינון
תיאור: יוסי אבינון הוא אדם, איש פשוט הליכות, סבא לחמישה נכדים ונכדות, אוהב ספר, מחנך, חוקר, מרצה פופולרי ודוקטור לפילוסופיה של החינוך (כן, בסדר הזה). זהו ספרו השישי.
לדעת יוסי אבינון על שלושה דברים העולם עומד: על אהבה, על ספרים ועל מוזיקה. אהבה כדי לתת ולחבק, מילים כדי לכתוב וליצור וצלילים כדי לדמיין ולעוף. ספר זה קורא למורים ולתלמידים לשתף ביניהם פעולה כדי לברוא חינוך אחר — חינוך שיש בו משמעות. אך קריאה כזו זקוקה לכיוון, לתוכן, לחזון. הספר הזה מנסה להציע חזון, שבמרכזו נמצאים מורים שנותנים מקום לתלמידים.
אפשר לנסח אותו כך: יש לי חלום, שמורים לא יכתבו על הלוח, ותלמידים לא יכתבו במחברות, וכי הכול ייכתב לטובה בחוויות מלאות משמעות. יש לי חלום, שמורים יכינו מערך שיעור ויסטו הרחק ממנו במהלך השיעור. שהם לעולם לא "יספיקו את החומר" ותמיד יפליגו ל"חומרים" חדשים. יש לי חלום, שמורים יביעו את עצמיותם בהוראה ובלמידה, ואילו תלמידים יביעו את עצמיותם בלמידה ובהוראה, בבחינת גם תלמידים מלמדים וגם מורים לומדים. יש לי חלום, שמורים יאמרו לתלמידיהם "למדתם כי לא לימדנו, רק תמכנו".
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יערה מוגדם
תיאור: מהו מקומם של מוזאונים לאמנות, מדע ומורשת בעיצוב החוויה החינוכית של תלמידי בתי הספר בישראל? מהם התנאים לקיום שותפות בין מוזאונים למערכות חינוך? והאם ישנו ביטוי לכלי החינוך המוזאוניים בהכשרתו של המורה ובעבודתו בכיתה? הספר שיח פדגוגי במרחב המוזאוני: שותפויות בתי ספר ומוזאונים בישראל נותן מענה לשאלות אלו ואחרות. הספר מחולק לשלושה שערים: השער הראשון פורש את הרקע ההיסטורי שהביא ליצירת פדגוגיה מוזאונית בעולם ובישראל, תוך התייחסות לשינויים גלובליים, טכנולוגיים וחברתיים. השער השני מתאר יישומים מיטביים לשותפויות בין מוזאונים ובתי ספר בישראל. מדובר בבתי ספר ומוזאונים שבחרו לראות בביקור במוזאון חוויה מתמשכת, שאוצרת בחובה הזדמנות לחקר וגילוי, לרפלקציה ולחשיבה מרובדת. השער השלישי מציג אופק ליישום החוויה המוזאונית במרחבי חינוך נוספים, ובוחן גיבוש של פרופסיית החינוך המוזיאוני כדיסציפלינת חקר והכשרה.
מכון מופ"ת
מאת: יזהר אופלטקה
תיאור: זה שנים רבות השיח השולט במערכת החינוך מתמקד בהישגים לימודיים, בסטנדרטים פדגוגיים, באחריותיות המורה, בתחרות, בשיווק ועוד. בשיח זה, שרבים רואים כמייצג תפיסות עולם ניאו-ליברליות, נעדר מקומם של הרגשות בתהליך החינוך בבית הספר בכלל ובעבודת המורה בפרט. למותר לציין, כי רגשות שזורים בעולמם המקצועי של המורה והמנהל ומכוונים אותם בעבודתם החינוכית. הספר שלפניכם הוא ניסיון ראשון בשפה העברית לנתח בצורה שיטתית ואקדמית, תחת קורת גג אחת, היבטים רגשיים בעבודתם של אנשי חינוך. הכותבים בספר מאירים באור מחקרי היבטים של הבעת רגשות והדחקתם, דרכי ויסות רגשות ותחושות שמורים ומנהלים חשים במצבים שונים. הקורא נחשף לרגשותיהם של מורים ומנהלים בעתות של שינוי חינוכי, משבר ארגוני ובעיות משמעת, ולומד על מקומם של מגוון רגשות המתעוררים בעבודתם בבית הספר כגון בושה, גאווה, כעס, אמפתיה, אכזבה, חשש ודאגה אכפתית. בספר שלושה שערים: השער הראשון עוסק ברגשותיו של המורה מנקודות מבט שונות; השער השני עוסק ברגשותיהם של מנהיגים חינוכיים - מנהלים חינוכיים, מנהלי בתי הספר ומנהלות גן; השער השלישי מקשר בין התפתחות מקצועית של פרחי הוראה לבין רגשות בעבודת המורה. הדמויות המופיעות בפרקים השונים הן מנהלי בתי ספר יהודים וערבים, מורים, מחנכים, גננות, בוגרי בתי ספר בעבר ובהווה וסטודנטים להוראה.
מכון מופ"ת
מאת: חגית גור זיו
תיאור: הספר מספר את סיפורם של הפדגוגיה הביקורתית, הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית והחינוך לתרבות של שלום מנקודת ראות תאורטית ופרקטית. הוא שזור בכתיבה אישית ומביא את עקרונות הפדגוגיה הביקורתית עם דוגמאות מהארץ ומהעולם. בין השאר מוצגת בו תורתו של פאוּלו פרֵירֶה, מחנך ופילוסוף ברזילאי שלימד איכרים עניים בברזיל קרוא וכתוב כדי שיוכלו להשתמש בזכות להצביע ולהשפיע. הספר מציג את השפעתן של הוגות פמיניסטיות על הפדגוגיה הביקורתית ומדגים זאת בפרויקטים מן העולם. הוא מצביע על המשותף לשתי הפדגוגיות ומתאר את התמזגותן לאחת; קושר את הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית לחינוך לתרבות של שלום; ובוחן את הביטוי של חינוך זה בישראל במפגשי יהודים-פלסטינים. הספר מציע מסגרת חשיבתית לחינוך לתרבות של שלום מנקודת מבטה של הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית מתוך מתן קול ונראות לקבוצות הנדחקות לשוליים ויצירת חינוך משמעותי לכל הילדים והילדות.
מכון מופ"ת
מאת: אילנה מרגולין, מיכל שני, פנינת טל
תיאור: ​ספר זה מציג סיפור מסע; מסע למידה מהותי ועתיר אירועים בן שש שנים של קהילת מפקחות על בתי ספר. המפקחות ביקשו לחשוב מחדש על תפקידן ולעצב מודל חדש ופורץ דרך של תפקיד המפקחת, ובכך להתוות את החזון ואת סדר היום של המחוז שבו עבדו במשרד החינוך. הספר מאפשר לעקוב אחר תהליך התגבשותה של הקהילה המקצועית, תהליך סוער ורווי תהפוכות; אחר תהליכי הלמידה והמחקר העצמי, שנעשו לתרבות רווחת בקרב חברות הקהילה, והתבססו על שזירה מתמדת של התאוריות שהן למדו בעשייתן היום-יומית; וכן אחר תהליכי השינוי שעברו המשתתפות ושהתחוללו בסביבות העבודה שלהן בשדה. התהליך המתואר בספר - שש שנות פעילותה של הקהילה ועוד שלוש שנות הניתוח והעיבוד של הנתונים וכתיבת הספר - הצמיח בסופו של דבר מודל אקולוגי אוניברסלי של פיתוח מקצועי במאה ה-21, מודל המושתת על למידה, על עשייה ועל מחקר במסגרת קהילה מקצועית.
מכון מופ"ת
מאת: ניר מיכאלי
תיאור: אחת לכמה זמן שב ומתלהט הדיון הציבורי בדבר מקומה הראוי של הפוליטיקה במערכת החינוך: האם, ובאילו גבולות, מותר למורים לבטא את עמדותיהם האישיות בענייני חברה ומדינה? האם נכון לעקר את תכניות הלימוד מתכנים ביקורתיים? עד כמה ערים אנו לרבדים של אינדוקטרינציה המסתתרים בין שורותיהם של ספרי הלימוד התמימים לכאורה? לעומת המבקשים לשמר את בית הספר כשדה ניטרלי ו“נקי“ מפוליטיקה, יש הטוענים כי שיח פוליטי פתוח בין מורים לתלמידיהם חיוני לטיפוח חשיבה עצמאית, אמיצה וביקורתית של אזרחים דמוקרטים המגלים עניין מתמיד במציאות שסביבם ומאמינים בכוחם להשפיע עליה. אסופת המאמרים מבקשת להעמיק את המבט בסוגיית מקומו של ”הפוליטי“ בתהליכי החינוך, ההוראה והלמידה. המאמרים, מפרי עטם של אנשי חינוך והגות מובילים, מציעים מגוון זוויות תאורטיות ומעשיות להתבוננות בסוגיה רגישה, סבוכה, מרתקת ואקטואלית זו.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: אודי מנור
תיאור: במרכזו של ספר זה הקביעה כי קיימת אובייקטיביות, זאת בניגוד לרוח 'הפוסטמודרנית' הרווחת שלפיה אין ולא תיתכן אובייקטיביות, שהרי 'הכול בעיני המתבונן' ולכל אחד 'הנרטיב שלו'. באמצעות 'תרגיל החפץ', השווה לכל נפש, מוכיח הספר כי כל אחד מאתנו תלוי בעצם קיומו החומרי-כלכלי בזולת באופן מוחלט. אף שאין מדובר בדעה או בנרטיב , אלא בתיאור אובייקטיבי של המציאות, עובדת התלות ההדדית איננה תופסת מקום בשיח הציבורי והחינוכי, הרווי בתודעת אינדיבידואליזם. אין רע באינדיבידואליזם כמובן, אך הספר מבקש לטעון כי תפיסת האינדיבידואליזם הרווחת בימינו היא, לאמיתו של דבר, חלקית בלשון המעטה. בהתאם מנסה הספר להציע לה תיקון באמצעות הצגת נושאים שעל סדר היום מתוך הקשרים היסטוריים. בספר מוצגת השקפת עולם ובה התייחסות לנושאים מרכזיים כמו הפערים החברתיים, הזהות היהודית והסכסוך היהודי-ערבי. זהו למעשה ספר היסטוריה לאנשים שהיסטוריה איננה מקצועם. הוא מיועד לפיכך לציבור הרחב ולכל מי שהחינוך יקר ללבו. מעבר לתכניו יש בספר קריאה לחינוך פוליטי. לדעתו (הסובייקטיבית...) של הכותב, חינוך פוליטי הכרחי, כי הפוליטיקה היא השדה שבו מתקיים המאבק על דמותה של המדינה, וזו קיימת על מנת לשרת את החברה ואת האדם. אך על האדם המודרני בחברה דמוקרטית לזכור כי בסופו של יום המדינה היא הוא. את המתח הזה שבין יחיד לציבור אין כנראה בררה אלא לנהל מתוך שיח שיעמוד בדרישה הישנה-נושנה: "סוף מעשה במחשבה תחילה".
מכון מופ"ת
מאת: ג'מאל אבו חסין, סמדר גונן
תיאור: אחריות היא ערך מכונן בחברה דמוקרטית החפצה לשרוד ולהתפתח ולהיות מוסרית יותר. אף על פי כן, ערך זה אינו נדון כראוי במערכת החינוך ואינו מהווה יעד חינוכי. חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך – מגן הילדים, דרך בית הספר ועד למוסדות להכשרת מורים; עליו לעורר מודעות, ביקורת ואוטונומיה אצל הלומדים. רק כך יוכל כל אחד מהם להתנסות, לטעות, להיכשל, ולבסוף לקבל אחריות לפעולותיו. המפגש בינינו, מחברי הספר, ג’מאל וסמדר, נולד תוך כדי עבודה משותפת במכללת אלקאסמי ובשעות של שיחות על הוראה ועל ההבדלים התרבותיים בינינו. מצאנו עצמנו מסכימים על תפיסת עולם הומניסטית ועל החסרונות שבשיטות ההוראה המקובלות. מתוך הדיאלוג נולד הרצון לעבוד יחד ולחקור את הנושא שעניין את שנינו וראוי, כך חשבנו, שיעניין אחרים - טיבה של אחריות בכלל ובהקשר חינוכי בפרט. כתיבת הספר לוותה בקורס במכללת אלקאסמי במסגרת מסלול מצוינים. הספר מציג גם את תהליך העבודה בקורס ונותן ביטוי נרחב לתגובות הסטודנטיות.
מכון מופ"ת
מאת: ישעיהו תדמור, עמיר פריימן
תיאור: כוונת היוזמה שלנו היא להחזיר עטרה ליושנה ולשוב לעיסוק במהות החינוך, בציר המרכזי שלו; בשכבת עומק שמתחת ליסודות החינוך או – על פי דימוי אחר – בשכבה העילית ובספרה הרוחנית שלו. קובץ המאמרים נועד אפוא להשפיע על השיח הציבורי והחינוכי ולהטותו לשאלות היסוד של החינוך – לתכליתו העליונה, לייעודו רחוק-הטווח, לחזונו. מתוך ההקדמה

הספר הזה הוא חיוני, חשוב ופורץ דרך משום שהוא זועק את הצורך להתחדשות בחינוך ומכוון להעלות את החינוך אל ראש מעיינינו, במקום שראוי לו להיות. התחדשות הרוחניות, לא כפתרון דתי אלא כעוגן ערכי ורוחני, היא צו השעה, והספר מעלה זאת על נס ומדרבן לרנסנס רוחני בחינוך.
פרופ' (אמריטוס) שלמה גיורא שהם החלטת העורכים לכלול בספר מאמרים של מחברים בעלי כיוונים וסגנונות שונים מעשירה את העיון בו, מקנה לו עוצמה ייחודית ומצליחה לעורר בקורא שיח פנימי ביחס לחלקיו השונים. מגוון המאמרים בנושא החינוך הראוי והרוחני יסייע לקורא להכיר את הנושא מזוויות שונות ובממדים שונים. אינני מכיר ספרים אחרים (בעברית) הפורשים מגוון כזה.יש חשיבות מיוחדת לעיסוק במטרות החינוך מעבר ומעל להישגים הלימודיים. שתי מטרות מוסכמות בתחום זה הם חינוך למוסר ולערכים ופיתוח זהות אישית. ייחודו של הספר הוא בעיסוק שלו בנושא העומד לכאורה מעליהם – הרוחניות בחינוך.
פרופ' (אמריטוס) מרדכי ניסן
מכון מופ"ת
מאת: שוש סיטון, מרים סנפיר, גילה רוסו-צימט
תיאור: האם קיים גן ילדים ישראלי טיפוסי? ואם כן, מיהם האנשים שעיצבו אותו והטביעו את חותמם עליו?
שלוש מומחיות בתחום החינוך בגיל הרך מספרות את סיפור תולדותיו של גן הילדים בארץ ישראל מאז היווסדו בשלהי המאה ה-19 ועד ימינו בספר זה, שחברו בו מחקר, ידע וניסיון אישי. הספר מתאר את העולם התרבותי שנהגה ונבנה עבור הילד העברי והישראלי ואת התמורות שחלו בתרבות העברית, במדעי החברה והחינוך במשך מאה שנות חשיבה פילוסופית ועשייה נמרצת בשדה בחינוך. מרכזיותו של הילד בתהליך החינוכי היא אבן יסוד בתפיסת גן הילדים, אך במהלך השנים ובחילופי הדורות התחוללו בחברה העברית והישראלית תמורות שבאו לידי ביטוי במוסד גן הילדים. בגנים העבריים הראשונים נועדו הילדים לדבר עברית וללמד את הוריהם לדבר בשפת עֵבֶר, לחוות את חגי ישראל המתחדשים במולדת ולחגוג אותם עם הוריהם, ומשהוקמה מדינת ישראל חיו הילדים העבריים הללו את תרבותה בטבעיות השמורה רק לילידי המקום. תמורות בהרכב החברה הישראלית, שהייתה בתוך שנים אחדות לחברת מהגרים הטרוגנית, חלחלו גם למערכת החינוך, והיא נדרשה לתת פתרונות ייחודיים לקשיים דיפרנציאליים. בחלוף הזמן השפיעו על מערכת החינוך גם שינויים טכנולוגיים שהתחוללו בעולם המערבי והשפיעו עליה להתמקד בטיפוח הקוגניציה והלמידה של הילד. טובי המדענים, הפסיכולוגים והמחנכים עסקו בפיתוח תכניות לימודים שיהיה בכוחן לטפח את הילד כמדען פעיל, סקרן, חושב וחוקר, גישה שהתבססה על תאוריית ההתפתחות ותהליכי הבניית הידע של הילד מבית מדרשו של ז'אן פיאז'ה. מכאן נדדה נקודת הכובד הפדגוגית אל הילד האורייני. התאוריות הפסיכו-לינגוויסטיות, שבהשפעתן נחשפו ההבנות המוקדמות של ילדים צעירים את מערכת הכתב, הציגו גישה חדשה ומורחבת של תפיסת הלשון הדבורה והכתובה כמקשה אחת. בסוף המאה העשרים עמד במרכז גן הילדים הילד האינדיבידואליסטי, שנולד לחברה מרובת גוונים, הטרוגנית במרקמה האתני והתרבותי, חברה פתוחה לארץ ולעולם - הלוא זהו הילד הפוסט-מודרני, המאפיין גם את תקופתנו. אלה הפרקים המרכזיים בתולדות גן הילדים העברי והישראלי, המתוארות בספר זה מתוך גישה התפתחותית היסטורית רחבת יריעה, על בסיס מבחר עשיר של מחקרים ותיעוד היסטורי מילולי וחזותי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אדם ניר
תיאור: מהו שינוי? מהו שינוי ארגוני? מה מייחד שינוי ארגוני של בתי ספר ציבוריים? האם הציפייה שיתרחש שינוי מהותי בבתי ספר בעקבות החלטה פורמלית של קברניטי המערכת החינוכית היא סבירה וריאלית? שאלות אלה ואחרות עומדות במוקד ספר זה, המנסה להסביר מדוע מאפייניהם של בתי ספר ציבוריים כיום אינם שונים באופן מהותי מאלה של בתי ספר בעבר, חרף ניסיונות רבים לשנותם וחרף השקעה ממשלתית רבה של משאבים ביוזמות שינוי שונות. במטרה לעמוד על ההגיונות התיאורטיים של תהליכי שינוי ארגוני בבתי ספר, הספר מציע לאלה הלומדים על שינוי בארגונים, וכן לאלה העוסקים בשינוי של ארגונים, יסוד עיוני המנתח את מורכבותם של תהליכי שינוי ושל האתגר הכרוך בשינוי בארגונים בכלל ובבתי ספר בפרט. דגש מיוחד מושם על תיאור הקשיים שתהליכי שינוי מציבים בפני יחידים ובפני מערכות ארגוניות ועל חשיבות ההלימה בין מאפייני השינוי ובין נסיבות וצרכים ארגונים ייחודיים להצלחה במיסוד שינויים. הספר מביא את סיפוריהם של חמישה בתי ספר שנדרשו ליישם שינוי שעיקרו ניהול עצמי, בהתאם למדיניות שהכתיב משרד החינוך במערכת החינוך הישראלית, ומעלה תהיות בנוגע ליכולתם הפוטנציאלית של שינויים מערכתיים מוכתבים לעצב מחדש את תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ערן גוסקוב
תיאור: הספר שלפניכם מעדכן את תפיסת מושג הפטריוטיזם בהתאמה לחזית הכתיבה המחקרית בת זמננו, ובוחן האם בעת הנוכחית נכון ואפשר לחנך לפטריוטיזם במדינת ישראל. בחינה מעשית־ישראלית זאת מתקשרת לבחינה תיאורטית רחבה יותר של היתכנות החינוך לפטריוטיזם לאומי בעולם שמדינותיו כבר אינן מדינות לאום במובן הפשוט והמקובל של מושג זה. הספר מציג את אופי החינוך לפטריוטיזם כפי שהוא התקיים ומתקיים בפועל במדינת ישראל ומצביע על אנומליה ואי־התאמה בין חינוך זה לבין רוח הזמן הכללית שמנשבת בעולם; בינו לבין השקפת עולמם של בני הציבור הישראלי־חרדי ובני הציבור הישראלי־ערבי; ובינו לבין חלקים בחברה הישראלית הכללית שנחלשה בקרבם עוצמת הרגש הלאומי־יהודי־ציוני, וזאת מסיבות פוליטיות, דמוגרפיות ותרבותיות מגוונות. הספר מציע מענה לקשיים בחינוך לפטריוטיזם ישראלי דרך פיתוחו של מושג ה"פטריוטיזם האזרחי המכיל", שבסיסו אזרחי ולא לאומי, שאותו תוכלנה לאמץ הקבוצות השונות בחברה בישראל, ושאליו, על פי ההצעה, ניתן יהיה לחנך את רובו המכריע של הדור הישראלי הבא.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גילת יצחק, שוש סיטון
תיאור: הכשרת פרחי הוראה לתפקידם כמורים וכגננות היא משימה מורכבת מאין כמותה ויעידו על כך השינויים הבלתי פוסקים בתכניות ההכשרה כחלק מהמסע למציאת הנתיבים המתאימים ביותר ל הכשרת עובדי חינוך איכותיים. במסע המתמשך הזה ישנה חשיבות עצומה לא רק למחקר עצמו אלא גם לשילוב הידע המחקרי בתהליך ההכשרה המעשי ולכן, טיב הקשר שבין התיאוריה למעשה החינוכי הוא אחת הסוגיות המרכזיות בה מרבים לדון העוסקים בהכשרת מחנכים לכל הגילאים. הדיון בסוגיה זו המוצג באסופת המאמרים הנוכחית על ידי מרצים ומרצות לחינוך במכללת לוינסקי לחינוך שאוב מניסיונם העשיר ומהמומחיות שרכשו כחוקרי חינוך וכמכשירי מורים וגננות כאחד והוא עשוי לתרום להחלטות שיקדמו את ההכשרה להוראה. עורכי הספר הם מרצים וחוקרים בשדה הכשרת המורים בישראל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורלי שפירא-לשצ'ינסקי
תיאור: ספר זה מסכם למעלה מעשור של מחקרים בנושאי אתיקה ארגונית, פיתוח קודים אתיים בקרב אנשי חינוך והוראה, והתנהגויות נסיגה של מורים כגון איחורים, היעדרויות ועזיבה. הספר מחבר בין תיאוריה לפרקטיקה, וומיועד לחוקרים ולסטודנטים בתחומי ניהול ומנהיגות מערכות חינוך, כמו גם לשאר בעלי העניין במשאב האנושי בארגוני חינוך.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סוזי רוסק, אריאלה דניאל-הלוינג, אורית דהן
תיאור: הספר התשמע קולי? סיפורי הצלחה של בוגרי אקדמיה עם ליקויי למידה מתאר מחקר על בוגרי מכללה שהשתתפו בפעילויות של מרכז תמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה בזמן לימודיהם האקדמיים. הוא מהדהד ברגישות את קולם האישי של הבוגרים באמצעות שיתוף תפיסותיהם האישיות בנוגע להצלחה ופירוט הדרכים שבעזרתן למדו להתגבר על קשייהם, לחשוף את יכולתיהם ולהצליח. החוקרות לא ביקשו להניח הנחות מוקדמות על מהי "הצלחה" ומהם גורמיה בבואן למחקר. הראיונות שהן ערכו עם הבוגרים וניתוח השיח שעלה בעקבות הראיונות עמם הובילו אותן לגיבוש המושג "הצלחה".
מכון מופ"ת
מאת: רות זוזובסקי
תיאור: ספר ייחודי זה, הוא אסופת סיפורים פרי עטם של חוקרים שפעלו ופועלים ביחידות המחקר של המכללות לחינוך. הספר משקף את המהפך הגדול שעברו המכללות לחינוך בארבעים השנים האחרונות בעקבות תהליך האקדמיזציה, ובמיוחד את השינויים שחלו בפעילותן המחקרית. הסיפורים מתארים את פעילותן של יחידות המחקר ואת תהליך הפיכתן מיחידות סמך קטנות שמטרתן הייתה לשרת צרכים פנימיים של מקבלי ההחלטות במכללות, לרשויות מחקר שהרחיבו את טווח מחקריהן וקיבלו על עצמן את משימת טיפוחה של תרבות חקר במכללות.
הסיפורים שנכתבו עוסקים בנושאים הבאים: תרבות המחקר הייחודית שהתפתחה במכללות לחינוך; תפקידן של יחידות/רשויות המחקר בטיפוח סגל חוקר וביצירת אתוס מחקרי במכללה; גורמים אתיים וכלכליים המשפיעים על פעילותן של יחידות/רשויות המחקר; יחסי אנוש ויחסי כוחות המשפיעים על פעילותן של יחידות/רשויות המחקר. הבחירה בסוגה הסיפורית נועדה ללחלח במקצת את הכתיבה המחקרית הנוקשה ולהגמיש את כלליה. הכתיבה הסיפורית אמנם התגלתה כקשה וכשונה מאורחות הכתיבה המחקרית המוכרים לכותבות, אולם היא מיטיבה להמחיש את התלאות, הבעיות והקשיים מכאן ואת ההצלחות, ההתקדמות וההישגים מכאן וכך לצייר תמונה מלאה וססגונית של הפעילות המחקרית במכללות. בדרכו המקורית ספר זה מעשיר את הקוראים בשפע של מידע ותובנות לגבי התהליך המתואר, ובמקביל מעורר תחושות הזדהות ולא פעם אף מעלה חיוך על שפתיהם של כל אלו שעסקו במחקר במכללות לחינוך.
מכון מופ"ת
מאת: חוה סימון
תיאור: ההקשבה העמוקה לקולותיהם של מדריכות ומדריכים פדגוגיים ותיקים ומנוסים לצד ההקשבה לרטט העולה משתיקותיהם עוררו את שאלותיה של המחברת על מהות ההכשרה להוראה בזיקה לתודעה הורית. כך נסללה הדרך להבניית גישה פדגוגית-נרטיבית להכשרת מורים, השאובה מתחום הספרות היפה, האתנוגרפיה, הפסיכולוגיה והחינוך, הפילוסופיה ותאוריות פמיניסטיות. השפה ההורית-חינוכית המתגלה מסיפוריהם של המרואיינים היא שפה המיטיבה לשלב איכויות הנתפסות כאִמהיות וכאבהיות "בדיבור אחד". תפיסת הורות כזאת דוחה את הנטייה המציגה גבריות בהוראה כמרוחקת, כמנוכרת וכפטריארכלית ומערערת על התפיסה שהוראה אמהית היא דפוס רגשני ופשטני. שילוב זה מאפשר לכונן דפוס פדגוגי-הורי א-מגדרי מכבד כלפי שונות מכל סוג; דפוס שהתכונה האמהית של אכפתיות ורגישות מתמזגת בו בצורה טבעית עם התכונה האבהית של הענקת נחמה. כל זאת מבלי לוותר במהלך ההדרכה על הדרישות האקדמיות המקובלות. הדגשים אלה מאפשרים לתרום לפיתוחו של דיון חינוכי מכיוון אחר ולהעניק רובד אינטלקטואלי נוסף לשיח ההכשרה להוראה. הספר נועד לעוסקים בחינוך, בטיפול ובייעוץ, לחוקרים איכותניים, לסטודנטים ולהורים לבנים ולבנות בשנות הבגרות של חייהם.
מכון מופ"ת
מאת: ספייה חסונה ערפאת
תיאור: הספר מפנה זרקור לפעילות קריאת ספר של הורים לילדיהם בחברה הערבית ולתרומתה של פעילות זו להתפתחותם. אף שהנושא נחקר רבות בעולם המערבי, בקרב משפחות דוברות ערבית הוא נחקר אך מעט. הספר מתבסס על מחקר מקיף שהעריך את התהליכים האורייניים המתרחשים במשפחות ערביות ואת משמעותם להתפתחות האוריינית בשפה הערבית על מורכבותה ועל ייחודה. הוערכו המאפיינים החברתיים-כלכליים של משפחת הילד והסביבה האוריינות שבה גדל, נעשה ניתוח מעמיק של האופן שבו אימהות קוראות ספרים לילדיהן בגיל הגן, ונבחנה תרומת המשתנים השונים לרמת אוריינות הילד בגיל הגן ועם תחילת הלימודים בבית הספר. הספר נותן תמונה רחבה של התהליכים האורייניים המתרחשים בעת קריאת ספרים ותיווכם לילדים, אשר מסייעים להם לגשר בין השפה המדוברת לכתובה. גישור מסוג זה עשוי לחזק את נקודת ההתחלה של הילד בדרך אל האוריינות.
מכון מופ"ת
מאת: עירית קופפרברג, שונית רייטר, גילת יצחק
תיאור: הספר הוא אסופת מחקרים חדשים המציגים היבטים שונים הנוגעים לעולמם של ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. כל המחקרים עוסקים במושגים שילוב והכלה. הספר פונה לקהל יעד של חוקרים ושל אנשי מקצוע הפועלים בשדה החינוך המיוחד, שימצאו בו ידע תאורטי עדכני וייחשפו למגוון שיטות עבודה עם תלמידים וסטודנטים עם צרכים מיוחדים. אנו מקווים שהספר ישמש מנוף לאיסוף של ידע בתחום החינוך המיוחד שייטיב את עולמם של ילדים ובוגרים עם מוגבלויות.
מכון מופ"ת
מאת: מרים מבורך
תיאור: מיהי המנהיגה במערכות החינוך לגיל הרך? מהי מנהיגות חינוכית בגיל הרך? מבנה מערך החינוך בגיל הרך בישראל, המורכב בעיקר ממוסדות חינוך קטנים ואוטונומיים, מספק למנהלת הגן כר נרחב של פעילות ניהולית וארגונית בנוסף לפעילות החינוכית-פדגוגית. בתפקיד זה, השונה מהותית מתפקיד המורה בבית הספר, המחנכות בגיל הרך (גננות המנהלות כיתות גן) מובילות צוות ויוצרות קשר בין הגן לקהילה שבה הוא ממוקם, ובכך הופכות למנהיגות חינוכיות, מבלי להיות מודעות למעמדן ולהשפעתן הגדולה על הקהילה. ספר זה חושף סוגים שונים של מנהיגות במערכות החינוכיות בגיל הרך על בסיס מחקרים בפרדיגמות שונות, ומאפשר הצצה נדירה לעולמן המורכב של מנהלות הגנים, המעונות, החטיבות הצעירות ומחלקות החינוך לגיל הרך בחינוך הקיבוצי והכפרי. האחריות המונחת על כתפיהן יוצרת עומס רב, אך עם זאת מאפשרת להן לצמוח ולהצמיח את הסביבה שבה הן פעילות. ניהול מערכות חינוך הוא מקצוע הדורש לימוד תאורטי לצד התנסות מעשית. הספר תורם להבנת גוף ידע חשוב, מחקרי ופרקטי של ניהול חינוכי בגיל הרך, ומאפשר למנהלות מערכות חינוכיות בגיל הרך להתוודע לכיווני חשיבה ועשייה של מנהיגות חינוכית. הספר מבוסס על עבודות סיום של סטודנטיות לתואר שני במכללת לוינסקי לחינוך.
מכון מופ"ת
מאת: יוסי שביט, יריב פניגר, רינת ארביב-אלישיב
תיאור: בשנים האחרונות סוגיית שוויון ההזדמנויות במערכות חינוך נדונה רבות בשיח הציבורי והפוליטי, וזאת בעקבות הגידול המהיר באי-השוויון הכלכלי והחברתי. אחת התובנות המרכזיות שפיתחו סוציולוגים של החינוך במשך עשרות שנות מחקר, היא שמערכות חינוך נוטות לשמר ולשעתק אי-שוויון חברתי יותר מאשר הן מאפשרות את צמצומו. דפוס זה חוזר על עצמו במדינות שונות ובתקופות שונות, ולפיכך דרושה בחינה מפוכחת של התפיסה, כי המפתח ליצירת חברה שוויונית יותר הוא הגברת השוויון בתחום החינוך וההשכלה. השוואות בין מדינות שונות, ולעתים גם בין מערכות חינוך שונות בתוך אותה המדינה, מלמדת כי לאופן הפעולה של בתי הספר יכולה להיות השפעה ניכרת על מבנה ההזדמנויות ההשכלתיות. משמעות הדבר היא שמדיניות חינוכית משמשת את המדינה ככלי מרכזי להתמודדות עם פערים חברתיים. קובץ מאמרים זה מבקש להציג תמונה רחבה ועדכנית של המחקר בנושא שוויון ההזדמנויות בחינוך. המחקרים אשר נאספו לספר זה בוחנים פערים מעמדיים, אתניים, דתיים ומגדריים בשלבי לימוד שונים ובמערכות חינוך שונות. המאמרים מאפשרים להכיר את הנושאים המרכזיים בתחום אי-השוויון ההשכלתי אשר מעסיקים סוציולוגים ואנשי מקצוע נוספים במדעי החברה, כמו גם מִגוון של שיטות מחקר כמותיות אשר מהוות בסיס חשוב לבחינת תחום זה. חלק מהכותבים בספר הם חוקרים מובילים בתחומם בעולם, ואילו כותבים אחרים הם חוקרים ישראלים צעירים.
מכון מופ"ת
מאת: שי פרוגל, דורית ברחנא לורנד
תיאור: הספר שלפנינו מספק מענה דחוף, עשיר ומאתגר לפער הבלתי נסבל במערכת החינוך הישראלית בין ההכרה שהחינוך לאמנות הוא יסוד מרכזי בפיתוח אישיות הצעירים ובהתחדשות התרבות לבין השוליות הנידחת שהוא זוכה לה בפועל במכלול תכנית הלימודים. המאמרים הנכללים בספר מלמדים על חשיבות החינוך לאמנות דרך הדגשת הזיקה שבין התפתחות אסתטית להתפתחות אתית ולהיבטים החברתיים של העשייה האמנותית. הספר פותח בדיון ממבט-על בשאלת מקומן של האמנויות במערכת החינוך, ובהמשכו מציע דרכים מעשיות לשילובן במערכות החינוך בבתי-הספר ובמכללות לחינוך.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: ברוך שוורץ, חננאל רוזנברג, קריסטה אסטרחן
תיאור: הרשתות החברתיות - והמדיה החברתית בכללותה - יצרו מהפכה של ממש במרחב הדיגיטלי. ערוצים אלה מאפשרים תקשורת אינטראקטיבית, שוויונית, לעיתים גם אינטימית, המאתגרת מבנים חברתיים, גבולות תרבותיים והיררכיות מוסדיות. נתונים מכל רחבי העולם מצביעים על כך שעיקר המשתמשים שאימצו ערוצים אלו הם צעירים ובני נוער, ילידי דור ה-Y ("ילדי המילניום") ועמיתיהם הצעירים ילידי דור ה-Z. נראה כי גם בהקשר החינוכי הרשתות החברתיות מחוללות שינוי משמעותי, לא רק ככלי טכנולוגי המאפשר את בנייתן של פרקטיקות למידה חדשות. מדובר בשינוי הנוגע במהותה של האינטראקציה בין מורה לתלמיד, זו המתרחשת דווקא מחוץ לכותלי בית הספר, עוד קודם כניסתו של המורה פנימה. הספר דן במגוון היבטים של תקשורת מורה-תלמיד ברשתות החברתיות מנקודת המבט של המורים והתלמידים כאחד באמצעות שילוב דיסציפלינות מתחום החינוך, הפסיכולוגיה, התקשורת והמשפט. פרקי הספר מציגים מנעד רחב של סוגיות, וביניהן פוטנציאל השימוש ברשתות החברתיות לצורכי בנייה של קהיליית לומדים; ניטור ותמיכה בתלמידים במצוקה בתקופת שגרה ובזמני מלחמה; התמודדות עם היבטים אתיים ועיסוק במדיניות חינוכית-מערכתית לאור הדילמות העולות מקשרים אלה. על אף ההתפתחויות המהירות החלות במרחבי המדיה, וממילא גם בשדה החינוך, ספר זה מעניק תובנות מקוריות וכלים חשובים לאלה המבקשים לחקור ולחנך בני נוער באקלים הטכנולוגי הנוכחי.
מכון מופ"ת
מאת: יונה רוזנפלד, דפנה גולן, צביקה אור
תיאור: ספר זה מציג את המחקרים הראשונים שנערכו על שותפויות אקדמיה-קהילה בישראל. הוא משקף את הידע ואת הניסיון שנצברו עד כה מהעשייה החברתית של סטודנטים ואנשי אקדמיה עם קהילות מודרות בתחומים מגוונים, כגון עבודה סוציאלית, אמנות, משפטים, אדריכלות ותכנון, תרגום, לימודי מגדר, חינוך, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מדיניות ומנהל ציבורי. הספר בוחן את תרומתן של שותפויות אקדמיה-קהילה עבור כל אחד מהגורמים השותפים להן: סטודנטים, מרצים, ארגוני החברה האזרחית, קהילות מודרות ומוסדות להשכלה גבוהה. הוא גם מצביע על אתגרים מרכזיים בקשר שבין האקדמיה לקהילה ושופך אור על דרכים אפשריות להתמודדות עמם.
מכון מופ"ת
הצג עוד תוצאות