נמצאו 217 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: ב־28 באוקטובר 1986 התראיין יגאל כהן־אורגד, יושב ראש הוועד המנהל של "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" באותם ימים, לכתב העיתון "מעריב", ובין השאר תיאר בריאיון מהו לדעתו יעד המכללה בעתיד: "שנתיים ימים אני עובד בשומרון כדי להגשים את חלומי – הקמת אוניברסיטת השומרון".
19 שנים לאחר מכן החל להתגשם חלומו: המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון (מל"ג יו"ש) הכירה במכללה שקמה באריאל כ"מרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון", וכעבור שבע שנים היא הוכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) כ"אוניברסיטת אריאל בשומרון" – אוניברסיטה לכל דבר ועניין. בדיעבד נראית נבואתו של יגאל בלתי מתקבלת על הדעת: כיצד מכללה קטנה וזניחה, בכל קנה מידה, הפכה למוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים כמו כל אוניברסיטה אחרת בארץ? אין ספק שיגאל היה האחראי המרכזי להגשמתה של נבואתו: הוא זה שדחף ללא לאות, בכל כוחו ומרצו, להקמתה, להתפתחותה ולהצלחתה של המכללה עד שלבסוף הפכה לאוניברסיטה.
ביוגרפיה זו מבקשת לתאר את סיפור חייו של יגאל, החל בילדותו ובבגרותו בתל אביב, המשך בפעילותו כאיש עסקים, כחבר כנסת וכשר אוצר בממשלת ישראל, וכלה ב־38 השנים שבהן היה הדמות הבולטת במכללת יהודה ושומרון, ולאחר מכן – באוניברסיטת אריאל. למעשה, ברור לחלוטין שמתוך שלל האירועים הרבים שעברו על יגאל ב־82 שנות חייו, נוכל לבחור ולציין רק מעט מאלה שאפיינו אותו. אף על פי כן לקחתי על עצמי את מלאכת המחקר והכתיבה, מתוך ידיעה ברורה שאין דבר מושלם ואין דבר המתקרב לכך. כל שניסיתי לעשות בביוגרפיה זו הוא לתאר קמצוץ מתולדות האיש המופלא הזה.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: רות ריכטר, לאה סגל
תיאור: איך אפשר לחנך לדמוקרטיה בעידן הפוסט-מודרני? איך אפשר למנוע, באמצעים חינוכיים, גזענות וראייה סטריאוטיפית? האם חינוך בבית ספר דמוקרטי הוא ערובה לקניית ערכים דמוקרטיים? האם התקשורת היא אכן כלב השמירה של הדמוקרטיה? מה הקשר בין אנדי וורהול לדמוקרטיה? האם הגלובליזציה מחזקת את הדמוקרטיה או מחלישה אותה? האם תיתכן מדינה יהודית ודמוקרטית? - בשאלות אלה ואחרות עוסק הספר דמוקרטיה וביקורת.
מחברות הספר - ד"ר לאה סגל, מרצה בתחומי ההיסטוריה והספרות, ורות ריכטר, מרצה בתחומי מדעי הטבע והחינוך - חברו יחדיו במכללה האקדמית לחינוך גורדון חיפה. השילוב בינהן הניב ספר שנכתב בגישה רב-תחומית. בצד היבטים מתחום מדעי החברה, החינוך וההיסטוריה נמצא בספר חיבורים לתחומי התקשורת והאמנות. הגישה הרב-תחומית מעניקה נקודת תצפית רחבה על בעיותיה של הדמוקרטיה בעידן הפוסט-מודרני.
מכון מופ"ת
מאת: רונית מרזן
תיאור: האם יאסר ערפאת חתם על הסכמי אוסלו אך התכוון להפר אותם? האם הרטוריקה הדתית שלו נועדה להסית את בני עמו למאבק מזוין תמידי מול ישראל? רונית מרזן משיבה על שאלות אלה ומציעה הסבר אחר מזה הרווח בקרב החוקרים, לאחר שערכה ניתוח רעיוני ולשוני של עשרות נאומים וראיונות של ערפאת, והתחקתה אחר יחסי הגומלין שהתקיימו בין "הטקסט" של ערפאת ובין "הקונטקסט" הפוליטי, החברתי, התרבותי והדתי שבמסגרתו פעל. מרזן מציגה את השינוי שהתחולל אצל ערפאת באופן השימוש שעשה בסמלים הדתיים – משימוש מסית למאבק מזוין, לשימוש מסיט אל הדרך המדינית. עיון שיטתי בקוד הדתי ברטוריקה הפוליטית של ערפאת מגלה היבטים מקוריים ומפתיעים במסרים שהוא בקש להעביר לבני עמו.
רסלינג
מאת: ראובן פדהצור
תיאור: הספר ניצחון המבוכה מתחקה אחר תהליכי קביעת המדיניות בממשלת אשכול בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים. המאפיינים הבולטים של תהליכים אלה היו מבוכה והיעדר כיוון פעולה ברור. מקורה של המבוכה היה בצורך להתמודד, זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה, עם הגדרה מחודשת של האינטרסים הלאומיים; כיבושי מלחמת ששת הימים העמידו את מקבלי ההחלטות בפני הצורך לגבש מדיניות ברמה האסטרטגית. הם נדרשו להכריע, בתוך זמן קצר וללא הכנה מוקדמת, בשלוש סוגיות אסטרטגיות מרכזיות: נסיון לפתור את הבעיה הפלסטינית; גיבוש מפת גבולות חדשה; ועיצוב מדיניות ההתיישבות בשטחים הכבושים. בספר נחשף לראשונה המישור הלא פורמאלי של תהליך קביעת המדיניות. בהתבסס על מקורות ראשוניים ועל מסמכים שלא ראו אור עד היום, משורטטת תמונת האמת של מה שנעשה מאחורי הקלעים בממשלת אשכול. נחשפות דרכי ושיטות הפעולה של המעטים שבאמת קבעו את המדיניות. קבוצה קטנה של מחליטים, שמנתה את אלון, דיין, גלילי ואשכול, הוליכה לא פעם את הממשלה כולה לאמץ החלטות שרוב שריה התנגדו להן מלכתחילה. הספר חושף את השימוש המניפולטיבי במידע מסווג והעלמתו מפני רוב שרי הממשלה; את שיתוף הפעולה בין אלון למתנחלים הראשונים ברמת הגולן ולקבוצתו של הרב לוינגר, שהתיישבה בחברון ללא אישור הממשלה; את מאבקי הכוח והחיכוכים האישיים בין ארבעת קובעי המדיניות המרכזיים; את המגעים החשאיים עם המלך חוסיין; ואת ההכרעה בין האופציה הפלסטינית לאופציה הירדנית, שהובילה לשינוי מהותי בבסיסה של "תוכנית אלון". קשה להבין ולהסביר את התהליכים שהובילו להסכמי השלום עם מצרים וירדן ול"הסכמי אוסלו" עם הפלסטינים מבלי להכיר ולהבין את הרקע להם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהחלטותיה ובמעשיה של ממשלת לוי אשכול. ספר זה מוקדש לתיאורה, לניתוחה ולנסיון להסביר את התקופה הקריטית שלאחר מלחמת ששת הימים, זו התקופה אשר שינתה את מהלך ההסטוריה של המזרח התיכון ואשר השפעתה על חייהם, ומותם, של בני הלאומים המאכלסים אותו היתה, ועודה, מכרעת.
מאת: אלי צור
תיאור: הספר לא יוכלו בלעדינו - עמדות מפ"ם בשאלות חוץ ובטחון, 1948 - 1956 מתאר מפלגה, שרבים מבכירי כוחות המגן של המדינה שבדרך ושל מדינת ישראל היו חבריה, שהאמינה כי ביכולתה להתוות דרך בשאלות מבנה הצבא וביחסי צבא - חברה בישראל. כמפלגה שבשורותיה התאחד כל השמאל הציוני, לחמה מפ"ם למען עיצוב מדיניות החוץ של ישראל, ברוח השקפת העולם שטופחה בשורותיה. שלושה חוקרים תרמו ממחקריהם לקובץ זה:
פרופ' אלון קדיש חקר את הבסיס התיאורטי של העמדות הבטחוניות של מפ"ם.
גידי אילת תיאר במחקרו הראשוני את מוסדות מפ"ם, שקישרו בינה לבין חבריה במדים ולבין הוועדות שעיצבו את עמדותיה בנושאי המלחמה. ד"ר שאול פז פרש בפני הקורא את תפישת עולמה של מפ"ם בשאלות מדיניות החוץ, וניסיונותיה להשפיע על הדיפלומטיה הישראלית. ערך את הספר ד"ר אלי צור. לא יוכלו בלעדינו הוא המשך של הקובץ "השמאל המאוחד", שראה אור בשנת 1991 בעריכת פרופ' אלקנה מרגלית בהוצאת "יד יערי".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: תמי הופמן, מיטל ברון
תיאור: כיצד מתעצבת מדיניות חינוך לדמוקרטיה במדינות בעולם? האם האתגרים שמדינות שונות מתמודדות עימם בהקשר זה דומים במהותם? והאם ניתן ללמוד ממדינות אחרות על צעדי מדיניות שנכון לאמץ, או לחלופין נכון דווקא להימנע מהם, כדי לקדם מדיניות חינוך לדמוקרטיה בת קיימא בישראל? מחקר זה עוסק בשאלות אלו ומסרטט את האפשרויות והאתגרים הטמונים בקידום חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה שאיתם מתמודדות חמש מדינות: נורווגיה, קנדה (מחוז אונטריו), גרמניה, ארצות הברית והונגריה. המחקר אינו מתמקד בהיבט אחד של המדיניות, אלא בוחן את הקשרים והזיקות בין רכיבי מדיניות, שלרוב נבחנים במחקרים בנפרד, כדי להבין את התמונה הכוללת של ההקשר הרחב שבו מתעצבת מדיניות החינוך. המחקר מציג מנעד של דרכי התמודדות של מערכת חינוך ציבורית עם קידום נושא החינוך לדמוקרטיה וקושר בין המחויבות הפוליטית והחברתית של המדינה הנידונה לערכים ליברליים לבין האופן שבו מתעצבת המדיניות בפועל. כל אחת מן הדוגמאות המובאות במחקר זה מאירה מאפיינים שונים של המצב בתחום זה בישראל, אך התובנה העיקרית היא שכדי לקדם מדיניות חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה נדרשת חשיבה "מכלולית" המקדמת תמהיל של פעולות – תכנים, סדירויות וחקיקה – בעת ובעונה אחת והמבוססת על תכנון ארוך טווח שמביא בחשבון את הזיקות בין הרכיבים ואינו פועל בכל אחד מהם במנותק מן השאר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דן מוריין
תיאור: איך הצליחה בתם של שני מהגרים במדינת קליפורניה המופרדת גזעית לזכות בתפקיד סגנית הנשיא השחורה הראשונה של ארצות הברית? אין כמעט פרט אחד שגרתי לגבי קמלה האריס, ואף על פי כן, סיפורה האישי מייצג בין השאר את הטוב ביותר שיש באמריקה. אביה, יליד ג'מייקה ומרצה בכיר לכלכלה, ואמה, חוקרת סרטן שהיגרה מהודו בגיל 19 כדי לזכות בהשכלה טובה יותר, נפרדו כשקמלה היתה בת חמש, והאם גידלה אותה ואת אחותה הצעירה בכוחות עצמה. את תחושת הצדק החברתי שלה קיבלה קמלה משני הוריה, אולם מאמה ירשה מוסר עבודה, תשומת לב לפרטים ויותר מכול — כישרון לעקיפת דלתות נעולות. מילדותה הצנועה באוקלנד, דרך ימיה כאקטיביסטית באוניברסיטת הווארד, צמחה האריס להיות אישה קשוחה, חכמה, חרוצה ושנונה. תפגשו כאן את האריס התובעת המשפטית מטילת האימה שהתקדמה במהירות; הציגה דרכים חדשניות לנטרול כנופיות פשע ולהגנה על עובדות ועובדים בתעשיית המין כששימשה כתובעת מחוזית בסן פרנסיסקו; ונהפכה לפרקליטת המדינה השחורה הראשונה בהיסטוריה של קליפורניה. האריס, אסטרטגית וחריפה, לא חששה להיות קשוחה בפוליטיקה הדורסנית של קליפורניה, אבל גם היתה מסוגלת לרסן את מתקפותיה כשזה היה נחוץ; היא לא נרתעת מנטילת סיכונים וקיבלה החלטות נועזות כמו להתמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית חמש שנים בלבד אחרי תחילת כהונתה כפרקליטת המדינה, או כמו לתמוך במועמדותו של ברק אובמה כשסיכוייו עוד נחשבו קלושים; והיא לא נותנת לכישלון לרפות את ידיה: אחרי שלא הצליחה לקבל את המינוי למועמדות לנשיאות בעצמה ניהלה קמפיין מבריק מאחורי הקלעים כדי להשיג את המועמדות לתפקיד סגנית הנשיא לצדו של ג'ו ביידן. בדרך שלה הוא הביוגרפיה המעמיקה הראשונה של מסעה היוצא מגדר הרגיל של קמלה האריס.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רועי פולקמן
תיאור: הדמוקרטיות בכל העולם במשבר: קיטוב שמחריף, פוסט-אמת, משברים פוליטיים ממושכים ובעיקר התחזקות הפופוליזם, שמתאפיין בדה-לגיטימציה לכל מוסדות המדינה, ונישא על גבי מהפכה טכנולוגית שמאפשרת הפצת פייק-ניוז בקנה מידה מבהיל. לנגד עינינו משתנה העולם במהירות, ועידן התאוצות מוביל למשברים בריאותיים, סביבתיים וביטחוניים שרק ילכו ויתעצמו. על מנת להתמודד עם העתיד, דרושה מערכת ציבורית וחברתית מתפקדת. כדי לייצר כזו, דרוש לנו עדכון גרסה. הספר "עדכון גרסה" מתאר את הגורמים למשבר הפוקד את רוב הדמוקרטיות בעולם, מתוך הבנה שהוא אינו תלוי פרסונלית במנהיג כזה או אחר. הכותב, שהיה ציר מרכזי בתהליכים ציבוריים שהשפיעו על חיינו, מביא את אחורי הקלעים של סיפורים שהסעירו את המדינה ובונה מורה נבוכים למתנהל מאחורי הקלעים. ככזה, הוא ספר חובה לכל מי שישראל יקרה לו ומחפש לקחת חלק בעיצובה מחדש של המערכת.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: בן כספית
תיאור: אם ישלים את הקדנציה הנוכחית עד תומה יעקוף בנימין נתניהו את דוד בן גוריון ויהיה למי שכיהן יותר מכל אחד אחר בתפקיד ראש ממשלת ישראל. עצם אזכור שמו מעורר רגשות עזים ומנוגדים: מצד אחד ניצב מחנה עצום ורב של ישראלים הרואים בו את אבי האומה, משיח בן-זמננו ומנהיג בסדר גודל תנ"כי. מן העבר השני עומדים לא מעט ישראלים שאינם יכולים לשאת אותו, את משפחתו ואת סגנונו. קשה למצוא ישראלים אדישים לנתניהו, ולא בכדי. האיש הוא ללא ספק אחד המנהיגים המרתקים ביותר בהיסטוריה של המנהיגות הישראלית בעידן החדש. אישיותו רוויית ניגודים וכישרונות, אך גם לא מעט חוליים וחולשות, וקשה לעמוד על טיבו במדויק: האם הוא אידיאולוג ימני חסר פשרות המוכן לעשות הכל כדי לחסום את מדיניות השמאל, או שמא מדובר בנהנתן חסר גבולות שכל מעשיו מכוונים לתכלית אחת ויחידה - הישארות בשלטון? האם הוא מחזיק בתפיסת עולם מוצקה, או שרק הכוח, השררה והכיבודים נחשבים בעיניו? האם הוא גיבור או ציניקן? בנתניהו, מנסה בן כספית לענות על שלל השאלות הללו דרך סקירת גיבורי חייו ונוף ילדותו של בנימין הצעיר, שנהפך לביבי, שהומר ל"בן ניתאי" וחזר להיקרא בנימין נתניו לאחר נפילת אחיו יוני. הביוגרפיה החדשה הזאת נעה בין נאומיו חוצבי הלהבות של הסבא, הרב נתן מיליקובסקי בפולין של תחילת המאה שעברה, דרך הרביזיוניזם הלוהט של האבא פרופ' בן-ציון נתניהו והאח הגיבור המת יוני, וכלה בשלוש רעיותיו: שני גרושותיו והרעיה האחת שאין בלתה, שרה. הספר עתיר תובנות וגילויים חדשים, ומכוון לראשונה את הזרקור אל פינות נידחות בחייו ובאורחותיו של בנימין נתניהו. אם ישלים את הקדנציה הנוכחית עד תומה יעקוף בנימין נתניהו את דוד בן גוריון ויהיה למי שכיהן יותר מכל אחד אחר בתפקיד ראש ממשלת ישראל. עצם אזכור שמו מעורר רגשות עזים ומנוגדים: מצד אחד ניצב מחנה עצום ורב של ישראלים הרואים בו את אבי האומה, משיח בן-זמננו ומנהיג בסדר גודל תנ"כי. מן העבר השני עומדים לא מעט ישראלים שאינם יכולים לשאת אותו, את משפחתו ואת סגנונו. קשה למצוא ישראלים אדישים לנתניהו, ולא בכדי. האיש הוא ללא ספק אחד המנהיגים המרתקים ביותר בהיסטוריה של המנהיגות הישראלית בעידן החדש. אישיותו רוויית ניגודים וכישרונות, אך גם לא מעט חוליים וחולשות, וקשה לעמוד על טיבו במדויק: האם הוא אידיאולוג ימני חסר פשרות המוכן לעשות הכל כדי לחסום את מדיניות השמאל, או שמא מדובר בנהנתן חסר גבולות שכל מעשיו מכוונים לתכלית אחת ויחידה - הישארות בשלטון? האם הוא מחזיק בתפיסת עולם מוצקה, או שרק הכוח, השררה והכיבודים נחשבים בעיניו? האם הוא גיבור או ציניקן? בנתניהו, מנסה בן כספית לענות על שלל השאלות הללו דרך סקירת גיבורי חייו ונוף ילדותו של בנימין הצעיר, שנהפך לביבי, שהומר ל"בן ניתאי" וחזר להיקרא בנימין נתניו לאחר נפילת אחיו יוני. הביוגרפיה החדשה הזאת נעה בין נאומיו חוצבי הלהבות של הסבא, הרב נתן מיליקובסקי בפולין של תחילת המאה שעברה, דרך הרביזיוניזם הלוהט של האבא פרופ' בן-ציון נתניהו והאח הגיבור המת יוני, וכלה בשלוש רעיותיו: שני גרושותיו והרעיה האחת שאין בלתה, שרה. הספר עתיר תובנות וגילויים חדשים, ומכוון לראשונה את הזרקור אל פינות נידחות בחייו ובאורחותיו של בנימין נתניהו."
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: גייל טל-שיר
תיאור: חוק הלאום, פסקת ההתגברות וחוק היועמ"שים הם רק הסמלים במאבק על שינוי מבני עמוק בדמוקרטיה הישראלית בעשור האחרון. ואולם כיצד הם משנים את תפיסת השלטון בישראל, את האיזונים והבלמים בין הרשויות ואת הגישה לשלטון החוק בקרב על דמותה של המדינה? כיצד הם קשורים למושג המשילות ולישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית?

הספר משילות או דמוקרטיה? מציע ניתוח מגוון של בכירי המערכת הציבורית והאקדמית במצבה של הדמוקרטיה בישראל על אודות הקשר בין תפיסת המשילות ומודל הדמוקרטיה שהיא מייצרת. בישראל הדיון אינו במשילות אלא למעשה בממשלתיות – חיזוקה של הרשות המבצעת אל מול הכנסת, מערכת המשפט, שירות המדינה והתקשורת הציבורית. ריכוז העוצמה בידי הממשלה מוצדק בטענה שהיא המייצגת הבלעדית של האינטרס הציבורי של כלל אזרחי ישראל. אבל ריכוז הכוח והמשאבים בידי קואליציה שמייצגת את האינטרסים הפרטיקולריים של המפלגות המרכיבות אותה ואת הרוב (היהודי) בלבד עשוי להיות בעייתי. זאת ועוד, נדמה שתפיסת ממשלתיות זו שמה לה למטרה לעשות דה-לגיטימציה של הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה, גורמי האכיפה והחוק, ושומרי הסף של הדמוקרטיה, שכן שריה, ובראשם ראש הממשלה, נלחמים נגד מה שהם מכנים "שלטון הפקידים", "שלטון היועצים" ו"החונטה המשפטית". האם הממשלתיות מצמצמת את המרחב הדמוקרטי?

תפיסת האינטרס הציבורי מחייבת איזון בין הייצוג של נבחרי הציבור לבין המערכת הישראלית שנשענת על עקרונות היותה מדינה יהודית ודמוקרטית. המתח המובנה והדיון מייצרים דרכים לעצב מחדש את האינטרס הציבורי בממשק שבין הפוליטיקאים לאנשי המקצוע. הספר שלפניכם מבקש למצב את הוויכוח על הטענה ביחס לתום עידן המקצועיות (של שירות המדינה, המערכת המשפטית והתקשורת הציבורית), כלומר טענת "המדינה העמוקה" או "מדינת הצללים", כחלק מהמאבק האידיאולוגי על דמותה של הדמוקרטיה בישראל ותפקיד המשילות, ולא הממשלתיות בלבד, בתוכה.
רסלינג
מאת: תמיר שורק
תיאור: תופיק זיאד (1994-1929) היה משורר פלסטיני לאומי ומנהיג קומוניסטי מסור. במשך ארבעה עשורים היווה זיאד דמות בולטת בחיים הפוליטיים בישראל - כחבר מועצה מקומית, ראש עיריית נצרת וחבר כנסת. הוא גילם את המאבק הקולקטיבי של אזרחי ישראל הפלסטינים, קרא תיגר על הממשל הצבאי בעקבות הקמת מדינת ישראל, הוביל את השביתה הארצית נגד החרמת הקרקעות ב-1976, הידועה כ"יום האדמה" ומחה ללא לאות על הכיבוש הצבאי הישראלי לאחר 1967. בספר זה מציג תמיר שורק את הביוגרפיה הראשונה של דמותו הכריזמטית של זיאד. חייו התאפיינו במתח בין כתביו המהפכניים כמשורר אנטי קולוניאלי לבין פועלו הפוליטי הפרגמטי במרחב הציבורי הישראלי. הוא היה חסר פשרות במחאה אל מול העוולות כלפי העם הפלסטיני, אבל תמיד היה מחויב לחזון אוניברסלי של אחווה ערבית-יהודית. השילוב הזה הוא שהפך את זיאד למנהיג יוצא דופן והופך את עלילת חייו האישית לסיפור מרתק על פלסטינים, מדינת ישראל, ומאבק למען צדק חברתי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: בתיה זיבצנר, דוד להמן
תיאור: ספר זה מתמקד בצמיחתה של ש"ס כתנועה חברתית שנולדה משורות העם וחדרה למרחבים רבים ומגוונים בחברה ובמדינה. הוא התפרסם לראשונה באנגלית בשנת 2006 ומתאר את כניסתה והשתרשותה של ש"ס באזורים מאוכלסים בספרדים ואת המקוריות של מנהיגיה בגיוסם של רגשות עמוקים על יסוד של זהות עדתית, מסורת דתית ותחושות של קיפוח כלכלי-חברתי.

הספר מנתח את הדרך שבה מאפיינים אלה הצמיחו מובלעת חדשה בחברה ישראלית, ובמקביל מעמיד את ש"ס בהקשר השוואתי עם תנועות העוסקות בתחייה דתית באמריקה הלטינית, תנועות אשר חיברו בין הניסיון הדתי לבין היבטים פוליטיים, כלכליים וחברתיים. האתנוגרפיה ארוכת השנים שהספר מתבסס עליה מנתחת ממדים שונים של תהליך החזרה בתשובה והשלכותיו – הן כלפי המצטרפים עצמם והן בהפיכת התנועה לשחקן מרכזי במרחב הציבורי. למרות שלמחברים אין אשליות ביחס לדרכים שבהן בחרה תנועת ש"ס מנהיגות, הספר מאתגר את התפיסה שש"ס היא רק אמצעי מזדמן למניפולציה פוליטית; הוא מראה שהתנועה מתבססת על גרעין של מחויבות דתית אותנטית, שבחרה בשיטות המאפשרות לקבוצות מודרות בחברה להיאבק בדרכן על מנת לקחת חלק בתהליך של קבלת החלטות ובחלוקת המשאבים המיועדים לרווחה חברתית.
רסלינג
מאת: אפרת קנולר
תיאור: המערכת הפוליטית בישראל מורכבת ממפלגות ימין, מפלגות שמאל, מפלגות דתיות ומפלגות מרכז. לקראת כל מערכת בחירות צומחות מפלגות מרכז שחלקן עוברות את אחוז החסימה, אך מרביתן נעלמות לאחר קדנציה אחת או שתיים. הספר מספר את סיפורן של אחת עשרה מפלגות מרכז בישראל, בין השנים 1948-2006: המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הליברלית, המפלגה הליברלית העצמאית, רפ"י, ד"ש, תל"ם, יחד, אומץ, הדרך השלישית, מפלגת המרכז ומפלגת שינוי. ספר זה מתייחס, בין השאר, לשאלות הבאות: האם ניתן לאפיין מפלגות מרכז? האם זהו מרכז אריתמטי או שהמרכז מבטא אידיאולוגיה מרכזית ביחס לנושא המרכזי העומד על סדר היום הציבורי? האם קיים קשר בין מבנה המערכת הפוליטית לבין צמיחה והיעלמות של מפלגות מרכז? מיהם המצביעים המסורתיים של מפלגות המרכז? האם המנהיגות הפוליטית מהווה גורם להיחלשות המפלגות ולהיעלמותן? התשובות לשאלות אלה ניתנות תוך כדי תיאור האירועים הפוליטיים שהתרחשו בישראל; כל זאת לצד בדיקת התופעה במערכת פוליטית רב-מפלגתית עם מפלגה דומיננטית שבה שורדות מפלגות מרכז, כמו גם במערכת רב-מפלגתית דו-גושית ובמערכת רב-מפלגתית מבוזרת שבהן צומחות מפלגות מרכז אך אינן שורדות. במישור המפלגתי, הספר מנתח את המניעים של משה קול, דוד בן-גוריון, יגאל ידין, משה דיין , יגאל הורוביץ, אביגדור קהלני, איציק מרדכי וטומי לפיד, שהובילו להקמת מפלגות מרכז. בנוסף לכך הספר מתאר את המאבקים האישיים, הבין-דוריים והאידיאולוגיים, שגרמו להיעלמותן של מפלגות המרכז.
רסלינג
מאת: מתיו קונטינטי
תיאור: "תבוסותיו של הימין תמיד היו זמניות. תמיד היה ימין אמריקני שהתנגד לרפורמות האידיאליסטיות של הליברליזם ולתשוקות המהפכה והסרבנות האוטופיסטיות של הרדיקלים. ויש סיבות טובות להאמין שהוא תמיד יהיה."

ארצות הברית היא לכאורה התגלמותה של השמרנות הפוליטית. ערכי היסוד שלה הם חופש הפרט, היוזמה הפרטית, החופש הכלכלי, עליונות החוקה, הממשל המוגבל, הפטריוטיות והזיקה למסורת ולדת. ובכל זאת, משנות העשרים של המאה הקודמת התגבש בה, כזרם פוליטי, ימין שמרני במובן הקרוב לזה המוכר לנו היום: ימין הנאבק על ערכי היסוד האמריקניים לנוכח עלייתה של הפרוגרסיבית בפוליטיקה, במדיניות ובתרבות. עד מהרה הוא היה לאחד הזרמים המשפיעים ביותר על ארצות הברית ועל העולם כולו.

שמרנות וימין הם בארצות הברית שם משפחה. תחתיו חוסים זרמים שונים, סותרים ולפעמים מתנגשים. בשנות השיא שלו, ובמיוחד בעידן הנשיא רייגן, הצליח המכנה המשותף השמרני – ההתנגדות לקומוניזם – לכנס תחתיו ליברטריאנים, מסורתנים וכל מה שביניהם. אך האתגרים השתנו, ואיתם גם המחלוקות וסדר היום השמרני. בהימנים מגולל מתיו קונטינטי את סיפורה של השמרנות האמריקנית בפוליטיקה, בהגות ובתקשורת. בימים שבהם שולטים במפלגה הרפובליקנית, לטעמו, כוחות פופוליסטיים ולא שמרניים, הוא מתבונן בעברה של התנועה השמרנית המתונה וצופה לה עתידות גדולות.
הוצאת סלע מאיר
מאת: ברק רביד
תיאור: האמת? אם אני לא הייתי מגיע, אני חושב שישראל היתה כבר מושמדת עכשיו. אוקיי?” אמר דונלד טראמפ. מי שהיה האיש החזק בעולם ישב בלובי המפואר של אתר הנופש מאר-א-לאגו שבפלורידה וסיפר על שנותיו בבית הלבן. זו היתה ההתחלה של רצף שיחות בלעדיות שניהל נשיא ארצות הברית לשעבר עם העיתונאי והפרשן המדיני ברק רביד לטובת ספר זה. אין אדם בתבל, ובטח שבארצות הברית ובישראל, שלא נחשף לאישיותו הסוערת של טראמפ, אבל את הפרטים יוצאי הדופן שחשף – במיוחד על שיתוף הפעולה הביטחוני ועל מערכת יחסיו עם בנימין נתניהו – לא שמע אף עיתונאי ישראלי, וכאן תוכלו לקרוא עליהם לראשונה.

בארבע שנות נשיאותו שינה טראמפ את פני המזרח התיכון: הוא פרש מהסכם הגרעין עם איראן, העביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים, הכיר ברמת הגולן כחלק מישראל, הציג תוכנית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני וגולת הכותרת – הסכמי השלום והנורמליזציה בין ישראל לבין ארבע מדינות ערביות. ”הסכמי אברהם” הם ההישג הגדול ביותר של טראמפ, קובע רביד, והם לא היו באים לעולם בלעדיו – למרות ואולי דווקא בגלל אישיותו השנויה במחלוקת. הספר צולל אל נבכי תקופת כהונתו של טראמפ ואל מעמקי הברית החשאית בין ישראל למדינות המפרץ, ומכיל תובנות וסיפורים בלעדיים מראיונות עם עשרות בכירים ישראלים, אמריקאים וערבים בירושלים, בוושינגטון, באבו-דאבי, במנאמה וברבאט. רביד חושף את מה שהתרחש מאחורי הקלעים בין המנהיגים, ובפרט את חלקם המכריע בהישג של הדיפלומטים, המרגלים והמתווכים – הגיבורים הפחות מוכרים של פריצת הדרך הגדולה ביותר בתהליך השלום במזרח התיכון ב-25 השנים האחרונות. השלום של טראמפ הוא התיעוד הנרחב והמקיף ביותר על ארבע השנים הדרמטיות הללו במזרח התיכון. שימו בצד את כל מה שחשבתם שידעתם על יחסי ממשל טראמפ וישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אורלי אזולאי
תיאור: בקרוב הם לא יהיו יותר אדוני הארץ, בעלי הבית הדורסניים, אלה שעל פיהם יישק דבר. בתוך פחות מ-20 שנה, בשנת 2040, כך על פי נתוני מפקד האוכלוסין בארצות הברית, יתהפכו יחסי הכוחות. ההגמוניה הלבנה, ששלטה במעצמת-העל מימיה הראשונים, תיהפך למיעוט בקרב אוכלוסייה מעורבת של שחורים, היספאנים ואסיאתים, ותיפרד מזכויות היתר שלה. תחזית זאת הביאה להתפרצות גועשת של הזעם הלבן בארצות הברית, שהגיעה לשיאה בינואר 2021, כאשר המונים פרצו לבניין הקונגרס, מבצר הדמוקרטיה, כדי לערער על תוצאות הבחירות. הם לא באו להגן על החוקה או על טוהר הבחירות, אלא להבטיח את המשך עליונותם. ביוני 2015 הכריז דונלד טראמפ על כוונתו להתמודד על נשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית. רוב הפוליטיקאים, הסוקרים והפרשנים לא התייחסו אליו ברצינות ולא נתנו לו שום סיכוי. הם טעו. טראמפ נבחר לנשיאה ה-45 של ארצות הברית. בתקופת נשיאותו העמיקו השבר, השסע החברתי והקיטוב הפוליטי, שהתחילו עם בחירתו של ברק אובמה, הנשיא השחור הראשון, והגיעו לממדים של קטסטרופה. הקרב על אמריקה מגולל את מאבק האיתנים על צביונה של ארצות הברית מבית ואת מלחמתה על שמירת מעמדה בזירה הבינלאומית. במהלך כהונתו של טראמפ השתבשו יחסיה של אמריקה עם מנהיגים אירופאים והוחרפה מלחמת הסחר עם סין, הנושאת עיניה לבכורה העולמית. בתהליך זה מילא תפקיד בולט בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל לשעבר, תאומו הסיאמי של טראמפ וגם היפוכו הגמור, שהחליט לכרוך את גורלה של ישראל בגורל אמריקה של טראמפ, יותר מכל מנהיג ישראלי בעבר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: גיא לוריא, עמיר פוקס, דפני בנבניסטי
תיאור: הצעה לסדר זו עוסקת במגבלות על סמכויות החירום של הממשלה במצב חירום הקבועות בחוק־יסוד: הממשלה, ובפרט בדרך הפיקוח של הכנסת על התקנת תקנות שעת חירום על ידי הממשלה. בשני העשורים האחרונים הלך ודעך השימוש הממשלתי בתקנות שעת חירום, במיוחד מאז קבע בית המשפט העליון בפסקי דין ב-1990 וב-1999, כי אין להתקין תקנות שעת חירום, אלא אם כן לא ניתן לפנות לחקיקה ראשית של הכנסת. בקרב משפטנים אף נשמעה הדעה כי הלכת בית המשפט העליון בעניין זה הפכה את תקנות שעת החירום לאמצעי כמעט תאורטי. גישה זו הופרכה עם פרוץ מגפת הקורונה בראשית שנת 2020, משום שבחודשים הראשונים של ההתמודדות עם המגפה עשתה הממשלה שימוש רב-היקף באמצעי חירום זה, השימוש הרחב ביותר מקום המדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: בני פורת, חגי שלזינגר
תיאור: חיבור זה נכתב פרקים-פרקים, בחורף תשפ"ג (2022), בעקבות הסערה הציבורית שעוררה היוזמה לשינוי מערכת המשפט. הוא נכתב בתחילה כשלוש חוות דעת נפרדות עבור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, כל אחת על רכיב אחר של יוזמת לוין-רוטמן (מעמדם של היועצים המשפטיים; הוועדה לבחירת שופטים; ביקורת שיפוטית על דברי חקיקה). כעת קובצו חוות דעת אלה לכלל חיבור שלם, ואף עודכנו, בתקווה שהשלם גדול מסך כל חלקיו. אומנם חיבור זה מתיימר לבחון את היוזמה לשינוי מערכת המשפט לאור "גישת המשפט העברי", אולם הוא עושה זאת בידיעה שבין אלפי פוסקי ההלכה לדורותיהם אין בהכרח גישה מוסכמת אחת כי אם ריבוי דעות ומחלוקות. קשה אפוא לדבר בקול אחד בשם "המשפט העברי". עם זאת, בדברינו להלן השתדלנו להביא את הקולות המרכזיים ביותר בקרב בעלי ההלכה, המייצגים את הזרמים המרכזיים והדומיננטיים בקרב חכמי המשפט העברי ממזרח וממערב, בלי לבטל את מקומם של קולות הלכתיים אחרים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, יובל שני
תיאור: מונח לפניכם ספר הפרשנות של חוק־יסוד: ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי, שנחקק בשנת 2018. הספר, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה ובעריכת מחברי רשימה זו, מציע פרשנות לסעיפי חוק־יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי (להלן: חוק־יסוד: הלאום, חוק הלאום, או חוק היסוד). את פרקי הספר חיברו בכירות ובכירי החוקרים של המשפט החוקתי בישראל, שקיבלו על עצמם משימה מורכבת - לקרוא את חוק היסוד כחלק ממארג החוקים והעקרונות המשפטיים המרכיבים את מערכת המשפט הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עדי מ' אופיר
תיאור: שלושה מושגי יסוד של המחשבה הפוליטית – מדינה, שלטון ופוליטי – מוצגים בספר שלפניכם בשלושה מִקְצבים שונים. הצגתם היא ביצוע בכתב של מחשבה שבה הכותב עונה לשאלות כמו "מהי בעצם מדינה", "מהו שלטון" (בהנחה שלא כל שלטון הוא מדינה), ו"מה עושה עניין לפוליטי" (בהנחה שבכל זאת לא "הכול פוליטי"). שלושת המושגים נחשבים מתוך מסורת ארוכה של תיאוריה פוליטית אירופית, אבל מוצגים כמסות שנועדו ללקסיקון למחשבה פוליטית. בלקסיקון הזה המאמץ להגדיר אינו גדוּר ואינו חתוּם אלא הוא חלק משיחה; הטקטסים המגדירים הם הזמנה למחשבה, וההגדרות המוצעות הן כלי עבודה שהקורא.ת מוזמנ.ת להמשיך לשכלל. ההגדרות מופשטות אבל מעוגנות בשלל דוגמאות קונקרטיות, מתוך מוּדעוּת להיסטוֹרִיוּת של מושגים בכלל ושל אלה הנדונים כאן בפרט, כמו גם לתלותם בשפה ובתרבות שבה הם נחשבים. גם המחשבה המופשטת נטועה בלשונה, בזמנה ובמקומה. זו הנפרשֹת כאן נטועה בעברית ובתנאי הקיום של יהודים משכילים בישראל‑פלסטין. תנאים אלה אינם מושא הדיון, אבל עקבותיהם אינם נמחקים בכתיבה – הם תורמים לה דוגמאות, קרעי דמיון פוליטי, אופק מוגבל שהמחשבה צריכה לפרוץ וכתמים עיוורים שעליה לסלק. מעל לכול תנאים אלה מחייבים לכתוב בשפה שאינה שפתם של המדינה, או של השלטון שאומר "המדינה זה אני", ובלי לדעת מראש אם הכתיבה תהיה מעשה פוליטי. אופיר טוען שהפוליטיות של הכתיבה תלויה בקוראים, לא רק בכותב, שהשפה של המדינה היא המדיום שבו המדינה מתקיימת כפרויקט של דמיון מודרך, ששום דבר בפרוייקט הזה אינו הכרחי או סופי, שהשלטון יכול לכאורה לקבוע גבולות בפרוייקט הזה ולשים בו – ואף לשים לו – סוף. אבל השלטון עצמו תלוי בציות הנשלטים, וזה לעולם אינו מובטח.
רסלינג
מאת: דפנה ליאל
תיאור: המערכת הפוליטית נכנסה בשנים האחרונות לוורטיגו, ששינה את פניה: הימין והשמאל פנו לכיוונים חדשים, המפלגות הערביות והחרדיות עברו טלטלה, והרשתות החברתיות אילצו את הפוליטיקאים לעדכן את מודל ההפעלה שלהם. עושים פוליטיקה הוא ספר ייחודי על העולם הפוליטי שמעבר למהדורות החדשות. הוא בוחן מה היעד במצפן של המנהיגים שלנו, איך הם רואים את ישראל בעוד 50 או 100 שנה, ואם כל האמצעים כשרים בדרך למטרה. הוא מאפשר להבין את תהליכי העומק שעוברת החברה הישראלית ולראות את הסוגיות הפוליטיות הבוערות במשקפיים חדשים. זהו מורה נבוכים שמסביר איך מתנהלת המערכת הפוליטית מאחורי הקלעים ומדוע המציאות כל כך שונה מכל מה שלמדנו. הוא לוקח את הקורא לביקור בלתי-אמצעי במסדרונות השלטון –מהקבינט המדיני-ביטחוני, דרך ועדת השרים לחקיקה ועד לחדרי המשא ומתן שבהם מוקמות ממשלות. בין דפי הספר גם תמצאו מענה לתעלומות שמעסיקות את הציבור, כגון למה הסקרים לא מדייקים, מה הן שיטות הפעולה של הלוביסטים ואם הפוליטיקה בימינו באמת מושחתת יותר. הבסיס לספר הוא הפודקאסט המצליח "עושים פוליטיקה", שזכה למיליוני האזנות והוכיח שהציבור צמא לדיון מעמיק בסוגיות המהותיות שקובעות את עתידו. הוא כולל עשרות ראיונות מאירי עיניים עם המוחות הפוליטיים המבריקים בישראל – חוקרים, עיתונאים, פוליטיקאים ויועצים אסטרטגיים ומיועד לכל מי שאכפת לו לאן ממשיכים מכאן.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אייל פרופר
תיאור: האמרה המיוחסת לנפוליאון, "מוטב לתת לענק הסיני לישון; כשיתעורר, העולם ירעד", מתאימה לשינויים המתרחשים בעולם בעשור האחרון – סין מתעוררת והעולם רועד. העוצמה הכלכלית והמדינית של סין מורגשת כמעט בכל פינה על פני הגלובוס. היא מעלה שאלות רבות לגבי מקומה ותפקידה במאה ה-21 ותהיות כיצד נושפע, כל אחת ואחד מאיתנו, מצעדיה של סין.

מה אנחנו יודעים על סין? מעט מאוד. כמעט כל אחד יודע לומר שסין היא מדינה ענקית ו"מסתורית" ובה האוכלוסייה הגדולה בעולם; לסינים שיער שחור ועיניים מלוכסנות והם מדברים וכותבים בשפה משונה שאינה מובנת במערב. ככל שעוברות השנים יותר ישראלים רוכשים ציוד טכנולוגי סיני ונוסעים באוטובוסים ובמכוניות חשמליות מתוצרת סין. בתקשורת קוראים על "האיום הסיני" ועל כך שסין, אשר ממנה יצא נגיף הקורונה, צועדת בדרכה לכבוש את העולם או לקנות את רובו או את חלקו, תוך קריאת תיגר על ההגמוניה האמריקאית. אולם מעטים בישראל יודעים את שמו המלא של נשיא סין; מהי "המפלגה הקומוניסטית" ששולטת בסין; מיהם האישיים והגופים המשפיעים בסין; כיצד מתפקדת מדינת ענק זו; ומהם האינטרסים הפנימיים והחיצוניים שלה.

"הספר האדום", שנכתב ביוזמתו ובניצוחו של השגריר ד"ר אייל פרופר, מאגד את הידע הרב שנצבר על ידי מיטב מומחי סין בארץ. זהו מקור ייחודי בעברית להכרת סין העכשווית, תוך בחינת ההיסטוריה של החברה והאוכלוסייה, הבנת המשטר והפוליטיקה מזוויות פנים וחוץ וכן בירור יחסיה של סין עם מדינות המזרח התיכון, ובפרט עם מדינת ישראל. מטרת הספר היא להציג לפני הקוראים את השינויים המהותיים שסין עוברת בהנהגת מזכיר המפלגה והנשיא סי ג'ין-פינג וכיווני התפתחות אפשריים לעתידה, ולבחון את השאלה: האם עלינו לחשוש לעתידנו?
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: סטיוארט אייזנשטאט
תיאור: ב־26 במרס 1979 רשם ג'ימי קרטר את הישגו הגדול ביותר כנשיא ארצות הברית. באותו יום הוא התייצב עם מנחם בגין ואנואר סאדאת על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון כדי לחתום על הסכם השלום הראשון בין ישראל ואחת ממדינות ערב — הסכם שהנשיא קרטר היה האדריכל שלו. קצת יותר משנה אחר כך ספג קרטר את מפלתו הצורבת ביותר. זה קרה ב־24 באפריל 1980, כאשר שמונה חיילים אמריקאים נהרגו בניסיון כושל לחלץ עשרות בני ערובה אמריקאים שהוחזקו בשגרירות האמריקאית בטהרן בידי סטודנטים חסידי האייתולה ח'ומייני. כישלון המבצע פגע קשה בתדמית של קרטר, והיה מהסיבות המרכזיות להפסדו בבחירות לרונלד רייגן. אחד האנשים שעמדו לצד קרטר במהלך כל החודשים האלה של קידום יוזמת השלום ושל המשבר באיראן היה יועצו הבכיר סטיוארט אייזנשטאט, שבמקביל לעבודתו השוטפת תיעד בדפדפות הצהובות שלו את האירועים. עכשיו, כמעט חצי מאה אחר כך, אייזנשטאט מפרסם את ספרו ג'ימי קרטר, ישראל והיהודים. כשהוא חמוש ביותר מ־5,000 עמודי הדפדפות שבהן תיעד את כל המגעים שהיה נוכח בהם, ומגובה בראיונות עם עשרות מהאישים שהיו מעורבים בשתי הפרשות, אייזנשטאט מציג מבט מרתק, מבפנים, על האירועים הכבירים ההם שהשפעתם מורגשת עד היום בישראל ובעולם כולו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: גדי היימן
תיאור: כולנו כועסים לפעמים, עצובים לפעמים, מתחרטים לפעמים. כולנו שוגים באשליות, נאחזים בחלומות. לרגשות שלנו יש מחיר והשלכות, לעיתים רק עלינו, לעיתים גם על אחרים. אני כועס על מחבר הספר, שלא הגיש טיוטה בזמן. לשנינו לא נעים. המחבר עצוב, כי לא אהבתי את המבוא שכתב. צריך למצוא דרך לעודד אותו. רגשות הם בדרך כלל עניין לעיסוק פרטי, ליחסים אישיים. החרטה שלה היא שלה. האימה שלו היא שלו. זה לא מה שמעניין את פרופ׳ גדי היימן. הוא מתעניין במקומות שבהם רגשות של כעס מובילים לקטל של מאות אלפים. הוא מתעניין במצבים שבהם רגשות של חרדה מדרדרים אימפריות לסף תהום. הוא מתעניין באירועים שבהם רגשות של חרטה מובילים מנהיגים להימורים מטורפים. למעשה, כפי שהוא מדגים בספר, כך מתנהל העולם. כך מוכרע גורלם של מיליארדים. יש משהו מתעתע בספר שלו: הוא מתאר תהליך עוכר שלווה בסגנון קולח, כמעט מחויך. את העולם הוא מדמה לעיירת ספר במערב הפרוע. ״החוק קיים אך הנבלים בעיירה רואים בו המלצה בלבד... כיוון שכך, אף על פי שרוב התושבים בעיירה הם טיפוסים נורמטיביים, הם אינם מעיזים לצאת מפתח ביתם ללא אקדח בחגורתם. הפיתוי להשתמש בנשק קבוע״. כאשר תתחילו לקרוא את הספר, אולי תחשבו לרגע שאתם כבר יודעים הרבה ממה שכתוב בו. אתם יודעים שהיפנים תקפו בפרל הרבור, שהצרפתים התעקשו להשפיל את גרמניה, שצ׳כוסלובקיה ננטשה, שישראל כבשה את חצי האי סיני, שרוסיה ואוסטרו־הונגריה התקשו להסתדר, שצ׳מברלין החניף להיטלר. אבל למה קרו כל הדברים האלה? היימן בוחן בדקדקנות תהליכים של קבלת החלטות. הוא מביט בחדות מפוכחת במניעים העמוקים שמגלגלים מנהיגים ואומות לאסון ידוע מראש, למרחץ דמים אכזרי וחסר תוחלת. פה ושם, זה יזכיר לכם את ״מצעד האיוולת״ הקלאסי של ברברה טוכמן. אבל היימן לא רואה איוולת, הוא רואה קנאה וחרטה, פחד ואשליה, בושה ואשמה. אזמל המנתחים שלו מיטיב לחדור לנבכי הנפש הסוערת של קיסרים ומצביאים, דיפלומטים ושרים. ולא, הם לא טיפשים. היה נוח יותר, קל יותר, לחשוב שהם טיפשים. אלא שזו לא תהיה אבחנה מדויקת. היימן מוכיח שהם הרבה יותר גרועים מטיפשים. הם אנושיים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: עדנה הראל פישר, תמר הוסטובסקי ברנדס, ליטל פילר
תיאור: מדוע המאבק בשחיתות שלטונית הוא אינטרס של כל אזרחית ואזרח? מדוע שחיתות־על קשה לזיהוי? מדוע המאבק בשחיתות שלטונית מורכב כל כך? כיצד מאיימת שחיתות שלטונית על המשטר הדמוקרטי? כיצד מסייעים שקיפות וחופש המידע למאבק בשחיתות שלטונית? מהו זרע הרע הטמון ביחסי הון־שלטון? מהי דמותו של העיתונאי החוקר, ומהו ייחודה של תקשורת חוקרת? מדוע עיתונות חוקרת חיונית לשמירה על החברה מפני שחיתות שלטונית?

שאלות אלה ורבות אחרות נדונות בקובץ זה, שייחודו במגוון נקודות המבט של הכותבים והכותבות שנתקבצו אליו. הקובץ נועד להקנות כלים עדכניים לדיון הציבורי בנושא השחיתות השלטונית, מופעיה ונזקיה, היכרות עם מורכבות המאבק בשחיתות השלטונית והבנה מחודשת של החשיבות העמוקה שיש למאבק מתמיד ועיקש כנגדה, לטובתה של החברה הישראלית ולטובתו של כל אזרח ואזרחית במדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, שוקי פרידמן, ישי פרס
תיאור: מדינת לאום שבה הלאומיות אינה זהה לאזרחות איננה תופעה חריגה בנוף העולמי. אולם התנאים הייחודיים של ישראל, מדינת הלאום היהודית, הופכים אותה למעבדה לבחינת האתגרים הניצבים לפני מדינת הלאום המודרנית והשאלות המרחפות מעל תופעת הלאומיות בכללה. האם הלאומיות היא תופעה חדשה או עתיקה? כיצד מיישבת מדינת לאום דמוקרטית את המתח בין מרכיבי זהותה הייחודיים לבין ערכים אוניברסליים? כיצד מתייחסת מדינת לאום בעלת רוב אתני מוצק למיעוט גדול החי בתוכה? וכן הלאה, שאלות של הגירה, דת ולאום, לאומיות בתנאי סכסוך ועוד. בשנים 2016–2018 נערכה במכון הישראלי לדמוקרטיה סדנת לימוד בין־תחומית, שבה השתתפו חוקרים וחוקרות מובילים ממגוון תחומים, לצד אנשי מעשה, פוליטיקאים ואישי ציבור. הסדנה עסקה בלאומיות כתופעה תאורטית וקונקרטית - בשורשיה האינטלקטואליים של הלאומיות, בלימוד משווה של דגמי לאומיות ובביקורת על הלאומיות. חלק ניכר מהדיונים בסדנה הוקדשו לעיסוק בהתהוותה של הלאומיות היהודית המודרנית, בדרכי הביטוי שלה במדינת ישראל, ובהשלכותיה על אופייה של מדינת ישראל ומדיניותה. במדינת ישראל נוצרה במרוצת השנים תשתית רחבה של עיסוק באתגרים המאפיינים מדינת לאום יהודית שהיא גם מדינה דמוקרטית־ליברלית. משתתפי הסדנה ביקשו להוסיף נדבך על תשתית זו, והכרך שלפניכם מציג כמה מפירות הסדנה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר קניג, גדעון רהט
תיאור: חיבור זה עוסק במפלגות שפעלו בישראל בשנים 1992–2021 , ובכך הוא ממלא חֶסֶר ניכר בספרות המחקר - מאמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת לא נכתב חיבור מקיף המנסה לתאר בשיטתיות את קורות חייהן (ולעיתים את מותן) של המפלגות בישראל, במכלול היבטים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר אשכנזי, ערן רולניק, דוד בר-גל
תיאור: האם אלימות המונית היא בלתי נמנעת? האם טבעו של האדם מכריע אותו לצאת למסעי רצח בשם הדת, הלאום או הגזע? בשנת 1932, בעיצומם של משברים אלימים ברחבי העולם ועל רקע התחזקותה של המפלגה הנאצית בגרמניה, התבקשו אלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד להתייחס לשאלות אלה ולהציע הבנה טובה יותר של מקורות המלחמה והאפשרות למנוע אותה. תשובתם של שני ההוגים היהודים סוכמה בחליפת מכתבים שהתפרסמה בשם למה מלחמה? והגדירה חלקים מהותיים בשיח על אלימות ומקורותיה בעשרות השנים שלאחר מכן. הספר איינשטיין ופרויד והמלחמה הבאה מציע תרגום עברי חדש לחליפת המכתבים ודיון מעמיק ברעיונות המובעים בהם, במקומם במחשבה של איינשטיין ופרויד וברלוונטיות של רעיונות אלה בתחילת המאה העשרים ואחת. דומה כי כיום, לנוכח משברי המנהיגות בעולם המערבי ובישראל, היחלשותה של הדמוקרטיה הליברלית והשפעתן הגוברת של תפיסות עולם שובניסטיות ואתנו-צנטריות, ראוי לחזור לרעיונות של איינשטיין ופרויד ולדחיפות שבה התייחסו אל הצורך למנוע אלימות.
כרמל
מאת: שמחה רוטמן
תיאור: בחדר קטן וסגור, שדיוניו חסויים יותר מדיוני הוועדה לאנרגיה אטומית, יושבים תשעה אנשים ומחליטים מי ימונו לשופטים בישראל. רוב נציגי הוועדה מעולם לא נבחרו על ידי הציבור, אך הם ישפיעו מהותית על דמותה של המדינה בעשורים הקרובים.

בספר חד וקולח מסביר חבר הכנסת שמחה רוטמן מדוע רפורמה באופן בחירת השופטים היא הכרחית. מהיכרותו רבת השנים עם הוועדה לבחירת שופטים הוא מציע ניתוח עדכני ובהיר המפרט את כשליה של השיטה הנוכחית: שופטים הבוחרים את חבריהם ומשכפלים את הגישה האקטיביסטית של בית המשפט, קומץ עורכי דין שהשפעתם גדולה פי מאה מכל אזרח אחר, מינויי קרובים, כללי ותק בבית המשפט המזכירים פלוגה מסייעת. רוטמן מציע מבחר פתרונות, המבוססים על עיקרון מרכזי אחד: העם צריך לבחור את שופטיו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: לין שלר, איתמר דובינסקי
תיאור: דיפלומטים ונציגים ישראלים רבים החלו להגיע לאפריקה בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים, עם ראשית השחרור של מדינות היבשת מהכיבוש הקולוניאלי, בעקבות השאיפה של ישראל לאזן את היחסים עם שכנותיה במזרח התיכון באמצעות כינון בריתות חדשות עם המדינות המשוחררות. מנגד, שיקולים אידיאולוגיים ומעשיים הניעו גורמים אפריקאיים שונים לבקש סיוע מישראל בתהליך הדה-קולוניזציה. אולם המצב היה דינמי, ולעתים הצרכים והאג'נדות השתנו. הישראלים האמינו כי מאמציהם האדירים ברחבי היבשת יגנו עליהם מפני ההשלכות הדיפלומטיות של הסכסוך במזרח התיכון, אך משאלה זו נכזבה לאחר מלחמת 1973, כאשר כמעט כל מדינות אפריקה ניתקו את קשריהן איתם. ניתוק היחסים היה נרחב ומהיר, וסיים בפתאומיות את "תור הזהב" הישראלי-אפריקאי. רק בסוף המאה העשרים החלו היחסים הדיפלומטיים עם חלק ממדינות אפריקה להתחדש בהדרגה. הספר לבטים פוסטקולוניאליים עוסק ביחסים המשתנים והמורכבים בין ישראל למדינות אפריקה מסוף שנות החמישים ועד לראשית המאה העשרים ואחת. פרקיו מעמיקים מעבר להכללות כלל-יבשתיות, תוך בחינת התפתחות הקשרים בזירות מקומיות שונות וניתוח יעדיה של ישראל בכל הקשר פוסטקולוניאלי, כמו גם ההשתלשלות הייחודית של יחסיה עם כל מדינה. מרבית פרקי הספר מתמקדים ב"תור הזהב" שקדם לניתוק היחסים ב-1973, ועוסקים בסוגיות של פיתוח ובניין אומה תוך בחינת הקשרים עם גאנה, מאלי, צ'אד, דרום סודאן, ניגריה, קניה, סיירה ליאון, זמביה ועוד. פרקים אחרים עוסקים ביחסיה של ישראל עם דרום אפריקה במהלך משטר האפרטהייד ולקראת סופו, ובהשפעותיה של המדיניות הישראלית כלפי אפריקה והאפריקאים על מבקשי מקלט שגורשו לדרום סודאן. קיבוצם של כל אלה יחדיו חושף מגוון נקודות מבט ותובנות מרתקות לגבי תולדות היחסים בין ישראל ומדינות אפריקה כצומת של מדיניות, אידיאולוגיה, כלכלה ותרבות. הספר מבהיר שבחקר קשרי ישראל-אפריקה, עלינו לחתור לחשיפת המורכבויות והניואנסים, השאיפות הגדולות והאכזבות המרות שעיצבו את היחסים לאורך זמן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יצחק גל-נור, נטע שר-הדר, ליהיא להט
תיאור: המשילות המשולבת צמחה על רקע שינויים שהתחוללו במדיניות הציבורית בארבעת העשורים האחרונים, שבמסגרתם אומצו שיטות ניהול מהמגזר העסקי, מתוך שאיפה לתת לאזרחים תמורה נאותה עבור המיסים הנגבים מהם. המשילות המשולבת מציעה חלופה לגישה זו, ומשיבה את הערכים הציבוריים אל לב העשייה של גופי הממשל. לפי תפיסה זו האזרחים אינם עוד "לקוחות" מקבלי שירות בלבד, אלא הם שותפים בקבלת ההחלטות. לפיכך, המדיניות הציבורית אינה נחלתם הבלעדית של משרדי הממשלה או הרשויות המקומיות, אלא היא מעוצבת מתוך שיתוף פעולה עם שחקנים וארגונים ממגזרים שונים.

הספר משילות משולבת בישראל: היבטים תיאורטיים ומעשיים מתבסס על עבודתה של קבוצת מחקר במרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים. הוא הראשון שבוחן הֶסדרים של משילות משולבת בישראל, והשלישי והאחרון בטרילוגיה העוסקת במדיניות ציבורית בישראל. קדמו לו הספרים מדיניות ההפרטה בישראל: אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי (2015) ורגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות (2019). הספר משילות משולבת בישראל ממשיך את קודמיו, ומאמריו בוחנים דרך אחרת לפעילות של הממשל, בעיקר במצבים שבהם תהליכי ההפרטה והרגולציה אינם מניבים תוצאות רצויות. אחדים ממאמרי הספר עוסקים בפיתוח ההיבטים התיאורטיים של מושג המשילות המשולבת, ואחרים בוחנים הֶסדרים של משילות משולבת שיושמו בישראל. שתי שאלות עוברות בספר כחוט השני: האחת - האם הסדרי המשילות המשולבת מסייעים לקידומם של ערכים ציבוריים? השנייה - האם הסדרים אלה תורמים לתהליכים דמוקרטיים?
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אורי ביאלר
תיאור: ההיסטוריה של מדיניות החוץ של ישראל היא תחום עיון אקדמי חדש. דפוסי סודיות שאפיינו את היישוב בתקופת המנדט הבריטי השתמרו גם לאחר הקמת המדינה והשפיעו על היקפו ועל טיבו של החומר ההיסטורי שנחשף לעיון, וממילא על העיסוק הציבורי בנושאי מדיניות חוץ. שיתוף הפעולה של התקשורת עם הממשלה מנע אף הוא חקירות, ונושאים רגישים לא נודעו לציבור. אפילו עניינים שאין הסודיות מחויבת בהם, כמו רכש הדלק, לא נחשפו בתקשורת. גורמים רבים מעכבים את המחקר ומעיבים עליו: החקיקה בתחום חשיפת חומרי הארכיונים בישראל והארכת משך האיפול, סירוב המדינה לחשוף תיעוד ביטחוני ועיכובים ניכרים בחשיפת המסמכים השמורים בארכיונים, אף שהחוק מורה על חשיפתם. מדיניות החוץ של מדינת ישראל יכולה להיחקר אפוא רק בהדרגה.
בשנות התשעים החל להתפרסם מחקר בתחום זה, ומאז הוא מוסיף להיכתב על בסיס מסמכים מסווגים שנחשפים אט־אט. ספר זה מתַכלל את הספרות המחקרית הקיימת ופורס יריעה כרונולוגית רחבה, החל במאה ה־ 19 , בשורשיה ההיסטוריים של מדיניות החוץ של ישראל, וכלה בהסכמי אוסלו, בשנת 1993.
מדיניות החוץ של ישראל נועדה להבטיח קשרים ויחסים שיסייעו לה ויחזקו את קיומה ואת חוסנה – יעד־העל של המדינה. פתרון הסכסוך עם מדינות ערב ועם הפלסטינים היה אחת המטרות שנועדו להבטיח זאת, ולא חזוּת כל עשייתה הדיפלומטית. דיפלומטים ישראלים נרתמו להשגת יעדיה של ישראל, ולצדם פעלו אישים רבים אשר השפעתם על הדיפלומטיה הישראלית הייתה מכרעת, אף שלא מילאו תפקיד דיפלומטי רשמי.
אורי ביאלר מניח בספר זה יסודות להבנת מרכיבים חשובים במדיניות החוץ של ישראל, מנתח אותה, על היבטיה והקשריה השונים, וממזג את קורותיה של המדינה לכלל סיפור אחד.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יורם שחר
תיאור: לא בהר סיני ולא מידי שמים ניתנה למדינת ישראל הכרזת העצמאות שלה, אף שבתודעה הציבורית הישראלית היא מצטיירת ככזו – טקסט שנולד ברגע הסכמי מכונן, שהוקרא ונחתם באירוע פולחני. לאמ̣תו של דבר על ניסוחה של הכרזת העצמאות עמלו עשרים אנשים במשך חודשים רבים; הם כתבו ומחקו, התפלמסו והוסיפו עוד מילה, משפט או פסקה עד שהוסכם נוסחהּ הסופי, המוכר לנו כיום.

בספר כבוד, חירות ועמל-ישרים יורם שחר מתחקה אחר נוסחיה השונים של הכרזת העצמאות ומברר סוגיות רבות-חשיבות, ובהן: מדוע הוכרז על הקמת 'מדינה יהודית' ולא 'מדינה יהודית דמוקרטית ועצמאית'? כיצד גובשה הקביעה שלפיה תבטיח מדינת ישראל לאזרחיה (היהודים) 'חיי כבוד, חירות ועמל-ישרים'? מדוע הוחלף בהכרזה אפיונו של היישוב מ'יהודי' ל'עברי'? באילו נסיבות הובטחה חירות השפה אך נדחה שוויון השפות? מה משמעותה של מחיקת ההבטחה לשוויון מגדרי ('בלא הבדל... מין) מנוסחים אחרים של ההכרזה? אילו מרכיבים הושמטו ממנה ומדוע? המחבר מציג את המחלוקות העקרוניות, הפוליטיות והמילוליות שהתגלעו בתהליך ניסוח הכרזת העצמאות, ממחיש ומדגיש את היבטיה ההיסטוריים.

ההכרזה הייתה פריו של שיג ושיח מורכב על אודות יסודותיהן של הלאומיות היהודית ושל המדינה שהוקמה בשמה. לתשובות שניתנו לשאלות היסוד הללו בנוסחהּ של ההכרזה יש תוקף מדיני ומשפטי מובהק, והשפעתן ניכרת עד ימינו אנו. קורות תהליך ניסוחה של הכרזת העצמאות – על כל חלקיו, הגנוזים והגלויים – מסופרים בספר זה לראשונה.
מאת: רובין האריס
תיאור: מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה בשנים 1979–1990, הייתה לדמות החשובה ביותר בבריטניה במחצית השנייה של המאה העשרים. בלשון שנונה, בחושים פוליטיים חדים ובגישה מעשית המשולבת בדבקות אידאולוגית היא הובילה את בריטניה השוקעת לסגת מהתפישות הסוציאליסטיות, והפכה את האיש החולה של אירופה לאחת מהכלכלות המובילות בעולם.

אשת הברזל היא ביוגרפיה מיוחדת במינה של דמות חד פעמית. רובין האריס, ממקורביה של מרגרט תאצ'ר בשנות שלטונה וגם אחריהן, כותב עליה באהבה שאינה מקלקלת את השורה: הוא מציג אותה כמות שהייתה, על כל פגמיה ומגבלותיה, בלי שאלה יטשטשו את המעלות, הכישרונות והעוצמה הכבירה שראש הממשלה ניחנה בהם.
הוצאת סלע מאיר
מאת: בוריס ג'ונסון
תיאור: מה משנה את מהלך ההיסטוריה: דחפים כלכליים והתנהגותם של המונים, או אישים דגולים המתעלים למעלה מגובה השעה? הספר הזה מציע תשובה ברורה, ומוכיח אותה ממקרהו של אדם גדול מהחיים, שבכוח אישיותו ותושייתו, שנינותיו וגם שיגעונותיו הציל את העולם מגרמניה הנאצית: ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. היה בו גרעין אישיותי נדיר ששינה הכול. בוריס ג'ונסון קורא לו אפקט צ'רצ'יל.

את סיפורו של צ'רצ'יל כתבו רבים, גם צ'רצ'יל עצמו, אבל בוריס ג'ונסון כותב אותו אחרת לגמרי. זו איננה עוד ביוגרפיה. זהו סיפור, סיפור אמיתי, המטייל הלוך ושוב בין נקודות מייצגות בתשעים שנות חייו של צ'רצ'יל, ומאיר מהן את ימינו שלנו – שאלמלא צ'רצ'יל היו נראים אחרת לגמרי.
הוצאת סלע מאיר
מאת: צבי כהנא
תיאור: בימים אלו מתנהל בישראל מאבק ציבורי עז על שינויים חוקתיים רחבים ועמוקים. בין היתר, הוגשו הצעות חוק הכוללות סעיפים המכוננים "פסקת התגברות" – מנגנון שיאפשר חריגה מכל חוקי היסוד. הצעות אלו מתווספות להצעות למנגנון חריגה שהונחו בשנים האחרונות על שולחן הכנסת והועלו גם על ידי חוקרים, ארגוני חברה אזרחית, עיתונאים, מפלגות ופוליטיקאים.

מחקר מדיניות זה מסביר מהי פסקת התגברות (או בשמה הנכון יותר, "מנגנון חריגה"), מהם השימושים שנעשו בה בארץ מוצאה – קנדה, ומדוע היא אינה מתאימה לישראל.

המחקר טוען כי במנגנון החריגה טמונות שלוש סכנות: סכנת השימוש העריץ, הפוגע בזכויות האדם פגיעה חמורה במיוחד או המסכן את הבסיס הדמוקרטי של המשטר; סכנת השימוש התכוף, כך שההגנה החוקתית על זכויות האדם ועל שלטון החוק נחלשת; וסכנת האפקט המצנן – עצם קיומו של המנגנון יגרום להשפעה מצננת על פסיקתו החוקתית של בית המשפט העליון ועל הייעוץ המשפטי לכנסת ולממשלה. המחקר מראה כי בקנדה שימש המנגנון גם לפגיעה חמורה בזכויות האדם, ויש להניח שגם בישראל יוביל אימוצו של מנגנון חריגה לפגיעות כאלה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: בדף הבית של המכון הישראלי לדמוקרטיה כתוב: "חוקרי המכון שוקדים על מחקרים המניחים תשתית רעיונית ומעשית לדמוקרטיה הישראלית. בעקבותיהם מגובשות המלצות מעשיות לשיפור התפקוד של המשטר במדינת ישראל ולטיפוח חזון ארוך טווח של תרבות דמוקרטית נכונה לחברה הישראלית ולמגוון הזהויות שבה". סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית השנתי, שזהו הדוח העשרים (2003-2022) המציג את ממצאיו, הוא כלי מרכזי בחתירה לביצוע המשימה הלאומית שהמכון קיבל על עצמו מהקמתו. מדי שנה בשנה מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות (בעבר — מרכז גוטמן) מתכנן ומבצע סקר דעת קהל מקיף, שנועד לעמוד על עמדות ותחושות בציבור הישראלי לקבוצותיו בכל הנוגע לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, לתפקוד מערכות השלטון, ליחסים בין מגזרים ואוכלוסיות, למשקל הראוי בין הרכיב היהודי לרכיב הדמוקרטי בישראל ועוד כהנה וכהנה נושאים הנמצאים בלב השיח הלאומי הפוליטי־חברתי־כלכלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מנגנוני פיקוח ובקרה על פעילות מערכות השלטון הם אחד מיסודותיו הבסיסיים ביותר של המשטר הדמוקרטי. הביקורת במגזר הציבורי היא מהחשובים שבמנגנונים אלה. מרבית השיח הציבורי והמחקרי בנושא הביקורת ממוקד במוסד מבקר המדינה ובביקורת במגזר הממשלתי, וישנו עיסוק דל מאוד במוסד הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות. מטרתו של מחקר מדיניות זה היא לסקור את פעילותו של מוסד זה, להצביע על הליקויים הקיימים בו ולגבש המלצות מדיניות לשיפורו. התמונה העולה מהמחקר היא שישנם ליקויים ניכרים במערך הביקורת הפנימית בשלטון המקומי בישראל. הליקויים העיקריים הם: אי־איוש משרת המבקר או איוש חלקי; תקצוב נמוך ללשכת המבקר; היעדר חובה לפרסם את דוח המבקר, וכך רק חלק מהרשויות מפרסמות את הדוח; שיתוף פעולה נמוך של גורמים ברשויות עם המבקרים עד כדי התנכלות למבקרים; אי־כתיבת דוחות; איכות ירודה של דוחות; פגיעה בייצוג האופוזיציה בוועדת הביקורת; התכנסות חלקית של ועדת הביקורת ותפקוד לקוי של הוועדה; אי־פרסום פרוטוקולים של ועדות הביקורת, ובדרך כלל דיון לא אפקטיבי במסגרות הפורמליות של הרשויות —ובראשן ועדת הביקורת — בהמלצות המבקרים. באופן כללי ניתן לומר שהמצב בעיריות, ובפרט ברשויות הגדולות, טוב בהרבה מהמצב ברשויות הקטנות או הפריפריאליות, ובפרט ברשויות הערביות וברשויות החלשות מבחינה חברתית־כלכלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מיכל שמיר, גדעון רהט
תיאור: הבחירות בישראל – 2021-2019 הוא הספר ה־ 16 בסדרת הפרסומים "הבחירות בישראל". שלא כקודמיו, שהתמקדו במערכת בחירות אחת, הוא נסב על ארבע מערכות בחירות ארציות שהתקיימו בישראל בין אפריל 2019 למרץ 2021 – שלוש בפחות משנה, וארבע בשנתיים. מדובר באירוע חסר תקדים בישראל ויוצא דופן בעולם הדמוקרטי. תקופה זו של בחירות תכופות התאפיינה בכהונה נמשכת של ממשלות מעבר, בשינוי תדיר של כללי המשחק, בחוסר משילות בשל שיתוק המערכת הפוליטית ומשרדי הממשלה, ובראש ממשלה מכהן שנחקר, הואשם והועמד לדין על עבירות של שוחד והפרת אמונים. מדובר אפוא בו בזמן במשבר פוליטי, חוקתי ותפקודי. אירוע זה גם הביא לידי ביטוי מרוכז ודרמטי את משבר הדמוקרטיה בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: האני מרזוק
תיאור: "ספר זה מנתח בצורה יסודית ומרתקת את גרף היחסים בין ישראל לסעודיה בצמוד ובמקביל לכרוניקת האירועים במזרח התיכון ובזירה הגלובלית. ספרו של האני מרזוק מנתח באופן הולם את היחס בין השינויים המתחוללים בעולמה הפנימי של הממלכה לבין התמורות מחוצה לה. הספר מומלץ ביותר עבור כל המתעניין/ת בנושאי המזרח התיכון, שכן יש בו הסבר מעניין לגבי ההתנהלות הסעודית ופיתוחה של גישה סעודית שונה כלפי ישראל. תרומתו של הספר להבנת המציאות החדשה במזרח התיכון, המונחת לפתחה של ישראל, רבה והוא מספק חומר למחשבה ולמחקר עתידי בנושאים אלה." (פרופ' עוזי רבי ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב).
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: דני קורן, יחיאל גוטמן
תיאור: סיפוריהם של 12 ראשי הממשלה שכיהנו בישראל מאז הקמתה ועד היום. מה הם עשו וכיצד - ומה לא עשו.
מה היו ההחלטות החשובות שלהם בעת כהונתם - ומה החמיצו. אילו החלטות נכונות לזמנן הפכו לבעייתיות במרוצת השנים. אילו החלטות בעייתיות הסתברו בדיעבד כהצלחות. כיצד הם בנו קואליציות - ומה שילמו לשותפיהם. איך הם ניהלו את אנסמבל השרים - והאם זה ניגן בהרמוניה או זייף.
ובשקלול המעשים והמחדלים - מיהו ראש הממשלה הטוב ביותר ב־73 שנותיה הראשונות של ישראל, מה הסדר אחריו בטבלה ומי במקום האחרון.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ברוך לשם
תיאור: בנימין נתניהו נבחר ארבע פעמים לראשות הממשלה והוא מכהן בתפקיד זה יותר מאשר כל ראש ממשלה אחר במדינת ישראל, לבד מדוד בן גוריון. אם עדיין ימשיך בתפקידו גם בשנת 2018, הוא יחלוף גם על פניו של ראש הממשלה הראשון במספר הימים שבהם שימש בתפקיד.

כיצד הוא מצליח לעשות זאת? כיצד התמודד, לכל אורך דרכו הפוליטית, עם משברים רבים ומול עמדה עוינת של התקשורת?

הספר מבהיר את תופעת נתניהו באמצעות ניתוח מקצועי ותוך הסברת שיטות הקמפיין האמריקניות שנתניהו ייבא לישראל, ואשר שינו לעד את פניו של השיווק הפוליטי בארץ ואולי גם את פניה של המדינה.

בעזרת יועצי התקשורת, שעבדו עם נתניהו במשך השנים, מאפשר הספר הצצה נדירה אל המטבח הפוליטי-תקשורתי שלו.

הוא חושף כיצד נולדו וגובשו האסטרטגיות והטקטיקות שבהן השתמש נתניהו במערכות הבחירות השונות, וכיצד סייעו השיטות הללו להשגת נצחונותיו, אך במקביל תרמו גם לכשלונותיו.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: שחר בורלא
תיאור: מהי תפוצה וכיצד היא נוצרת? מה הפך את התפוצה לתופעה פופולרית כל כך בעשרים השנים האחרונות, כיצד היא מעצבת את זהותם של חבריה ומה חשיבותה הפוליטית למדינת האם? ספר זה מבקש לענות על שאלות אלה ואחרות באמצעות הבנת פעילותו של מנגנון הדמיון הפוליטי ודרך פעולתו, כגורם מחבר ומאחד, במדינת הלאום ובתפוצה. הספר מציג סקירה מקיפה של הוגים שדנו בדרך פעולתו של הדמיון הפוליטי – אפלטון, קאנט, טיילור ואנדרסון – וכמו כן מציג מודל ייחודי לתיאור דרך פעילותו של הדמיון הפוליטי בתפוצה. על בסיס תיאורטי זה מציג הספר את הדרך שבה האליטה הפוליטית בישראל מנסה להבנות את זהות התפוצה היהודית. באופן הזה נחשפים שני נרטיבים מנוגדים שמדינת ישראל משדרת לתפוצה – האחד מתאר ישראל "חזקה, מגנה ומצילה" ואילו השני מתאר ישראל "חלשה וזקוקה לעזרה". ספרו של שחר בורלא קושר את שני הנרטיבים המנוגדים האלה למושגי מפתח כמו סוכני דמיון ומטרות פוליטיות וחושף את המניעים הכלכליים-פוליטיים המסתתרים מאחוריהם. בתוך כך מתבהרים מאפייניה של התפוצה בכלל ודרך פעולתו של הדמיון הפוליטי בפרט. ייחודו של הספר אינו נובע רק מהשילוב החדשני בין תיאוריה של דמיון פוליטי ללימודי תפוצה בבחינה פרקטית של יחסי ישראל ותפוצותיה, אלא גם מיכולתו להשקיף על החברה ועל הפוליטיקה הישראלית דרך יחסה לתפוצותיה.
רסלינג
מאת: אלי גליה
תיאור: מי היה ג'ורג' חבש, המנהיג שעשה כברת דרך פוליטית ולוחמנית ארוכה בשירות המהפכה הפלסטינית לאורך חצי מאה? תולדות חייו של ג'ורג' חבש שזורות בסיפור המאבק הפלסטיני מאז 1948. חבש (2008-1925), יליד העיר לוד, עמד בראש "תנועת הלאומיים הערביים", ולאחר מכן בראש "החזית העממית לשחרור פלסטין". מראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 שימש חבש מודל פלסטיני למאבק אידיאולוגי-מהפכני חסר פשרות. מנהיגותו לאורך שנות העימות הישראלי-פלסטיני הייתה שזורה בהשקפת עולם מוצקה המבוססת על חזון, רעיונות ואסטרטגיה. כל אלה, בשילוב תכונות כמו כריזמה, ייצוגיות וצניעות, הפכו את חבש לסמל המהפכה בעיני פלסטינים רבים, בני-ברית ובני-פלוגתא כאחד. תפיסת עולמו של ג'ורג' חבש כרכה את המאבק המזוין בישראל עם פעולה בקרב ההמון הפלסטיני כדי לגייסו ולהפכו לגורם אקטיבי בדרך לממש את שאיפותיו הלאומיות. חבש הדגיש שוב ושוב שאלימות מהפכנית לבדה אינה יכולה להיות חלופה לתנועת ההמון. במסגרת חזונו לשחרור ולעצמאות הוא השקיע מאמצים כבירים כדי להביא לאחדות לאומית פנימית – אחדות בתנועה הלאומית הפלסטינית ואחדות בין שכבות העם ומעמדותיו. הספר סוקר לעומק את התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות בקריירה הענפה של ג'ורג' חבש, ובראשן המפנה אל המרקסיזם-לניניזם בסוף שנות ה-60 ואימוץ תכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 בדבר שתי מדיניות עצמאיות, יהודית וערבית, בכינוס חגיגי של המועצה הלאומית הפלסטינית שנערך בשנת 1988. תמורות אלו נסקרו לאור אירועים מכוננים בהיסטוריה הערבית והפלסטינית, ובתולדות חייו האישיים של חבש, ובעיקרם: הנכבה של 1948, הנכסה של 1967 והאינתיפאדה שהחלה בשנת 1988.
רסלינג
מאת: סוהאד דאהר-נאשף
תיאור: ספר זה מתבסס על עבודה אתנוגרפית בת ארבע שנים, אשר במהלכן שהתה המחברת בתוך המכון הפלסטיני לרפואה משפטית אשר ממוקם במתחמה של אוניברסיטת אל-קודס באבו-דיס. הספר מתעד את קורות חיי גוף המת/ה הפלסטיני/ת שנמצא בנסיבות מוות מחשידות, מרגע כניסתו למכון עד לרגע יציאתו, כל זאת תוך כדי התייחסות מעמיקה לאופן שבו ההקשר החברתי-פוליטי מבנה את ישותו. הספר מתאר את כל הפרקטיקות הרפואיות – לגאליות, חברתיות, דתיות, פוליטיות ובירוקרטיות – אשר נחרטות על גוף הפלסטיני/ת מרגע הכרזתו כגופו/ה של מת/ה עד "שחרורו" אל יעדו הסופי; הוא מפרק את הדיאלקטיקה שבין חברה, מדע ופוליטיקה במעבריו המרחביים-זמניים השונים של הגוף. המחברת מבררת את התפקיד שנוטל גוף המת/ה בהבניה של דיאלקטיקה זו, בעיצוב המרחבים-זמנים, החברתיים-פוליטיים, אשר בקרבם הוא משונע. הספר מזמין את הקורא/ת לעיון מקיף במהלך ישות גוף המת/ה הפלסטיני/ת כדרך להבין את ישות הפלסטיני/ת החי/ה. מכאן שההתייחסות אל גוף המת/ה היא כאל סוכן חברתי-פוליטי אקטיבי, כאל זירה שעליה ובאמצעותה מתעצבים מחדש יחסי השליטה בין מוקדי הכוח השונים בתוך החברה הפלסטינית, ובין החברה הפלסטינית לבין הכוח הקולוניאלי הישראלי. הספר כתוב בלשון זכר ונקבה כאחד/ת; הוא מזמין שימוש בטקסט אקדמי-מדעי כאמצעי לחולל שינוי מעמדי ומגדרי.
רסלינג
מאת: זהר מיכאלי
תיאור: חנה ארנדט טענה שהמסורת, כלומר רעיונות וסטנדרטים שנסמכנו עליהם כ"מעקה" בתהליך החשיבה, נותקה במודרנה. הנאציזם, למשל, הרס את המדד המוסרי שלנו, החוק איבד מאמינותו כשהורה לרצוח, ורעיון הסמכות גווע עם מות אלוהים אחרי ניטשה. ה"מעקה", שהפך להיות לא רלבנטי, מנע מאנשים להבחין בהופעתה של הטוטליטריות. לכן החשיבה צריכה להתחיל מהניסיון ולא מרעיון מוכן מראש. ומכיוון שהניסיון הוא זרימה, לחשיבה אין סוף, כך שעלינו "לעלות ולרדת במדרגות ללא מעקה" ולהסתמך על אחריות עצמית, דבר שאינו דורש ידע אלא תרגול. ארנדט חיברה את ספרה "משברים ברפובליקה" העוסק במחאות נגד מלחמת וייטנאם בשנות ה-60 כתרגיל חשיבה פוליטית מעין זה. זהר מיכאלי מתבונן דרך ספר זה במציאות הפוליטית בישראל כפי שהשתקפה במהלך ההפגנות נגד ממשלת נתניהו על מנת להראות את האתגר שארנדט מציבה להבנתנו את המשמעות של פוליטיקה בכלל. במקום קְרֵדו, ארנדט מציעה עקרונות לחשיבה על מה שאנו עושים; נגד המסורת המערבית שצמצמה את משמעות הפוליטיקה כיום לשאלה "מי שולט במי?" היא מביאה איתה רוח רפובליקנית של שלטון עצמי בהשראת המהפכה האמריקאית. על בסיס ההבחנה שלה בין כוח לאלימות ניתן לומר שהכוח אינו נובע מתוך השלטון אלא מדעות האזרחים. אזרח נועד להיות שותף פעיל בהליך הפוליטי. מכיוון שממשלות בנות-זמננו – בשיטה הרפרזנטטיבית המנוונת של דמוקרטיות לא פחות מאשר במשטרים אוטוריטריים – החליפו את כוחן, כלומר את אמון הציבור, באלימות של ביורוקרטיזציה דכאנית של החיים הפוליטיים ("שילטון האף אחד"), אזי היחסים בינן לאזרח התבטלו והאלימות בחברה נמצאת בעלייה. לטענת ארנדט, המוצא היחיד ממגמת הצנטרליזם השלטוני הוא מהפכה, במטרה לייסד דגם חדש של ממשל עם צורה אופקית של כוח. המחאה נגד נתניהו לא הולידה דגם פוליטי חדש, אבל האקטיביסטים שנסמכו על "חשיבה ללא מעקה" של צורות מחשבה פוליטית עייפות שלא הובילו בהכרח לבהירות כלשהי (ימין, שמאל, קפיטליזם, סוציאליזם), הובילו בסופו של יום לרפורמה ולהצלת הדמוקרטיה.
רסלינג
מאת: לב גרינברג
תיאור: כיצד ניתן להסביר את המהפך שהתחולל בחברה הישראלית – בין ימי האופוריה והפתיחות לשלום של הסכמי אוסלו לקבורתו הפומבית ימים ספורים לאחר פרוץ האלימות באוקטובר 2000? הספר שלום מדומיין, שיח מלחמה הוא ניסיון ראשון מסוגו להתחקות בצורה מקיפה ושיטתית אחר התהליכים שהובילו לאובדן התקווה. ספרו של לב גרינברג מסביר בצורה בהירה כיצד נוצרה הנכונות המחודשת (בתיווך הפוליטיזציה של צה"ל) להקרבה ולתמיכה בעימות אלים ומתמשך – עד הניצחון. אבל לא מדובר בצייד אשמים, לא בצד כלשהו (הפלסטיני או הישראלי, מתונים או קיצונים) וגם לא במנהיג כלשהו (ערפאת, ברק, נתניהו, פרס, רבין או שרון), שכן המנהיגות אינה אלא ביטוי של הלך רוח ציבורי, של תהליכים פוליטיים וכוחות פנימיים וחיצוניים המופעלים עליה. שלום מדומיין, שיח מלחמה עוסק במנהיגות הישראלית בהקשרה הרחב – בהצלחתם של רבין ושרון, במשבר המנהיגות שנפער בפוליטיקה הישראלית לאחר הסתלקותם הפתאומית, ובכישלונם של פרס, נתניהו וברק, כמו גם הצמד אולמרט-פרץ במלחמת לבנון השנייה. שלום מדומיין, שיח מלחמה דן בתהליך פוליטי מורכב שאפשר לדמיין שלום, לדמיין מציאות חדשה, אך הקשה על מימוש הדמיון. הספר מנתח מדוע בסופו של דבר התהליך קרס והוביל לעימות אלים מחודש, אכזרי וארוך יותר מבעבר, כזה המונע אפילו לדמיין כיצד ניתן לצאת ממעגל האלימות ולשוב להידבר על שלום.
רסלינג
מאת: דינה זילבר
תיאור: על אחד הקירות במשרד המשפטים תלויה שורה של פורטרטים. אלו הם אחד עשר היועצים המשפטיים של הממשלה שכיהנו בתפקיד מאז קום המדינה. האחד עשר שתלויים כך על הקיר - חנוטים בחליפותיהם וחנוקים בעניבותיהם – עמדו במרכזן של הפרשיות המשפטיות שטלטלו את המדינה. כל אחד מהם קם ברגע נתון על רגליו ואמר למנהיגי המדינה: עד כאן! – לא יעבור! הרגעים האלה שבהם התרחש העימות, בין היועצים המשפטיים לממשלה ובין הדרגים הפוליטיים שמינו אותם לתפקיד, היו רגעים מכוננים בתולדות המדינה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ניר קידר
תיאור: מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שלא אימצה חוקה בסמוך להקמתה. מה הסיבה לכך? האם ראש הממשלה דוד בן־גוריון באמת התנגד לחוקה כי לא רצה מסמך משפטי שיגביל את כוחו? וכיצד קשור הוויכוח על החוקה לשאלות המטרידות את החברה הישראלית כיום בעניין "חוק הלאום", הדמוקרטיה הישראלית, יחסי הצבא עם הדרג הפוליטי ומעמדה של מערכת המשפט? הספר בן־גוריון והחוקה שופך אור חדש על פרשת החוקה ומזמין את הקוראים לחשיבה אחרת על עיצובה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אביטל הכט
תיאור: מחקר ייחודי זה שופך אור על דמותה של איסבל פרון אשר כיהנה כנשיאת ארגנטינה בין השנים 1974-1976. דמותה של איסבל הוזנחה על ידי היסטוריונים ונשכחה בצל דמותה של אוויטה. לראשונה מוצג ניתוח שעוקב אחר צעדיה של איסבל במאמציה להתקרב לפרון ולהיכנס לנעליה של קודמתה – אוויטה. איסבל הצטרפה לנשיא ארגנטינה הגולה, חואן דומינגו פרון, במרכז אמריקה, מספר חודשים לאחר הדחתו על ידי כוחות הצבא בשנת 1955. באותה תקופה החל תהליך שיוביל את איסבל אל כס הנשיאות בארגנטינה, וכך תהפוך לאישה הראשונה שעמדה בראש מדינה ביבשת אמריקה כולה. איסבל הייתה הרקדנית שהצליחה להגשים את חלומותיה של אוויטה פרון, 24 שנים לאחר מותה. החלל שאוויטה הותירה עם מותה בגיל צעיר ממחלת הסרטן, בידיעה שלא תוכל להגשים את שאיפתה להתמנות לסגניתו של בעלה (פרון) ולכהן כסגנית נשיא ארגנטינה, התממש בדמותה של אישה שברירית וחולנית שלא ידעה מנהיגות מהי. איסבל פרון הפכה באחת לתחליף דהוי של אוויטה. למרות היעדר מוחלט של כישורי מנהיגות או כריזמה, היא נבחרה לכהן בתפקיד סגנית הנשיא לצדו של פרון. בהמשך ירשה – מבלי שביקשה זאת – את כס הנשיאות כשבעלה פרון נפטר בשנת 1974, פחות משנה לאחר שנבחר לתפקיד הנשיא בפעם השלישית, בבחירות פתוחות ודמוקרטיות. ראשי הצבא הארגנטיני ראו בכהונתה של איסבל הזדמנות להנהיג דיקטטורה צבאית מוסווית, וכך עשו עד להדחתה בחודש מרס 1976. הטרור המדיני שהונהג בידי כוחות הביטחון נגד העם כולו, נגד קבוצות גרילה ונגד מתנגדי הנשיאה היווה מבוא לדיקטטורה צבאית, אכזרית ומדממת.
רסלינג
הצג עוד תוצאות