נמצאו 155 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: שרה מענית
תיאור: השנים הראשונות של המדינה היו שנים שהתאפיינו בהדרה סמויה של נשים מהתחום הציבורי ומתחומי היצירה. נרטיב גברי שלט בכינונה של הזהות הלאומית העברית, והוא ייעד לגבר את מרכז הבמה ולאישה הותיר תפקיד משני כ"עזר כנגדו". הסיפורת הישראלית נענתה לנרטיב הלאומי והעמידה במרכזה את דיוקנו של יליד הארץ, הצבר, הלוחם, האשכנזי, ההטרוסקסואל - גיבור המתמודד עם המציאות והאתגרים שבפניהם עמדה המדינה הצעירה. הדיוקן הנשי עוצב כדיוקן האישה המחכה בבית לגבר שיחזור מכיבוש הארץ במלחמה ובעבודה; משימתה העיקרית הייתה להמשיך את השושלת וליצור דור חדש של צברים.הכתיבה הנשית נדחקה לשוליים. בכל תחומי היצירה הספרותית היה מספרן של היצירות שנכתבו על ידי נשים זעום, במיוחד בסוגה שנחשבה לסוגה מובילה - סוגת הרומן והנובלה. בין השנים 1948-1962 ראו אור רק כ-18 רומנים שנכתבו על ידי נשים. הספר שלפניכם עוסק ב-12 ספרים שהעמידו במרכזם את דיוקן האישה הישראלית, ספרים אשר נכתבו על ידי סופרות ששמותיהן ויצירותיהן נשכחו במהלך השנים כמעט לחלוטין: חמדה אלון, טובה אליצור, אביבה ברושי, יעל דיין, בתיה כהנא, הרצליה רז, אורה שם אור, מרים שנייד, רינה שרב ושושנה שרירא. קשה למצוא את היצירות הנידונות בספר על מדפי הספריות ומחקר הספרות התעלם מקיומן עד כדי מחיקתן. תוך כדי עיון מפורט בספרות זאת שרה מענית מתארת את קבלת הפנים שערכה להן, עם צאתן לאור, הביקורת בעיתוני התקופה שהיו למעשה שופרות אידאולוגיים ופוליטיים.
רסלינג
מאת: רבקה נרדי
תיאור: ספרה של ד"ר רבקה נרדי שבע פנים לאישה נותן מבט פנורמי ועכשווי מאוד על החוויה הנשית בשלמותה. בהשראת שבע האלות המיתולוגיות המככבות בספרה של ג’יין שינודה בולן, “אלות בכול אישה” (מודן, 2002), בנתה נרדי את שבעת הפרקים של ספרה. הארכיטיפים המיוצגים על ידי האלות הן פלטפורמה רבת עוצמה למסירת הסיפור הנשי של המאה העשרים ואחת. נרדי מספרת את סיפוריהן של ״הילדה הטובה״, האם, האישה הנשואה, אשת הקריירה, האסטרטגית, היוצרת ומלכת הארוטיקה. באמצעות סיפורים אישיים לצד סיפורים מחדר הטיפול ובעזרת דמויות נשיות מובילות בפוליטיקה, בעולם היצירה ובמדע אנו נחשפים לצבעוניות, למגוון ולשפע האפשרויות הטמונות במהות הנשית. ניסיונה של ד"ר נרדי כפמיניסטית פעילה, שחיברה ספרים רבים בנושא המגדרי, כמו גם כמטפלת אישית וזוגית ותיקה, בא לביטוי בין דפי הספר שהוא ספרה העשרים.

בשפה בהירה וקולחת ובסגנונה הייחודי, המצרף את האינטלקטואלי והעיוני עם האישי והסיפורי, מנגישה ד"ר נרדי נושאים שהיו רחוקים מעין הציבור, ולעתים אף לא נודעים, וכורכת אותם בתובנות חדשות משלה ובראיית השלם הנשי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ג'ודית באטלר
תיאור: ג'ודית באטלר היא כיום אחת הכותבות המרכזיות והמשפיעות ביותר בתחום של לימודי מיניות ומגדר, תיאוריה קווירית ותיאוריה פוליטית; התפיסה הביצועית של המגדר שהציגה הפכה להיות כלי יעיל לניתוח של צורות הכוח המעצבות זהויות מגדריות. כמו כן הציגה באטלר ניתוח מרחיק לכת לטענה שהמיניות היא אתר של כוח חברתי, דווקא באמצעות הצבתה כממד ניטרלי וקדם-חברתי של קיום אנושי; בדיונה חשפה את ההדרה של המיניות ההומוסקסואלית כעיקרון שמקבע תפיסת עולם הרואה בהטרוסקסואליות מודל ניטרלי ויחיד של קיום אנושי ראוי. המסה קוויר באופן ביקורתי (1993), אשר הפכה זה מכבר לטקסט מכונן של התיאוריה הקווירית, נדרשת לשאלת המעמד והמשמעות של זהות – אישית וקבוצתית – בעולם שבו לא ניתן לראות בזהות דבר יציב, נתון ואותנטי. באטלר מציגה כאן אלטרנטיבה למחשבה על זהות מגדרית או מינית במונחים של שחרור ואמת; מחשבתה מבוססת על אידיאל של זהות גמישה, מודעת לעצמה ויצירתית. קטגוריית ה"קוויר", אשר הפכה משם גנאי להומואים ולסביות לכינוי עצמי בעל משמעויות מעצימות, משמשת את באטלר לבחון דרכים אלטרנטיביות העומדות בפני הקהילה ההומו-לסבית להעניק משמעות אוטונומית וחיובית לקיום הומו-לסבי, כמו גם לחרוג מתווית של סטייה, חולי או עיקום.
רסלינג
מאת: יהוידע עמיר, מאיה ליבוביץ'
תיאור: ישנם רגעים בהיסטוריה האנושית שבהם מה שעד אתמול היה מובן מאליו, מקובל וברור, מוצב לפתע תחת סימן שאלה עקרוני ואולי אף נדחה מכול וכול. הסדרים חברתיים ותרבותיים שלא עצרנו לתהות עליהם וקיבלנו אותם כראויים ונכונים, ניבטים לפתע כנוגדים את תודעת הצדק הטבעי, כתובעים תיקון. אלו הרגעים שבהם מתרחשות מהפכות. יש מהפכות המתחוללות כשההמונים עולים על הבסטיליה או מפרקים בחמת זעם ובנחישות את החומה שהפרידה בין חלקי עירם; יש מהפכות המתחוללות כשיהודיות ויהודים מגלים שהם עם ומתחילים ללכת לארצם; ויש מהפכה שראשיתה בקומץ נשים אמיצות התובעות את זכותן ללמוד תורה, ללמד תורה, לפרש תורה וליטול חלק בהנהגת הקהילה. זו מהפכה פמיניסטית ששורשיה ברוחות החדשות המנשבות בבית המדרש, בהכרה הצומחת בכך שמסורת בת אלפי שנים צריכה להתחדש, להירפא ולהצמיח מחדש את מצוות חיינו. זו המהפכה הגדולה שאנו מבקשות לספר את סיפורה. מהפכת הרבנות הנשית שוזרת זה בזה שני ממדים. מצד אחד, ביקורת והתרסה, ניתוץ חומות ופירוק מחסומים, ומצד אחר, מהלך גדול של בנייה ונטיעה, של חפירת בארות ומעיינות חדשים, של פילוס דרכים חדשות. שני ממדים אלו עולים כבר במשנה (סוטה ג, ד), המעידה על ויכוח עמוק בין שניים מחשובי התנאים בנוגע לדין הקשה והמקומם של השקאת אישה החשודה כסוטה ב"מי המרים המאררים" שעלולים לגרום למותה, ולאמונה בכך שלימוד תורה מגן על החשודה מפעולה ממיתה זו: מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה, תדע שהזכות תולה לה. רבי אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה, כאלו מלמדה תפלות. בן עזאי מתריס נגד דין הסוטה, הממצה הרבה מן הפטריארכליות הממאירה, ופותח בדבריו פתח רחב הן לתלמוד תורה בידי נשים והן למידה של חירות בחייהן. לעומתו, רבי אליעזר מבקש לאטום כל חריץ של חירות מעין זו. רבי אליעזר מבין שלימוד תורה בידי נשים יעניק להן מידה של חירות בחייהן ובהתנהלותן, המינית והאישית, ודווקא משום כך הוא הודף כל כמיהה לכניסתן לעולם בית המדרש ולימוד התורה. למרבה הצער, לאורך דורות רבים הלכה המסורת הרבנית בעקבות רבי אליעזר ואטמה את אוזנה מלשמוע את קול החירות שהשמיע בן עזאי. כך נוהגים עד היום זרמים מרכזיים באורתודוקסיה, שמקצתם מתיימרים להנחיל את דרכם לחברה היהודית והישראלית, משל הייתה דרכם הדרך האחת והיחידה של התורה ושל היהדות. קשה להאמין, אך תרבות המבוססת על הספר, תרבות המעריכה את החינוך ומקדשת את דבר התורה ופרשנויותיה, הותירה את הנשים מחוץ למעגל המרכזי של לימוד והוראה, של פרשנות ומדרש, של פסיקה ושיפוט. לאורך דורות דאגו המלמדים להשכלת הבנים בלבד, וכל מוסדות החינוך היהודיים המפוארים יועדו רק לבנים. ניצנים ראשונים של שינוי החלו להופיע בראשית המאה הקודמת, בעיקר בהשפעת הדמוקרטיזציה של החינוך בסביבות התרבותיות שבהן חיו יהודים ופתיחת החינוך לנשים, גם אם באופן חלקי ומהוסס. בפולין שבין שתי מלחמות העולם, פעילת החינוך והסופרת החרדית שרה שנירר הקימה בית ספר לבנות. מטרתו המוצהרת הייתה מניעת שליחת הבנות לבתי ספר של גויים. בית הספר שאף להנחיל דעת ודעה לבָנות בתוככי התרבות היהודית הדתית, ולמעשה, היה אבן היסוד לבניין רשת "בית יעקב" החרדית. סדקים צרים אלו בחומה דינם להתרחב ולהפוך לפתחים רחבים. אמנם בחלקים גדולים של העולם הדתי היהודי עדיין מדברים בלשונו של הפירוש (המְעַוֵּת) שניתן לדְבר משורר תהלים "כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה", שלפיו מקומן וכבודן של נשים בתפקידי הבית ולא בהנהגה הפוליטית, החברתית, החינוכית והרבנית (על פי תהלים מה, יד; ראו לדוגמה, רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, יג, יא). אבל דומה שכל עצמו של דיבור זה הוא מלחמת מאסף ריאקציונרית נגד שינויי עומק המתחוללים במגזרים השונים של החברה היהודית, למורת רוחם של שמרנים ושל חסידי הסדר הישן והרע. פריצתה של חומת ההדרה החלה בנקודות שונות. אחת החשובות והמכריעות שבהן היא הרבנות הנשית בעולם הלא־אורתודוקסי, ובראש ובראשונה ברפורמה. הרבות הראשונות – החל ברגינה יונס בגרמניה וסלי פריסנד בארה"ב, ואחריהן הרבות הישראליות הראשונות, שספר זה משמיע את קולן הצלול – סימנו את הדרך למאות רבות של ממשיכות דרכן בארץ ובתפוצות. הן פתחו את הבארות הסתומות שמנעו את נביעת המים החיים של תורה, הנהגה ויצירה, וסימנו את תחילת זרימתם של נחלים ונהרות חדשים שיזינו בדורות הבאים את ים התלמוד והמעשה היהודיים. מדרש חדש נולד – מדרש רבה, מדרשה ופעולתה של יהדות הנישאת על ידי מגוון המגדרים של הקיום האנושי, המקדמת שוויון וריבוי פנים, המבקשת לקיים במלואו את הרעיון שהאדם באשר הוא והיא אכן נברא.ה בצלם האלוהות,
כרמל
מאת: נורית גלזר חודיק
תיאור: מדי שנה מתרחשות בישראל מאות לידות שקטות. ספרה של נורית גלזר חודיק מבוסס על ראיונות עומק עם 30 גברים שחשפו את החוויה הרגשית העמוקה הכרוכה באובדן תינוק או תינוקת בלידה שקטה מנקודת מבטם. הם בכו, כעסו, דיברו מדם ליבם. לעיתים סיפרו זאת לראשונה. הם מתארים לפרטי פרטים אירוע שהתרחש לפני שבועות, חודשים או שנים. עבור רבים מהמרואיינים האובדן שעברו היה סמוי מעיני החברה. לידה שקטה אינה אובדן מוכר חברתית, והקשר הרגשי של גברים עם התינוק המת נתפס כזניח. בנוסף לכך, דרכם של גברים רבים להתאבל אינה מוחצנת, במובנים רבים היא שונה מהמקובל בחברה (״בנים אינם בוכים״). כך נותרים רבים מהם להתמודד לבד ובהיחבא עם החוויה המטלטלת שעברו.

ספר זה מאפשר, לראשונה, הצצה כנה לעולמם הרגשי של גברים אלה; לצד הבנה תיאורטית של גודל היגון ומרכיביו, הוא מאפשר ניתוח מעמיק ומורכב יותר של מי שחוו אובדן בלידה שקטה: נשים, גברים והמעגלים השונים המקיפים אותם.
רסלינג
מאת: מירב רבינוביץ, ג'ולי צוויקל
תיאור: אסופת המאמרים גישות חדשות בפסיכותרפיה פמיניסטית מזמינה קוראות וקוראים למסע השוזר היסטוריה, מחקר ותיאורי מקרה ב־13 מאמרים פרי עטם של אנשי טיפול ואקדמיה מנוסים הפועלים בארץ ובעולם. הספר מכיל ארבעה שערים לפסיכותרפיה בדגש פמיניסטי: השער הראשון עוסק בהיסטוריה של הטיפול הפמיניסטי למן ימיו הראשונים בארצות הברית ועד להתפתחותו בישראל; השער השני עוסק במחקרי נשים; השער השלישי עוסק בפסיכותרפיה פרטנית; השער הרביעי עוסק בעבודה קבוצתית.

גישות חדשות בפסיכותרפיה פמיניסטית חושף בפני הקורא פרקים מחוכמת השוליים דרך קשת רחבה של אוכלוסיות ונושאים: אמהוּת ממרחק בקרב אסירות, נערות שפוגעות בעצמן, הריון ולידה בעולם של הלכה, מודל CB-ART לאחר לידה טראומטית, טיפול דינמי פרדוקסלי לאישה עם תלישת שערות כפייתית, טיפול לאישה עם מוגבלות שכלית שחוותה פגיעה מינית, מודל התפתחותי לילדים טרנסג'נדרים, העברה וטיפול פמיניסטי, מודל מוט"ב המשלב מיינדפולנס וטיפול בתנועה עבור אימהוֹת יחידניות, מודל להתערבות עם ילדים עדים לאלימות ועבודה קבוצתית מבוססת אמנות להעצמת עובדות סוציאליות. הספר ממחיש כיצד ניתן לשלב רכיבים מהטיפול הפמיניסטי בעבודה עם מטופלים באמצעים שונים.
רסלינג
מאת: אפרת ליאני
תיאור: ספר הנשים השיתופי הראשון בישראל הוא מיזם ייחודי פורץ דרך, המאגד תובנות קריירה מדם לִבּן של 111 נשים מרתקות מכל שכבות החברה הישראלית הייחודית והססגונית. הן מנסות לייצר איזונים, למרות שלעתים קרובות מדי מרגישות לבד. הן יודעות שהדרך ארוכה ומפותלת, שהישגים לא מגיעים מעצמם. אבל האם האתגרים הייחודיים לנו כנשים, והדרכים שאנחנו מוצאות כדי להתגבר עליהם, מדוּבּרים מספיק? האם לא הגיעה העת לסלול את הדרך לאחרות? לשַנות את השיח ואת המציאוּת של כולנו, כנשים בחברה הישראלית? ספר זה הוא הזמנה למסע בסיפורי החיים האותנטיים של נשים שלא ויתרו, שנפלו וקמו שוב ושוב, שהשמיעו את קולן, שהתקדמו ופרצו דרך לעצמן. הן כבר יודעות שזה אפשרי. ומתגמל. שראוי להיאבק על שוויון וייצוג הולם בעולם העבודה. שבידינו ובכוחם של ארגונים וחינוך מיַנקות לשנות את המציאוּת. ומושיטות יד לכל אישה באשר היא.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דליה פלדהיים
תיאור: אם אתם רוצים להוביל את הארגון שלכם לדרך חדשה להפוך את מרחב העבודה שלכם למקום שמכיר ביתרונות של אמפתיה, אינטואיציה, תשוקה וכישורים בין־אישיים אם אתם רוצים להנהיג מתוך חיבור רגשי, עם אומץ, עם הלב הספר הזה מיועד בשבילכם.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: עמליה זיו, רז יוסף, אייל גרוס
תיאור: תחום הלימודים הקוויריים קשור בטבורו לקהילת הלהט"ב שממנה צמח; הוא תורם להעצמתה של קהילה הסובלת עדיין מהומופוביה, סטיגמה ואפליה בתחומים רבים. ספר חלוצי זה, ראשון מסוגו בישראל, מנגיש היבטים מגוונים של חוויית החיים הלהט"בית המקומית ומנכיח את תרומתה הביקורתית של נקודת המבט הלהט"בית. הספר כולל מאמרים המבוססים ברובם על עבודות שהוצגו בכנסי "סקס אחר". המאמרים עוסקים בסוגיות של מיניות וזהות מגדרית בחברה הישראלית, בביקורת התרבות הישראלית מזווית קווירית מקשת רחבה של דיסציפלינות: היסטוריה, לימודי תרבות, משפטים, קולנוע, סוציולוגיה ועוד.

הספר מחולק לחמישה שערים מרכזיים: השער הראשון עוסק במיניות ולאומיות, אחד הצירים המרכזיים של המחקר הקווירי בישראל. השער השני מציע מבטים היסטוריים על הבניית ההומוסקסואליות – או העדרה של הבניה כזו – בתקופות שונות ובשדות שיח הגמוניים שונים. השער השלישי עוסק באקטיביזם קווירי בשנות האלפיים, תוך כדי דיון בזיקות בין אקטיביזם להטב"י לאקטיביזם פוליטי בהקשרים אחרים. השער הרביעי דן בהבניה ובמשטור של הזמן והמרחב בשרות הנורמטיביות המינית והמגדרית, כמו גם במרחבים המציעים התנגדות למשטרי הנורמליות. השער החמישי פונה לסוגיות של זהות וייצוג; הוא דן בצורך של הקהילה הלהט"בית להתמודד עם העדר ייצוג תקשורתי או עם ייצוגים סטריאוטיפיים.
רסלינג
מאת: דורית קידר
תיאור: מה אפשר לעשות כשהמציאות רוויה בתחושות של חרדה תמידית משדים רוחות וליליות הנמצאים בכל מקום בו זמנית? בתנאים שכאלו, יש לעמוד על המשמר באופן קבוע ובעזרת מבחר קמיעות ולחשים, לדאוג לעתיד טוב יותר. לעיתים חמסה אינה מספיקה ויש להתאמץ ולרכוש קערת השבעה.

"מי כתבה קערת השבעה?" הוא מסע מרתק הכולל חמש תחנות, שבכל אחת מהן מורם המסך מעל מלאכת הכתיבה של הנשים שפעלו בעת העתיקה; החל מנשים מסופוטמיות שאחזו בקנה וכתבו בכתב יתדות, דרך נשות האימפריה הרומית שאחזו נוצה וכתבו לטינית בכתב מסתלסל ועד לנשים היהודיות של האימפריה הסאסאנית שאחזו במכחול וכתבו בארמית בכתב מרובע, השבעות על גבי קערות. הספר מסיר את הרעלה שהסוותה שרשרת של נשים פִּלאיות ששלחו ידן בכתיבה ומחזיר אותן אל מקומן הראוי בזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי שלנו.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: נעמי גל
תיאור: ספר רחב יריעה זה הוא המשך לספרה הקודם של נעמי גל, "אלימות נגד נשים" (2003), אשר דן בשאלה האם אלימות כלפי נשים היא נורמה או סטייה. המחקר הנוכחי שארך כעשור מרחיב את היריעה לאלימות במשפחה הישראלית, אלימות שהולכת ומחמירה וגובלת ברצח נשים. שנת 2022, למשל, מדווחת על רצח של 24 נשים על ידי בני זוגן. אלימות במשפחה מופנית לרוב ביחס לחלשים במשוואה, ולרוב מדובר בנשים ובילדים. ספר זה דן באלימות במשפחה בקבוצות שונות בחברה הישראלית; הוא מדגיש מספר סוגיות חשובות: אלימות במשפחה קיימת בכל מגזרי החברה הישראלית; העלייה במודעות בקרב כלל האוכלוסייה הביאה למחאות והפגנות, כך שבשנת 2018 למעלה מ-30 אלף נשים, גברים וילדים הפגינו נגד אלימות במשפחה ורצח נשים, כמו גם נגד רפיסות ממשלות ישראל לדורותיהן ביחס לטיפול באלימות, בקורבנות ובתוקפים. בעשורים האחרונים ישראל קלטה למעלה ממיליון עולים, ואי לכך במחקר הנוכחי ניתן דגש על תהליכי הגירה והשפעתם על אלימות במשפחה. כפי שעולה מהספר, אחת הסיבות להחמרה במצב האלימות במשפחות עולים היא הסתגלותן האינטגרטיבית של נשים לעומת ההלם התרבותי-חברתי והנסיגה שחווים גברים. תופעה זו הופכת להיות חמורה במיוחד במעבר מחברה מסורתית-פטריארכלית לחברה מודרנית. לצד זאת המחברת בוחנת לעומק את סוגית האלימות ורצח נשים בחברה הערבית.
רסלינג
מאת: אורטל סלובודין
תיאור: אימהות רבות בימינו חשות שאשמה היא חלק כמעט בלתי נפרד מלהיות אמא, מעין משהו ש"בא עם התפקיד". הדיון באשמה אימהית בולט מאד בתרבות הפופולרית, בשיח היומיומי של אימהות ובמדריכי ההורים למיניהם. הספרות האקדמית והקלינית, לעומת זאת, עדיין נמצאת מאחור.

ספרה החדש של אורטל סלובודין מציע נקודות מבט חדשות על התפתחותה וכינונה של אשמה אימהית בתרבות בת-זמננו. הוא עוסק בשורשיה הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים של אשמה האימהית, בהשלכותיה של האשמה על חיי הנפש של האם ועל היחסים עם ילדיה, ברטוריקה המייצרת אשמה, בקשר בין תפיסת זמן לאשמה (למשל במושג "זמן איכות"), במופעים של אשמה אימהית בתרבויות שונות ובקשר שלה לבושה אימהית.

אשמא מיועד להורים ולאנשי מקצוע המבקשים לבחון מחדש את ההנחות החברתיות המקובלות אודות מהי "אימהות טובה", ולאמץ מבט עכשווי והטרוגני יותר של אימהות בהקשרים חברתיים ותרבותיים. הספר מבוסס על ממצאי מחקר אמפיריים, ניתוח טקסטים של אימהות ושל מומחים להורות, לצד מקורות ספרותיים.
רסלינג
מאת: גילה חן, תומר עינת
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח ממצאי מחקר אתנוגרפי שנערך בין השנים 2006-2010 בכלא "נווה תרצה", כלא הנשים היחיד בישראל. מטרה המחקר הייתה לתאר את עולמם התרבותי של האסירות ואת חוויית המאסר מנקודת מבטן של האסירות.

תיאור החוויות וההתנסויות השונות של האסירות הובילו את מחברי הספר לערב רב של שאלות שנגעו לתחומי העניין המרכזיים של חייהן בכלא, למשל: מה טיבן של מערכות היחסים בינן לבין עצמן (ותיקות וצעירות, ילידות ישראל וילידות חבר העמים ואתיופיה, יהודיות ומוסלמיות ועוד) ובינן לבין אנשי הסגל? האם קיימים יחסי מין לסביים בין האסירות, ואם כן, מה שכיחותם, מה טיבם ומה הגורמים לקיומם? האם התא בכלא מהווה תחליף למשפחה שבחוץ? כיצד הן מתמודדות עם העובדה שכשליש מהן מאובחנות כסובלות מהפרעות פסיכיאטריות?

רוב הדוברות בספר הן קורבנות של ניצול פיזי ונפשי שיטתי, סיטואציה שדחפה אותן ללא כל אפשרות מפלט לשולי החברה ולמעורבות בפשיעה. האם חוויית הכליאה שנגזרה עליהן, אשר מהווה לדידן המשך ישיר למסכת ההתעללות אשר אותה חוו לאורך כל שנותיהן הקודמות, היא אכן מטרת החברה הכולאת? האם ניתוקן ממסגרת הקהילה הנורמטיבית ובעיקר מילדיהן עשוייה לסייע לשיקומן בעתיד? עם תהיות קשות אלה מנסים מחברי הספר להתמודד ואף להציע כיווני חשיבה חדשניים.
רסלינג
מאת: אראלה שדמי
תיאור: הספר מבקש לגשת למשבר הרב־מימדי בפניו עומדת הציביליזציה המערבית מנקודת מבט אלטרנטיבית ולא שכיחה — הלוגיקה של האימהות כבסיס למהפכת־נגד לסדר הפטריארכלי והקפיטליסטי המערבי, תוך הדגשת שלושה מרכיבים: הבנת הכישלון העמוק של הציוויליזציה המערבית, הנגזרת מהפטריארכיה כשלילה של המטריארכיה, ממערכת המלחמה שלה, ומתפיסת הטבע כחומר מת; נקודות המבט של נשים, במיוחד האימהות כהיגיון אנושי אלטרנטיבי והמטריארכיה כסדר חברתי, פוליטי וכלכלי חלופי; והצורך בשינוי כולל, עמוק ומקיף.

על בסיס חשיבה פמיניסטית, כלכלת הנתינה האימהית, חכמת העמים הילידים ולימודים מטריארכאליים מודרניים, ותוך שימוש במתודולוגיה ניכוס מחדש של התרבות והידע והמשאבים של — REMATRIATION של המורשת האימהית — הספר מציע פרדיגמה אלטרנטיבית המשלבת נתינה, הדדיות, שיתוף, קהילתיות ומקומיות, אינדיבידואליזם מכבד, כלכלת הקיום, איזון ואחריות, רוחניות והרמוניה. זו אינה השקפה אוטופית אלא דרך לדמיין חזון שינחה את האקטיביזם והחשיבה.

שימוש בתפיסת עולם זו מוביל להבנה מחודשת של מושגים כגון אימהות, משפחה, אקטיביזם, טרנס־הומניזם, שלום, מיניות, זהות ושייכות. תוך מודעות למלכודות שבדרך, הספר מציע דרכים למימוש השקפת עולם זו במערב.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: צביה כצנלסון-בן צבי
תיאור: שלוש לוחמות מחטיבת פלמ"ח הראל מספרות על מלחמת תש"ח. זיוה גולן - מזכירה פלוגתית. שושנה בקר - חובשת קרבית בליווי השיירות לירושלים ובקרב לטרון. הלה קליינברגר ניצולת ברגן בלזן - טוראית לוחמת שהיתה בן 24 הפורצים לרובע היהודי בעיר העתיקה.
תיעדה וכתבה צביה כצנלסון בן צבי, שגם היא שירתה בפלמח: בשנים 1945-1943 אלחוטאית הפלי"ם בקיסריה, ובמלחמת העצמאות קצינת הבנות בגדוד החמישי של חטיבת הראל. חברת שדות ים, מורה לספרות ומשוררת, ספרי שיריה: ביום גנוב מליל (תשכ"ז) ובהרף הזורם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: קלריס חרבון
תיאור: השתכנות מתקנת, ספרה פורץ-הדרך של ד"ר קלריס חרבון מנסח מחדש את מושג ה״פלישה״ מקטגוריה משפטית פלילית ל"השתכנות מתקנת", ובכך הוא מציב את פעולותיהן של נשים מזרחיות נגד פינוין מבתיהן במסגרת חלופית של המאבק לשוויון. השתכנות מתקנת, המעוגן במחקר הבינתחומי המתעצם של לימודי מזרחיוּת, מפרק בנחרצות הנחות יסוד בנוגע לחוקי הדיור הציבורי, תוך שהוא ממחיש את האפשרויות המחקריות שבמושג ההצטלבִיוּת – של מעמד, גזע, אתניות, מגדר ומיניות – ללימודי המשפט. הספר גם משקף את האקטיביזם הפמיניסטי המזרחי של המחברת עצמה כעורכת דין מעוררת השראה שייצגה משתכנות ומיקמה מעשי התנגדות גופניים אלה בהקשרם ההיסטורי הרחב (פרופ' אלה שוחט).
הקיבוץ המאוחד
מאת: ראויה אבורביעה
תיאור: בתוך החוק, מחוץ לצדק הוא הישג מחקרי ואינטלקטואלי מרשים ומבריק של ראויה אבורביעה העוסק במה שהיא מכנה "פרדוקס הפוליגמיה". למרות החוק הישראלי שרואה בפוליגמיה עבירה פלילית, בפועל כעשרים אחוזים מן הגברים הבדואיים נשואים ליותר מאשר אישה אחת. אבורביעה מלמדת אותנו כי האכיפה הסלקטיבית היא למעשה אסטרטגיה מדינית כפולת נמענים: קרימינליזציה ואוריינטליזציה של החברה הבדואית, והכפפתן של הנשים הבדואיות תחת דיכוי - הן של הפטריארכיה והן של המשפט הקולוניאלי הישראלי. זהו ספר חובה בצומת שבין מגדר, אתניות, מיניות וקולוניאליזם בישראל ומחוצה לה (פרופ' יהודה שנהב).
הקיבוץ המאוחד
מאת: פמלה ס. נאדל
תיאור: מה פירוש הדבר להיות אישה יהודייה באמריקה? בין הנשים היהודיות באמריקה יש כיום פמיניסטיות, אורתודוקסיות, רַבּות, חסידות יראות שמים, לסביות, ציוניות מושבעות וישראליות. יש נשים שבבוקר שבת עוטות טלית ומתפללות עם בני עדתן ויש שכף רגלן לא דרכה בבית כנסת מעולם אבל מדי שנה לפני פסח הן קונות מצות וגפילטע פיש. למקצת הנשים היהודיות חוויית היום־יום היהודית היא סלע קיומן, יש שיהדותן היא עניין שולי בחייהן ויש שהיא אינה נוגעת להן כלל. דבר אחד קושר את כל הנשים היהודיות האלה יחד: לכולן חלק בסיפור העבר הקיבוצי של נשות אמריקה היהודיות, היסטוריה רחבת יריעה שפמלה ס׳ נאדל פורסת במחקר זה. נשים יהודיות ניצבו מאות שנים בחזית העשייה האזרחית הפוליטית האמריקנית. הן נאבקו על זכות הבחירה לנשים ועל הנחלתה של השקפת העולם הפמיניסטית, על זכויות האזרח ועל זכות ההתאגדות המקצועית, ובתוך כך העלו על נס את זכויות העם היהודי. הנשים היהודיות באמריקה שילבו בפועלן ובהשקפתן את ערכי היסוד האמריקניים עם ערכי זהותן היהודית והותירו עקבות עמוקות בהיסטוריה האמריקנית. נאדל שוזרת זה בזה את סיפורי נשות אמריקה היהודיות החל בימי ייסודה של ארצות הברית ועד ימינו אנו. היא כותבת על גרייס נתן, שחיה בתקופה הקולוניאלית של ארצות הברית, ועל אמה לזרוס נינתה, המשוררת, שפסוקי שירהּ חרוטים על לוח בבסיס פסל החירות, על מנהיגת הפועלים בסי הילמן ועל שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג. על אלה ועל עוד עשרות פעילות, נשות מקצוע, רעיות ואימהות, שעיצבו את הזהות היהודית האמריקנית – בספר פורץ דרך זה.
מאת: אראלה גלין
תיאור: הספר אבהות במעבר חוקר את ההוויה האבהית במעבר הגירושים, לצד חקר החוויה הפנומנולוגית הנוגעת לתהליכים של ההבניה האבהית בהקשר הישראלי. הוא בוחן את נקודת מבטם של האבות, תוך כדי הבאת סיפוריהם ופרשנותם של ארבעים אבות לא משמורנים. ספר זה פותח צוהר לעולמם הרגשי של האבות ונותן קול לחוויתם האבהית. הם מתארים את אובדנו של המרחב האבהי המובן מאליו ואת ההתמודדות המחודשת עם זהותם האבהית, מקומם, נראותם במשפחה ובחברה הישראלית. האבות כסובייקטים נעים בין מסורתיות וחדשנות בהתנהלותם ההורית, תוך כדי כך שהם מחפשים את זהותם ומקומם. מחקר פסיכולוגי זה, אשר עוסק באבות ובאבהותם בצומת מרכזית זו של השיח בישראל על אודות הורות והיחסים ההוריים במעבר הגירושים, מאפשר לדיון האקדמי והחברתי להכיר את החוויות ואת העמדות של האבות ביחס לעצמם ולמשפחותיהם. הכללת נקודת המבט של האבות ביחס לעצמם מפרה את גוף הידע, מעוררת שאלות ביחס למה שנתפס כמובן מאליו ומשרטטת הבנות חדשות ביחס לאבות, האימהות הילדים והמשפחה בכללותה במעבר הגירושים. ספר זה מציג המשגות תאורטיות חדשות על אודות האבהות במעבר הגירושים כחוויה הקשרית, מורכבת ורב-ממדית. האבהות מתפתחת במרחב רגשי המאופיין בדיאלקטיקה של נעדרות-נוכחות, היפרדות-התקשרות והתרחקות-התקרבות. היא מתעצבת בארבעה מסלולי התפתחות שונים המובילים להבנייתם של זהויות נפרדות, המתארים ארבעה נרטיבים מרכזיים של אבהות: אבהות נוכחת, אבהות נאבקת, אבהות מנתרת ואבהות מודרת.
רסלינג
מאת: דבורה קלקין-פישמן
תיאור: מהי מהות הקשר בין העבודה לבין החיים האישיים? הספר המשכיות ושינוי – גמלאיות שלא פרשו מציע תשובות לשאלה הזו מנקודת הראות של פלח ייחודי בקבוצת גיל שהעניין בה הולך וגובר עם העלייה בתוחלת החיים: הגיל השלישי. קבוצה של תשע נשים בגיל פרישה, נשות אקדמיה, חוקרות, מרצות וקלינאיות – קיימה לאורך כעשר שנים מפגשים חודשיים שנדונו בהם שאלת הפרישה, והקשר בין העבודה והחיים. מתוך המפגשים הללו, נולד ספר. השיח בקבוצה אפשר למשתתפות עיבוד משותף של סיפורי חייהן, עד לגיבושו של כל סיפור חיים לפרק אישי בספר זה. הספר כולל גם מבוא שסוקר ומשווה את הספרות המדעית הבין-לאומית בתחום, פרק העוסק בנרטיבים המרכזיים העולים בפרקים האישיים, וכן אפילוג המתאר את הפרידה מהעבודה על הספר ומחשבות לעתיד. המתודולוגיה המחקרית משלבת בין שלוש גישות: אוטו-אתנוגרפיה, אוטו/ביוגרפיה ומחקר נרטיבי. לספר חשיבות המחקרית בהארת הזווית הייחודית והחדשנית של נשות אקדמיה שפרשו לגמלאות. הוא מציע מסע מרתק בשבילי החיים, תוך בחינה מעמיקה של מגוון מסלולי התפתחות אישית ומקצועית. הפסיפס הצבעוני של סיפורי חיים מלאים ועשירים, שהפרישה היא רק נקודת ציון בהם ובפירוש לא סוף פסוק לחיוניות ולעשייה, משדר מסר אופטימי שכל קוראת וקורא ייצאו נשכרים ומחוזקים ממנו.
מכון מופ"ת
מאת: אלונה פלג
תיאור: מזה שלושה עשורים נשים לסביות בישראל מגדלות ילדים במסגרת משפחות חד-מיניות מתוכננות ללא אב. הן עושות זאת בהקשר חברתי-פוליטי שבו הקהילה שאליה הן משויכות סובלת מדעות קדומות, אלימות ואפליה. ספר זה עוקב אחר ההבניה המתפתחת של הזהות הלסבית מפתולוגיה אישית לקטגוריה תרבותית אלטרנטיבית, תוך כדי התבוננות בתהליכי ניהול סטיגמה וניסוח של תודעה חדשה בקרב קבוצות מיעוט אשר התקרבו מהשוליים החברתיים למרכז. הוא בוחן את משמעות המעבר של נשים לסביות לאימהות ולמשפחתיות מנקודת המבט של הנשים עצמן: כיצד הן מנסחות את הזהות שלהן ? איזה משמעות הן נותנות לחוויות חייהן? סיפורי החיים של הדור הראשון של אימהות לסביות בישראל מאירים אותן כנשים אמיצות ופורצות דרך אשר מתמודדות עם סטיגמה חברתית כפולה: סטיגמה ביחס לנטייה המינית שלהן וסטיגמה ביחס למשפחה ללא אב. "נטל ההוכחה", כלומר הלחץ להוכיח לחברה ההטרוסקסואלית שהן יכולות לגדל ילדים בריאים בקונסטלציה משפחתית שנויה במחלוקת, היווה את הבסיס להפקת גרסה ייצוגית של "הורות לדוגמא", ובה בעת נחשף כאחד ממקורות הלחץ הפנימיים המשמעותיים בעבודת האימהות שלהן. ספר זה מהווה מסמך אנושי מרתק ומרגש שבו נשמעים לראשונה קולותיהן של אימהות במשפחות לסביות מתוכננות בישראל. אלונה פלג מצליחה להציג את נקודות החוזק של התא המשפחתי הלסבי, לצד הלחצים, הקשיים והאתגרים הייחודיים שעמם מתמודדים האימהות והילדים שלהן, בתוך התא המשפחתי ומחוצה לו: מול משפחות המוצא, הסביבה הרפואית, החינוכית והחברתית. בסוף הספר ניתן למצוא מתווה להכרה, שוויון והכלה של משפחות חד-מיניות, מתווה אשר מציע עקרונות והמלצות יישומיות למקבלי החלטות ומעצבי מדיניות מצד אחד, ולמורים, יועצים חינוכיים, עובדים סוציאליים ומטפלים, מצד שני.
רסלינג
מאת: יאלי השש
תיאור: בת של מי את מספר את סיפורן של נשים מזרחיות בישראל במאבקן להישרדות, לשוויון ולהכרה. סיפורן הוא סיפורו של הפמיניזם המזרחי, שצמח מפעילותּ בשטח וממחקר אקדמי, אבל בעיקר מתוך חוויות החיים של הנשים הפועלות, המדברות והכותבות.

בכתיבה עוצרת נשימה, יאלי השש מחברת בין סיפורים אישיים וקולקטיביים ומציגה בפני הקוראות את הפמיניזם המזרחי כאפשרות רדיקלית לתיקון חברתי עמוק. התוצאה היא מסע קדימה ואחורה בזמן, שבו נשזרים האישי והפוליטי בצומת של סוגיות מעמדיות, אתניות ומגדריות. כל אלו מתלכדים לנרטיב סוחף המתאר את המאבק המזרחי מנקודות מבט נשיות ומחזיר למרכז הבמה את סיפורי החיים של נשים שעיצבו מאבק זה לאורך הדורות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מימי חסקין, דינה חרובי
תיאור: ספרן של מימי חסקין ודינה חרובי פורש דיון מרתק ומקורי במקומה של עוזרת הבית בשיח הספרות העברית. באמצעעות הצלבה מתוחכמת של זהויות מגדריות, מעמדיות, לאומיות ואתניות, הן חושפות את הדרכים המגוונות שבאמצעותן פועלים מנגנוני כוח ספרותיים בכינונה של סטראוטיפיות מדוכאת ומודרת. קפדנותו של הניתוח הביקורתי של הזהות התימנית, הרוסית והערבית של עוזרת הבית חושפת את דכאנותם של טקסטים הגמוניים, שבעודם מפגינים רגישות ואמפתיה הם חוזרים ומשכפלים את הסטראוטיפ, חשיבותו הרבה של הספר ניכרת גם ביכולתו להצביע בזהירות רבה על הדרכים שבהן מייצרת הספרות קולות של מחאה והתנגדות לדיכוי באמצעות השתקה. - חנן חבר" -- מן המעטפת האחורית. ‬
הוצאת גמא
מאת: יעל יצחקי
תיאור: במצליחה בדרכה מובאים ראיונות עם 25 נשים שמדברות על ב בחירותיהן השונות בתהליך להגשמת חלומן ולמימושן העצמי, לעתים בתמיכת הסביבה ולעתים בלעדיה. סיפוריהן של הנשים - השונות זו מזו בדרכן, בהעדפותיהן, בעיסוקן ובאורח חייהן - מביאים נקודות מבט שונות, שיכולות לעזור למי שמחפשות את דרכן - לאורך חייהן, ובימים אלה בפרט.
זוהי מהדורה שנייה של הספר, ובה מובאים גם ראיונות חדשים עם נשים שהקורונה גרמה להן לחשב מסלול מחדש.
מאת: עדי פינקלשטיין
תיאור: מי מאיתנו לא סבל פעם מכאב או חש עייפות? מתי כאב הופך למחלה? לעתים הכאב חולף ולעתים הוא חוזר – לאחר שעה, יום או חודש. האם ישנו קשר בין המקרים או שמא מדובר במקרים נפרדים? ומה בין עייפות לתשישות? ובין תשישות לחולשה? מתי תשישות הופכת כרונית? ומי מגדיר זאת? האם אלה נושאים למחקר מדעי-רפואי או אולי למחקר חברתי? ומהו המקום של החולה ביצירת הסיפור של מצבה הגופני? באיזו מידה יש לניסיון הפרטי של החולה בגופה מקום בדיון הרפואי והציבורי? ספרה של עדי פינקלשטיין עוסק בהתנסות של נשים החולות בתשישות כרונית ובפיברומיאלגיה. מחלות אלה מאופיינות בכאב ובתשישות הנמשכים לאורך זמן רב. עד כה נמצא המחקר המדעי בעמימות באבחנה ובטיפול ביחס למחלות אלה; הן שנויות במחלוקת בקרב הממסד הרפואי ובשיח החברתי והפוליטי, וכך גם החולים בהן. הספר לכסות בשקוף מביא את חווית הסבל הגופני כפי שזו מתוארת בעיקר על ידי הנשים החולות, מאבקן היומיומי לקיים את שגרת החיים ומערכת היחסים המורכבת שלהן עם הממסד הרפואי והגוף הפוליטי. במרכזו של הספר מצויה הטענה שהמצבים הגופניים המיוצגים בשתי המחלות, והנשים החולות בהן, מערערים על תפיסות יסוד בשאלות אפיסטמולוגיות ואונטולוגיות הנוגעות לגוף, כמו גם זאת שהמקרה הנוכחי מהווה דוגמא לאוזלת היד של ההסדרים החברתיים והפוליטיים הקיימים על מנת לתת מענה למגוון של מצבי חולי כרוני המאפיינים את הגוף האנושי.
רסלינג
מאת: רבקה אלינב
תיאור: "כי מרה מאֹד הדעת" – הצהרה מפתיעה לכאורה כשהיא בוקעת מקולה של אינטלקטואלית בולטת כלאה גולדברג. גולדברג (הידועה) ולצדה אלישבע ביחובסקי (האנונימית כמעט) הן שתי היוצרות הראשונות שהציגו בספרות העברית טיפוס חדש של גיבורה אינטלקטואלית ויוצרת, כזו שמבחינתה הדעת והיצירה היא בגדר משאת לב, ציר זהות וטעם קיומה. כמו בתרבות הכללית גם בתרבותנו, לרבות במורשת הספרות העברית החדשה, השליטה הגברית הבלעדית על העט ועל הקול יצרה במשך דורות "מראה גברית", אשר שיקפה והגדירה לנשים מהו המודל הראוי של נשיות ומהו האופק לציפיותיהן מעצמן. על רקע זה עולה שורה של שאלות: האם הצטרפותן של נשים למעגל הלימוד והיצירה מסמנת מגמה של שחרור מהתבניות הסטריאוטיפיות? האם המבט הנשי ברא גיבורות אוטונומיות מבחינה רוחנית ונפשית, שנאבקות להתפתח כנשות רוח וכאמניות המנהלות שיג ושיח עם העולם באמצעות יצירתן ? והאם מוצדק להכתיר גיבורות אלו בתואר 'אינטלקטואליות'? כמענה לשאלות אלו מוצגת בגוף הספר קריאה פרשנית המשווה בין הרומן סמטאותמאת אלישבע (ביחובסקי), הרומן העברי הראשון פרי עטהּ של אישה בארץ ישראל, ובין הרומנים והוא האור ומכתבים מנסיעה מדומה של לאה גולדברג ועמם כמה מסיפוריה הקצרים. ספר זה שופך אור חדש על הערכת דמותה של אלישבע ועל יצירתה, ובמקביל מציע הערכה מחודשת לסיפורת של גולדברג בזיקה למכלול יצירתה. הטענה המרכזית העולה ממנו נוגעת לבשורה המקופלת בגיבורות שהן בוראות בעטן ובאופק החדש שהן מעניקות לקיומן כנשים. אף כי שחרורן מן הסטיגמות בולמות של העבר הוא עדיין חלקי וכבול, הרי שבעצם הופעתן מהווה ציון דרך ומקור של העצמה לדור ההמשך של קוראות, של כותבות ושל גיבורותיהן.
מכון מופ"ת
מאת: רבקה אלינב
תיאור: ​​​קריאה המתריסה "דווקא רציתי לצאת מגדרי" מפיה של מריה סיבילה מריאן, אמנית חלוצית מן המאה ה-17, עשויה לשמש כסיסמה מזהה למסען של הגיבורות העומדות במרכזו של ספר זה. זהו מסע חיפוש זהותי (quest) הניזון מיסוד אנרכי של שחרור. הניצוץ המתניע את מסע התגבשותן והתגשמותן כיוצרות כרוך במאבק בגדרות שגזר עליהן מגדרן. הן מונעות מהדחף העז למרוד בקונבנציות התרבותיות שנועדו לקבע אותן למשבצת ייעודן המוּלד. הדיון הנפרש בספר מתחקה אחר הדקדוק הפנימי של מסע החניכה הנשי: מהו סוד המשיכה של רומן החניכה (Bildungsroman) בעיניהן של סופרות; מה הן אותן חוזקות שהפכו אותו ליעד מבוצר גברי; מה הן נקודות ההשקה בין מסע הגיבור למסע הגיבורה; ומנגד, באילו נקודות מתייחד מסע החניכה הנשי מדפוס המקור הגברי. את התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות נבקש לחלץ מקריאה פרשנית צמודת-טקסט ברומנים של רות אלמוג (שורשי אוויר; באהבה, נטליה; אישה בגן); יהודית קציר (למאטיס יש את השמש בבטן; הנה אני מתחילה) ועמליה כהנא-כרמון (ליוויתי אותה בדרך לביתה). הנחת המוצא של דיוננו בסוגיית "'דיוקן האמנית כאישה" המתמקד בסיפורת נשים עברית, היא כי בתסמיניה הגלויים והסמויים מדובר בנרטיב נשי אוניברסלי, חוצה גבולות שפה ותרבות. אשר על כן, העיון בשלושת שערי הספר מפגיש בין הגיבורות העבריות ודגמי חניכתן לבין מקבילותיהן, העשויות להיחשב מהרבה בחינות כ"שארותיהן ברוח", פרי עטן של דוריס לסינג, סימון דה בובואר, קייט שופן, דורותי ריצ'רדסון, סילביה פלאת ואן סקסטון. לנוכח המבט הגברי שכונן את הנשים כאובייקטים המתקיימים לאורו ובשבילו, הקול שסופרות מעניקות לגיבורותיהן היוצרות הוא בבחינת נקיטת עמדה אידאולוגית. הצבתן במרכז העלילה בעמדת דוברת בעלת הכרה וחשיבה ביקורתית ורפלקטיבית פירושה לנכס להן עמדה פוליטית של ידיעה ובעלות על המבט. מתוך תכונות אלו נובעת סמכותן לפרש את מסע החיים שלהן לקראת התגשמותן כאמניות ולממש את זכותן הטבעית "להסתכל לשמש בעיניים", כפי שניסחה זאת ההוגה הלן סיקסו.
מכון מופ"ת
מאת: הילה שלומית קינל-לימוני
תיאור: כיצד חוו נשים את תהליך החילון בחברה היהודית של מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, וכיצד השפיע שחרור הנשים ברוסיה על חייהן? הספרות הגברית בת הזמן לא נתנה ביטוי לסוגיות אלה. חוה שפירא, דבורה בארון ואלישבע ז'ירקובה-ביחובסקי, שלוש סופרות עבריות, העזו לפלוש אל המרחב הקנוני הגברי, שהיה סגור בפני נשים, ולהשמיע את קולן. הן עשו זאת בקול "כפול" ותחת הסוואה: בהיענותן, מצד אחד, לשיח הגברי בן הזמן, או לחילופין לכתיבה הנשית הטיפוסית; מנגד, הן העלו סוגיות בוערות והביעו מחאה פמיניסטית חריפה. הן תיארו את ההדרה מהתרבות הקנונית היהודית כתיאור משלים לתהליך החילון הגברי ועסקו בדמויותיהן של האישה האינטלקטואלית ושל הרווקה. באופן הזה הן הציעו אלטרנטיבה נשית לדמות "התלוש" שעמדה במוקד הספרות הקנונית בת הזמן. ספר זה מדגיש את השוני בין השיח והנרטיב הנשי לגברי: מדוע נשים כתבו על חווית הרווקות, בעוד שהגברים תיארו פנטזיה רומנטית בלתי ממומשת? איזו פרשנות קיבלה משנת "הספר והחיים" של ברדיצ'בסקי בעיצוב הנשי? כיצד נוכס התיאור הדקדנטי לצורך מחאה? אלה אחדות מהסוגיות שספר זה מבקש לעמוד עליהן כחלק מדיון מקיף בסיפורת עברית של נשים בראשית המאה ה-20, כל זאת תוך כדי מפגש בין כתיבתן הבדיונית של הסופרות ובין חייהן הבלתי שגרתיים, לנוכח מוסכמות התקופה.
רסלינג
מאת: אראלה שדמי
תיאור: הקולות הרבים והעזים הנארגים באסופת מאמרים ייחודית זו (פרי כתיבתם של חוקרים מישראל ומהעולם) טוענים שאימהות, אשר עומדת במוקד כמה חברות כיום ובהיסטוריה, יכולה לשמש בסיס להיגיון אנושי אלטרנטיבי, לסדר חברתי-פוליטי חדש, למערכת ערכים אחרת ולשחרור האימהות עצמן. האם, אשר נותנת לילדיה בתגובה לצרכיהם, מציעה מודל כלכלי אחר לחלוקת טובין. ספר זה אינו מציג אוטופיה אלא מהלך אפשרי להתפתחות שונה של העולם מהמקובל במערב: במקום קפיטליזם – כלכלת הנתינה וכלכלת הקיום; במקום טרנס-הומניזם – הטבע וכל ברואיו; במקום אינדיבידואליזם – קהילה; במקום יחסי כוח – איזון ואחריות; במקום מדינה – מקומיות; במקום מונותיאיזם – רוחניות; במקום פמיניזם של שוויון – פמיניזם טרנספורמטיבי. אותותיה של התפתחות זו ניכרים בכל מקום: בעידן החדש, בקיבוצים העירוניים, בתנועת אוקיופיי, בתנועות אימהות. מוראותיה של אימהות שנכשלה אינם מוכחשים כאן, ולכן החלק הראשון של הספר סוקר כמה מהם, כולל דיון בניצול מיני של אם את ביתהּ. מתוך ראיית כשליהם של הקפיטליזם, המדינה, הנאורות, הפטריארכיה ואף הפמיניזם במערב, מציג החלק השני אלטרנטיבות שמחוץ למסגרת הפטריארכלית, למשל: כלכלת הנתינה של האם כדגם כלכלי וכהיגיון אנושי; חברה מטריארכאלית – שוויונית, חופשית ומאוזנת; כלכלת קיום ונתינה במקום חליפין וצבירה; מושג האימהותיות במורשת האפריקאית; אומנות הוונוס אשר בה האם היא אייקון תרבותי ורוחני מרכזי. תפיסה כזו מתמודדת עם הבריחה מהאם או מהאימהות (לקריירה למשל) אשר רווחת במערב. האפשרויות לממש את החשיבה מחדש על אימהות ואימהיות – ובכלל זה הקמת קהילות מקומיות, רפואה ושלום – מוצגות בחלק החותם את הספר.
רסלינג
מאת: טיפאני פאהם
תיאור: בגיל 27, ייסדה טיפאני פאהם את Mogul - אימפריית טכנולוגיה ותקשורת בינלאומית המיועדת לנשים. טיפאני היא הוכחה חיה לעובדה שהחוקים הישנים בנוגע להצלחה פשוט אינם תקפים עוד. בספרה היא מנסחת את הכללים החדשים בכל הנוגע לבחירה במה שמלהיב אותך ובמה שנדרש בכדי לפלס לעצמך את המסלול שלך בעידן של שיבושים ומהפכות טכנולוגיות. באופן מסורתי יוחסה המילה "mogul" לגברים. אבל טיפאני פאהם הגדירה אותה מחדש – כשתגגלי את המילה כעת, תוצאת החיפוש הראשונה תהיה החברה שייסדה: Mogul, פלטפורמה שמאפשרת למיליוני נשים, ב-196 מדינות ברחבי העולם, להתחבר אלו לאלו, לחלוק מידע ולגשת לידע. אז כיצד הצליחה אישה צעירה - מהגרת שהגיעה לארצות הברית בלי לדעת מילה באנגלית, להגשים את חלומה לחבר נשים ולהפוך אותו לקריירה מצליחה ולחברה רווחית במיוחד, ששינתה חיים לנשים כה רבות? טיפאני משחזרת את המסלול שעשתה עד שהייתה לאחת היזמיות המצליחות של דורה, והיא מציעה שלל עצות ממוקדות ומעשיות, שנוגעות לכל תחום אפשרי: להתגבר על ספקות עצמיים, לעבוד על פרויקטים לצד העבודה הקבועה ו"להתאבד" על החיים ועל העבודה על ידי ביצוע כל מטלה מעל ומעבר לנדרש – בלי לוותר לרגע על מי שאת באמת. הספר ילמד אותך איך לשאת ולתת על קידום בעבודה, איך להשיג תפקידים בתחומי קריירה שונים ואיך לאזן בין כולם, איך לקבל אנשים לעבודה, איך לגייס ולנהל צוות ואיך להפוך למוגולית בעצמך. הוא כולל גם אסטרטגיות ותובנות מאת עשר מוגליות מצליחות ביותר מכל רחבי העולם, ובהן עורכת מגזין Elle נינה גרסיה, עורכת הדין והעיתונאית סטאר ג'ונס, ומייסדת מותג האופנה רבקה מינקוף. להיות מובילה בעולם העסקים, עוסק במציאות החדשה שבה מעטות מאיתנו יעבדו לאורך כל הקריירה במקום עבודה אחד בלבד, כמו גם בעובדה, שאין בנמצא נוסחה פשוטה ל"חיים טובים" – לא מקצועית ולא אישית. כדי להצליח, עלינו להגיב בזריזות, להיות גמישות ולחשוב בצורה אסטרטגית. להיות מובילה בעולם העסקים הוא מפת דרכים חיונית לחיים ולקריירה תובעניים ומאתגרים – אבל גם מלהיבים ועתירי הזדמנויות, אם רק תדעי להיכן להביט.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: דנה קרן-יער
תיאור: ספרות הילדים העברית נולדה בשלהי המאה ה-18 במסגרת מהפכות מודרניות של השכלה ולאומיות עברית. ספרה של דנה קרן-יער סופרות כותבות לילדים מציע לראשונה קריאה פמיניסטית ופוסט-קולוניאליסטית בספרות ילדים עברית אשר נכתבה בידי נשים מתחילת המאה ה-20 עד ימינו, וזאת על ידי קריאה קשובה וצמודה ביצירותיהן של סופרות כגון חמדה בן-יהודה, דבורה בארון, מרים ילן-שטקליס, לאה גולדברג, ימימה אבידר-טשרנוביץ, דבורה עומר ונורית זרחי.

סופרות כותבות לילדים מציע אפשרויות לקריאה מתנגדת בספרות ילדים עברית. כל אחד מפרקי הספר עוסק בתקופת תפר חברתית ויצירתית: הפרק הראשון מציג את המעבר מהשכלה לתחייה עברית כתקופה שבה נשים יהודיות החלו לכתוב לילדים בעברית, כך שטווח משימותיהן התרחב ולתפקיד הנשי הטיפולי המסורתי נוסף תפקיד חינוכי של תיווך תרבות מודרנית, בכפוף להגמוניה הגברית. הפרק השני מקיף את המפנה מחברה יישובית לחברה אזרחית סביב הקמת מדינת ישראל, עם הופעת גל של כותבות חדשות שהתבססו לראשונה כסופרות ילדים מקצועניות, כך שמרחב היצירה הנשית צומצם ליצירה לילדים בלבד. הפרק האחרון מברר תהליכים שחלו בתקופת ההתפשטות הטריטוריאלית של מדינת ישראל והמעבר מכלכלה סוציאליסטית לכלכלה קפיטליסטית (מסוף שנות ה-60). בתקופה זו חלק מהסופרות מתכנסות לעולם הפרטי והפנימי של הילד ואילו אחרות ממשיכות לעסוק בהקניית ערכים חברתיים ולאומיים.

סופרות כותבות לילדים דן בנסיבות שבהן נשים נותבו לכתיבה לילדים עד להדיפתן לשולי המערכת הספרותית, וזאת תוך כדי בדיקת דרכי יצירתן מאותם שוליים: משא ומתן בין מחויבותן לילדות ולילדים לבין אחריות ציבורית לסוגיה; "בריתות" שניסו לכרות הכותבות עם הילדים: ברית מקרבת ליברלית, שבה הכותבת מתחברת לצרכיו של הילד בעודה מסווה את הכוחניות הלאומית המופעלת עליו, לעומת ברית יצירתית יותר, שמחלצת אותו מהסדר הקיים ו"מבריחה" אותו לאפיק רב-ממדי המציע ריבוי של מבטים ועולם חדש.
רסלינג
מאת: יעל משעלי
תיאור: אז מי הגבר ומי האישה? הוא אסופה של מסות, מאמרים, רשימות ושירים אשר עוסקים ביחסים בין מגדר למיניות בזהויות לסביות וקוויריות. הספר מאגד כתיבה של עשור, ובליבה הרצאות שנכתבו עבור הקהילה המקומית. במסגרת זו יעל משעלי טווה צורה חדשה של שיח אקדמי-אקטיביסטי-אינטימי המשלב בין הגות פמיניסטית, פוסט-קולוניאלית וקווירית, אוטו-אתנוגרפיה, פואטיקה וספוקן וורד. לשיח זה תפקיד מרכזי ביצירת נראות בוצ'-פמית ישראלית ודיון קהילתי על מגדרים לסביים.

אז מי הגבר ומי האישה? מנגיש לקוראי העברית לראשונה דיון עכשווי בשורה של סוגיות מפתח: דרכי הבניית זהות מגדרית/מינית במרכז ובשוליים, השלכות של פרדיגמות פמיניסטיות לעומת סקסיזם להט"בי, התמודדות עם היררכיות של נראוּת והצטלבות בין דיכויים. החיבור של התאורטי לפוליטי, באמצעות בחינה של תתי-קהילות (ישראליות ואמריקאיות), חותר ליצירת ידע אלטרנטיבי על אפשרויות של הזדהות והתענגות שטרם זכו לביאור מקומי.
רסלינג
מאת: יהודית יהב
תיאור: פרק ב': אהבת נשים הוא ספר מרגש וחשוב, החושף את סיפורי חייהן של נשים שגדלו בעולם הטרוסקסואלי שבו הקיום הלסבי היה מוסתר ומוחבא. בספר ייחודי זה פורשת יהודית יהב מסעות מרתקים של נשים שבחרו לאהוב נשים ולפתוח פרק חדש בחייהן. זה לא היה קל לאף אחת מאיתנו. הדרך אל המודעות הלסבית הייתה ארוכה ומייגעת, ולעתים מימוש האהבה לנשים היה כרוך בפירוק הנישואים וערעור המשפחה כולה. במונולוגים האמיצים שבספר נחשפים סיפורי חיים מורכבים, שתחילתם בילדות ובנערות והמשכם באמהוּת, גירושים, התאהבויות, פרידות והתחלות חדשות. בכל סיפור מתגלה עולם ומלואו של המובן מאליו ההטרוסקסואלי שאליו ועליו חונכנו לפני שנים רבות, וגם היום הוא נחשב מודל לדרך החיים ה"נכונה". גם אם לעתים נדמה שהסיפורים האלה שייכים לעולם שהיה ואיננו – הרי היום נשים יכולות לחיות עם נשים ואפילו להביא לעולם יחד ילדים וילדות – למעשה לא מעט נשים חוות חוויות דומות לאלה המתוארות כאן, ורבות מהן עדיין מתקשות לצאת מהארון. כל אחד מסיפורי החיים הוא מרתק, בין שהמספרת חשה כבר בגיל צעיר כמיהה לחברה או למורה, ובין שגילתה את נטייתה המינית במפתיע בגיל מבוגר, אולי אף שנים רבות לאחר גירושיה. כך או כך, סיפורי חיים כמו אלה שנפרשים בספר זה, של נשים שבחרו בחיים אחרים, יהיו מנת חלקנו עוד שנים רבות. חובה עלינו לספר אותם ולקרוא בהם לא רק למען הזיכרון וההיסטוריה, אלא גם כדי שכל אישה שכלואה בחיים בלתי מספקים תוכל לקוות לשינוי ולהיבנות מחדש. (ד"ר חנה ספרן)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורנה פילץ
תיאור: הלידה היא היסוד ההכרחי שבלעדיו לא ייתכן קיום אנושי. היהדות מעניקה חשיבות עצומה לפריון, להולדה, להמשך השושלת. לפיכך אפשר היה לצפות שהלידה תהפוך לאבן יסוד במחשבה היהודית, ושהנשים, הנושאות את ברכת הפריון בגופן, יזכו בשל כך למעמד מיוחד ולהוקרה. אלא שההפך הוא הנכון. בראשית ילדה מציע מהלך של תיקון. ראשית הוא מברר מה המקור לאותה תופעה מפתיעה של הדרת הלידה והיולדת מהסיפור, התפילה והטקס המסורתיים, ואז מצביע על המעיין המתגבר של מחשבה, פעולה ויצירה נשית סביב הלידה. חלקו הראשון של הספר, 'הכחשת הלידה במסורת היהודית', מציג מגוון טקסים וטקסטים מהמקורות, המעידים שדחיקת הלידה והיולדת לשוליים היא שיטתית ומגמתית. חלקו השני של הספר, 'מתקנות', מאגד חמישה-עשר מאמרים שכתבו נשים מתחומי דעת שונים, ביניהם שירה ואמנות, משפטים ומיילדות, פסיכולוגיה ורבנות. כל אחת מהכותבות מציעה הקשר ומשמעות ללידה, וכולן יחד מעניקות לה מעמד מרכזי בתודעה ובמעשים. בראשית ילדה שזור בסיפורי לידה ושירים שהם טיפה בים יצירת הנשים העכשווית, שבמרכזה חוויית הלידה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מיקי כץ
תיאור: מה מסתתר מאחורי החזות הזוהרת של החיים בעיר הגדולה? כיצד מתמודדות הנשים הצעירות: ברידג'ט ג'ונס, גיבורת יומנה של ברידג'ט ג'ונס, שילה לוין משילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק ונשים צעירות נוספות החיות בעיר הגדולה עם החיים התובעניים במטרופולין? על מה הן חולמות? מה הן מקוות להשיג? האם הרפתקאותיהן המיניות מעידות על בשלות והנאה או שמא בן זוג למיטה הוא לא יותר מקישוט נאה שיש להתהדר בו? האם הנשים המשוחררות הללו הן בעצם "סינדרלות" המצפות לאביר שיופיע עם סנדל הזכוכית ויציל אותן? וכיצד הן רואות את האג'נדה הפמיניסטית? האם הן מזדהות אתה? מוכנות להילחם בעבורה? או שמא הן שקועות במירוץ החיים ואינן נותנות את דעתן לנושא המאבק למען זכויות הנשים, שגם במאה העשרים ואחת טרם הגיע לקצו? בנות העיר הגדולה — סקס רומנטיקה ופמיניזם בוחן את הסוגיות הללו ומציע תובנות חדשות ומפתיעות.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: טל מלר
תיאור: ספר זה בוחן את חייהן ומצבן של אימהות יחידניות – אלמנות גרושות או פרודות – בחברה הפלסטינית בישראל. המורכבות המאפיינת את חייהן של נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל והתחושה שבחייהן נשזרים דיכוי ושמרנות, לצד התנגדות וחיפוש אחר דרכים לשחרור, נדונו במחקרים שונים בשנים האחרונות, אולם עדיין לא נחקרה מציאות חייהן של אימהות פלסטיניות יחידניות. ספר זה מתבסס על ראיונות עומק שנערכו מנקודת מבט פמיניסטית עם אימהות יחידניות פלסטיניות בישראל; ניתוח הראיונות מציג את זהותן הדינמית והמורכבת של נשים אלה, המתנהלות במרחבים היברידיים, תוך כדי בחינת ההצלבה של מיקומי שוליים מגדריים, מעמדיים ואתנו-לאומיים בהתנסויותיהן. העלייה בשיעור האימהות היחידניות בחברה הפלסטינית בישראל והתהוותו של דפוס משפחתי "חדש" חלה במקביל למגמות השינוי באוריינטציה של דגם מדינת הרווחה בישראל, המתרחשות החל משנות ה-80, ולאימוץ הדגם הניאו-ליברלי. צמצום מעורבותה של המדינה, כמו גם מעמדם האזרחי של פלסטינים בישראל, מתווספים לגורמים תרבותיים ייחודיים הנובעים ממעמדן של נשים אלה בקהילותיהן. ספרה של טל מלר זורה אור על המשאים ומתנים שנשים אלה עורכות עם מבני הכוח המרובים המכתיבים את מסגרות חייהן; הוא מסייע לגיבוש הבנה רב-ממדית, הן ביחס להיבטים השונים של הפיקוח האינטנסיבי שמופעל עליהן והן ביחס לדרכים שבעזרתן הן נושאות ונותנות עם כוחות אלה. בין השאר נידונות הסוגיות על אודות הסדרי המגורים של הנשים, שאלת שיוך הילדים, תעסוקה והאפשרות שלהן לזוגיות שנייה. הדיון של מלר תורם להבנתן של מגמות שינוי ושימור בו-זמניות המתרחשות בחברה הפלסטינית בכללותה, בהמחישו את המגמות הסותרות המתחוללות כיום בקרב משפחות פלסטיניות בישראל – מגמות שמרניות לצד מגמות של התחדשות והתעצמות.
רסלינג
מאת: הנרייט דהאן-כלב
תיאור: לא כל אישה נחרדת למאבק בשם תורה פוליטית כלשהי או נגד עוול פמיניסטי – אפילו הוא מסרס את גופה ונפשה יום אחר יום. אבל יש שברגע אחד תשוקה מוחנקת מדיכוי יכולה להתפרץ, למרוד, להפתיע גם אותה עצמה, ואף להדביק אחרות ולאיים למוטט סדרי עולם. שני סיפורי מרי עומדים במרכז ספרה של הנרייט דהאן כלב: סיפורה של חבצלת אינגבר, שהובילה את מאבק הפועלות במפעל הטקסטיל במצפה רמון בשנת 2000, ומאבקה של ויקי כנפו, אף היא ממצפה רמון, שהובילה מחאה בשם האימהות החד-הוריות בשנת 2003. הסיפורים אישיים, הם עוקבים אחר אופני ההשלמה עם עוול כגזירת גורל, כמו גם אחר רגעי ההתפרצות וההתנסות בחוויית הסירוב. דהאן כלב מבקשת לברר שתי חידות: מה גורם לנשים להסכים להסדרים דכאניים לאורך זמן, ומה מעורר את רגע המרי. זהו מסע בשני צירים: ציר הנשיאה בעול הקיום היומיומי; ציר התעוררותו של המרי. במהלך המסע נחשף מאבק שמתברר כמסע מפותל בכיווני התקדמות הפוכים: השתעבדות והשתחררות. הספר עוקב אחר תהפוכות הנפש, החרדות ואי הודאות, כמו גם אחר התשוקות והפנטזיות שבו פוסעות נשים אל הלא-נודע, פנימי וציבורי, תודעתי ופוליטי. זהו מסע בשדה דמדומים – בין ספירה פרטית לפומבית, בין מוסכמות פטריארכליות למרחבים חתרניים. אגב כך לומדות הנשים את עצמן מחדש ומגדירות מחדש את יחסי הכוח המוכרים להן משחר ילדותן. דרך סיפור המסעות מוגדרים מחדש מושגים של הצלחה וכישלון, מרי וסירוב, כל אלה מהיבטים מגדריים מרחיבים. ספר זה רושם דף חסר בהיסטוריה של המחאה – מחאת נשים מהשוליים.
רסלינג
מאת: אומי לייסנר
תיאור: לאורך ההיסטוריה היוותה הלידה אתר מרכזי לניהול מאבקי שליטה על גוף האישה. תחילה הייתה ידן של כוחות הדת על העליונה, ועם הזמן התחזקה אחיזת המדינה בתחום. במאות האחרונות נוסף למערכה מאבק פרופסיונלי. במקור דובר בשאיפת הרופאים להוציא מידי המיילדות את רשות הטיפול בלידות רגילות (לא-פתולוגיות), אבל מאז הצטרפו גורמים נוספים לרשימת המרוויחים מאירוע הלידה, למשל מוסדות אשפוז, מיצרי טכנולוגיות רפואיות, עורכי דין ועוד. כך הפכה היולדת למעין "משאב טבע" שאותו ניתן "לכרות", בעוד שצרכיה וזכותה לאוטונומיה גופנית נשארו לרוב הרחק מאחור. ספר זה עוקב אחר התפתחויות אלה כפי שהתרחשו בזירה המקומית; הוא מתמקד בסעיף חוק הביטוח הלאומי (1953) אשר לפיו רק נשים שאושפזו ללידה זכאיות למענק אשר חלקו ניתן לאם לטובת רכישת ציוד לתינוק וחלקו לבית החולים, לטובת הוצאות האשפוז. לימים הסכימו בתי החולים לחדול לדרוש סכומים נוספים מהיולדת עבור הטיפול שקיבלה בפועל, בשל קבלת "מענק אשפוז" אחיד בתמורה לכל יולדת – בתנאי שהסכום עלה על ההוצאות שנדרשו בלידה בדרך כלל. כך הפכו היולדות שנזקקו להכי מעט טיפול למייצרות הכי הרבה רווח עבור מוסדות האשפוז. עם זאת, הלכה למעשה, בתי החולים בארץ מעולם לא היו ערוכים לקבלת כלל היולדות כראוי, ובנסיבות של מצוקה במיטות אשפוז ובתקנים למיילדות התגברה רמת ההתערבות הרפואית השגרתית בלידה והידרדרו תנאי האשפוז. בנסיבות אלה ניתן היה לצפות לפיתוח מערך לניהול לידות חוץ-אשפוזיות, כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם. בפועל העדיפו הרשויות לפתוח את דלתות בתי החולים למגוון שירותים פרטיים ליולדות, כלומר שבמקום לרופף את חובת אשפוז היולדות או לשפר את תנאי האשפוז, הוחלט לנצל אותם ליצירת רווחים נוספים.
רסלינג
מאת: הודל אופיר
תיאור: ספר זה, הנשען על עבודת מחקר אנתרופולוגית, מספר את סיפורן של ארבע נשים – מורות ויוצרות מחול פלסטיניות בישראל – המתמודדות, כל אחת בדרכה, עם מקצוע אמנותי-פרפורמטיבי-גופני בתרבות שיחסה לגוף ולריקוד מורכב, בתנאים של חסר מובנה בתשתיות ובמשאבים. פרקי הספר פורשים תמונה מגוונת של דרכים להתקיים כמורה ויוצרת בתחום, ושל אופנים לתמרן במתח שיוצר העיסוק במחול במפגשו עם החברה והתרבות הערבית. סיפורי הנשים מעידים על קידום של ערכי מעמד הביניים, חוללות סולידריות וזהות פלסטינית, גמישות במעבר בין תרבויות ובין גבולות חברתיים, ציות לנורמות מגדריות להשגת לגיטימיות לעיסוק במחול, ניצול המחול לאתגור נורמות אלה, נאמנות לאתוס אינדיבידואליסטי והתרחקות ממוסכמות מסורתיות וממוסֵרוֹת של לאום. בדבריהן מתייחסות הנשים למקורות התמיכה שלהן, לתנאים שבהן גדלו והתחנכו, לאתגרים התרבותיים, המשפחתיים והכלכליים שעמדו ועומדים בפניהן, לאופק ולחזון שיש להן ביחס למחול בחברתן ולמשמעות שהן מוצאות במקצוען. ספרה של הודל אופיר מציע אפשרות לראות בגוף, בחינוך וביצירה זירות לפעולה חברתית של נשים, כמו גם לקיום חיים של משמעות בתנאים של הדרה ודיכוי לאומי, אתני ומגדרי. במסגרת זו ניתן לשוב ולחשוב על סוכנות של נשים ושל גוף ועל כוחו של ריקוד – שנקנה לו בזכות גופניותו – לחולל שינוי בממד הטרנסצנדנטי והקונקרטי גם יחד, דרך האפשרות לדמיין, להתעלות ולחרוג מתנאי חיים מגבילים, דרך הרחבת טווחי התנועה והפעולה וחוויית הכוח של הגוף הרוקד. כוריאוגרפיה של שינוי מגלמת את טענת המחברת שפועלן של משתתפות המחקר בתחום הריקוד מחולל, כפי שהוא משקף, תמורות חברתיות משמעותיות.
רסלינג
מאת: גילה דנינו-יונה
תיאור: לספרות הילדים מקום מרכזי בתהליך הסוציאליזציה החברתית, התרבותית והמגדרית של קוראיה ושומעיה. לפיכך היא פותחת צוהר להתבוננות בקווי המתאר המרכזיים של דיוקן החברה שבה היא נוצרת ומאפשרת לבחון את השפעתה על ילדות וילדים הגדלים לאורה. הספר ילדות טובות מקיים דיון ביקורתי, טקסטואלי וחזותי בספרי ילדים מוכרים ואהובים שיצאו לאור במשך יותר משלושה עשורים; הוא בוחן אותם באמצעות תיאוריות חזותיות ותיאוריות בביקורת הספרות המודרנית על רקע ההתפתחות בחשיבה הפמיניסטית. הקריאה הביקורתית מבקשת לבחון את האופנים שבהם ספרות הילדים משמרת ומשעתקת יחסי מגדר ומבנה ילדות וילדים בהתאם לתבניות מגדריות מקובעות. דרך עיון בתמות מרכזיות בשיח הפמיניסטי, בהן עיצוב הספרה הציבורית אל מול הפרטית, ביסוס אידיאל היופי הנשי והאלימות כאתר סימבולי ליחסי הכוח בין המינים, בוחנת גילה דנינו-יונה שאלות כגון: האם ילדות טובות "עוברות את הגבול"? מה קורה לאמא כשאבא בורח עם הקרקס? מדוע סופה של הכינה נחמה שבחרה לראות עולם כה עצוב? האם בנות מחייכות יותר מבנים? על מה חולם קרמר החתול? ומתי ילדות בוכות בספרי ילדים? ספר זה, ראשון מסוגו אשר מציע קריאה מקיפה וביקורתית בכתיבה הישראלית הקנונית לגיל הרך מפרספקטיבה פמיניסטית, מבקש להדגים את האופנים שבהם ספרות הילדים מכוננת זהויות מגדריות שמרניות – גם בספרים המבקשים לכאורה לקרוא תיגר על תפיסות מגדריות פטריארכליות.
רסלינג
מאת: גיא שילה
תיאור: בני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים מתמודדים עם מכלול המשימות העומדות בפני כלל המתבגרים. בנוסף לכך, עומדות בפניהם גם משימות ייחודיות, ביניהן הסתגלות לזהות ולנטייה מינית שונה, התמודדות עם סטיגמות חברתיות, לצד ההשלכות של החלטתם ביחס להסתרה או גילוי הנטייה המינית בפני המשפחה והחברים. החיים בוורוד מציג באופן מקצועי ונגיש מידע הנוגע לבני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, תוך כדי שילוב בין הידע התיאורטי העדכני ביותר בארץ ובעולם לבין תיאורי מקרה והיבטים חברתיים, פסיכולוגיים וטיפוליים-חינוכיים. הספר מגדיר מהי נטייה מינית הומו-לסבית, ועוסק בתהליך גיבוש הנטייה המינית ברמת הפרט, על רקע התפתחות התרבות ההומו-לסבית, מין ומיניות בקרב נוער הומו-לסבי, זהות מגדרית ונוער טרנסג'נדר. החיים בוורוד מתמקד בארבע המערכות העיקריות הסובבות את עולמו של המתבגר, ובכלל זה בני נוער וצעירים הומו-לסבים: משפחה, בית ספר, צבא וקבוצת השווים. ביחס לכל אחת ממערכות אלה מתוארים המאפיינים, הקשיים וההתמודדות הנדרשת מבני הנוער, כמו גם ניסיונות המערכת להתמודד עם הנושא.
רסלינג
מאת: פולין ארמאנז'
תיאור: נשים, במיוחד פמיניסטיות ולסביות, הואשמו זה מכבר בשנאת גברים. האינסטינקט שלנו הוא להכחיש זאת בכל מחיר (אחרי הכול, נשים נשרפו על המוקד מכיוון שהודו בפחות מכך). אבל מה אם חשדנות כלפי גברים, סלידה מגברים — וכן, אולי אפילו שנאת גברים — הן למעשה תגובות יעילות נגד סקסיזם? מה אם תגובות מסוג זה מציעות מוצא מהדיכוי ואמצעי להתנגדות? מה אם הן בכלל מציעות דרך לשמחה, לסולידריות ולאחווה? במאמר נועז ופרובוקטיבי זה עוסקת פולין ארמאנז׳ בנושא דחוף ורציני, חוקרת עמדות מודרניות לפמיניזם ומשמיעה קול זעקה הקורא לנשים למצוא אהבה גדולה יותר זו לזו — ולעצמן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אודרי לורד
תיאור: האסופה אחות אאוטסיידרית, פרי עטה של אודרי לורד, יצאה לאור ב-1984. חמישה-עשר המסות והנאומים שבה מזמנים לנו מפגש עם קול נועז ופורץ דרך בפמיניזם של המחצית השנייה של המאה ה-20 במערב. בכתביה מותחת לורד ביקורת על מנגנוני השליטה הפטריארכליים הגזעניים באמריקה, וכמוהם על יחסי הכוחות הדכאניים בין נשים, ובתוך הקהילה השחורה. באמצעות הנכחה של אירועים היסטוריים שנדחקו לשוליים, וחקירה רפלקטיבית של חייה האישיים, היא מדגימה מהם חיים בצל אפליה מצטלבת – על בסיס מין, גזע, גיל, העדפה מינית ומעמד כלכלי. בה בעת לורד משרטטת דרכים חדשות במאבק המתמשך לחירות ולשוויון. הקריאה שלה להפר קודים של שתיקה, ומאבקה להשיב לארוטי, לפואטי ולאינטואיטיבי את ההילה שנגזלה מהן, מעשירים את ארגז הכלים הפמיניסטי של כולנו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אמילי נגוסקי, אמיליה נגוסקי
תיאור: חווית השחיקה אצל נשים שונה בתכלית מזו של גברים. ספר פורץ דרך זה מסביר מדוע, ומציע תוכנית פשוטה המבוססת על מחקרים מדעיים העוזרת לנשים לצמצם את הסטרס בחייהן, להתמודד עם רגשות ולחיות חיים מאושרים יותר. בעולם של ימינו קיים פער גדול בין מה שמצופה מנשים ובין האופן שבו מתנהלים חייהן ביומיום ונשים מתישות את עצמן בניסיון לסגור את הפער הזה. איך את יכולה "לאהוב את גופך" כשעל שער של כל מגזין, ברשתות החברתיות ובלא מעט תוכניות טלוויזיה מופיעות "עשר עצות לדיאטה שיעזרו לך לשפר את עצמך"? איך את יכולה להיענות לאתגרים חדשים בעבודה כשאת משקיעה כבר 110 אחוזים בקריירה ובגידול ילדים ולא מתוגמלת על כך? איך את יכולה לחיות באושר ובבריאות בעולם שחוזר ואומר לך שאת שמנה מדי, תלותית מדי, קולנית מדי ואנוכית מדי? במקום להתעלם ממכשולים ומלחצים חברתיים שעומדים בין נשים לבין בריאותן הגופנית והנפשית, האחיות אמילי נגוסקי Ph.D, ואמיליה נגוסקי D.M.A, מסבירות ברגישות ובאופטימיות מה עומד מולך, ומראות איך להשיב מלחמה. בספר הזה תלמדי:
- מה ניתן לעשות כדי לשבור את המעגל הביולוגי של הסטרס ולהחזיר את הגוף למצב רגיעה.
- איך לנהל את ה"מוניטור" במוחנו שמווסת את רגש התסכול
- איך מקשה "תעשיית הרזון" על נשים לאהוב את גופן – ואיך להתגונן נגדה
- מדוע מנוחה, קשר אנושי והתיידדות עם "המבקרת הפנימית" שבתוכך הם מפתחות להחלמה ולמניעת שחיקה בעזרת ספר זה המכיל מחקרים חדשניים, עצות נבונות ותרגילים פשוטים, כל אישה תוכל למצוא משהו מועיל שיחזק אותה ויאפשר לה ליצור שינוי חיובי. ספר זה נכתב לא כדי לכוון אותך לחתור למטרה בלתי אפשרית של "להשיג את הכול". במקום זאת, המחברות מעניקות לכל קוראת את הכלים לשבור את המעגל של תחושת העומס והתשישות, ומראות שהאיזון הנכון בין בריאות הגוף לבריאות הנפש נמצא בהישג יד.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורנית רמתי דביר
תיאור: שיעורי החינוך הגופני המתקיימים בבית הספר מעמידים במרכז את הגוף של התלמידות ומזמנים מפגש ייחודי ומתמשך בין נערות וגופן. אולם הניסיונות המתמידים של תלמידות להימנע מהשתתפות בשיעורים מעלים שעבור נערות רבות זהו מפגש מורכב. לדעת מתוך הגוף מציע פרספקטיבה פמיניסטית ממוקדת-גוף לבחינתו של מרחב החינוך הגופני, והוא משיב על השאלות הבאות: כיצד משפיעים שיעורי החינוך הגופני על הקשר בין נערות לגופן? מה המשמעות של הגוף הנשי, במיוחד השדיים והווסת, בחינוך הגופני? מה מתאפשר לנערות ללמוד בחינוך הגופני על עצמן, על הסדר החברתי ועל מגדר? ובאילו מצבים ועבור מי מהתלמידות מתממש הפוטנציאל של שיעורים אלה לעודד תלמידות להקשיב לגופן?
רסלינג
מאת: יוסי כץ, רותי כץ
תיאור: הספר מתבסס על תצפיות, ראיונות והיכרות אישית רבת שנים של המחברים עם הקהילה ההוטרית – הקהילה הדתית השיתופית הגדולה ביותר בעולם המערבי.  בשני חלקיו – הראשון, עיוני והשני, יומן מסע – המחברים מתמקדים בחקר מקומן של הנשים ההוטריות בקומונות. כיצד מתמודדות הנשים ההוטריות עם העדר השוויון המגדרי המובנה בעקרונות דתם ובמסורתם? כידוע, הנשים ההוטריות מופלות מהגברים, אין להן זכות בחירה וזכויות אחרות הניתנות לגברים, הן אינן שותפות בהנהגת הקומונה ותחומי עיסוקן, תפקידיהן ודרגות החופש שלהן בקומונה מוגבל. מתברר כי ההיפתחות הגוברת והולכת של ההוטרים לעולם החיצוני, מרצונם ושלא מרצונם, המהפכה הטכנולוגית המואצת שעובר העולם ותהליכי הגלובליזציה, משפיעים על מקומן, תפקידן, מעמדן, התנהלותן והשפעתן של הנשים. הדימוי ההיסטורי על האישה ההוטרית המשתרכת הרחק מאחור בקהילה נוצרית אדוקה שבה אין שוויון בין המינים, אינו תואם למציאות הקיימת כיום.

היחשפותן הגוברת של הקומונות לעולם הצפון-אמריקאי הסובב אותן, מהווה גורם משמעותי ברצונן של הנשים להשפיע בקומונה – בראש ובראשונה בנושאים החשובים להן. עם זאת, בדרך כלל אין הנשים קוראות תיגר על עקרונות הדת והמסורת אלא מבקשות להשפיע במסגרתם. יש להניח כי ככול שיעמיק תהליך היחשפותן של הקומונות לעולם הסובב כך יגבר רצונן של הנשים לשינוי במעמדן ויתרחבו התחומים שבהם ירצו להשפיע.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: נירה טסלר
תיאור: ספרה של נירה טסלר עוסק במוטיב הפרח באמנות של נשים שהשתייכו לזרם המודרניסטי החל מהמאה ה-19 ועד ימינו. בתחילה מובא דיון במשמעותו הסמלית של הפרח בטקסטים קנוניים דוגמת "שיר השירים", אשר בו משולה האהובה ל"שושנה בין החוחים" ול"גן נעול". דימויים אלגוריים אלה חלחלו במרוצת הדורות לאיקונוגרפיה הנוצרית, עטפו את דמותה של מריה במטפורות מרהיבות וזכו לביטויים בשדה האמנות הפלסטית במהלך המאות ה-12 עד ה-19. במרכז הספר מובא דיון על אודות משמעות השינוי שחל באופן תיאור הפרח באמנות נשים אמריקאיות אוונגרדיות במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, בשלושה מרכזים מודרניסטים: ניו-יורק, קליפורניה, מקסיקו. נירה טסלר מסבירה כיצד יוצרות מודרניסטיות מתחומים שונים, דוגמת גלספל, שטטהיימר, או'קיף, פלטון, קנינגהם, מת'ר, מודוטי וקאלו, אשר היו מודעות לסמליותו הדתית של הפרח ביהדות ובנצרות, הפכו אותו לדימוי אלגורי אשר מייצג את האישה החדשה, המודרנית, בעלת העמדות האינדיבידואליות. זו פרשנות נרחבת למהותו, סמליותו ותפקידיו החדשים של הפרח בגישה נועזת ומקורית, בהקשר של מאבק הנשים להשגת זכות הבעה והצבעה. הספר נחתם בהצגת עבודות של יוצרות אמריקאיות פמיניסטיות עכשוויות, דוגמת שיקגו ושפירו, אשר מבצעות מחוות לאותן יוצרות מודרניסטיות באמצעות דימוי חדש ונועז של הפרח, תוך כדי שימוש בחומרים "נשיים" ובטכניקות חדשניות – בבחינת חיבורן אל אימהותיהן הרוחניות.
רסלינג
מאת: חווה ברונפלד-שטיין
תיאור: בספטמבר 1949 התקבל בכנסת הראשונה "חוק שירות ביטחון, התש"ט-1949". ספרה של חוה ברונפלד-שטיין עוסק בפניו החזותיות והמגדריות של החוק וממוקד בתצלומים של חיילות צה"ל מהשנים 1948-1968. אף על פי שתצלומי חיילות היו ועודם חלק ממארג הדימויים של התרבות הישראלית, ספר זה הוא הראשון שעוסק בתרומתם של תצלומי חיילות להתפרשותו של ה"מיליטריזם האזרחי" בישראל. הספר בוחן פרקטיקות גופניות ומרחביות אשר דרכן החוק מגולם. הדיון בתצלומים חושף תיאטרון של פעולות – תרגילי סדר, מדים ותסרוקות – אשר דרכו הלוגוס של החברה המיליטריסטית בישראל קורם עור וגידים, אוחז בגופים והופכם ללוחות החוק. חוה ברונפלד-שטיין מצביעה על תצלומי חיילות כאחד ממאפייניו התרבותיים של ה"מיליטריזם האזרחי", ומאירה על זיקות שבין גיוס נשים ותצלומי חיילות להִקסמות חברתית מצבאיות. ניתוחה חושף את תצלומי החיילות כמכשירי לגיטימציה לאתוס ולארוס, כ"גשר חזותי" ונשא של ערכים צבאיים, ליברליים ומודרניים, אך חשוב מכך כ"דרך קיצור" לעונג חזותי. התצלומים נעים על קו הרצף בין שתי מערכות ייצוג: בין "כך זה היה" ל"זה אנו משתוקקים", בין מיליטריזצייה של ספֵרה פרטית לארוטיזצייה של המרחב הצבאי. הדימוי החזותי "חיילת צה"ל" לכוד בתווך בין דימוי ה"עבריה החדשה" לדימוי הדתייה החסודה, בין דימויים של גוף חשוף לדימויים של גוף עטוף, ובין מהוגנות בורגנית למרדנות סוציאליסטית. ייצוגיה החזותיים לכודים בין האדרה להטרדה, בין מידת צניעות למידת פריצות, ובין "המשפחה הקטנה" ל"משפחה הגדולה". ספרה של ברונפלד-שטיין מצביע על היחס הארוטי שמפעפע למערכת הסמלית באמצעות תצלומי חיילות, ומסווג את התצלומים כצורת ביטוי תרבותית וייחודית של "תשוקה מיליטריסטית". דרכם משורטטות פניו הארוטיות של המיליטריזם בישראל אשר אותו מכנה הספר "מיליטריזם ארוטי".
רסלינג
מאת: עמליה זיו
תיאור: מחשבות מיניות הוא אסופה של מאמרים, הרצאות ורשימות אשר עוסקים במיניות ובפוליטיקה שלה.
הטקסטים המקובצים בספר זה נכתבו בין השנים 2008-1993 – תקופה שבה התעצבה התרבות הלהט"בית בישראל – והם לקחו חלק מרכזי בתהליך צמיחתה וניסוחה של ציבוריות קווירית. טקסטים אלה ממוענים לקהל אשר בעת פרסומם המקורי היה עדיין בהתהוות, אולם הם אינם מדירים קוראים שאינם חלק מהקהילה המדומיינת הקווירית, ומאירים היבטים של הוויית החיים והתרבות הלהט"בית שאינם תמיד מוכרים או מובנים למי שמחוץ לגבולות הקהילה. רבים מהמאמרים נכתבו בתקופה שבה עצם קיומה של תרבות להט"בית עדיין הועמד בסימן שאלה בשיח המקומי, והיה צורך לאשר את חשיבות העיסוק בה ולהניח את היסודות לאופן שבו מדברים עליה.

לעמליה זיו תפקיד מרכזי בשינוי השיח הציבורי והאקדמי על הומוסקסואליות, כמו גם ב"ייבואה" של התיאוריה הקווירית וביסוסה באקדמיה הישראלית. במחשבות מיניות היא מציעה מבואות נגישים להגות ולהוגים קוויריים, תוך כדי שימוש בטקסטים תרבותיים פופולריים (ספרות, קולנוע) על מנת להדגים ביקורת קווירית בפעולה. הספר סובב סביב שני מוקדים: זהות ופוליטיקה קווירית, ופורנוגרפיה. בחטיבה אשר עוסקת בפורנוגרפיה מפרספקטיבה פמיניסטית סוקרת זיו את המחלוקת שמפצלת עד היום את התנועה הפמיניסטית ומציגה עמדה שלפיה ייצוגים פורנוגרפיים אלטרנטיביים נושאים הבטחה לכינון של נשים כסובייקטים מיניים.

מחשבות מיניות מציע לקוראיו דיון מעמיק ובהיר בשורה של סוגיות מפתח: בעיית ההבניה והייצוג של סובייקטיביות מינית נשית, המתח שבין פוליטיקת זהות להזדהויות החוצות גבולות של זהות, אלימותן של נורמות מגדריות והדרכים האפשריות לחתור תחתן. יותר מכל, הספר על שני מוקדיו פורש תפיסה של תרבויות משנה כאתרים של יצירת ידע אלטרנטיבי ואפשרויות מגדריות ומיניות חדשות.
רסלינג
מאת: בלה ליוש
תיאור: ספרה של בלה ליוש מתאר ומנתח את האופן שבו נשים חרדיות חוות את מקומן האישי והחברתי לנוכח השינויים שהתחוללו בחברה החרדית בשנים האחרונות, לצד בדיקת הפרשנות שהן נותנות לאורח חייהן ביחס לשינויים המתרחשים סביבן. האם הן שומרות סף השואפות לשמר את הקיים או סוכנות שינוי המשמשות חיל חלוץ לשינויים הפוקדים את החברה החרדית? הספר בוחן את מקומה ומעמדה של האישה בקהילה החרדית מבעד לתפיסתה כפולה אשר רואה אותה מצד אחד כמערכת איכותית, מגוננת ומשרה ביטחון, אך מנגד כגורם מגביל ומפקח שאינו מטפל כראוי בבעיות החברתיות. כמו כן מתוארת מערכת היחסים בין חרדים וחילונים בישראל, הסטריאוטיפים והחששות של שני המחנות, תוך מתן דגש על האופן שבו נשים חרדיות, אשר לומדות ועובדות מחוץ לקהילתן, תופסות את העולם האחר, החילוני, כל זאת לצד בדיקת היחס שלהן ללימודים ולהשכלה, לעבודה ולבילוי בשעות הפנאי. בפני הקורא נחשף עולמן המורכב של הנשים האלה הכולל קשיים, התלבטויות ותחושת דואליות ביחס למיצובן. אלמנטים אלה עולים מתוך הראיונות שקיימה מחברת הספר עם נשים חרדיות. המחברת מצביעה על כך שהמפגש עם עולמות תוכן אחרים יוצר אצל נשים אלה פרדוקסים ותחושה של זהות כפולה. תחושה זו גורמת להפרה באיזון הפנימי שלהן, והיא מעוררת בהן את הצורך להגדיר מחדש את זהותן כנשים חרדיות. החשיפה, ההתוודעות אל העולם האחר ואימוץ מאפייניו, גורמת להן לנקוט אמצעים המכוונים לרַצות את החברה שבה הן חיות, לנקוט אסטרטגיות שונות המאפשרות להן ליישב את ההפרה שנוצרה באיזונן הפנימי, ולמעשה לחיות בשני העולמות – החרדי והחילוני.
רסלינג
הצג עוד תוצאות