נמצאו 37 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: פרנסואה לה-רושפוקו
תיאור: לחיבוריו של פרנסואה דֶה לָה-רוֹשפוּקוֹ (1680-1613) שמור מקום של כבוד בספרות הצרפתית ובתרבות המערב. הם נחשבים לניסוחים ממצים של רוח "הסלון הספרותי" ושל מחשבת הנאורות הצרפתית, שלָה-רוֹשפוּקוֹ עמד ליד ערשהּ והיה בדיעבד אחד ממחולליה. במידה רבה, חיבוריו הם ניסיון מעורר השראה לזקק את התבונה בטהרתה, על גבול ההגות הפילוסופית ובחינת טבע לב האדם, לפי מיטב ערכי התקופה ובכנות מרשימה. זהו תרגום מלא וראשון של אמרות לָה-רוֹשפוּקוֹ לעברית, בצירוף כתבים מרכזיים נוספים פרי עטו. יצירות מופת אלה תורגמו בידי ד"ר יוסי אסודרי (2010-1960), ספרא וסייפא, קצין מצטיין ועילוי באקדמיה. התרגום הוא צידה יקרת-ערך שהותיר אחריו לקוראי העברית המבקשים להתוודע מקרוב אל אחת מאבני הדרך של תרבות המערב וליהנות ממחשבתו המבריקה של איש- מַעֲלָה, שלֵחה לא נס.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דיוויד יום
תיאור: הוגה הדעות הסקוטי דייוויד יוּם ) 1776-1711 ( נחשב בעיני רבים לגדול הפילוסופים שכתבו בשפה האנגלית, וחיבורו מסכת על טבע האדם, שכתיבתו הושלמה כשהיה בן 26 בלבד, הוא פסגת מפעלותיו. קשה להפריז בחשיבותה של המסכת: היא הטביעה חותם עמוק על המחשבה המערבית ומוסיפה לעורר דיונים ערניים גם כיום. לקורא בשפה העברית מזומן כאן לראשונה תרגום מלא של חיבור פורץ דרך זה על שלושת כרכיו. המהדורה הנוכחית כוללת גם את קיצור הספר, שפורסם ב־ 1740 , ובו מציג יום את רעיונותיו בתמציתיות ומבהירם.
בלב המסכת עומדת הטענה הנועזת שטבע האדם כפוף לחוקים יסודיים, וכי ניתן להבינו ולהסבירו באמצעות חקירה שיטתית של החוקים הללו. יום, השואב את השראתו מן המהפכה המדעית שחולל ניוטון ומן הפילוסופיה האמפיריציסטית, מקעקע ללא חת אמונות רווחות ומציע תחתיהן חידושים מרחיקי לכת. הוא תוקף את המטפיזיקה המסורתית, מפרק את הרוח לגורמיה, מגדיר מחדש את הסיבתיות, עורך דיון מרתק על טיבם של הרגשות, בוחן את מהותה של החירות ומציג תיאוריה של המוסר ושל הצדק. די בכל אלה כדי להפוך את הקריאה בספר לחוויה אינטלקטואלית יחידה במינה. ואולם, מסכת על טבע האדם איננה רק מופת של חשיבה נוקבת וחסרת מורא; היא גם תיעוד נדיר של התחבטות כנה לגבי המקום הראוי לפילוסופיה בחיים. (מעטפת הספר).
הוצאת שלם
מאת: עמנואל קאנט
תיאור: 'ביקורת כוח-השיפוט' היא שלישית לביקורות של עמנואל קאנט ומשמשת סיום וסיכום מפעלו השיטתי הגדול.
ספר זה חוזר ומעלה את השאלות שנדנו ב"ביקורת התבונה הטהורה" וב"ביקורת התבונה המעשית"; שאלת ההתאמה ביו החשיבה והניסיון ושאלת ההתאמה בין הרצון הפועל לבין הטבע.
מכאן נמשך דיונו של קאנט ומקיף את השאלות על היפה, הנשגב והתכלית שבטבע, ומגיע לקביעת היחס שבין ההערכה התכליתית של הטבע לשאלה על האפשרות לדון בטבע מבחינת יחסו לאלוקים.
מוסד ביאליק
מאת: עמנואל קאנט
תיאור: זהו ספרו השיטתי העיקרי של עמנואל קאנט בענייני תורת המוסר והמידות.
הספר דן בניסוח החוק המוסרי בחינת צו החלטי, כלומר בנוסח החובה המוטלת על האדם כיצור תבוני לנהוג כך שהכלל המדריך את מעשיו יוכל להיות לחוק כללי החל על כל המעשים שלו ושל זולתו.
מוסד ביאליק
מאת: עמנואל קאנט
תיאור: זהו אחד מספרי היסוד של המחשבה הפילוסופית החדשה.
השאיפה של המדע עד זמנו של קאנט (1804-1724) היתה להשיג ולהבין את הממשות כפי שהיא עצמה.
קאנט צמצם את אפשרות-ההכרה לתופעות שבחלל ובזמן.
אין בידינו להכיר את הדברים כשהם-לעצמם, אלא את עולם התופעות בלבד. אך התופעה איננה ממשות הקיימת בפני עצמה. ההשגה היא לעולם ניסיונית, ארעית, ומטיבה היא מקוטעת וחלקית.
המציאות האובייקטיבית היא מן הבטחה שלא תבוא על מילואה לעולם. חלקנו הוא לרדוף אחריה בלי להשיגה לעד.
מוסד ביאליק
מאת: טיטוס לוקרציוס קרוס
תיאור: טיטוס לוקרציוס קארוס, המשורר ההוגה החובק זרועות עולם בשירתו, חי ופעל במחצית המאה הראשונה לפני ספה"נ.
יצירתו הנאדרת, הכתובה במיטב ההכסאמטר הדאקטילי, מרצה בלהט פיוטי את משנתו של אפיקורס על התהוות היקום ומכילה, נוסף לכך, את תמצית הפילוסופיה היוונית העתיקה בחתירתה אל אמת המיטאפיסית, אל השגת האחדות בכוללות ההוויה, אל היופי, ואל הצדק והחופש בחיי היחיד והחברה.
משורר תלמיד-חכם זה, הבקיא בהוויות העולם ובספרות העשירה שעד זמננו כאחד, מרצה דעותיו בשיטה ברורה והגיונית ומתנצח עם בעלי דעות ואסכולות אחרות בלשון חריפה ושנונה.
אולם מתחת להרצאה ההגיונית מאוד ומבעד לוויכוחיו העיוניים מאירה מתוך חרוזיו הנפלאים נפש-משורר רגישה, המתענה בבדידותה והמתלבטת בספיקותיה, העומדת מוכת-תימהון והערצה לפני הדר הטבע, שטופת אור גילוייו, והבזה לחשכת הבערות והאמונות הטפלות, שאסרו בכבליהן את בן האדם, נזר הבריאה וגאונה.
ופלא גדול הוא, שדווקא התפיסה הטבענית החמרנית בכל הנמצאות היא שעוררה את דמיונו של לוקרציוס והולידה יצירה פיוטית העולה ביופיה, בשגב חזונה ובעומק רגשה על כל יצירה דמיונית או מיתולוגית אחרת בעולם העתיק.
מוסד ביאליק
מאת: מרקוס אורליוס
תיאור: מרקוס אַוּרליוּס, הקיסר והפילוסוף הרומי, הוא מן השליטים היותר נאורים בהיסטוריה של האנושות. תפיסתו מושפעת מכתביהם של הפילוסופים הסטואים שקדמו לו ובראשם סנקה ואפיקטטוס. בד בבד עם ניהול ענייני המדינה וניהול המלחמות שטלטלו את האימפריה העלה אורליוס על הכתב את הלכי נפשו – כנראה בעשור האחרון לחייו.
רשימותיו הן מעין יומן אישי האוצר את מחשבותיו על עולם ומלואו. מרקוס לא יעד את חיבורו לפרסום, ואופיה האקלקטי משהו של הרצאת הדברים מצביע על כך.
נראה כי הייתה זו יד המקרה שחיבורו השתמר והגיע לידינו. הגיגיו של מרקוס אורליוס, רובם ככולם, הם סדרת תרגילים רוחניים. תכלית האימון הרוחני היא אחת: לחשל את האדם לחיות את חייו כהלכה בעולם הזה ולפתח מודעות מושכלת ורגישות תבונית הן לעצמו הן לסובב אותו. מתרגם הספר, אברהם ארואטי, נולד ב-1976 בישראל. תרגומיו לספרים: "על החיים המאושרים" מאת סנקה (שנכללים בו גם המסות "על הפנאי" ו"על שלוות הנפש"); "על שלוות הנפש" מאת פלוטרכוס, ו"המדריך" מאת אפיקטטוס – ראו אור בהוצאת נהר ספרים בשנת 2010 וזכו להערכה רבה. ב-2012 ראה אור תרגומו לאיליאדה של הומרוס בהוצאת מאגנס. ארואטי לומד ומלמד בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב.
נהר ספרים
מאת: עמנואל קאנט
תיאור: ספרו של קאנט על הדת הוא ספרו השיטתי האחרון. הספר מניח ביסודו את הדיונים השיטתיים של ה'ביקורת', ובייחוד את הדיון שב'ביקורת' הראשונה והשנייה. הדבר בולט בהצבת הדת בתחום התבונה, ובדבקותו בשתי הנחות היסוד של תפיסתו השיטתית על ההכרה ועל המוסר.
קאנט העמיד את הדת במשמעה השיטתי על ציוויים של תבונה, המפורשים כציוויים של אלוהים. הוא סבר כי הדת ההיסטורית (הנצרות על-פי עניינו) היא הכנה לכנסייה שאינה נראית לעין: הכוליות של התבונה.
תרגם מגרמנית והוסיף מבוא והערות נתן רוטנשטרייך.  
מוסד ביאליק
מאת: מישל דה מונטן
תיאור: ספר זה הוא התרגום הראשון לעברית של המסה הפילוסופית הגדולה של מישל דה מונטן, "סנגוריה על רמון סבונד".
מישל דה מונטן, פילוסוף צרפתי ממוצא יהודי, שנולד בשנת 1533 , תופס מקום מיוחד בקרב סופרי הרנסאנס.
הנושא העיקרי של מסה זו הוא התבונה האנושית ודעותיהם של הפילוסופים מן העת העתיקה על האדם ועל הידע שלו.
מונטן מציג לפני הקורא את זרם הספקנות בפילוסופיה היוונית החל בפילוסוף פירון מאליס. הוא מביא גם את דעותיהם שלפילוסופים רבים אחרים שנמנו עם אסכולות וזרמים פילוסופיים שונים, ובהם אפלטון, מייסד האקדמיה האפלטונית, אריסטו, מייסד האסכולה הפריפתטית, הפילוסופים מן האסכולה הסטואית, ואפיקורוס וחסידי תורתו.
יותר מאשר במסות אחרות שלו עשה מונטן במסה זו שימוש בפסוקים מן התנ"ך כדי להביא סימוכין לדבריו. למשל, "זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש כי מקרה אחד לכל" (קוהלת ט, ג).
אוריון הוצאה לאור
מאת: קרל פופר
תיאור: ביקורת יסודית על המחשבה האידיאליסטית, מאפלטון ועד מרקס, המנוגדת לקיומה של חברה דמוקרטית ופתוחה. ספרו המרכזי של קרל פופר בתחום הפילוסופיה המדינית, החברה הפתוחה ואויביה, הוא אחד מספרי ההגות הידועים במאה העשרים. מאז הוצאתו הכירו בו חשובי הפילוסופים כקלאסיקה בתחומו.
בספר מנתח פופר ניתוח מקורי את אפלטון, הגל ומרקס, וחושף את חולשתה הפילוסופית של יומרתם לידע על חוקי ההיסטוריה. כך הציב פופר טיעון רב-עוצמה כנגד הטוטליטריות האידיאליסטית, על גילוייה הפשיסטיים והקומוניסטיים.
הספר הוא אחד מכתבי ההגנה העיקריים על הדמוקרטיה, ובזכות סגנונו הבהיר והמלומד הוא ממשיך לעורר עניין רב בעולם כולו. למרות רוחב היריעה ועומקה, כתיבתו של פופר בהחלט אינה מיועדת לפילוסופים מקצועיים בלבד, והקורא המשכיל ימצא בה עניין רב. את הספר ערך פרופ' יוסף אגסי שהוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת יורק שבטורונטו.
אגסי היה תלמיד, אסיסטנט וקולגה של קרל פופר בלונדון בשנים 1953-1960. כמו כן נוספה לספר הקדמה מאת ד"ר יובל שטייניץ שהיה מרצה בכיר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, וכיום מכהן כחבר כנסת.
הוצאת שלם
מאת: ז'אן-ז'אק רוסו
תיאור: מסה על מוצא הלשונות ( 1781 ), מאת ז'אן-ז'אק רוסו, אשר רואה אור לראשונה בעברית, מצרף מגמות יסוד של רעיונות של "המאה ה 18- הגדולה" מתחומי תיאוריות הלשון והחשיבה על המוזיקה, תוך כדי כך שהוא בא עם חלקן בפולמוס חריף.
גם אם נראה לכאורה שרבה הקינה בו על עידנים שנגוזו וגני-עדן שנעלמו, הרי חציו מופנים קדימה יותר מאשר לאחור, בעיקר לעבר הסוגיה: האם וכיצד ניתן לרפא תחלואים קיימים ולעודד את יצירתם של משאבים סמויים לשם כינון חברה נאורה, מוסרית וחיונית יותר? דומה שרוסו, יותר מרעיו ה"פילוסופים" הנאורים, היה ער – אם לא חרד ממש – לסכנת "שובם של הברבארים", משמע לרעיעות הנכסים התרבותיים של הציוויליזציה ולאפשרות שמה שנראה כשכלולה (כגון לשונות לוגיות הבנויות כהלכה) מהווה, ואף מעודד, את קלקולה.
שלושה צירי מחשבה מרכזיים המניעים את מהלך הדיון מקשרים אותו עם אופני מחשבה והתבוננות של ימינו אנו: הציר האחד הוא קוגניטיבי-לשוני ועיקרו בירור היחס שבין הפיגורטיבי למילולי; הציר השני – אפיסטמולוגי, ועיסוקו במתח שבין הטבעי-האוניברסלי לבין התרבותי-המקומי; ואילו השלישי עיקרו אתי והשתמעויותיו פוליטיות, והוא סב סביב הברירה שבין נרקיס לבין אקו – בין מורשת ההשתקפות לבין אידיאת ההדהוד, כמו גם סביב הניגוד שבין אמנות בשירות המשטר לבין האמנות שהיא בת-חורין להיענות לקולות אחרים.
אין זה פלא אפוא שהוגים בשלהי המאה ה 20- (ז'אק דרידה, פול דה מאן ואחרים) מצאו במסה זו "מוצא" הולם לדיון מחודש בסוגיות יתרון הדיבור על פני הכתב ומעמדה של המטפורה. אולם בעוד שההיבטים ההיסטוריים של הדיון בסוגיות הלשוניות מתאפיינים בגוון ספקולטיבי מובהק, הרי החלק המוזיקלי שלו מתעד התפתחות סגנונית-תיאורטית בת-זמנו של רוסו, שלעיצובה והבהרתה היה שותף ועֵד. גלגולי ויכוחיו המרים עם המלחין והתיאורטיקן הצרפתי ז'אן פיליפ ראמו במהלך שנות דור מגיעים במסה זו לידי גיבוש רעיוני נהיר. ואכן, השפעה ניכרת נודעה למסה זו בעיצובה של האסתטיקה של המוזיקה בדורות הבאים, בעיקר בשאלות הנוגעות הן ליחס שבין מלודיה והרמוניה, הבעה ותבנית, מהות ואֶפקט, והן לעוצמתה המוסרית והפוליטית של המוזיקה.
לספר מצורפת אחרית דבר מאת פרופ' רות הכהן-פינצ'ובר.
רסלינג
מאת: ג'ורג' ברקלי
תיאור: "מסה על עקרונות דעת האדם" מאת ג'ורג' ברקלי ( 1753-1685 ), אשר מתורגם כאן לראשונה במלואו לעברית, הוא ספרו החשוב ביותר של ברקלי והוא מהווה אבן פינה בשיח הפילוסופי המודרני. בספר זה פורש ברקלי את תורת האידיאליזם הסובייקטיבי, או האי-מטריאליזם, אשר הוא נחשב ממציאה.
לפי תורה זו, העולם החומרי קיים רק בהתנסות המנטלית של הנפש. קיומו של עצם אינו אלא היותו נתפס.
בספר מופת פילוסופי זה מתפלמס ברקלי עם המטריאליזם, אשר מוביל  לדעתו לספקנות מטאפיזית ותיאולוגית, מספק הוכחה חדשה לקיומו של אלוהים, ומסביר כיצד חידושיו הפילוסופיים מאפשרים להתיר פרדוקסים וקשיים רבים שהתעוררו בעקבות צמיחתו של המדע המודרני.
אחת ממתקפותיו המפורסמות ביותר של ברקלי על מושג החומר כרוכה בביקורת שהוא מותח על ההבחנה העקרונית בין איכויות ראשוניות ושניוניות, כפי שנוסחה על ידי ג'ון לוק: האיכויות הראשוניות – צורה, תנועה, מסה, מיקום, מוצקות – הנן מוחלטות ואובייקטיביות, והאיכויות השניוניות – צבע, חוֹם, צליל, טעם וריח – תלויות בחושים וסובייקטיביות, דהיינו אינן קיימות במציאות החיצונית. לדידו של ברקלי, מכיוון שאי-אפשר לייחס איכויות שניוניות לעצמים חיצוניים וההבחנה בין איכויות ראשוניות ושניוניות אינה קבילה, ניתן להסיק שגם האיכויות הראשוניות אינן מייצגות דבר במציאות החיצונית. מכאן ניתן לגזור שהעצמים שמאפייניהם הם האיכויות הראשוניות והשניוניות, דהיינו העצמים המוכרים לנו (שולחנות, עצים וכו'), קיימים רק בנפש.
לספר זה נודעה חשיבות רבה בהיסטוריה של הפילוסופיה, בעיקר בהשפעתו על האמפיריציזם הרדיקלי מבית מדרשו של יום ועל האידיאליזם הטרנסצנדנטלי של קאנט.
רסלינג
מאת: ויליאם ג'יימס
תיאור: פרגמטיזם – הזרם הפילוסופי שהתפתח בארצות הברית בשלהי המאה ה 19- קורא תיגר על המסורת הפילוסופית בתחומים רבים. הוא מציע תורת הכרה חדשה, תורת משמעות חדשה ותורת אמת חדשה. הוא מניח את היסודות לחקר השפה ולתורת הסימנים. הוא מתנגד לשיטות המטאפיזיות המסורתיות אך בה בעת גם מערער על הספקנות הקלאסית.
הוא מבקר את היסודנות והמהותנות האופייניות למסורת הפילוסופית ומציע שיטת חקירה חדשה שלפיה איננו מחוייבים לבנות את הבניין מן היסוד, אלא אנו רשאים להמשיך מהמקום שאנו מצויים בו.
הוא אינו מציע ודאות, אך אינו מוותר על חיפוש האמת. הוא מתנגד לאינדיבידואליזם ורואה בתהליך החקירה תהליך חברתי. הוא מצביע על תלותן של טענותינו ואמונותינו בשפה שבה הן מנוסחות ומראה רגישות לקשרים שבין גוף לנפש, בין אמיתות מושגיות לאמיתות אמפיריות, בין עובדות לערכים.
רסלינג
מאת: גיאורג וילהלם פרידריך הגל
תיאור: "פילוסופיה של המשפט", שפורסם בשנת 1821 כספר לימוד בהרצאותיו של הגל באוניברסיט
ברלין, הוא קלאסיקה מודרנית במחשבה חברתית ופוליטית. הגל שואף ליישב בהגותו את שתי המסורות הפוליטיות הגדולות של המערב: המודרנית והקלאסית. לצורך כך הוא תר אחר תיאורו של הפוליטי כך שיהיה מושתת מושגית על דבר קיומו של יחיד חופשי ורציונלי, ויחד עם זאת יהיה אפשר לעגנו במציאות היסטורית-פוליטית ממשית, שהיא תנאי למימושו ולמציאותו של יחיד כזה.
פילוסופיה של המשפט סלל דרך חדשה להבנת המדינה המודרנית, דרך אשר חרגה מנתיבם הסלול של הוגי האמנה החברתית (ובראשם הובס, לוק ורוסו). לספר הייתה השפעה רבה בהיסטוריה של הרעיונות והוא אבן דרך בהתפתחותם של זרמים רעיוניים מרכזיים במאה התשע-עשרה ובמאה העשרים – זרמים מהפכניים, זרמים ליברליים ואף זרמים לאומניים. מאז האסונות האירופיים במחצית הראשונה של המאה העשרים עמד הספר במרכזן של מחלוקות חריפות – הוא ספג ביקורות חריפות והאשמות קשות הוטחו בו; בשנים האחרונות הוא זוכה לרהביליטציה בקרב אלה המבקשים למצוא דרכים לתיקון פנימי של הליברליזם.
הוצאת שלם
מאת: אטיין דה לה בואסי
תיאור: בספר זה בוחן לה בּוֹאֶסי, ידידו הנערץ של מונטֶן, את תופעת העריצות, ובעיקר את השאלה כיצד קורה שמיליוני אנשים תבוניים בוחרים לוותר על חירותם ולהשתעבד לעריץ.
חיבור מהפכני זה הסעיר את דעתם של משכילים ואינטלקטואלים בכל דור ודור והוא רלוונטי לכל תחומי החיים שבהם מתקיימים יחסי שליט-נשלט המבוססים על שעבוד והשתעבדות בין בני אדם.
נהר ספרים
מאת: פול לפארג
תיאור: פּוֹל לַפַארג (1842-1911) הוא סופר והוגה דעות צרפתי־יהודי־מולאטי־קובני וחתנו של קרל מרקס. חייו שזורים בתולדות המהפכה החברתית בעולם המערבי במאה התשע עשרה, אך דומה שדבריו כאילו נכתבו בימינו, כאן ועכשיו. זה התרגום העברי הראשון של "הזכות לעצלות". מקצת כתביו תורגמו ליידיש וראו אור במזרח אירופה בתחילת המאה העשרים.
נהר ספרים
מאת: רלף וולדו אמרסון
תיאור: בשש המסות מרחיבות הדעת המקובצות ב"איש העולם" מציג ר' וו' אמרסון את האדם לא רק כפי שהוא אלא גם כפי שהוא יכול להיות.
לכל אדם יש זכות, אחריות ויכולת להנהיג את חייו ובידיו המפתח להגשמת עצמו ולהשגת אושרו.
אמרסון מצליח ליצור שילוב מקורי בין רוח מרדנות אינדיבידואליסטית לבין כמיהה לכוח עליון נשגב; בין התנגדות דעתנית לכל סוג של שררה לבין חזון רומנטי של נדיבות לב ואהבה.
כל קורא ימצא במבחר צנוע זה מראה שממנה תשתקף גם ערגתו שלו לחיים חופשיים, ערכיים ומאושרים יותר.
הוגה הדעות, המסאי והמשורר רלף וולדו אמרסון (1802 - 1803) נחשב לאינטלקטואל האמריקני הראשון. במרכז הגותו עומד האדם כישות חופשית המחוברת לעולם באופן בלתי אמצעי, פרט ייחודי שבכוחו להנהיג את חייו בעצמו למען רווחתו ואושרו ולטובת החברה כולה.
נהר ספרים
מאת: פלוטרכוס
תיאור: "אל לנו לפסוח גם על הדברים השכיחים אלא להקצות להם מחשבה ולהוקיר תודה שאנו חיים, בריאים, רואים את אור השמש, שאין מלחמה או מחלוקת, שהאדמה מאפשרת לעבד אותה והים נוח להפלגה, לאלה הרוצים בכך; הרי ביכולתנו לדבר, לעשות, לשתוק ולהינפש. דברים אלה, בהימצאם, יְשמחו אותנו יותר, אם נעלה ברוחנו תמונת מצב דמיונית שבה הם אינם קיימים ונזכיר לעצמנו תכופות עד כמה הבריאות היא דבר נכסף לחולים, השלום לנלחמים, רכישת מוניטין וידידים לזר לא מוּכּר בעיר כה גדולה, וכמה כואב כשדברים אלה נגזלים לאחר שהיו ברשותנו. אם ננהג כך, לא ייראה בעינינו שום דבר כבעל ערך גדול כאשר יאבד, אך בהיותו שלם ובטוח — כזניח (שהרי אם דבר מה אינו ברשותנו ערכו לא גדֵל בשל כך), וכן אל לנו לרכוש דברים ולהחשיבם כגדולים ולרעוד מפחד — כאילו מדובר ברכוש גדול — פן יגזלו מאיתנו, ובכל זאת, כשהם ברשותנו — לפסוח ולזלזל בהם כלא ראויים לכלום. אלא, יש להרבות ולהשתמש בהם כדי לשמוח ולהפיק מהם הנאה, כך שגם את אובדנם, אם יקרה, נוכל לשאת ביתר קלות."
פּלוּטַרכוֹס, היסטוריון, ביוגרף ופילוסוף יווני, נולד בשנת 46 לספירה בערך במרכז יוון, מת בשנת 120 בערך. מוצאו ממשפחה עשירה וספוגת תרבות; את רוב חייו חי ביוון, אם כי ביקר במצרים ובאיטליה ואף לימד ברומא. חוג מכריו וידידיו היה רחב ביותר. בצעירותו למד פילוסופיה באתונה.
ב"על שלוות הנפש" פּלוּטַרכוֹס עוסק בשביעות הרצון, כלומר בנינוחות, בחדווה ובשלווה — מונחים המבטאים את היכולת לשאת את המציאות בשוויון נפש, אך לא באדישות מוחלטת, אלא מתוך התמודדות פעילה המהולה בשמחה ובביטחון פנימיים. פלוטרכוס דן כאן באיזון הנפש, ברוגע, בשלווה הפנימית, בחיים המאושרים.
המתרגם אברהם (אבי) ארואטי, נולד ב־ 1976 בישראל. לומד ומלמד בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב. עוסק בעיקר בשירה האֶפית היוונית והלטינית וכן בהוראת אנגלית, היסטוריה ומיתולוגיה של העולם הקלאסי במסגרות אקדמיות שונות.
נהר ספרים
מאת: לוקיוס אנאיוס סנקה
תיאור: "רוב בני האדם, פָּאוּלינוּס, מלינים על רשעותו של הטבע: על כך שאנו נולדים למשך חיים קצר, על כך שמידת הזמן הקצובה לנו חולפת כה מהר, כה בחטף, עד שלמעֵט אנשים ספורים, חייהם של השאר נקטעים בעצם ההיערכות לקראתם. ועל מה שנדמה בעיניהם לצרת הכלל נאנחים לא רק האספסוף וההמון הפוחז: רושם זה עורר מחאות גם מפי אנשים נודעים. מכאן אִמרתו של גדול הרופאים, 'החיים קצרים, ארוכה האומנות'.
מכאן גם טענתו של אריסטו בהתנצחו עם הטבע, טענה שכלל אינה הולמת אדם חכם כמותו, שהטבע העניק לחיות חיים ארוכים עד מאוד, כך שהן עשויות לחיות על פני חמישה או עשרה דורות, ואילו לאדם, שנולד למעשים רבים וגדולים קבע מסלול חיים קצר הרבה יותר.
לא זמן מועט יש בידינו אלא שאנו מאבדים זמן רב. חיינו ארוכים דיים והם נקצבו לנו ברוחב לב לשם הגשמת הדברים הגדולים ביותר, אם רק נכלכל אותם בתבונה עד תומם. ואולם, כאשר הם נמוגים בגלל בזבזנות ורשלנות, כאשר אין הם מוקדשים ולו לדבר טוב אחד, הרי רק כשקִצנו דוחק אנו מבינים שחיינו חלפו מבלי שהבחנו בכך."
לוּקיוּס אָנָאיוּס סנקה נולד בקורדובה שבספרד בשנת 1 לפנה"ס לערך, למשפחה עשירה ממוצא איטלקי. בשנת 64, לאחר השרֵפה הגדולה ברומא ומעשי הביזה של נירון קיסר — לשעבר תלמידו — החליט סנקה להתבודד, פרש מחיי הציבור וגלה הרחק מרומא. בשנת 65 נגזר עליו להתאבד משום ששמו נקשר בניסיון ההתנקשות הכושל בחיי הקיסר. סנקה, מאבותיה הבולטים של תורת הסְטוֹאָה, הוא אחד הפילוסופים המערביים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
מתרגמת הספר, נאוה כהן, מוסמכת החוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב. לימדה רומית ויוונית עתיקה בחוג ללימודים קלאסיים בשנים תשס"א - תשס"ו.
נהר ספרים
מאת: לב ניקולייביץ' טולסטוי
תיאור: "הפטריוטיות הייתה אולי תכונה נעלה בעולם העתיק, כאשר היא אילצה בני אדם לשרת את הרעיון הנשגב של אותה תקופה – המולדת. אך האם יכולה הפטריוטיות להיות תכונה נעלה בימינו, כאשר היא מחייבת אנשים לאידאל מנוגד בתכלית לזה של דתנו ושל המוסר שלנו; כאשר במקום הודאה בשוויון ובאחווה בין כל בני האדם נקבעת כחובה שליטתה של מדינה או של אומה אחת על כל האחרות? אך מהו אותו רגש אצילי, אשר לדעת המעמדות הגבוהים יש להשרישו בלבם של בני העם? בהגדרתו הפשוטה ביותר, אותו רגש אינו אלא העדפת האומה – או המדינה – על פני אומה או מדינה של כל אדם אחר..."
(מתוך על הפטריוטיות)
אני זוכר את ההפתעה המשמחת שנכונה לי כאשר חבר ועמית ותיק שלי, אדם שאפתן מאוד שהקדיש את כל חייו לשירות הצבאי וזכה באותות כבוד ובדרגות גבוהות ביותר (שָליש אישי ואלוף) סיפר לי שהוא שרף את ה"זיכרונות" שכתב על המלחמות שבהן נטל חלק, מכיוון ששינה את השקפתו על הפעילות הצבאית, וכעת כל מלחמה היא מעשה מושחת בעיניו, ואין לעודד את קיומה על ידי נטילת חלק בה, אלא להפך, יש לערער את האמון בה בכל דרך אפשרית. קצינים רבים חושבים בדיוק כמוהו, אף שאינם אומרים זאת כל עוד הם משרתים בצבא. האמת היא שלא ייתכן קצין נבון שחושב אחרת..."
(מתוך תזכורת לקצין)
"אתה חייל. לימדו אותך לירות, לדקור, לצעוד...לימדו אותך קרוא וכתוב, הובילו אותך לתרגילים ומצעדים; ייתכן שנקלעת למלחמה ונלחמת בטורקים או בסינים, וצייתָ לכל הפקודות. אפילו לא עלה בדעתך לשאול את עצמך: האם טוב או רע הוא הדבר שאתה עושה? ואז מתקבלת פקודה שהגדוד או הפלוגה שלך חייבים לצאת, מצוידים בכדורים חיים. אתה יוצא או נוסע בלי לשאול לאן מובילים אותך...
(מתוך תזכורת לחייל)
נהר ספרים
מאת: לוקיוס אנאיוס סנקה
תיאור: לוּקיוּס אָנָאיוּס סנקה נולד בקורדובה שבספרד בשנת 1 לפנה"ס לערך, למשפחה עשירה ממוצא איטלקי. בשנת 64, לאחר השרֵפה הגדולה ברומא ומעשי הביזה של נירון קיסר — לשעבר תלמידו — החליט סנקה להתבודד, פרש מחיי הציבור וגלה הרחק מרומא. בשנת 65 נגזר עליו להתאבד משום ששמו נקשר בניסיון ההתנקשות הכושל בחיי הקיסר. סנקה, מאבותיה הבולטים של תורת הסְטוֹאָה, הוא אחד הפילוסופים המערביים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים. חיבורו "על קוצר החיים" בתרגומה של נאוה כהן ראה אור בהוצאת נהר ספרים
(2010). המתרגם אברהם (אבי) ארואטי, נולד ב־ 1976 בישראל. לומד ומלמד בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב. עוסק בעיקר בשירה האֶפית היוונית והלטינית וכן בהוראת אנגלית, היסטוריה ומיתולוגיה של העולם הקלאסי במסגרות אקדמיות שונות.
נהר ספרים
מאת: אוגוסט סטרינדברג
תיאור: לא לגמרי סוציאליסט, לא ממש אנרכיסט, ללא ספק ניהיליסט ומעל הכול אדם מוטרף הכואב את כאב ההשפלה והאי־שוויון שהם מנת חלקם של מיליוני בני אדם המשתייכים ל"מעמד התחתון" — המחזאי, הסופר והמסאי הגאון אוגוסט סטרינדברג (1912-1849) השכיל לגעת ברוב רגישות בנקודות הבסיסיות של המצב החברתי־פוליטי.
בטקסט זה, שנכתב לפני יותר ממאה שנה, הוא מתאר בסגנון אירוני־ סרקסטי חד כאיזמל את המצב ששרר באירופה בסוף המאה ה־ 19 והמַכֶּה בפנינו ממש בימים אלה, בתום העשור הראשון של המאה ה־ 21 עת שוטף את העולם כולו משבר כלכלי שהוא תוצאה של שבר מוסרי.
כאשר העשיר אינו גונב, לא מדובר במידה טובה. העושר שלו נובע מגניבות העבר שנעשו חוקיות, ואין לו עוד צורך לגנוב. לא להזדקק לגניבות, הרי זו המידה הטובה. העני שגונב מתוך צורך אינו אלא ממלא את חובת ההישרדות הבסיסית והולך בעקבות אינסטינקט השימור העצמי. העשיר, שגנב כדי להשביע את צימאונו לתענוגות, פושע בלי להיענש על כך כהוא זה. יתרה מכך, הוא אפילו זוכה לשכר ולגמוּל. וסוחר שהתעשר מניצול אומללותם ועליבות חייהם של האחרים זוכה לעיטור כבוד על 'השירות שעשה למען הכלל'.
(מתוך הספר)
נהר ספרים
מאת: איפוליט טן
תיאור: הספרון "חייו והשקפותיו הפילוסופיות של חתול" הוא פרודיה פילוסופית המובאת לקורא כיומנו של חתול פילוסוף, המציג את השקפותיו על מהות החיים, פשרם וטבעם. יצירה זו מהווה אתנחתא משעשעת בין יצירותיו הידועות והגדולות של איפּוֹליט טֵן — היסטוריון, פילוסוף ומבקר אמנות וספרות צרפתי, מן הנחשבים והמשפיעים בצרפת במאה התשע עשרה.
הטקסט הזעיר הזה, שנחבא במשך שנים בתוך יצירה גדולה יותר, הוא סיפור מפוכּח, ציני ולעתים אכזרי — אך בה בעת שופע הומור ומעורר למחשבה על מהות החיים ועל דרך הִתנהלותו של העולם. לא קשה למצוא בו מקבילות לחיינו היום בסביבתנו האישית, החברתית, התרבותית והפוליטית.
איפּוֹליט טֵן (1893-1828), חבר האקדמיה הצרפתית — היסטוריון, פילוסוף, מסאי, סופר ומבקר ספרות צרפתי מן הנחשבים, הנודעים והמשפיעים ביותר בתקופתו — ובה בעת מן המותקפים ביותר. טֵן, שהתקומם נגד התפיסה הרומנטית בפילוסופיה, באמנות ובספרות, השפיע על יוצרים נטורליסטים רבים ובראשם אמיל זולה.
נהר ספרים
מאת: אפיקטטוס
תיאור: "הדברים הקיימים נחלקים לשני סוגים: אלה הנמצאים בשליטתנו ואלה שלא. הדברים שבשליטתנו הם: דעה, דחף, תשוקה, הימנעות, ובקיצור — כל מה שהוא פרי עשייתנו. הדברים שאינם בשליטתנו הם: הגוף, נכסים, מוניטין, משרות ובקיצור — כל מה שאינו פרי עשייתנו (...)
זכור, אפוא, כי אם תחשיב כחופשי את מה שהוא משועבד מטבעו ואת הדברים התלויים באחרים כדברים פרטיים שלך, אזי יעמדו בדרכך מכשולים, תסבול, תהיה טרוד ותאשים הן את האלים והן את בני האדם. ואולם, אם תחשיב כשלך רק את מה שהוא שלך בלבד ואת מה שתלוי באחר — בהיותו אכן כך — כתלוי באחר, אזי איש לא יטרידך לעולם, לא יעכבך, לא תמצא עצמך מאשים שום אדם, לא תוכיח אף לא אחד, לא תעשה בניגוד לרצונך אף לא דבר אחד, לא יאשימך איש, לא יהיה לך אויב, שהרי ממילא לא תסבול איזשהו נזק."
כך נפתח החיבור "המדריך" (במקור "אנכיירידון", ספר שימושי קטן שאפשר לשאתו לכל מקום), תמצית תורתו הפילוסופית של אפיקטטוס, המתמקד בנושאי המפתח של משנתו הסטואית.
אפיקטטוס נולד בשנת 55 לספירה לערך בדרום־מערב טורקיה. שנת מותו לא ידועה. במשנתו הוא מגלם את עיקרי האתיקה הסטואית, אך שלא כסטואים אחרים, הוא פונה אל ההמונים ולא רק למעטים שבעבורם הפילוסופיה הסטואית הציבה אתגר אינטלקטואלי. לדעתו, רק אלה המכירים באומללותם ובחולשותיהם יכולים להפיק תועלת מדברי הפילוסופים. אפיקטטוס שאף להפוך את האדם לבלתי־תלוי בתהפוכות החיים, וכמי שחווה חיי עבדות, שם את הדגש על הדבר שעליו אין איש יכול לשלוט מלבד האדם עצמו — התבונה.
המתרגם אברהם (אבי) ארואטי, נולד ב־ 1976 בישראל. לומד ומלמד בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב. עוסק בעיקר בשירה האֶפית היוונית והלטינית וכן בהוראת אנגלית, היסטוריה ומיתולוגיה של העולם הקלאסי במסגרות אקדמיות שונות.
נהר ספרים
מאת: פול לפארג
תיאור: פול לפארג (1911-1842), מחבר הזכות לעצלות (נהר ספרים, 2004 ) מזכירו וחתנו של קרל מרקס, הוא הוגה דעות, מהפכן ואקטיביסט חברתי מן המשפיעים ביותר בתולדות התנועה הסוציאליסטית בצרפת. חייו הסוערים וכתביו הנוקבים שזורים בתולדות המהפכה החברתית בעולם המערבי במאה התשע עשרה, אך דומה שדבריו אלה נכתבו בימינו, כאן ועכשיו.
בספרו המושחז והעצוב־מצחיק עד דמעות דת הקפיטל, פול לפארג מתגלה לא רק כאחד מהוגי הדעות והפעילים הפוליטיים והחברתיים הראשונים שהצביעו על זרע הפורענות האינהרנטי לקפיטליזם, אלא גם כנביא שצפה את המשבר הכלכלי־חברתי המסעיר עתה את העולם, מאה שנה לאחר מותו.
ליצירת מופת חברתית־כלכלית־תרבותית זו נלווה הסיפור המרגש זיכרונות אישיים מקרל מרקס, סיפור ייחודי החושף פנים נסתרות של מרקס, הוגה הדעות הקשוח והלא־מתפשר, המתגלה כאיש משפחה בעל לב חם, וגבר רגיש שחש כי גורלם של עמלֵי כל העולם מונח על כתפיו.
נהר ספרים
מאת: ניקולו מקיוולי
תיאור: דיונים בעשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס הוא יצירתו המעמיקה והשאפתנית ביותר של ניקולו מקיאוולי (1469-1527). במרכז הספר עומדת השאלה כיצד מעמידים מדינה על בסיס מוצק של מוסדות, חוקים ותרבות פוליטית. בסגנון נועז ומשוחרר ממוסכמות מקיאוולי דן בתנאים להופעתן ולהתגבשותן של מדינות, בגורמים להישרדותן ובסיבות לדעיכתן. באמצעות בחינה יסודית ומפוכחת של עלייתה ונפילתה של רומא, מקיאוולי פורש יריעה מזהירה של דיונים היסטוריים־פילוסופיים באופיין ובמהותן של הבעיות הנצחיות של חיים מדיניים: החיפוש אחר ביטחון, מרכיבי העוצמה, התשוקה לחירות, השאיפה לגדולה, יכולת הקיום.
הספר מכיל כמה מהרעיונות החדשניים ביותר בהיסטוריה של המחשבה המדינית והוא היה מקור השראה להוגים ולמנהיגים במשך מאות שנים.
ביסוד מחשבתו של מקיאוולי עומדת ההכרה שהאדם הוא יצור שאפתני ומסוכן. הדרך היחידה להציל אותו מעצמו היא להביא אותו לידי שיתוף פעולה עם בני־מינו, ואפילו להקרבה למענם. מהי הנוסחה המאפשרת להפוך אוסף של פרטים אנוכיים לחברה של אזרחים טובים? מקיאוולי מציע את ההסברים, מתאר את המכשולים, ומתווה את הדרך לגאולה ולתהילה.
הוצאת שלם
מאת: ארנסט רנאן
תיאור: עם ישראל ראוי לכל שבח על היותו הראשון שהבחין בהבלי האמונה הטפלה וההזיות הדתיות. מאז תקופה שאי אפשר לקבוע את זמנה, אבות אבותיהם של בני ישראל ראו את הטירוף שבעבודת האלילים, באלוהויות המקומיות והמרובות ובדמיונות השווא על החיים שאחרי המוות. (...) ספר קהלת הוא ספר מודרני במהותו. הפסימיות של תקופתנו מוצאת בו את ביטויה האמיתי. (...)
קהלת, כמונו, מוהל עצב בשמחה ושמחה בעצב; הוא אינו מסיק מסקנות אלא עורך דיון בין הבעד והנגד. הוא אוהב את החיים, ובה־בעת רואה את הבלותם. מעל לכול, הוא לעולם אינו מעמיד פנים. הוא אינו חש שהוא מקלל את החיים. הוא כן לחלוטין באומרו כי הכול בעיניו אווילי וריק מתוכן. אוהבים לראות בו אנין טעם ובעל נימוסים טובים, הדומה לאב קדום של יהודי פריזאי עשיר כלשהו, שאולי שוטט בארץ יהודה בתקופת ישוע והמכבים. (...)
ארנסט רנאן, מתוך הספר.
ארנסט רנאן (1892-1823), ההיסטוריון, הבלשן והוגה הדעות הצרפתי הגדול, מחבר הספר המהפכני "חיי ישוע" ועוד עשרות ספרים חשובים בתחום ההיסטוריוגרפיה הנוצרית והיהודית, תרגם מעברית לצרפתית את שיר השירים, את איוב ואת קהלת. המסה המבריקה והמעמיקה שלו על קהלת, הספר והאיש, מציגה באור פוסט־מודרני כמעט ואקטואלי להפליא, את ספר החוכמה העתיק הזה. רנאן איפיין את קהלת כַּאוניברסלי מבין ספרי התנ"ך והגדירו: "תרומה ייחודית של עם ישראל לאנושות".
נהר ספרים
מאת: ולדימיר סולוביוב
תיאור: ולדימיר סרגייביץ' סולוביוב (1853-1900) היה פילוסוף, משורר, הוגה דעות, מחזאי ומבקר ספרות, שהטביע חותם עמוק על הספרות והמחשבה ברוסיה.
בין מעריציו היה דוסטויבסקי, שתיאר אותו בדמות האב זוסימה ברומן האחים קרמזוב. אחד העם, דובנוב, ביאליק ושלום אש התייחסו בכתביהם לדעותיו. הראי"ה קוק אף ראה בו אחד מחסידי אומות העולם.
"אנו (...) נושאים את עינינו אל שירתו של סולוביוב (...) ורואים בה פתח תקופה", כתב עליו אברהם שלונסקי, שתרגם משיריו לעברית.
כתיבתו של סולוביוב נותנת ביטוי להשכלתו הרחבה, שכללה גם ידיעת עברית, תנ"ך, תלמוד וקריאה בספר הזוהר.
"סופיה", הראשון בכתביו המקובצים כאן, הוא חיבורו ההגותי הראשון ונכתב בצרפתית בזמן מסע על פני אירופה ומצרים. החיבור לא פורסם בחייו ונשאר בעיזבונו ככתב-יד.
את "משמעות האהבה", חיבורו המפורסם ביותר, כתב לאחר שסיים כתיבת 130 ערכים פילוסופיים ל"מילון האנציקלופדי" הגדול, וחזר לכתיבה פילוסופית "טהורה".
"התלמוד והפולמוסים העכשוויים עליו באוסטריה ובגרמניה", כתב הגנה נלהב על רוחו המוסרית של החוק התלמודי, התפרסם לראשונה בשנת 1886.
תרגום מרוסית, מבוא והערות: חמוטל בר יוסף.
כרמל
מאת: גוטלוב פרגה
תיאור: ספרו הראשון של גוטלוב פרגה, אבי הלוגיקה המודרנית, הוא ניסיון לשחרר את המחשבה מכבלי השפה.
בחיבור זה הונחה אבן הפינה של שיטתו, ובכך הפך החיבור לאחד מעמודי התווך של הפילוסופיה האנליטית של המאה העשרים. מתוך תפיסה מקורית ומעמיקה של "שפה לוגית" ו"מבנה לוגי" הוא מציג באורח שיטתי את המבנה הלוגי של מגוון עצום של תכנים ושל יחסי הנביעה ביניהם, תוך הצגה חמורה ומדויקת של הוכחות והגדרות ברמה שלא נודעה לפניו.
הספר מפתח את השפה של תחשיב הפרדיקאטים מסדר ראשון, אשר נעשה בעקבותיו התחום המרכזי בלוגיקה, ומציג אקסיומטיקה שלמה שלו. כמו כן הוא כולל הרחבות ללוגיקה מסדר שני. על יסוד זה הוא מגדיר מושגים ומוכיח משפטים שהם גם הבסיס לעמדה ה"לוגיציסטית" בפילוסופיה של המתמטיקה, שפרגה עצמו (ואחרים) פיתחו מאוחר יותר – עמדה המנסה לבסס את המתמטיקה, ובמיוחד את האריתמטיקה, כענף של הלוגיקה.
חידושים גדולים אלו בלוגיקה עולים מתוך תפיסה פילוסופית מקורית ומעמיקה באשר לטיבה של הלוגיקה ולמעמדה כיסוד המחשבה והידע.
לתרגום מצורפים הערות ופרקי מבוא מאת פרופסור גלעד ברעלי מהאוניברסיטה העברית, שגם תרגם את הספר.
הוצאת שלם
מאת: כסנופון .
תיאור: תיאורים רבים ופרשנויות רבות נכתבו על דמותו של סוקרטס, הפילוסוף האתונאי שהשפיע כה הרבה על תרבות המערב.
בספר זה מתגלה לפנינו סוקרטס חדש, אשר לא הכרנו עד כה. מובאים כאן לראשונה בעברית שלושה דיאלוגים של כסנופון, נאום ההגנה של סוקרטס, המשתה וניהול משק הבית. סוקרטס מתואר בהם כאדם שהוא אמנם מיוחד בחכמתו, אבל אין הוא אותו סוקרטס אפלטוני העוסק בבעיות פילוסופיות מופשטות ובסוגיות מוסר תיאורטיות.
אצל כסנופון סוקרטס מתואר כאיש המבין את צדם המעשי של החיים ומתעניין בנושאים כגון תפקידיהם של האישה והגבר בחברה, יחסי עובד ומעביד והצלחה בתחום האהבה.
בזכות חכמתו וקסמו הוא מורה ומדריך לחבורת תלמידים-רֵעים מגוונת ורבת-כשרון.
פרופסור גבריאל דנציג מן המחלקה ללימודים קלאסיים באוניברסיטת בר-אילן צירף לספר הקדמה כללית הממקמת את הדיאלוגים המובאים בהקשרם ההיסטורי והרעיוני, וגם מבואות הדנים בנושאים העיקריים של כל אחד מהם.
הוצאת שלם
מאת: אריסטו -
תיאור: כאשר חיבר אריסטו את ה"רטוריקה", בשלהי המאה הרביעית לפני הספירה, הייתה אומנות הרטוריקה בשיא פריחתה. מעבר לשימוש הפעיל בכושר הדיבור בפוליטיקה ובמשפט, רווחו נוסחים כתובים של נאומים חשובים מן ההווה ומן העבר, פרחו בתי-ספר לאומנות הנאום ומורים נודדים שהפיצו אותה. מיומנות הדיבור והשכנוע הייתה מרכיב הכרחי בחינוכו של כל אזרח חופשי. עם זאת עוררה הרטוריקה גם עמדות של חשדנות, ביקורתיות ואף של דחייה גמורה, בעיקר בשל מגמות דמגוגיות וסופיסטיות שונות, שמצאו בה עידוד. ה"רטוריקה" של אריסטו היא בבחינת ניסיון לסכם מסורת עשירה זו, לפתחה ולהתמודד בצורה שקולה עם בעיות שהיא מעוררת.
הספר מבקש להוכיח כי הרטוריקה איננה רק מיומנות הכרוכה בתחבלנות זריזה, אלא היא דיסציפלינה מדעית לכל דבר, הכפופה לקריטריונים פילוסופיים. הוא מנסה לנקות אותה מן הסיגים שדבקו בה במהלך שנים של שימושים סופיסטיים ודמגוגיים, ולנסח באופן שיטתי את מכלול הידע והמומחיות שבהם אמור לשלוט מי שמועיד עצמו לקריירה ציבורית, על מנת שיוכל לייצג את עמדותיו ביעילות ובהגינות כאחד.
הספר עוסק בין השאר בלוגיקה של הטיעון הרטורי, במכלול ההנחות הפוליטיות והמשפטיות שמהן צריך הנואם לשאוב, במיונם ובניתוחם של הריגושים וסוגי האופי, באומנות הסגנון והלשון הפיגוראטיבית, בקומפוזיציה הארכיטקטונית של חלקי הנאום, ועוד.
ספרית פועלים
מאת: ת.ו. אדורנו, מקס הורקהיימר
תיאור: בראשית שנות השלושים חברו יחד קבוצה של אינטלקטואלים צעירים, מרביתם ממוצא יהודי, במטרה להקדיש את עצמם לחקר החברה והתרבות. פעילותם התרכזה מסביב ל"מכון לחקר חברתי" שליד אוניברסיטת פרנקפורט. הם נודעו בכינוי "האסכולה מפרנקפורט", למרות שחלק גדול מפעילותם התקיים בארה"ב, במהלך 20 שנות הגלות שהשלטון הנאצי כפה עליהם.
מייסדי ה"אסכולה" הושפעו מהמארקסיזם ומהתנועה המהפכנית שסחפה חלק ניכר מהאינטלקטואלים הצעירים בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה, אך היו ערים למגבלות התיאורטיות של המארקסיזם. במקביל, הם הושפעו על-ידי הזרמים הרעיוניים שרווחו בתקופתם בתחום הפילוסופיה (ניאו-קאנטיאניזם, הוסרל ותורתו), הפסיכולוגיה (פרויד ותורת ה"גשטאלט") והאמנויות (סוריאליזם ואקספרסיוניזם). מטרתם היתה התחדשות ההגות החברתית במסורת המארקסיסטית - דבר אשר יחייב, להערכתם, הפריה הדדית בין הזרמים השונים במארקסיזם לבין הכיוונים החדשים במדעי החברה והרוח, והפניה של התיאוריה לאותם האפיקים של החיים החברתיים והתרבותיים שהוזנחו במידה רבה על-ידי ההגות המארקסיסטית המסורתית ואשר לא הלמו את אופיה של החברה הקפיטליסטית המפותחת, המאוחרת.
קיבצנו באסופה זו אך מעט מן המאמרים המייצגים של שניים מבכירי ההוגים שנודעו לאחר מכן כ"אסכולת פרנקפורט", על אף השוני שביניהם, ואשר לעתים מכנים את כתביהם כתיאוריה ביקורתית. הם התלכדו סביב המכון למחקר חברתי שהוקם בפרנקפורט ב-1923, אשר יזם ועודד מחקרים שנושאם היה החברה והתרבות באירופה, בעידן שלאחר מלחמת-העולם הראשונה.
הכינוי "תיאוריה ביקורתית" ידוע רק מאז 1937, כאשר מרבית חברי המכון כבר היגרו לארצות-הברית. אלה היו הורקהיימר, אדורנו, לובנתל, מרקוזה, פולוק, פרום ובנימין - שהיו המייסדים והראשונים שברחו מפרנקפורט לפאריס ומשם נמלטו כמה מהם לארצות-הברית.
ספרית פועלים
מאת: ג'מבטיסטה ויקו
תיאור: המדע החדש נחשב לספר היסוד של מדעי הרוח והחברה המודרניים. על סמך הנחתו כי בני האדם מסוגלים לדעת באמת רק את הדברים שיצרו בעצמם, ערער ויקו על תוקפם הלוגי והמתודולוגי של מדעי הטבע, ויצר כנגדם "מדע חדש" של האדם, של החברה ושל ההיסטוריה – מדע המבוסס על ההכרה במקורות הפיוטיים והמיתיים של המושגים ושל המנהגים האנושיים.
ספרו של ויקו השפיע השפעה עמוקה על הוגי דעות וסופרים חשובים כמו ג'יימס ג'ויס, ישעיהו ברלין, קרל מרקס, גתה ועוד. את הספר ערך יוסף מאלי, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. תרגם אותו אריאל רטהאוז, חוקר ומתרגם בתחומי הספרות האיטלקית והספרות העברית.
הוצאת שלם
מאת: אדמנד ברק
תיאור: מחשבות על המהפכה בצרפת היא יצירתו החשובה ביותר של אדמונד ברק (1797 - 1729), מגדולי ההוגים המדיניים בתולדות בריטניה והמערב כולו. הספר מזהיר מפני הסכנות הטמונות במהפכה הצרפתית ובחשיבה המהפכנית בכלל ועומד על חשיבותם של עקרונות השמרנות.
ברק היה הראשון שהבחין בכך שהמהפכה היא אירוע הרה - אסון, אשר עלול לגבות מחיר כבד. הוא הצביע בחיבורו על הבעיות והסכנות המרכזיות הקיימת במהפכה: הניסיון הבלתי מעשי לייסד סדר מדיני וחברתי רציונליסטי, העוול הנורא החבוי בשאיפה למימוש "צדק מהפכני" וחוסר ההבנה של הניגוד המהותי בין ערכים של שוויון לערכי החירות.
 ברק גם חזה את מרחץ הדמים הנורא שאליו התגלגלה צרפת בשם הערכים הנשגבים של המהפכה: האלימות, ההרג, הטרור, המלחמות מבית ומחוץ, ובסופו של דבר - עלייתו לשלטון של העריץ, שבא וקצר את תבואת הבלבול וההרס, שזרעו המהפכה ורעיונותיה.
ספרו של ברק התברר כאזהרה נכונה לא רק לימי המהפכה הצרפתית, אלא גם להיסטוריה העקובה מדם במהפכות של מאתיים השנים שחלפו מאז. לאור זאת, נחשב ברק לא רק למייסד ולהוגה של המחשבה המדינית השמרנית, אלא גם מורה דרך בתחום זה לדורנו.
מחשבות על המהפכה בצרפת הוא ספר יסוד לחוקרי המחשבה המדינית ומדע המדינה ולכל מי שמבקש להפיק לקחים מן ההיסטוריה.
הוצאת שלם
מאת: תומס הובס
תיאור: לויתן של תומס הובס, אשר ראה אור בשנת 1651, הוא ספר מייסד של המדע המדיני של העת החדשה. בדפיו מציג הובס את ההבחנה בין מצב הטבע - מלחמת הכל בכל - ובין המצב המדיני, המושתת על חוזה בין הנתינים לריבון המבטיח את קיומם בשלום ובביטחון.
 טיעוניו החריפים של הובס מנוסחים בצלילות רבה ומעוגנים בתיאוריה רחבה יותר על טבע האדם, וגם בבירור מעמיק של המשמעויות הפוליטיות של רעיונות תיאולוגיים.
המהדורה העברית החדשה של לויתן היא המהדורה הראשונה השלמה של הספר בעברית, והיא כוללת את ארבעת חלקיו.
אהרן אמיר תרגם את הספר מן המקור האנגלי, ומנחם לורברבוים ערך אותו, תוך השוואה לגרסה הלטינית, והוא גם הקדים מבוא והוסיף הערות ומונחון.
הוצאת שלם
מאת: אלקסיס דה-טוקוויל
תיאור: הספר "הדמוקרטיה באמריקה" הוכר כיצירת מופת מיד עם הופעתו, וזכה ברבות הימים למעמד של חיבור מכונן במחשבת הדמוקרטיה בפרט ובחקר החברה המודרנית בכלל. הספר הוא תולדת מסעו הארוך של טוקוויל הצעיר ברחבי אמריקה, ובו הוא מנתח את החברה האמריקנית בתור מודל להתגבשותה של החברה הדמוקרטית המודרנית ומראה שמדובר בתחילתו של עידן חדש בתכלית בתרבות, בפוליטיקה וביחסים החברתיים.
יכולת ההתבוננות היוצאת דופן של טוקוויל וכושר הניתוח המיוחד שלו הולידו שורה של נבואות אשר התגשמו באופן מרשים: מלחמת האזרחים בארצות-הברית, עליית ארצות-הברית ורוסיה לדרגת מעצמות-על המייצגות אידיאולוגיות מנוגדות, התפתחות משטרים טוטליטריים מעוררי אימה דווקא מתוך חתירה לשוויון ולדמוקרטיה, וכן הלאה. בנוסף לכך, רבות מתובנותיו של טוקוויל שאינן עוסקות בהתפתחויות היסטוריות דווקא נעשו לאבני יסוד של מדע המדינה המודרני; הוא שהבחין בשילוב המיוחד של כלכלה חופשית, אמונה דתית ומוסדות חברתיים אשר הוליד וקיים את הדמוקרטיות המצליחות בארצות-הברית ובבריטניה, בה בעת שאומות רבות כל כך (ובהן צרפת) נפלו שוב ושוב קרבן למהפכות ולרודנות, והוא שהצביע על השילוב של פעלתנות ושטחיות המאיים על עתידן של חברות דמוקרטיות.
זהו התרגום השלם הראשון של הספר לעברית.
הוצאת שלם
הצג עוד תוצאות