נמצאו 70 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יעקב מדן
תיאור: שנים רבות עוסק הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, בהוראה ובכתיבה על פשוטי המקראות ודרכם של חז״ל בכל ספרי המקרא. בספר זה כונסו עשרים ממבחר מאמריו המוקדשים לפרשיות שונות בספרי הנביאים והכתובים. המאמרים פורסמו לאורך עשרות השנים האחרונות בבמות שונות, חלקן ידועות וחלקן כמעט אינן מוכרות לציבור. נוספו עליהם גם פרקים חדשים שזהו פרסומם הראשון. קיבוץ הדברים אלו לצד אלו מאפשר לקורא מבט רחב והיכרות מעמיקה עם דרכו של המחבר ועם הצוהר שהיא פותחת לספרי הנביאים והכתובים. ראייתו של הרב מדן את ספרי הנביאים והכתובים מאירה לא אחת פרשיות קשות ועמומות באור חדש ובהיר. בהיותה תורת חיים לא נעדרת ממנה גם פרשנות עכשווית, המקשרת בין הסיפור המקראי לבין התרחשויות שונות בעולמנו אנו.
תבונות
מאת: יעקב מדן
תיאור: דרכו הייחודית של הרב יעקב מדן מתייחסת אל דוד כאבי המלכות האהוב על ה', ועם זאת אינה מתעלמת מתוכחות הנביא ומעדות פשט המקרא. תובענות מוסרית, רגישות פסיכולוגית ורקע צבאי וגאופוליטי נשזרים למארג אחד, שהבריח התיכון בו הוא אמונה רבת עצמה בה', בעמו ובבחיריו.
תבונות
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: ספר דניאל הוא מהמאוחרים שבספרי המקרא, אם לא המאוחר בהם. חיבורו מגיע עד רדיפות היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי אפיפנס, ומסתיים עוד לפני שחרור ירושלים וטיהור המקדש. הספר דו-לשוני, ארמית ועברית, נכתב באותה תקופה, התקופה ההלניסטית בשני מקומות שונים, בבבל ובארץ-ישראל (הפרקים הכתובים ארמית, מתורגמים לעברית עמוד מול עמוד).

זה הספר היחיד במקרא הנוגע גם בתחיית המתים. נספח מיוחד הוקדש לסקירת התפתחותו של רעיון הישארות הנפש ותחיית המתים.

"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה בין השאר את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, להעריך את הצד האמנותי של המקרא, להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, לתאר את הצד ההיסטורי של המקרא.
עם עובד
מאת: עומר מינקה
תיאור: האם לתנ"ך ישנה עמדה ביחס לסוג המנהיגות הפוליטית הראויה בישראל? כיצד מביעים סיפורי התנ"ך את אמירתם הפוליטית באמצעות היבטים משפטיים? מה תפקידו של הקורא בתהליך? ספר זה מקיף את מכלול הסיפורים הפוליטיים שחותמים את ספר שופטים; הוא בוחן לראשונה בחינה משפטית-ספרותית שיטתית את המבע הפוליטי המתקיים בהם. באמצעות שימוש חדשני במתודולוגיה רב-תחומית, המשלבת תובנות מתחומי הספרות הכללית, חקר המזרח הקדום, המשפט ומדעי החברה, מוארים הסיפורים בסוף ספר שופטים באור חדש היאה לתפקידם הספרותי כשלב ביניים בין תיאורי השופטים לבין סיפורי הממלכה הישראלית. בזו אחר זו מוצגות דמויותיהם ועלילותיהם הטרגיות של מיכה ואמו; הפילגש האומללה ואדונה הלוי; בני דן אל מול אלימות שבטי ישראל; זקני העדה; בתולות יבש גלעד ושורדי הטבח בבנימין. כך, באמצעות הקריאה החדשנית המוצעת, נשמעים לראשונה קולותיהם המושתקים של דמויות אלו ואחרות; הם מצטרפים לכדי אמירה נורמטיבית רועמת שמתגלה כאחת מאבני הבניין של הסיפור. ספר זה, פרי מחקר ארוך ומקיף, נוגע בעצבים החשופים של סוגית דגם המנהיגות הראוי על מנת לאפשר התנהלות נורמטיבית תקינה בממלכה שבדרך – כל זאת דווקא על רקעם ההיסטורי של הימים שבהם אין מלך בישראל, שבהם איש הישר בעיניו יעשה.
רסלינג
מאת: יוחנן קאפח
תיאור: ר' יוסף חיון היה מגדולי רבני פורטוגל בדור שלפני גירוש ספרד. בין תלמידיו נמנים ר' דוד ב"ר שלמה ן' יחיא ור' יוסף יעבץ החסיד, ואף ר' יצחק אברבנאל פנה אליו בצעירותיו בשאלות. פירושו המקיף של חיון לספר ירמיהו כולל חלוקה של הספר לנבואות ופרשנות מדוקדקת לכל פסוק, על צדדיו הלשוניים והרעיוניים. הפירוש יוצא לאור לראשונה במהדורה זו מתוך כתב יד יחידי הנראה להיות אוטוגרף. כתב היד כתוב בכתיבה מזרחית קשה לקריאה והוא פוענח במומחיות על ידי המחבר, תוך שימת לב למחזורי התיקונים וההגהות שבו. מהדורה ביקורתית זו כוללת גם מבוא נרחב על ר' יוסף חיון, על פירושו זה ועל דרכו הפרשנית למקרא.
המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: אליהו עסיס, רימון כשר
תיאור: "משמתו נביאים האחרונים, חגי זכריה ומלאכי, פסקה רוח הקודש מישראל" (משנה סוטה יג, ג), ומלאכי, האחרון שבשלושה, היה אחרון הנביאים שנבואותיהם נכללו במקרא. איננו יודעים מי היה מלאכי. אפשר שמלאכי היה שמו, אבל אולי אין זה אלא כינויו, שליח ה'. מלאכי פעל בתקופת שלטון פרס, בסביבות שנת 500 לפני הספירה. הנושאים שהעסיקו את מלאכי היו שונים מאלה שהעסיקו את הנביאים הקלאסיים ושיקפו את זמנו. אבל הרוצה ימצא בהם השוואות היפות גם לבעיות של ימינו. אחת הבעיות המרכזיות בנבואתו הייתה הברית בין האל לישראל ובחירת ישראל, וכן ביקורתו על זלזול העם בפולחן המקדש, ועל הכוהנים על שמועלים בתפקידם. "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: רימון כשר, אליהו עסיס
תיאור: חגי פעל זמן קצר ביותר, כארבעה חודשים בלבד, בשנת שתיים לדריוש הראשון (שנת 520/521 לפני הספירה). בארבעה חודשים אלה הצליח חגי לעודד את שבי ציון, ששבו ליהודה ולירושלים, לגשת לבניין המקדש. הקשיים שעמדו בפניהם היו רבים, הם סבלו מבצורת והמחסור ועדיין לא הצליחו להתבסס בארץ החרבה. גם משהתחילו השבים בבניינו של בית המקדש נדרש חגי לחזק את רוח העם ומנהיגיו, זרובבל הפחה ויהושע הכוהן הגדול, נוכח הממדים הצנועים של הבניין, בהבטחה "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון". "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: הושע פעל בתקופת שקיעתה של ממלכת ישראל, מדמדומי מלכותו הארוכה של ירבעם השני (788–747 לפני הספירה) ועד סמוך לסוף ימי ישראל, כנראה קודם לכיבוש האשורי (720 לפני הספירה) של שומרון. נבואות הושע מעשירות את ידיעותינו על התקופה הסוערת שבה תוך כעשרים שנה של תככים, מרידות ורציחות התחלפו שישה מלכים, וישראל אבדה. "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: גלי דינור
תיאור: ספרה של גלי דינור מעניק לפרשת מזבח שנים וחצי השבטים (יהושע כב 9- 34) קריאה מקורית אשר ממקמת אותה כאחת הפרשות החשובות הנוגעות בשאלת יחסי העם היושב בישראל עם חלקים ממנו היושבים בגולה. החיבור מבהיר נושא מהותי ביחס לקיומו הנמשך של עם ישראל, ולפיו בכל מקום שבו נמצאים אנשים הנמנים על עם ישראל, ניתנת בידם האפשרות להמשיך לעבוד את ה', ובאופן הזה לשמור על זהותם ועל זיקתם לאחיהם היושבים בארץ. הדיון מחיל על הפרשה מבט ביקורתי ומרענן, ובולטת בו מיומנות הניתוח הטקסטואלי המקראי הבוחן את הפרשה מכל היבט אפשרי: אוצר מילים, ניבים, מבנים תחביריים, מבנה ספרותי, מיקומה בספר יהושע, זמנה בזיקה למקורות התורה ולכתבים מקראיים אחרים, האסכולה אשר אליה היא שייכת, ובעיקר בירור המגמה אשר היא באה לשרת. ספר זה מהווה תרומה חשובה בחקר הפרשה בפרט ובחקר המקרא בכלל. מחד גיסא, נושאים שהמחקר לא טרח כלל להוכיח, כמו תיחום הפרשה והמבנה שלה, והסוג הספרותי השליט בה, זוכים לראשונה בספר זה לניתוח משמעותי; מאידך גיסא, זיקת הפרשה לאסכולת הקדושה מצביעה על איחורה ועל טביעות אצבעותיה של אסכולה זו בחומרים שמחוץ לתורה. לפנינו פרשה משפטית מכוננת, אשר במרכזה משא ומתן המודגם על שלל היבטיו הרטוריים: הוא מוצג מן ההיבט הפוליטי והמרחבי, ומהווה מודל למשא ומתן מתוחכם. המבט המעמיק הזה אל תוך משא ומתן בעולם העתיק הנו רלבנטי הן לטקסטים קאנונים נוספים, למשל שירת הומרוס, בייחוד המשא ומתן הפוליטי המלווה את פרקי ה"איליאדה", כמו גם למשאים ומתנים הנערכים כיום בין פרטים לארגונים גדולים בחברה.
רסלינג
מאת: דוד כהן-צמח
תיאור: נבואת אחרית הימים של הנביא ישעיהו היא מהנבואות המופלאות והמרשימות ביותר המצויות במקרא. הרקע ההיסטורי להתהוות נבואות ישעיהו הוא מסע סנחריב ליהודה והמצור שהטיל על ירושלים. אירוע זה היה ככל הנראה המומנט המכריע בהתהוות חזון אחרית הימים. זהו גם אירוע מכונן בתהליך התגבשות ספר ישעיה. ספרו של דוד כהן-צמח מבקש להתמודד בין השאר עם השאלות הבאות: מהי הזיקה בין נבואת השלום באחרית הימים לסיפורי הבריאה בספר בראשית? כיצד מתקשר חזון אחרית הימים אל שבת בראשית? מה טיב הקשר בין עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע לבין חזון ישעיהו? כהן-צמח מוביל את הקורא במסע מפתיע המגלה שמוטיב "מלחמה ושלום" מייצג את סיפורי הבריאה, ובאותו אופן "מלחמה ושלום" הוא יסוד שעליו משתית ישעיהו את חזונו הגדול. ההנחה המוצגת בספר היא שרעיון המלחמה והשלום הוא רעיון מרכזי המהדק את סיפור הבריאה אל נבואת אחרית הימים. רעיון זה הוא גם הציר המרכזי של ספר ישעיה כולו. על ציר זה חרוזות הנבואות כולן, ובראשן נבואת אחרית הימים. ההקבלות בין סיפור הבריאה לחזון ישעיהו מפתיעות: שיאן של ההקבלות בטענה שנבואת השלום העולמי יסודה ברעיון השבת של ספר בראשית.
רסלינג
מאת: חוה שלום־גיא
תיאור: ספרה של חוה שלום-גיא בוחן את מחזור הסיפורים על גדעון המקראי (שופטים ו–ט) לאור מקבילותיו הספרותיות לסוגיהן השונים – מקבילות פנימיות, כלומר מסורות מקבילות בתוך מחזור הסיפורים, ומקבילות חיצוניות, כלומר מקבילות בין המחזור הנבחן לבין מסורות ספרותיות, הן בגופו של ספר שופטים והן בספרים היסטוריוגרפים אחרים במקרא.

בחשיפה של המגמות והפולמוסים הסמויים אשר באים לידי ביטוי בהצבת המקבילות הספרותיות זו מול זו, נפתח בפנינו צוהר לעולמה של הפרשנות הפנים-מקראית הגלויה, ובעיקר הסמויה, על דרכיה ומניעיה. אולם תופעת המקבילות הספרותיות אינה ייחודית למחזור הסיפורים על גדעון אלא רווחת בסיפורת ההיסטוריוגרפית כולה, והיא כוח מניע ביצירתה. לפיכך העיון השיטתי במקבילות הספרותיות במחזור גדעון, על היבטיו השונים ועל ההשלכות הנובעות ממנו, עשוי לסייע בהבנת דרכי צמיחתה והתהוותה של הסיפורת ההיסטוריוגרפית המקראית על מחזורי הסיפורים שבה.

העיון במחזור גדעון ממחיש את מורכבותם של התהליכים שהובילו ליצירת מסורות ספרותיות וגיבושן לכדי מחזורי סיפורים. כמו כן הוא מעיד על השימוש שעשו יוצרים באבני בניין מיצירות ידועות, קודמות או בנות-זמנם, בחיבור יצירותיהם, לרוב על דרך האנלוגיה הסמויה, בציפייה שקוראיהן הבקיאים במורשת הספרותית יהיו מודעים לשימוש ויסיקו מההשוואה את המסקנות המתבקשות.
רסלינג
מאת: מנחם בן-ישר, יצחק ש' פנקובר
תיאור: בספר זה נאספו כל הדרשות לספר יונה מתוך ספרות התלמוד והמדרש (150 דרשות). הדרשות סדורות לפי רצף הפסוקים בכל פרק. לכל פרק מיונה תואם פרק מקביל בספרנו.

כל דרשה נתפרשה הן כשלעצמה והן ביחסה אל הטקסט המקראי, כדי לברר אילו בעיות מצא הדרשן בפסוק ומה הם הפתרונות שהציע בדרשה. הבעיות והפתרונות מוינו לסוגים שונים וכל דרשה מתוארת באשר לקושי ולפתרון שהיא עוסקת בהם. בסוף כל פרק בא סיכום קצר לפי פשוטו של מקרא ולעומתו סוכמו מכלול הדרשות לאותו פרק והמגמות העיקריות בהן, כדי להראות בפועל מה בין פשט לדרש. הוספנו בהערות גם הפניות למחברים מהעת העתיקה ומימי הביניים שלא כתבו בשפה העברית, אבל שמשתקפות בדבריהם דרשות חז"ל על ספר יונה: הירונימוס (המאה הרביעית, לטינית), אל־טברי (המאה התשיעית, ערבית), יפת בן עלי (המאה העשירית, ערבית־יהודית).

באמצעות החומר הרב המרוכז בספר ניתן לעסוק גם בסוגיה עקרונית: באיזו מידה דרשות חז"ל הן פרשנות למקרא, תגובה לקשיים בכתוב, ובאיזו מידה הדרשות אינן אלא אמצעי ספרותי להציג את רעיונות חז"ל. את הספר חותמים מפתחות מגוונים: פסוקי המקרא בדרשות, פסוקים שבאו בהערות, מקורות חז"ל, הקשיים והפתרונות הפרשניים לסוגיהם ושיוך כל דרשה (על פי מספרה בספר) לסוגי הקשיים ולסוגי הפתרונות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: בנימין לאו
תיאור: מאות שנים של ניתוק בין העם לאלוהיו מסתיימות עם הופעתו של שמואל, אחרון השופטים וראשון לנביאים. שמואל הוא חוליית המעבר מתקופה לתקופה. בכל מהלך ספר שופטים אין נביאים המביאים את דבר ה' לעולם, אין עלייה לרגל למשכן בשילה, אין מגע בין שמים וארץ. עד שמגיע שמואל. שמואל – בקודש חזיתיךָ מתאר את שתי המהפכות שחולל שמואל על רקע תקופתו הסוערת. המהפכה הראשונה היא בתחום המפגש האינטימי של אדם עם אלוהים, מפגש שיהפוך במרוצת השנים למוקד החיים הדתיים – עולם התפילה. המהפכה השנייה, הפוליטית, היא מהפכת השלטון: מעבר מפזורה שבטית למלוכה ריכוזית. ממרחק של אלפי שנים ממשיכות שאלות אלו של ארץ ושמים להדהד ולהעסיק אותנו: כיצד מתרחש המפגש המופלא והמורכב עם האלוהים? איזהו היחס הראוי כלפי שלטון וכוח ומהו תפקידו של הנביא ביחס לְמלך ולכהן? בספר המשלב כתיבה בגוף ראשון מאת גיבורי התקופה, מבקש הרב בנימין לאו להאיר את דמותו של נביא מהפכן ולבסס את הטענה שדמותו היתה דגם ומופת לכל הנביאים, החכמים והיוצרים שבאו אחריו. שמואל, אלקנה וחנה, שאול, יונתן ודוד הם גיבורי הספר הזה, אשר כקודמיו מאהיב את התנ"ך ומקרב אותו אל הלבבות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יפת בן עלי הלוי, מאירה פוליאק, אליעזר שלוסברג
תיאור: יפת בן עֵלי, גדול הפרשנים הקראים, פעל בירושלים במחצית השנייה של המאה העשירית לסה"נ, ובה כתב את עבודת המופת שלו: תרגום ופירוש מלא ומקיף לכל ספרי המקרא בשפה הערבית־יהודית. חדשנותו והישגיו כפרשן מקרא, במיוחד בתחום ההבנה הספרותית והמבנית של המקרא, השפיעו רבות על התפתחות פרשנות הפשט היהודית בימי הביניים, הן בקרב פרשנים קראים, כגון ישועה בן יהודה ויעקב בן ראובן, והן בקרב פרשנים רבנים, כגון ראב"ע, רד"ק ור' תנחום הירושלמי. ספר זה הוא נדבך נוסף בההדרת פירוש יפת בן עלי לתרי־עשר, והפעם לספר צפניה. קדמה לו מהדורה ביקורתית מוערת, ראשונה בעברית, של פירוש יפת בן עלי לספר הושע, שראתה אור בשנת תשס"ט בהוצאת אוניברסיטת בר־אילן והייתה אף היא פרי שיתוף הפעולה בין המהדירים הנוכחיים. המהדורה כוללת את טקסט המקור בערבית־יהודית של תרגומו ופירושו של יפת לספר צפניה (כולל אפראט כתבי־יד שלם), ותרגום לעברית המלווה בהערות עשירות והשוואה למקורות חז"ל, למקורות ימי־ביניימיים ואף למקורות מודרניים. המהדירים הקדימו מבוא המעמיד על ההקשר המיידי של עבודתו של יפת. ההתעניינות בפירושי יפת למקרא צוברת תאוצה בארץ ובעולם בשני העשורים האחרונים, והם זוכים לחשיפה, ההדרה ותרגום הן בעברית והן באנגלית. הספר יעניין את כל העוסקים במדעי היהדות והאסלאם, בשפה ובתרבות הערבית־היהודית, וכן את המתעניינים בפרשנות המקרא לדורותיה, בספרות הנבואה, בהיסטוריה של עם ישראל בימי הביניים, בהיסטוריה ובתרבות הקראית, בקשרים בין הספרות הערבית לספרות היהודית ובהגות היהודית והכללית של ימי הביניים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם בו מאיר אבן עזרא, יאיר האס
תיאור: מהדורה מדעית מבוארת של חלקו השני של פירוש ר’ אברהם אבן עזרא, מגדולי הפרשנים בכל הדורות, על ספר ישעיהו. במהדורה שלושה מדורים: גוף הפירוש מוגה על סמך כל עדי הנוסח הקיימים, מנגנון חילופי גרסאות וביאור רציף מאת המהדיר. הביאור, המיועד לחוקר ולקורא המשכיל כאחד, מבאר את פירושי אבן עזרא לאור דברי קודמיו ולאור עקרונותיו הפרשניים ותפיסותיו הבלשניות, המדעיות, הפילוסופיות וההיסטוריוסופיות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחיבוריו המגוונים. בהקדמה לספר מפורטים העקרונות שעל פיהם הוכנה המהדורה למדוריה, ובמבוא לו מובאים סקירה רחבה של תורתו העיונית של אבן עזרא להיבטיה השונים, ודיונים על יחסו לשאלת זהות המחבר של קובץ הנבואות בישעיהו מ’-ס”ו ויחסו לשאלת המבנה והמשמעות של הקובץ.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירוש שד"ל לתנ"ך – מבוססת על מהדורה חדשה של הפירוש הקלאסי של שד״ל על ספר ישעיהו יחד עם פירושיו לירמיהו וליחזקאל, קהלת, משלי ואיוב. לסדרה זו נוספו גם פירושים לספרי תרי עשר אשר נכתבו על ידי תלמידי שד״ל בהנחייתו. הסדרה שממשיכה את פירושו של שד״ל על חמשת חומשי תורה שופכת אור חדש על גישתו של שד״ל ומרחיבה את יריעת הפירוש אל ספרי הנביאים הגדולים.
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירוש שד"ל לתנ"ך – מבוססת על מהדורה חדשה של הפירוש הקלאסי של שד״ל על ספר ישעיהו יחד עם פירושיו לירמיהו וליחזקאל, קהלת, משלי ואיוב. לסדרה זו נוספו גם פירושים לספרי תרי עשר אשר נכתבו על ידי תלמידי שד״ל בהנחייתו. הסדרה שממשיכה את פירושו של שד״ל על חמשת חומשי תורה שופכת אור חדש על גישתו של שד״ל ומרחיבה את יריעת הפירוש אל ספרי הנביאים הגדולים.
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירוש שד"ל לתנ"ך – מבוססת על מהדורה חדשה של הפירוש הקלאסי של שד״ל על ספר ישעיהו יחד עם פירושיו לירמיהו וליחזקאל, קהלת, משלי ואיוב. לסדרה זו נוספו גם פירושים לספרי תרי עשר אשר נכתבו על ידי תלמידי שד״ל בהנחייתו. הסדרה שממשיכה את פירושו של שד״ל על חמשת חומשי תורה שופכת אור חדש על גישתו של שד״ל ומרחיבה את יריעת הפירוש אל ספרי הנביאים הגדולים.
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירוש שד"ל לתנ"ך – מבוססת על מהדורה חדשה של הפירוש הקלאסי של שד״ל על ספר ישעיהו יחד עם פירושיו לירמיהו וליחזקאל, קהלת, משלי ואיוב. לסדרה זו נוספו גם פירושים לספרי תרי עשר אשר נכתבו על ידי תלמידי שד״ל בהנחייתו. הסדרה שממשיכה את פירושו של שד״ל על חמשת חומשי תורה שופכת אור חדש על גישתו של שד״ל ומרחיבה את יריעת הפירוש אל ספרי הנביאים הגדולים.
מאת: רחל רייך
תיאור: שני סיפורי הנספח לספר שופטים, פסל מיכה ופילגש בגבעה, נתונים במסגרת רעיונית אחת, שסיכומה הוא: “בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה“ (שופטים י“ז 6; כ“א 25 ). מסתבר שהישר בעיני אנשי הדור בו אין מלך ואף לא שופט, הוא קלקלה מוסרית במישור הפרטי והלאומי גם יחד. הסיפור המזעזע של בגידה, התנהגות “סדומית“, אונס קבוצתי, ביתור גופת האישה הנאנסת ושליחת בתריה לכל שבטי ישראל על ידי אדוניה של האישה כדי להצית מלחמת אחים אכזרית – מסופר על ידי מספר מפוקח ואירוני בטכניקה מיוחדת במינה. המלחמה מסתיימת בחרטה ובניסיון ל“תיקון“ שיש בו אבסורד בדומה לכל מה שהצית אותה. הניתוח הספרותי של מעשה “פילגש בגבעה“ מזמין את הקורא לחשוף את הכתיבה החתרנית של המספר, ולהגיע לתובנות רלוונטיות לכל הזמנים.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: מרדכי כוגן
תיאור: מקרא לישראל הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: מרדכי כוגן
תיאור: מקרא לישראל הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות האלה: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ־מקראיות, ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ־ מקראית; להביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות־ פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות האלה: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ־מקראיות, ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ־ מקראית; להביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות־ פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: יאיר הופמן
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות האלה: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ־מקראיות, ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ־ מקראית; להביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות־ פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: רפאל לוין
תיאור: הנביא עמוס, מראשוני הנביאים שקובץ מנבואותיהם נמצא בפנינו כספר עצמאי, חי ופעל במאה השמינית לפני הספירה, בימי עוזיהו מלך יהודה וירבעם בן יואש מלך ישראל. ההצלחה החומרית שהייתה נחלת התקופה גרמה להשחתת המידות שכנגדה זועק הנביא. דבריו והמסרים שלו אקטואליים וראויים גם לימינו.

הספר עמוס - הנביא מתקוע מסביר ומאיר את נבואותיו של עמוס, את טכניקות הנאום המרתקות שהשתמש בהן ואת המסרים שלו, זאת תוך עיון וניתוח דברי חז”ל, פרשנים מסורתיים וחוקרי מקרא, ושימוש בדרך הפשט והלוגיקה המודרנית. המסקנות הן שהמסר של הנביא עמוס הוא מסר של צדק חברתי-סוציאלי בלבד: “הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן שִׁריֶך וזְמְִרתַ נבְָלֶיך לֹא אֶשְׁמָע: ויְגִּלַ כַּמַּיםִ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנחַַל אֵיתָן”, ונבואותיו ערוכות לפי סדר אמירתן. ניתוח המבנה הספרותי של הנבואות מלמד על התקדמות ביכולת הרטורית של הנביא. הספר פותח בסקירה כללית של התקופה והאמונות שרווחו בעם בתקופה זו, וממשיך בהסבר דברי הנביא כסדרם. כמו כן דן הספר בכמה נושאים נוספים, כמו שאלת דיוק נוסח המסורה של המקרא ותדירות הופעת שמות ה’ השונים במקרא ומשמעותה. הגם שנושאים אלה אינם קשורים ישירות לדברי הנביא עמוס, הם עולים תוך כדי עיון בספר, חשובים להבנתו ויש בהם כדי לתרום גם להבנת ספרי מקרא נוספים.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: מנחם בן-ישר, יצחק ש' פנקובר
תיאור: בספר זה נאספו כל הדרשות לספר יואל ולספר ועמוס מתוך ספרות התלמוד והמדרש (כ-650 דרשות). הדרשות סדורות לפי רצף הפסוקים בכל פרק. לכל פרק מיואל ומעמוס תואם פרק מקביל בספרנו. כל דרשה נתפרשה הן כשלעצמה והן ביחסה אל הטקסט המקראי, כדי לברר אילו בעיות מצא הדרשן בפסוק ומה הם הפתרונות שהציע בדרשה. הבעיות והפתרונות מוינו לסוגים שונים וכל דרשה מתוארת באשר לקושי ולפתרון שהיא עוסקת בהם. בסוף כל פרק בא סיכום קצר לפי פשוטו של מקרא ולעומתו סוכמו מכלול הדרשות לאותו פרק והמגמות העיקריות בהן, כדי להראות בפועל מה בין פשט לדרש. באמצעות החומר הרב המרוכז בספר ניתן לעסוק גם בסוגיה עקרונית: באיזו מידה דרשות חז"ל הן פרשנות למקרא, תגובה לקשיים בכתוב, ובאיזו מידה הדרשות אינן אלא אמצעי ספרותי להציג את רעיונות חז"ל. את הספר חותמים מפתחות מגוונים: פסוקי המקרא בדרשות, פסוקים שבאו בהערות, מקורות חז"ל, הקשיים והפתרונות הפרשניים לסוגיהם ושיוך כל דרשה (על פי מספרה בספר) לסוגי הקשיים ולסוגי הפתרונות
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: בנימין לאו
תיאור: דרכו של עולם היא שממלכות קטנות ומקומיות מושפעות בכל אורחותיהן מהאימפריות שסובבות אותן. נפילה של אימפריה אחת ועלייה של אחרת גוררת בדרך כלל זעזועים בקרב בנות חסותן: חששות קיומיים, קשיי הסתגלות, שינויים מנהליים ואף שאלות פילוסופיות. כך התנהלו מלכות ישראל ומלכות יהודה במשך שנים רבות. נביאי ישראל, שליוו את החיים הפוליטיים הסוערים, הגיבו למציאות החברתית, המדינית והדתית וביקשו לרסן את גבהות לבו של העם ואת כוחניות השלטון. את תוכחתם הם ביקשו להחדיר לליבות האנשים בעוצמה, בכאב ובעיקר בהמון אהבה: "בחבלי אדם אמשכם, בעבותות אהבה" (הושע, פרק יא). שמונה נביאים מתמקד בשמונה מתוך שנים-עשר הנביאים המובאים בספרי "תרי עשר", המספרים יחדיו את סיפורן של ממלכות ישראל ויהודה. הספר נפתח בימי יונה הנביא, עם עליית האימפריה האשורית, ונחתם בנבואת עובדיה, עם חורבן הבית הראשון וגלות יהודה לבבל. בין לבין מסופרים סיפוריהם של הנביאים עמוס, הושע, מיכה, צפניה, נחום וחבקוק. הרקע ההיסטורי והפוליטי של כל אחד מהם מאפשר לקורא לחוות את קולו של הנביא בהקשר שבו פעל אך מתוך כך להקיש מיד על המציאות הישראלית המבקשת לחדש עצמה במולדת אבותיה. הקריאה בתנ"ך במבט לאחור ובעיניים המופנות קדימה עשוי להרחיב מעט את שדה הראייה של מקבלי ההחלטות ושל בוחריהם.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן
תיאור: ספר יונה מספר על הרפתקאותיו המרתקות של הנביא, סירובו להינבא על נינוה, בריחתו חסרת הסיכוי הימה מלפני ה', הסער הגדול בים, הטלתו של הנביא המימה ובליעתו על ידי דג, תפילתו במעי הדג ויציאתו ממנו בעל כורחו כדי למלא את שליחותו. הספר מסתיים בלקח שמלמד האלוהים אותו ואותנו, הקוראים, על מהות שליחותו של נביא ועל חשיבותם של התשובה והרחמים.
בעקבות יונה יצאו שני המחברים למסע בים ספרותנו לדורותיה, בחנו את שורשיו של הספר, את הלבֵנים ששאל המחבר מספרות המקרא לשם בניין סיפורו, ואת הרושם שהותיר הספר על ספרות הבית השני, ספרות חז"ל, ספרות ימי הביניים לגווניה וזו של העת החדשה, בישראל ובעמים גם יחד. לא נעדר מן הספר עיסוק גם בדרכים שבהן הטביע ספר יונה את חותמו על יצירות אמנות לסוגיה, על הלשון העברית או על ההוויה הישראלית, בשמות רחובות או כלי שייט וכיוצא באלה.
מתברר כי ספר יונה חזר והפעים את קוראיו בכל הדורות, ובצד הפירוש החותר ל"קריאה צמודה" ומדוקדקת ולהבנת פשט הכתובים, אנו נותנים פתחון פה לשלל מקורות המעידים כי קסמו של סיפור מסעו של יונה לא דהה עם הזמנים, כשהזמין רבים לצאת ולהפליג יחד עמו אל מרחבי יצירה מגוונים, לא אחת אף מפתיעים.
קרן אבי חי
מאת: שמואל ורגון
תיאור: באסופת מאמרים זו כונסו מאמרים שפורסמו בבמות שונות החל בשנות השבעים של המאה העשרים וכלה בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת. המאמרים מוינו למדורים שונים: מאמרים בספר ישעיה, מאמרים בשאר ספרי המקרא, היסטוריה והיסטוריוגרפיה. המאמרים באסופה זו מובאים בנוסח מעובד, מתוקן ומעודכן. נעשה מאמץ לעדכן את הספרות המדעית, שהקורא מופנה אליה בהערות השוליים של המאמרים. בנוסח המחודש הופנו הקוראים למקורות ולמחקרים שפורסמו בינתיים במהדורה חדשה או במהדורה מתורגמת.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רוני גולדשטיין
תיאור: ספר ירמיה בולט בשפע החומר הנוגע לחייו ולדמותו האישית של הנביא: מאבקיו עם מלכים, שרים וכהנים, תלאותיו, ותלונותיו על מר גורלו. בתוך זה, בולט הרצף בפרקים לז — מד, המתאר בסדר כרונולוגי את קורותיו של ירמיהו בפרק הזמן שבין סוף ימיו של צדקיהו ועד לירידתו של הנביא מצרימה עם שארית יהודה. החיבור שלפנינו מתמקד בחקר חטיבה זו, ובהשלכות העולות ממנה להבנת דרכי התהוות המסורות על ירמיהו ומקומן בספר ירמיה. החומר הסיפורי הרב על ירמיהו מזמין את הקורא לצייר תמונה של הביוגרפיה של ירמיהו ולנסות לשבץ בתמונה זו את מירב החומר האפשרי הנתון בידינו בספר, אולם ההכרה בכך שספר ירמיה הוא תוצאה של תהליך ארוך של כתיבה, איסוף ועריכה על ידי אנשים שונים בזמנים שונים, מחייבת גישה שונה למלאכת שיחזור המסורות על הנביא. מטרת חיבור זה היא לברר, באמצעות מחקר־ספרותי היסטורי, את תהליך התפתחותן של המסורות על ירמיהו, מן הקדומות ביותר )הקרובות אולי למציאות ההיסטורית שבה פעל הנביא( ועד למסורות מאוחרות שנוצרו בסמוך ליצירתו הסופית של הספר שלפנינו. בדרך זו אנו 'מאבדים' אמנם את האפשרות לשרטט את דמותו של הנביא ההיסטורי בפרטי פרטים המתגלים לכאורה לאורך כל הספר, אולם עמידתנו בפני הפיתוי לקשור בין כל חלקי הספר ולראות בכולם אספקלריה נאמנה של ירמיהו, מעשיו, דבריו, ומחשבותיו, יש בה שכר רב, שכן היא מאפשרת לנו להציץ מעט לדמותו ה'היסטורית' ובו בזמן להשקיף על הדרך שבה נתפרשו דבריו ומעשיו במשך דורות אחדים לאחר תקופתו.  
מוסד ביאליק
מאת: משה גרינברג, שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: משה גרינברג, שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים. 
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: משה גרינברג, שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: משה גרינברג, שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
תיאור: תנ"ך : תורה, נביאים, כתובים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
מאת: מרדכי ברויאר
תיאור: פירוש קולח ומפתיע בסגנונו לששת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו, כפי שנתפרשו בידי הרב מדרכי ברויאר ז"ל לפני כארבעים שנה.
כתב היד נמצא בעיזבונו של הרב ברויאר לאחר פטירתו, ורואה אור בנוסחו המקורי ביזמה משותפת של בני המשפחה והוצאת תבונות.
הפירוש נערך בידי פרופ' יוסף עופר, תלמידו של הרב ברויאר, והוא משלים את סדרת כתבי הרב ברויאר הרואה אור בהוצאת תבונות.
תבונות
מאת: אמנון בזק
תיאור: הספר עוסק באחת התופעות הספרותיות המעניינות בתנ"ך: בתיאור אירוע מסוים, המקרא רומז לסיפור קודם באמצעות מקבילות תוכניות ולשוניות, ובדרך זו נלמדים מסרים חשובים להבנת משמעות הסיפור.
בספר מנתח הרב אמנון בזק את ספר שמואל באמצעות כלי פרשני זה, וחושף רבדים חדשים ועשירים בהבנת הכתובים. פרק הסיום של הספר דן בשאלה המתודית העקרונית: כיצד מזהים מקבילה ספרותית, ובאיזו דרך ניתן לעמוד על משמעותה.
תבונות
מאת: יואל בן-נון, בנימין לאו
תיאור: בימי המלך חזקיהו (בשנת 701 לפנה"ס) עלה סנחריב על ערי יהודה.
עשרות ערים החריב במסע נקמה נגד יהודה המורדת. הכתובת שהשאיר אחריו מרמזת על סוד הישרדותה של ירושלים: "ואשר לחזקיהו היהודי [...] ואותו כלאתי בתוך ירושלים עיר מלכותו כציפור בכלוב; שפכתי עליו סוללות, ואת היציאה משער עירו עשיתי לו לתועבה."
אל מול דברי הרהב של המלך האשורי עמד אחד מענקי הרוח של העם היהודי – ישעיהו הנביא.
ממש כמו מענה נבואי לדברי החירוף של מלך אשור, אמר ישעיהו: "כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם, גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו לא, ה).
ישעיהו הנביא נתפס בעיני רבים כנביא השלום העולמי. אוטופיסט שמתעלה מעל גבולות הריאליה הפוליטית אל מחוזות של אידיאה הרמונית קוסמית. בתור נביא השלום הוא נהפך לדמות המופתית ביותר מכל נביאי ישראל. וחזון אחרית הימים שלו אף נחרת על בניין האו"ם בזכות חמש-עשרה המילים העבריות במשפט המפתח: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת – לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה."
אבל יש בישעיהו גם פנים אחרות. עשרות שנים הוא פעל בירושלים בתחום המדיני והחברתי למען משפט וצדקה, ונאבק לבלום מהלכים בינלאומיים הרי-אסון.
מטרת חיבור זה היא לספר את סיפורו של ישעיהו כאיש חי וסוער, נועז ובוטה, שלא חש כל פחד מול מלכים ושליטים ולא חשש מעשירי העם. קריאת הנבואה מתוך הקשרה ההיסטורי-ריאלי חודרת אל מעבר למילים ומצליחה לראות את תמונת העומק ובה הדילמות של המנהיגים שלמולם פעל הנביא.
כשמבינים את הדילמות הללו ושומעים את קול הנביא בתוך ההקשר החי של פועלו, לא ניתן לחמוק מן המפגש עם שאלות הצצות בחלל עולמנו כאן, בחברה יהודית וישראלית מתחדשת בארץ האבות. מכאן עולה גם התקווה להפוך את הקריאה בספר ישעיהו לתשתית לדיון ציבורי.
הרב ד"ר יואל בן נון היה ממייסדי ישיבת הר עציון בגוש עציון ונחשב לאחד ממחוללי מהפכת לימוד התנ"ך בישיבות ההסדר ובציבור הרחב. אחד מעיקרי שיטתו הוא לחבר את הסיפור המקראי מתוך כל רמזי התנ"ך וכן לקשור אותו למציאות ההיסטורית והריאלית, העתיקה והחדשה.
הרב ד"ר בנימין לאו מכהן כרב בקהילת הרמב"ן בירושלים ומשמש עמית במכון הישראלי לדמוקרטיה. בספריו ובשיעוריו מתווך הרב לאו את מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לציבור הישראלי. ספרו על ירמיהו הנביא (הוצאת "ידיעות ספרים") היה לרב-מכר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה גרינברג, שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שלום זמירין
תיאור: במחקרו זה מגולל זמירין את תולדות ימי מלכותו של יאשיהו מלך יהודה ואת נסיבות הרפורמה המדינית והרוחנית שלו.
מוסד ביאליק
מאת: בנימין לאו
תיאור: "אין ספק שהנביא הגדול ביותר שקם לנו בימי המלוכה, לפני חורבן ירושלים, וגם האומלל והשנוא ועז הרוח ביותר, היה ירמיהו. הוא לא נפחד מבית כלא, ממכות וגם מן המוות עצמו - ובחר להגיד לעמו האמת המרה עד הסוף [...] הוא ידע כי לא לעולם חוסן, והיה בטוח שלא יעבור זמן רב - לא יותר משבעים שנה ובבל תתרופף ותיפול [...] ירמיהו אהב את עמו וגם האמין באחריתו - ואמונתו נתקיימה עד היום הזה". דוד בן גוריון, דברים ביום הולדתו ה-84, שדה בוקר, תשרי תשל"א (אוקטובר 1970)
בחברה בת ימינו נתפס ירמיהו כנביא החורבן וכאיש הקינות של תשעה באב. החברה היהודית של דור ההשכלה וראשית הציונות לעגה לדמותו של ירמיהו.
האתוס הציוני ורוח הלאומיות הישראלית (חילונית ודתית כאחת) התעלמו ממנו, ואימצו את ישעיהו כנביא המבשר את התקומה והנחמה ואת עמוס כנביא המופקד על תיקוני החברה. הסיפור של הנביא המיוסר הזה עדיין לא סופר כהלכתו.
העימותים בעולמו של ירמיהו מעסיקים גם היום את העיתונות הישראלית, אך תולדותיו לא היוו מעולם מקור השראה לדיון הישראלי בשאלות הקיומיות של זהות, תרבות, לאומיות ועצמאות. ספר זה בא לעורר שיח ציבורי במרחב החיים הציוני ולפגוש את ירמיהו במלוא קומתו ובעומק המורכבות שבו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מרדכי מרטין בובר
תיאור: בובר מנסה לחשוף את שורשה הקדמון של המשיחיות היהודית ומבקש להראות שהיא היוותה בראשית תולדות האומה בארצה דימוי היסטורי-אקטואלי, ורק לאחר שגברה האכזבה בתחום ההיסטורי-הממשי נתגלגלה באמונה אסכאטולוגית.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות