נמצאו 45 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יעקב אזואלוס
תיאור: ספר זה עוסק בתורת המלאכים – האנגלולוגיה – של כלל תרגומי התורה הארמיים, על רקע תורות דומות בעולם הקדום, ספרות בית שני, מגילות מדבר יהודה וספרות חז"ל. ספר זה דן, בפעם הראשונה, במכלול שלם ומקיף בתורת המלאכים בתרגומי התורה. הדיון מתבסס על נתונים שנאגרו מכל התרגומים הארמיים לתורה, הכוללים את תרגום אונקלוס, הירושלמי על מהדורותיו, כתב יד ניאופיטי ושוליו, ציטוטי תרגום, תרגומי גניזה ותוספתות תרגום. מכל אלה עולה שהתרגומים לתורה אינם עשויים מקשה אחת: מחד גיסא עומד תרגום אונקלוס שמתעלם כמעט לחלוטין מעולם המלאכים, ומאידך גיסא התרגומים הארצישראליים המשלבים את המלאכים בתרגומם גם באותם מקורות שאין להם זכר במקור המקראי. בעיקר בולט יחסו של התרגום המיוחס ליונתן לעולם המלאכים – הוא מרבה להתייחס אליהם לעיתים בציון שמותיהם ובתיאור תפקידם, בניגוד למקרא המציין שני מלאכים בשמם: מיכאל וגבריאל.
תופעה מעניינת בתרגומים אלה מתבטאת בהוספת מלאכים על הסיפור המקראי ככלי לדיוק בטקסט המקראי, ביאורו, מילוי פערים, פתרון בעיות תיאולוגיות ועוד. מהשוואת התרגומים לספרות חז"ל, לספרות החיצונית, לספרות קומראן ולספרות המיסטית היהודית ניתן להסיק על קרבת התרגומים לעולמם של חז"ל בכל הנוגע להתייחסותם למלאכים. אלה ואלה נמנעים מהרחבת יתר של עולם זה, בניגוד לספרות החיצונית, קומראן והספרות המיסטית. יש להבין קרבה זו בשני אופנים: האחד נעוץ ברצון לגמד את דמותם של המלאכים ולציירם בצבעים חיוורים מחשש להערצת יתר של המלאכים ופולחנם. השני נעוץ בעובדה שהתרגומים משופעים במהויות רבות המתווכות בין האל לאדם, כגון מימרא, יקרא ועוד. בפרק האחרון דן המחבר בנושאים כלליים הנוגעים לעולם המלאכים: בריאת המלאכים, דמותם, שפתם, מוגבלותם ושירתם.
רסלינג
מאת: תמר ורדיגר
תיאור: ספרה של תמר ורדיגר מציע קריאה חדשנית ומאלפת בספר בראשית. מחקרה מפליא לשזור פואטיקה, מתודולוגיה ואידיאולוגיה. הנחת המוצא של הספר היא שספר בראשית הוא בראש ובראשונה יצירה אידיאולוגית, יצירה שנועדה להנחיל לקוראיה השקפת עולם מסוימת. בהתאם לכך, ספר בראשית מעצב את סיפוריו כך שתהליך הקריאה בהם מביא להטמעת עיקרי האידיאולוגיה המקראית. הספר בוחן את שימושו של ספר בראשית במרכיב הסיפורי אשר מרתק את הקהל הרחב ביותר – הציפייה לעתיד. הוא מראה כיצד ספר בראשית יוצר ציפיות ומשחק בהן, וכך בונה עבור קוראיו תהליך קריאה מעניין וחווית קריאה עשירה במיוחד. דרך תהליך קריאה זה משודרים יסודות האמונה המקראית: היות אלוהים כל-יכול וכל-יודע, היות האדם בעל בחירה חופשית, החובה לעשות צדקה ומשפט ותורת הגמול. פרק המבוא מציג את התשתית התיאורטית, אשר מבוססת על גישתו של מאיר שטרנברג. בפרקים הבאים נבחנות ציפיות מסוגים שונים במגוון יחידות סיפוריות. הפרק הראשון עוקב אחר המהלך הארוך והמסובך של ציפייה מרכזית בספר בראשית, ציפייה שיסודה בהבטחה האלוהית לאברהם "ואעשך לגוי גדול". הפרק השני, העוסק ביחסי יעקב ולבן, בוחן מערכת ציפיות שראשיתה בתכנון האנושי. הפרק השלישי עוסק בציפיות פרי זיהוי של תבניות אנאלוגיות. באמצעות ניתוח קווי הדמיון והשוני בין האנלוגיות (למשל, שלושת סיפורי "אחותי היא") מתגלה לקורא כיצד הסיפורים החוזרים יוצרים ציפיות לחזרות וכיצד הם משחקים בציפיות באופן כזה שמשרת את האידיאולוגיה המקראית. כך מתגלה תופעת הסיפורים החוזרים לא כאילוץ אלא כחלק מאמנות מדויקת ופונקציונלית. מעבר לשילוב המרשים בין קריאה צמודה לניתוח מבוסס ומוקפד, ובין אמנות הסיפור לאמונה המקראית, חשיבותו של הספר נעוצה בצוהר שהוא פותח להבנת סוד השפעתו של ספר בראשית על קוראיו הרבים.
רסלינג
מאת: גדעון סטטמן
תיאור: כיצד הפכה תפילת כל נדרי מ”מנהג שנדחה” מימי הגאונים לסמל המובהק לפתיחת יום הכיפורים? במה זכה גדליה בן אחיקם, פקיד ממונה של מלך בבל, שיום הירצחו ישפיע על הלוח העברי במשך 2,500 שנה? לאן נעלמו ילדיו של משה רבנו, שלא השתתפו במעמד הר סיני? מדוע הטילו חכמינו ספק בקדושתה של מגילת אסתר? בניסיון אמיץ להגיע לפתרון החידות הללו ורבות אחרות העולות מבין השורות של הטקסט המקראי, ספרות ההלכה ומקורות נוספים בהיסטוריה, מוליך ”קורא בין השורות” את הקורא בשילוב מרתק של קריאה מסורתית וחדשה במקורות מוכרים יותר ומוכרים פחות, מתקופות שונות. המחבר, גדעון סטטמן, הוא בוגר ישיבת ההסדר ”הר עציון” באלון שבות ובעל תארים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר אילן. השילוב הייחודי לסטטמן, של בקיאות במקורות ההלכתיים והאגדיים ועימותם עם עובדות היסטוריות וממצאים מתחום הארכיאולוגיה, מאפשר לו לשפוך אור חדש על עולם עתיק אך מורכב ודינמי מאין כמוהו, במבט עכשווי ורענן. בראשית הייתה הגמוניה, או כך לפחות מבקשים לספר לנו במקורות עתיקים. המגע בין החכם היושב על כיסאו של משה רבנו ומעביר לעם את תורת ה’ לבין האדם הנמצא בשדה, מרוחק מכל התגלות, לא התנהל באופן ישיר. מערכת שלמה של מתווכים פעלה לשימור הידע בידי בעלי הסמכות. מהפכת הנגישות של אוצרות הרוח לכל דורש, הן בתרבות הספרים המודפסים ושבעתיים בתרבות המהפכה הדיגיטלית, שחררה את התורה לכל דורש ונתנה בידו של כל אדם את רשות הקריאה, העיבוד והיצירה המחודשת. כזה הוא הספר ”קורא בין השורות” של גדעון סטטמן. ניכר מכל פסקה ומאמר שלשולחנו ישבו חכמי כל הדורות כולם. חכמי הפרשנות, חכמי המחקר ההיסטורי, הארכיאולוגי ועוד כלים מכלים שונים. את כולם אסף סטטמן לחיקו, הפנים, עיבד והגיש לשומעיו בצורה נהירה וקולחת. זוהי מלאכת תיווך נפלאה שמאפשרת לכל מי שליבו חפץ וזמנו זעום להגיע לשכיות החמדה של חוכמת הדורות כולם בנחת ובשמחה.
מאת: אליהו עסיס
תיאור: יחסם של המקורות המקראיים לאדום איננו אחיד, והוא אף משתנה מקצה לקצה. מצד אחד אדום נתפס בכמה מקורות כאח של ישראל, ומצד שני במקומות רבים אחרים העוינות המופגנת כלפיו היא עצומה. בספר זה המחבר מבהיר את היחסים המורכבים בין ישראל ואדום ומנסה להסביר את יסודם של יחסים אלה ואת תפקידם במקורות המקראיים הרבים.
תבונות
מאת: יצחק פלג
תיאור: איציק פלג מזמין אותנו לצאת איתו למסע ספרותי בעקבות מסעי האבות במקרא. הספר מלווה את היחס החיובי של המספר המקראי למסעותיהם של האבות אל הארץ המובטחת. אברהם אבינו נענה לצו האל שאמר לו "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ […] אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" ועלה ארצה. אבל בעקבות רעב שפקד את הארץ החליט אברהם לרדת מצרימה. לא היה זה מקרי שהירידה מהארץ גררה איתה צרות שהעמידו את שרה, אֵם האומה, בסכנה בבית פרעה. המספר המקראי חש אי-נחת מירידתו של אברהם למצרים ואף מבקר את המעשה – כשנקלע יצחק למציאות של רעב, כמו הרעב בימי אברהם אביו, אמר לו האל במפורש: "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה". אפשר להתרשם שיש בדברי האל נימה של ביקורת ביחס לירידתו של אברהם. אברהם הוא העולה והיורד הראשון. המקרא מעמיד את הארץ המובטחת במרכז. המסע אל הארץ מוגדר במקרא כעלייה, כמעשה חיובי. בכל מסע אל הארץ יש התקרבות לאל (מילולית ומטפורית) השוכן בה – לכן אין זה מפתיע שאבות התנועה הציונות המודרנית ראו במקרא מקור השראה. כמו כן, בספר מוקדש דיון נרחב לסיפור חלום יעקב. יעקב חלם חלום ערב ירידתו מהארץ. האל מתגלה אליו ומבטיח להשיבו ארצה. סיפור חלום יעקב מתפקד כ"שיקוף מזערי" של מסעי האבות בסיפורי המקרא.
רסלינג
מאת: מירון ח. איזקסון
תיאור: השירה היא אפשרות נוספת לתפיסת העולם והמציאות. ספרו החדש של מירון ח. איזקסון מבקש להציע קריאת משורר בפרשיות התורה: האירועים והדמויות מקבלים משמעות מקורית ולעִתים מפתיעה, כל זאת מתוך נאמנות רבה לפסוקי התורה עצמם. מסתבר שהפלאיות הטמונה בתורה מאפשרת לגלות בה פנים נוספות ובכך לחזק את התפיסה שהתורה עצמה היא מעין שירת הדורות הנמשכת. קרבה לשונית בין מילים שונות, ביטויים המאפיינים דמויות מסוימות דווקא, שכבות נפשיות נסתרות – כל אלה צפוֹת ובאות לידי ביטוי בפירוש הייחודי והרגיש המוצע כאן.

ספרו של איזקסון אינו מתיימר להיות מאמרוֹ של תלמיד חכם ולא פרשנות מחייבת, אלא פועל יוצא של קריאה, לימוד ושיחה של שנים רבוֹת בתודעתו של מאמין ומשורר.
רסלינג
מאת: ז'אן-ז'רר בורשטיין
תיאור: "החיבור שלפנינו הוא הצעה לקריאה פסיכואנליטית לאקאניאנית בפרשות השבוע. זהו פרויקט תובעני ומתמשך של הפילוסוף והפסיכואנליטיקאי החשוב ז'אן-ז'ראר בורשטיין, שבו הקריאה בפרשות השבוע מאפשרת, בעיניים מודרניות עכשוויות ומדעיות, לבחון מחדש יסודות של התרבות המערבית ורעיונות הומניסטיים שמתעוררים מתוך השיח המקראי. אין זו קריאתו של המאמין, גם לא של הכופר; זוהי קריאתו של הנענה לתת לפרשנות של הלא־מודע להיות האצבע המורה בזמן הקריאה בתורה." ד"ר חנוך בן־פזי, המחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בר־אילן
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: רונן לוביץ
תיאור: אדרב"ה – אוסף דרשות רונן בפרשות התורה אוגד בו מבחר מאמרים המנסים לדלות מבארה של תורה רעיונות ותובנות הרלוונטיים להלכי הרוח ולהוויית החיים של זמננו, מתוך התמקדות בכמה תחומים עיקריים: אתגרי התחום האישי: בדידות, עומס יתר, קשיים בניהול הזמן, עודף בחירה, רף ציפיות גבוה, הארכת תוחלת החיים וכדומה; עבודת המידות: נתינה, ענווה, ריסון, אכפתיות, עין טובה, הכרת תודה, התרחקות ממחלוקת, שליטה בכעסים ועוד; סוגיות חברתיות, כגון חירות האדם וזכויותיו, יחס כלפי האחר, יחסי גברים ונשים ועוד; ערכים ודילמות מוסר דוגמת המתחים שבין קנאות למתינות, בין נקמה לפיוס, בין פרישות לפריצות, בין טהרנות לטהרה, בין מוסר טבעי למוסר התורה וכדומה. הביטוי ”אדרבה" במשמעות של ההפך הוא שם ההולם מאמרים רבים בספר המציעים לימוד של פרשיות המקרא מזווית שונה מהמקובל, ומאירים אותן באור חדש המדבר לליבו של בן המאה העשרים ואחת. המחבר השכיל לפרוס רעיונות עמוקים בסגנון קולח וקולע לצד שילוב סיפורים קצרים ופתגמים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: יהושע ליברמן
תיאור: לתהליכים ולאירועים כלכליים נודעת השפעה משמעותית, ופעמים מפליגה, על חיי היום-יום שלנו. באופן טבעי, מקומם של אלה אינו נפקד מפרשיות התורה שהיא תורת חיים. בחלק מהן אזכורים כלכליים מוצגים בגלוי ובאופן ישיר, כמו ניהול המשק הלאומי המצרי בידי יוסף; בפרשיות אחרות הם משתקפים במצוות חברתיות כגון החיוב להותיר לקט, שכחה ופאה לעניים; ויש מהן שאינן מתייחסות לתופעות כלכליות במפורש, אם כי אלה ממלאות תפקיד חשוב כרקע לפסוקי הפרשה, מאחורי הקלעים, כדוגמת מערכת הרגולציה מרצון המסתתרת בתוככי הלכות כשרות המזון. חז"ל כינו את הפעילות הכלכלית שבה שקוע האדם בשם 'קמח'. מטבע לשון זה שימש בפיהם כאבן פינה לאמרתם המכוננת: "אם אין קמח אין תורה". בתרגום לשפה בת זמננו מכוונים אותנו חכמים להבנה שלא ניתן לקיים חיי רוח, בלי תפקודה הסדיר של מערכת כלכלית תומכת. מתוך רצון לאפשר לקוראים להתמקד, נבחר נושא כלכלי אחד בכל פרשה. הדיון בו נפתח בפסוקים מהפרשה, עובר לאפיון כלכלי שלהם, בונה מסגרת מושגית הלקוחה מתחומי הכלכלה ומנהל עסקים, מתקדם על בסיסה לאוסף מקורות תורניים, מחקריים, וכלליים ממין העניין, ומגיע בסיומו לתובנות ומסקנות מתבקשות. הספר כולו נותן ביטוי למבט על פרשיות התורה מזווית לא שגרתית, מעוררת מחשבה, ואף מפתיעה.
תבונות
מאת: יוסף פריאל
תיאור: פירוש מגוון ורחב בהיקפו, בסגנונו ובמקוריותו הוריש לנו פרשן המקרא הצרפתי בן המאה הי"ג ר' חזקיה בן מנוח אשר מכנה בהקדמתו את שם החיבור "חזקוני". הפירוש שימש – ומשמש - רבים מלומדי המקרא וחוקריו, אך טרם נחקר ביסודיות ובשיטתיות. ספר זה מבקש למלא את החלל המחקרי ולעמוד על מאפייני פרשנות חזקוני, מקורותיה, ייחודיותה, עצמאותה ומקוריותה.

לב ליבו של הספר הוא הטענה כי רבים מפירושי חזקוני צבועים בגוונים עזים של פרשנות רגשית – פרשנות המבקשת לעמוד על מחשבותיהם ורצונותיהם של אישי המקרא ונושאת אופי תמים ועממי לצד הבנה מעמיקה של נפש האדם וחייו.

בספר מצויה גם סקירה תמציתית ומאירת עיניים של פרשנות המקרא היימי-ביינמית-ובכלל זאת קובצי פירושים בלתי מוכרים ופירושיהם למקרא של חסידי אשכנז
תבונות
מאת: יוסף עופר, יהונתן יעקבס
תיאור: ספר זה מציג כשלוש מאות קטעים שהוסיף ר' משה בן נחמן (רמב"ן) לפירושו לתורה בעלותו לארץ ישראל בסוף ימיו. קטעי התוספת זוהו על פי רשימות עדכון ששלח רמב"ן עצמו ושלחו אחרים אל ארצות הגולה, וכן על בסיס בדיקה השוואתית מקיפה של כל כתבי-היד של פירוש רמב"ן לתורה המצויים כיום בעולם (כחמישים במספר). בראש הספר בא מבוא מקיף הדן בתופעת התוספות ובניתוח הממצאים מכתבי-היד וסוקר את הסיבות והמניעים לתוספות. עיקרו של הספר הדיונים הפרשניים המפורטים בכל קטע וקטע, שמטרתם לבאר את מניעיו של רמב"ן בעת שהוסיף על כתיבתו הראשונה. בספר עצמו – וכן באתר במרשתת המלווה אותו – מוצגים הנתונים המפורטים על קטעי התוספת והעדויות להם ברשימות התוספת ובכתבי-היד. מודעות של לומדי הפירוש לשלבי הגיבוש של הפירוש בכללו ושל כל קטע בפני עצמו מוסיפה ממד חדש לעיון הפרשני, ויש בה תרומה משמעותית להבנת דרכו של רמב"ן, לפתרון קשיים בדבריו ולהבהרת כוונתו. על כן הספר מהווה כלי עזר רב חשיבות לחוקרי רמב"ן, ללומדי תורתו ולאוהביה.
האיגוד העולמי למדעי היהדותהמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: שמאי גלנדר
תיאור: פרקי בראשית א-יא מוצגים בספרו של שמאי גלנדר ככאלה המתארים את מערכת היחסים בין האל והאנושות – במרכזם משתקף מאבק פנימי של האל: טובו המוחלט מתמודד מול עקרון חופש הבחירה. השאלה העולה שוב ושוב מתוך כל אחד מהסיפורים היא מהו הערך המועדף בעיני האל, ובהקשר זה שוב ושוב מתגלה חופש הבחירה כערך עליון. תגובתו של האל לאכילה מפרי העץ האסור מתפרשת כהדרכה לקראת העתיד, לאו דווקא כעונש: מאחר שבחרו לדעת מעצמם להבחין בין טוב ורע, עליהם לדעת מראש את תוצאותיה של בחירה זו. פרטים שונים בסיפור זה מצטרפים לרושם של ניצחון החיים, אשר גורם להשלמתו של האל עם בחירת האדם. הסיפור של קין והבל מתמודד עם תוצאותיו החמורות של חופש הבחירה: קין בוחר ברצח. אבל האל אינו ממצה את הדין ואינו ממית את קין. אפילו היותו נע ונד מסתיימת עד מהרה, שכן קין בונה עיר וקורא לה על שם בנו. שוב מנצח המשכם של החיים את תוצאתה השלילית של בחירת האדם. חטאו של האדם מחמיר והולך, עד כדי כך שהרצח אף נהפך למעין "נורמה" שמתפארים בה, כפי שעולה משירת למך. בסיפור המבול האנושות מגיעה לתכלית השחיתות, לכן מחליט האל לשחת את כל הארץ על ידי המבול. אבל גם כאן נמצא רמז למחאה נגד צעד כזה: לא זו בלבד שהאל מתחרט ומבטיח שלא להשבית עוד את מהלכי חייו של היקום, הסיפור על נח והכרם מרמז שכפיית הטוב האלוהי מובילה לניוון ולקלקול המידות האנושיות. לקח מרכזי שעולה מרצף זה הוא ש"טוב" אשר הושג בכפייה אינו יכול להיות טוב.
רסלינג
מאת: עמרם בן יחיא קרח
תיאור: הרב עמרם קרח (צנעא, תרל"א – ירושלים, תשי"ג, 1952-1872) חיבר את 'נוה שלום', פירוש בעברית לתפסיר רב סעדיה גאון על התורה, ישעיהו, איוב, משלי, תהלים, חמש המגילות ודניאל. יש בו שפע מידע ותובנות גם על לשון המקרא, כתיבו, תפקודי אותיות ותיבות בו, ניקודו וסגנונו. הפירוש מועיל הרבה בזיקוק לשון התפסיר ובהתחקות על שיקולי הדעת של הגאון ועל דרכי עבודתו. כך נחשפת למדנותו יוצאת הדופן של הרב קרח. בספר הקדמה מפורטת ומהדורה המושתתת על שני אוטוגרפים: האחד טיוטה והשני – נוסח מתוקן ושלם יותר. 'נוה שלום' זורה אור יקרות על תפסיר רס"ג ועל חילופי נוסחיו בתימן במחצית הראשונה של המאה העשרים, ומשמש חוליה אחרונה ומפוארת לאלף שנות לימוד של תפסיר הגאון שם. הפירוש קורע צוהר לעולמו הרוחני והאינטלקטואלי של אחד מגדולי רבני תימן והרב הראשי האחרון שם בדור האחרון לגלות והראשון לגאולה.
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: מבנה הספר איננו מגובש עד תום. החלק הראשון הוא כעין מבוא, ובו 32 'נתיבי החכמה אשר על פיהם נטה אונקלוס בתרגומו מעל לשון המקרא'. החלק השני הוא ליבו של הספר ובו 450 הערות, מתוך אינספור גירסאות שונות, שאותן הגדיר שד"ל עצמו כמרכזיות, וכראויות להיחקר. 434 מתוכן הן הערות שמצא בדפוסים עתיקים, בעיקר בעשרה חומשים שאותם מונה שד"ל. הוא אף מציין ש- 434 חילופי הנוסחאות שהוא מציע הן "כפליים בחשבון אוהב גר". עוד 16 הערות הוא מוסיף "אשר ליבי אומר לי שהיה ראוי להגיה בתרגום אונקלוס, מבלי שיהיה לי בהן סיוע משום ספר, לא בדפוס ולא בכתיבת יד". כלומר, שינויים שלא מצא להם סימוכין בספרים אחרים, אך הוא משוכנע שהם היו במקור. בסיומו אומר שד"ל: "ועם זה נשלמו 450 הערות אשר עזרני ה' לסדר לפני כל חכם לב, וסימנן 'תן לחכם ויחכם עוד' ".
מאת: ציפורה יבין
תיאור: ספר זה מציג תיאולוגיה פמיניסטית חדשה אשר מכריחה את הקוראים לקריאה חדשה של התנ"ך. ציפי יבין מעגנת את דבריה מצד אחד בדיון פילולוגי-היסטורי-פוזיטיביסטי, אשר נסמך על רזי השפה העברית ומכמניה, ומצד שני היא מחלצת מתוך הכתוב את דמותה של שׂרי כשוות מעמד לאברם, כמנהיגה לְעמה הקדום ישראל. המחברת קוראת מחדש את הטקסט המקראי ומסתמכת על נתונים מתוך הסיפור התנ"כי ומדרשי חז"ל, לצד הסתמכות על הפרשנות המקראית לדורותיה והספרות הפמיניסטית שנכתבה בשנים האחרונות, מה שמאפשר לראות את החיבור שלפנינו בממד מיתי-אידיאולוגי-לאומי, אשר יוצר הבנה חדשה ביחס לדמותם של אבות עם ישראל הקדום ואמהותיו וזהות האומה לאחר גלות בבל. התיאורים בספר מפיחים חיים בדמותה של שׂרי; הם מעצבים אותה באופן אנושי ומעמיק, תוך כדי כך שהם משלימים את הייצוג החסר שלה בטקסט המקראי הלאקוני. דמותה של שׂרי, כמו דמותן של מרים ודבורה בשִירות העלילה בתנ"ך – לצד מנהיגות-עם קדומות ומְלכוֹת כמו חֶבָּ מלכת אוגרית ו"בעלת האריות" הכנענית – מעידים על גרעינים היסטוריים ששרדו בכתוב המקראי ומחוצה לו; הם מסייעים בידי המחברת לבנות את דמותה של שׂרי כדמות מלכּה-אֵלה קדומה ועצמאית, נערצת על ידי שבטי הצפון אשר מתייחסים אליה. אלמנטים אלה בונים את הסיפור המקראי כסיפור בעל מבנה סמיוטי ובעל השלכות פוליטיות – כאז כן עתה. ספרה של ציפי יבין מניח נדבך חדש בהגות היהודית החדשה אשר מעיזה לערער על תפישות שהשתרשו בחשיבה המקראית של השנים האחרונות. לפנינו ניסיון מרתק לנסח מחדש את היחסים בין אברם ושׂרי, אבותינו הקדומים, ולראותם גם לאור הספרות העשירה של המזרח הקדום. אברם ושׂרי – שתי ישויות פוליטיות ושתי ביוגרפיות המקבילות זו לזו, אשר נאבקות על מקומן בהיסטוריה הלאומית ובזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל .
רסלינג
מאת: גיא דרשן
תיאור: למרות שפע ההקבלות הספרותיות בין המקרא ובין ספרות המזרח הקדום, ובמיוחד העולם המסופוטמי, לא נמצאה בו הקבלה צורנית ורעיונית לסוגה הניצבת ביסוד סידורו של ספר בראשית - רצף סיפורי בסידור גנאולוגי מראשית האנושות ועד ראשית העם. כיצד זה? האם היא פרי פיתוח מקורי של סופרי המקרא?

ספר זה מבקש להאיר על התהוותו של ספר בראשית ועל הסוגה הייחודית 'סיפורי מוֹצָא', הניצבת בתשתית מקורותיו, מנקודת מבט חדשה, באמצעות הקבלות מן הכתיבה הגנאלוגית והמיתוְגרפית של העולם היווני בתקופה הארכאית ובראשית התקופה הקלסית (מאות ז'–ה' לפסה"נ), וממסורות מהעולם הפיניקי והלוּוִי של האלף הראשון לפסה"נ.

הספר מאפיין את סוגת סיפורי המוצא, ולראשונה בחקר המקרא, מתחקה אחר מקורה של סוגה ייחודית זו, שלבי התפתחותה והנסיבות ההיסטוריות שהובילו להופעתה במקרא ובספרות הסביבה - למן מקורות ההשראה שלה במסופוטמיה ועד ביסוסה באגן התיכון המזרחי ברבע השני של האלף הראשון לפסה"נ. ספר זה פונה לכל המתעניין בשאלת התהוותו של ספר בראשית בפרט וביצירה המקראית בכלל, וכן לכל המבקש להכיר את הקשרים והזיקות בין תרבויות אגן הים התיכון במחצית הראשונה של האלף הראשון לפסה"נ.
מוסד ביאליק
מאת: נגה בן-ששון
תיאור: מסע עם אשת לוט חוקר את מוטיב המבט האסור לאחור ואת מבטה של אשת לוט כמייצגים תופעה חיה הנוכחת בעולם הרוח ובחיי הנפש.
הספר מזמין את קוראיו למסע בעל תחנות מרובות; תחילתו בעיון מעמיק בפרקי מקרא, שם נפגוש את משפחת לוט, משה, יונה וערפה – אלו המבקשים נתיב למבטם ולמסעותיהם – והמשכו בעיון במדרש ובספרות בת זמננו. לצד דברי מדרש עתיקים יפגוש הקורא שירה צעירה, נובלה נועזת ובלוג אינטרנטי, שכותביהם פנו אל הסיפור המקראי וביקשו להסיר ממנו את המלח ולהשיב לו חיים.
התחנה האחרונה שאליה חותר המסע הרב-תחומי הזה ממוקמת במרחב הנפשי-הביבליותרפי, ובה ייחשפו הקוראים לקולותיהם של אלו שנענו להזמנה להגיב בשיחה או בכתב על הסיפור המקראי על אשת לוט. תגובותיהם של מגוון אנשים בני גילים שונים זוכות לדיון מעמיק ורגיש, המעיד על הקשר שאינו ניתן להתרה בין המבט לאחור ובין היכולת לספר סיפור.
במתח שבין האסור למותר, מסע עם אשת לוט מלמד כיצד אפשר להשיב את המבט, ליצור בעזרת סיפור גשר אל "האחור", לשחרר טראומות רבות ולסלול נתיב לתנועה נפשית ולשינוי.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יונתן גרוסמן
תיאור: אברהם אבינו, העברי הראשון, יצא מארצו וממולדתו למסע הרה גורל. אין ספק שלא קמו בהיסטוריה העולמית מהפכנים רבים כאברהם, שעזב את ביתו ותרבותו והלך אל "העבר האחר" של נהר פרת כדי לייסד שם תרבות חדשה. מסעו שינה את פני ההיסטוריה ואת פני האנושות לנצח. מיהו אברהם? מהפכן או צייתן? איש מוסר עילאי או לוחם? תשובות לשאלות אלו מוליכות אותנו לתשובות על עצמנו, שכן סיפורו של אברהם הוא ראשית סיפורנו שלנו. אברהם – סיפורו של מסע מבקש להתחקות אחר סיפורי אברהם שבספר בראשית ולהאיר את דמותו רבת-הפנים. זהו מסע מעין-ביוגרפי עמוס בתמרורים ובאמצעים ספרותיים מגוונים, שמנתבים את מסלול הקריאה ומאירים את דרכו של הקורא. באמצעות הקשבה זהירה לכתוב וחשיפה עדינה של כל פרט ופרט בסיפור המקראי נוצר פסיפס עשיר ומסעיר של דמות על-היסטורית נדירה. טיפול בתיאורים הנראים במבט ראשון שוליים, פענוח רמזים ואף השוואות לתרבויות קדומות אחרות הופכים את הספר הזה לאבן דרך בהבנת המקרא, שפתו ועולמו הספרותי.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירושו של שד״ל לתורה נדפס בפאדובה בשנת תרל״א עם המקרא ותרגומו לאיטלקית. פירושו של שד״ל לתורה לא יצא מתחת ידי מחברו כשהוא ערוך לדפוס. הוא בעצם מעשה מרכבה מרשימותיו על שעוריו בתנ״ך בבית המדרש לרבנים בפאדובה, בו הרביץ שד״ל תורה במשך ל״ו שנים. מכאן אופיו של הספר העושה לפרקים רושם של רשימות חפוזות. המהדורה החדשה כוללת שינויים קלים אחדים כדי להתאימו לצרכי הקוראים והלומדים העבריים בני דורנו. דרך מיוחדת סלל שד"ל בנתיבי הפרשנות המסורתית ונחשב, בצדק, לגדול הפרשנים בדורות האחרונים. שני יסודות מתלכדים בו להוויה אחת - הדת והלאומיות. אף פרשנותו של שד"ל מודרכת ע"י שני האספקטים הללו. שד"ל שילב בפרשנותו דברי מחקר בשטח הלשוני כשהוא נשען על המסורת. שד"ל חדור הכרת שלימות התורה; הוא לוחם בחריפות נגד המאחרים את יצירתה והמתכוונים לערער את שלמותה; מתנגד לשינויי נוסחאות או הבאת מקורות שונים לתורה הכתובה והמסורה. ועם שהוא שלם בהשקפתו על שלימות התורה - הוא בן חורין בחקירותיו, המשלימות את הכרתו הנאמנה. בנ"ך מרשה לעצמו שד"ל, חסיד השלמות של התורה, תיקוני לשון ע"ד ההשוואה עם הלשון הכנענית והכתב העברי הקדום. עצמיותו של שד"ל בפרשנותו באה לידי ביטוי ב 3 דברים:
א. ביאורי מלים עפ"י הפשט, הדקדוק העברי, וההשוואה ללשון המשנה וללשונות הארמית והסורית.
ב. חדירה לרקע סדרי החיים בימי קדם.
ג. השקפה ייחודית כי התורה היא "מוסרית ולא חכמתית".
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירושו של שד״ל לתורה נדפס בפאדובה בשנת תרל״א עם המקרא ותרגומו לאיטלקית. פירושו של שד״ל לתורה לא יצא מתחת ידי מחברו כשהוא ערוך לדפוס. הוא בעצם מעשה מרכבה מרשימותיו על שעוריו בתנ״ך בבית המדרש לרבנים בפאדובה, בו הרביץ שד״ל תורה במשך ל״ו שנים. מכאן אופיו של הספר העושה לפרקים רושם של רשימות חפוזות. המהדורה החדשה כוללת שינויים קלים אחדים כדי להתאימו לצרכי הקוראים והלומדים העבריים בני דורנו. דרך מיוחדת סלל שד"ל בנתיבי הפרשנות המסורתית ונחשב, בצדק, לגדול הפרשנים בדורות האחרונים. שני יסודות מתלכדים בו להוויה אחת - הדת והלאומיות. אף פרשנותו של שד"ל מודרכת ע"י שני האספקטים הללו. שד"ל שילב בפרשנותו דברי מחקר בשטח הלשוני כשהוא נשען על המסורת. שד"ל חדור הכרת שלימות התורה; הוא לוחם בחריפות נגד המאחרים את יצירתה והמתכוונים לערער את שלמותה; מתנגד לשינויי נוסחאות או הבאת מקורות שונים לתורה הכתובה והמסורה. ועם שהוא שלם בהשקפתו על שלימות התורה - הוא בן חורין בחקירותיו, המשלימות את הכרתו הנאמנה. בנ"ך מרשה לעצמו שד"ל, חסיד השלמות של התורה, תיקוני לשון ע"ד ההשוואה עם הלשון הכנענית והכתב העברי הקדום. עצמיותו של שד"ל בפרשנותו באה לידי ביטוי ב 3 דברים:
א. ביאורי מלים עפ"י הפשט, הדקדוק העברי, וההשוואה ללשון המשנה וללשונות הארמית והסורית.
ב. חדירה לרקע סדרי החיים בימי קדם.
ג. השקפה ייחודית כי התורה היא "מוסרית ולא חכמתית".
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירושו של שד״ל לתורה נדפס בפאדובה בשנת תרל״א עם המקרא ותרגומו לאיטלקית. פירושו של שד״ל לתורה לא יצא מתחת ידי מחברו כשהוא ערוך לדפוס. הוא בעצם מעשה מרכבה מרשימותיו על שעוריו בתנ״ך בבית המדרש לרבנים בפאדובה, בו הרביץ שד״ל תורה במשך ל״ו שנים. מכאן אופיו של הספר העושה לפרקים רושם של רשימות חפוזות. המהדורה החדשה כוללת שינויים קלים אחדים כדי להתאימו לצרכי הקוראים והלומדים העבריים בני דורנו. דרך מיוחדת סלל שד"ל בנתיבי הפרשנות המסורתית ונחשב, בצדק, לגדול הפרשנים בדורות האחרונים. שני יסודות מתלכדים בו להוויה אחת - הדת והלאומיות. אף פרשנותו של שד"ל מודרכת ע"י שני האספקטים הללו. שד"ל שילב בפרשנותו דברי מחקר בשטח הלשוני כשהוא נשען על המסורת. שד"ל חדור הכרת שלימות התורה; הוא לוחם בחריפות נגד המאחרים את יצירתה והמתכוונים לערער את שלמותה; מתנגד לשינויי נוסחאות או הבאת מקורות שונים לתורה הכתובה והמסורה. ועם שהוא שלם בהשקפתו על שלימות התורה - הוא בן חורין בחקירותיו, המשלימות את הכרתו הנאמנה. בנ"ך מרשה לעצמו שד"ל, חסיד השלמות של התורה, תיקוני לשון ע"ד ההשוואה עם הלשון הכנענית והכתב העברי הקדום. עצמיותו של שד"ל בפרשנותו באה לידי ביטוי ב 3 דברים:
א. ביאורי מלים עפ"י הפשט, הדקדוק העברי, וההשוואה ללשון המשנה וללשונות הארמית והסורית.
ב. חדירה לרקע סדרי החיים בימי קדם.
ג. השקפה ייחודית כי התורה היא "מוסרית ולא חכמתית".
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירושו של שד״ל לתורה נדפס בפאדובה בשנת תרל״א עם המקרא ותרגומו לאיטלקית. פירושו של שד״ל לתורה לא יצא מתחת ידי מחברו כשהוא ערוך לדפוס. הוא בעצם מעשה מרכבה מרשימותיו על שעוריו בתנ״ך בבית המדרש לרבנים בפאדובה, בו הרביץ שד״ל תורה במשך ל״ו שנים. מכאן אופיו של הספר העושה לפרקים רושם של רשימות חפוזות. המהדורה החדשה כוללת שינויים קלים אחדים כדי להתאימו לצרכי הקוראים והלומדים העבריים בני דורנו. דרך מיוחדת סלל שד"ל בנתיבי הפרשנות המסורתית ונחשב, בצדק, לגדול הפרשנים בדורות האחרונים. שני יסודות מתלכדים בו להוויה אחת - הדת והלאומיות. אף פרשנותו של שד"ל מודרכת ע"י שני האספקטים הללו. שד"ל שילב בפרשנותו דברי מחקר בשטח הלשוני כשהוא נשען על המסורת. שד"ל חדור הכרת שלימות התורה; הוא לוחם בחריפות נגד המאחרים את יצירתה והמתכוונים לערער את שלמותה; מתנגד לשינויי נוסחאות או הבאת מקורות שונים לתורה הכתובה והמסורה. ועם שהוא שלם בהשקפתו על שלימות התורה - הוא בן חורין בחקירותיו, המשלימות את הכרתו הנאמנה. בנ"ך מרשה לעצמו שד"ל, חסיד השלמות של התורה, תיקוני לשון ע"ד ההשוואה עם הלשון הכנענית והכתב העברי הקדום. עצמיותו של שד"ל בפרשנותו באה לידי ביטוי ב 3 דברים:
א. ביאורי מלים עפ"י הפשט, הדקדוק העברי, וההשוואה ללשון המשנה וללשונות הארמית והסורית.
ב. חדירה לרקע סדרי החיים בימי קדם.
ג. השקפה ייחודית כי התורה היא "מוסרית ולא חכמתית".
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירושו של שד״ל לתורה נדפס בפאדובה בשנת תרל״א עם המקרא ותרגומו לאיטלקית. פירושו של שד״ל לתורה לא יצא מתחת ידי מחברו כשהוא ערוך לדפוס. הוא בעצם מעשה מרכבה מרשימותיו על שעוריו בתנ״ך בבית המדרש לרבנים בפאדובה, בו הרביץ שד״ל תורה במשך ל״ו שנים. מכאן אופיו של הספר העושה לפרקים רושם של רשימות חפוזות. המהדורה החדשה כוללת שינויים קלים אחדים כדי להתאימו לצרכי הקוראים והלומדים העבריים בני דורנו. דרך מיוחדת סלל שד"ל בנתיבי הפרשנות המסורתית ונחשב, בצדק, לגדול הפרשנים בדורות האחרונים. שני יסודות מתלכדים בו להוויה אחת - הדת והלאומיות. אף פרשנותו של שד"ל מודרכת ע"י שני האספקטים הללו. שד"ל שילב בפרשנותו דברי מחקר בשטח הלשוני כשהוא נשען על המסורת. שד"ל חדור הכרת שלימות התורה; הוא לוחם בחריפות נגד המאחרים את יצירתה והמתכוונים לערער את שלמותה; מתנגד לשינויי נוסחאות או הבאת מקורות שונים לתורה הכתובה והמסורה. ועם שהוא שלם בהשקפתו על שלימות התורה - הוא בן חורין בחקירותיו, המשלימות את הכרתו הנאמנה. בנ"ך מרשה לעצמו שד"ל, חסיד השלמות של התורה, תיקוני לשון ע"ד ההשוואה עם הלשון הכנענית והכתב העברי הקדום. עצמיותו של שד"ל בפרשנותו באה לידי ביטוי ב 3 דברים:
א. ביאורי מלים עפ"י הפשט, הדקדוק העברי, וההשוואה ללשון המשנה וללשונות הארמית והסורית.
ב. חדירה לרקע סדרי החיים בימי קדם.
ג. השקפה ייחודית כי התורה היא "מוסרית ולא חכמתית".
מאת: רונה טאוזינגר
תיאור: הספר פורש למעלה ממאה וחמישים גרסאות יהודיות לסיפור יהודה ותמר, על בסיס טופס האב המקראי בבראשית ל"ח, דרך הספרות החיצונית וההלניסטית, המדרש ,הפיוט, פרשנות ימי הביניים, ספרות הדרשות והדרוּש, ספרות המוסר, כרוניקות, הספרות הקבלית, השבתאית, החסידית וכלה בספרות העברית החדשה מתקופת ההשכלה ועד ימינו. מהלך הגרסאות נמסר תוך בירור פרשני שלהן על רקע הסוגות השונות שבהן נכתבו, המרחבים התרבותיים שבהם צמחו והלשונות היהודיות שבהן סופרו. הסיפור 'תמר אשת ער' מכיל את הגרעינים החשובים של התרבות הישראלית השבטית: יחסי שארה, חוקי הייבום, יחסי הגברים והנשים בתא המשפחתי ומעמדו ההגמוני של השבט הנבחר בקביעת שושלת המלוכה. כסיפור המכיל היבטים של טרנסגרסיה, פיתוי מיני, גילוי עריות ולידת משיח מקשר אסור, הוא ריתק את תשומת לבם של הדרשנים, הפרשנים, הכותבים והיוצרים לאורך דורי-דורות
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רחל גלבוע
תיאור: במחקר מרתק זה, בעל השגות ומסקנות לא שכיחות, ד"ר רחל גלבוע בוחנת את תופעת הבריאה – של עולם, אדם, ואומה.

בגישה ייחודית לספר בראשית כספרות נעזר המחקר במאפייני לשון, במושגים פסיכולוגיים ובכלי ניתוח ספרותיים, על מנת להציג את האירועים של גן-העדן, העקֵדה והמאבק עם המלאך ביַבּק באור חדש ורענן. המתעניין במדעי הרוח יעריך מחקר זה כמחקר ספרותי ייחודי : לומדי תנ"ך, היסטוריה עברית עתיקה ותפיסות אינטלקטואליות שייתכן שהיו חלק ממנה. גם המתעניינים בפסיכולוגיה של היווצרות הרֵאשית יעריך מחקר זה כמחקר ספרותי ייחודי ויימצא בספר זה מקור בעל חשיבות חיונית להצגת שלושת סיפורי-בריאה אלו שהם בלב לבה של התרבות המערבית. המסקנות הנובעות מהמחקר מציעות בשלושת פרקי הבריאה הנידונים, מאפיינים לא-קונבנציונליים של יחסי בורא-נברא.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: יונתן גרוסמן
תיאור: "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי", מסכם יעקב את חייו בעמדו לפני פרעה במצרים. הנימה הטרגית שמלווה סיכום זה משמשת חלון הצצה נדיר לתפיסתו של יעקב את עצמו, את חייו ואת סיפורו. אולם לקורא בסיפורי יעקב (בראשית כה-לו) נכונה תמונה מורכבת הרבה יותר. יעקב גם ראה מלאכים שלימדוהו שאפשר להלך בין ארץ לשמים, הוא גם התאהב ברחל – שפגש בה על גדות הבאר עת ברח מאחיו, ובמיוחד זכה יעקב לשם ישראל והקים את האומה על שנים-עשר שבטיה. סיפורו של יעקב הוא סיפור גועש וסוער, גדוש נדודים וטלטלות, לצד לא מעט רגעי חסד. סיפוריו נעים ללא הפוגה בין טרגדיות אישיות ומשפחתיות לבין שמירה אלוהית צמודה; בין כאב ומצוקה לבין רוממות רוח; בין ארץ לשמים. יעקב: סיפורה של משפחה עוקב אחר הסיפורים לפי סדרם וזרימתם הטבעית ומנסה, לאור האמצעים הספרותיים שמעצבים אותם, לעמוד על המגמות הפסיכולוגיות, המוסריות והתיאולוגיות של הסיפורים הבודדים ושל המחזור כולו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוחנן קאפח, יחיאל צייטקין
תיאור: בספר זה נעשה מאמץ לתאר את משפחת אברהם ואת האירועים השונים בחייהם מנקודת מבטם של פרשני המקרא הקלאסיים. בכל סוגיה הובאה תחילה התייחסותם של מדרשי חז"ל למקראות ולאחר מכן נבחנה התייחסותם של פרשני המקרא לדבריהם ולפסוקי המקרא. בין הנושאים שנחקרו הם עדיפות בקשרי הנישואים, המניעים ללקיחת הגר וקטורה., עקדת יצחק ועוד. ספר זה מהווה בסיס לכל שוחרי המקרא בראי פרשניו שימצאו בו חידושים רבים ודעות מפתיעות.
מאת: יעקב חיים טיגאי
תיאור: לראשונה לפנינו פירוש מדעי עברי לחומש דברים.

המחבר יעקב (ג'פרי) טיגאי הוא פרופ' אמריטוס במחלקה לשפות ותרבויות המזרח הקרוב באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. הפירוש רואה אור בסדרת 'מקרא לישראל', סדרת פירושים מדעיים למקרא שמחבריהם הם חוקרים נודעים באוניברסיטאות בישראל ובחו"ל. הפירושים נכתבו תוך ניצול מרבי של מיטב הפרשנות המסורתית היהודית ומחקר המקרא המדעי המודרני, והמקצועות התורמים להבנת המקרא על רקע תרבויות המזרח הקדום, הבלשנות והארכיאולוגיה של האזור ותולדותיו, וחקר הספרות. ספר דברים, החומש החמישי של התורה, קרוי גם "משנה תורה". עיקרו הוא נאום ארוך שנשא משה באוזני בני ישראל בערבות מואב ערב כניסתם לארץ כנען. אבל הספר אינו חזרה על ארבעת החומשים שלפניו. יש שהוא מוסיף על האמור בהם או מציג את המסופר מזווית שונה, או אף מציג גרסה מנוגדת למסופר בחומשים שקדמו לו. לפי המסופר במלכים ב' פרק כב' הספר נמצא במהלך השיפוצים במקדש בימי יאשיהו מלך יהודה בשנת 622 לפני הספירה. חוקי ספר דברים הם ההתגלמות המפותחת ביותר של דאגת התורה לעניים ולשכבות החלשות בחברה. ייחודו של הספר היא הדרישה האולטימטיבית של ריכוז הפולחן במקדש ירושלים, היינו ביטול כל מקומות הפולחן המקומיים, למה הדבר דומה? לביטול כל בתי הכנסת וריכוז עבודת האל בבית כנסת מרכזי בירושלים! אכן דרישה מהפכנית! חכמי ישראל לדורותיהם נזקקו להסבר הסתירות שבין המצוות והתפיסות שבארבעת החומשים הראשונים לחומש החמישי. פרשנות מיישבת זאת ניכרת כבר במקרא עצמו, בייחוד בספר דברי-הימים שמסוף תקופת פרס. הפירוש שלפנינו מתמודד עם סתירות אלה כפי שהוסברו על ידי חכמי ישראל במשך הדורות, עומד עליהן, ומסבירן בהתאם למחקר המדעי העכשווי, ומסביר כיצד התפתחו ההלכות של ספר דברים במסורת ישראל. הפירוש שלפנינו מתייחס לרקע ההיסטורי של הספר, ללשונו ולצורתו הספרותית, ועומד על פירוש הכתובים לפי הפשט.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: יעקב חיים טיגאי
תיאור: לראשונה לפנינו פירוש מדעי עברי לחומש דברים. המחבר יעקב (ג'פרי) טיגאי הוא פרופ' אמריטוס במחלקה לשפות ותרבויות המזרח הקרוב באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. הפירוש רואה אור בסדרת 'מקרא לישראל', סדרת פירושים מדעיים למקרא שמחבריהם הם חוקרים נודעים באוניברסיטאות בישראל ובחו"ל. הפירושים נכתבו תוך ניצול מרבי של מיטב הפרשנות המסורתית היהודית ומחקר המקרא המדעי המודרני, והמקצועות התורמים להבנת המקרא על רקע תרבויות המזרח הקדום, הבלשנות והארכיאולוגיה של האזור ותולדותיו, וחקר הספרות. ספר דברים, החומש החמישי של התורה, קרוי גם "משנה תורה". עיקרו הוא נאום ארוך שנשא משה באוזני בני ישראל בערבות מואב ערב כניסתם לארץ כנען. אבל הספר אינו חזרה על ארבעת החומשים שלפניו. יש שהוא מוסיף על האמור בהם או מציג את המסופר מזווית שונה, או אף מציג גרסה מנוגדת למסופר בחומשים שקדמו לו. לפי המסופר במלכים ב' פרק כב' הספר נמצא במהלך השיפוצים במקדש בימי יאשיהו מלך יהודה בשנת 622 לפני הספירה. חוקי ספר דברים הם ההתגלמות המפותחת ביותר של דאגת התורה לעניים ולשכבות החלשות בחברה. ייחודו של הספר היא הדרישה האולטימטיבית של ריכוז הפולחן במקדש ירושלים, היינו ביטול כל מקומות הפולחן המקומיים, למה הדבר דומה? לביטול כל בתי הכנסת וריכוז עבודת האל בבית כנסת מרכזי בירושלים! אכן דרישה מהפכנית! חכמי ישראל לדורותיהם נזקקו להסבר הסתירות שבין המצוות והתפיסות שבארבעת החומשים הראשונים לחומש החמישי. פרשנות מיישבת זאת ניכרת כבר במקרא עצמו, בייחוד בספר דברי-הימים שמסוף תקופת פרס. הפירוש שלפנינו מתמודד עם סתירות אלה כפי שהוסברו על ידי חכמי ישראל במשך הדורות, עומד עליהן, ומסבירן בהתאם למחקר המדעי העכשווי, ומסביר כיצד התפתחו ההלכות של ספר דברים במסורת ישראל. הפירוש שלפנינו מתייחס לרקע ההיסטורי של הספר, ללשונו ולצורתו הספרותית, ועומד על פירוש הכתובים לפי הפשט.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: יעקב מיליגרם
תיאור: כותרת המשנה של הפירוש שלפנינו לספר ויקרא — ׳ספר הפולחן והמוסר׳ — מעמידה על גישת מחבר הפירוש לספר. עניינו אינו רק בהלכות הפולחן, אלא גם במה שמשתמע מהן, בגישה המוסרית של ספר ויקרא למוסר הישראלי והעולמי. המיוחד בפירוש הוא השילוב המנצח של חקר המקרא הקלסי, ובכלל זה הפילולוגיה וידע המזרח הקדום, עם ספרות חז״ל — הממשיכה הטבעית של ההלכה המקראית — והאנתרופולוגיה. חלקים עיקריים בספר ויקרא עוסקים בקורבנות ובדיני טהרה וטומאה. אלה זרים ומוזרים בעיני הקורא המודרני; עולמו, הרחוק כל כך מעולמם של הקדמונים, מרוחק עוד יותר מהבנת עולמם הרוחני והדתי. טקסי המקדש ודקויותיהם — גם יהודים תלמידי חכמים אינם יורדים לתשתית מהותם. הפירוש הזה מנסה ואף מצליח לחשוף לעיני הקורא והמעיין את הרציונל שבהם. הפירוש מסביר את הצד הפסיכולוגי של פולחן הקורבנות ומקרב אותו להבנת הלומד המודרני, ובדיונים בטומאה וטהרה הוא מסביר מה ראו בהם הקדמונים. להסבריו לטומאה הנובעת מחטא יש משמעות מוסרית (אף כי לא ריטואלית) גם בימינו. הפירוש שלפנינו הוא תמצית ועיבוד של הפירוש המונומנטלי בן שלושת הכרכים (יותר Anchor מ 2700- עמודים) לספר ויקרא, שפרסם פרופ׳ מילגרום באנגלית בסדרת . בשנים 2000-1991 Bible הספר אינו פירוש רץ לפי הסדר, ועיקרו בהצגת העניינים העיקריים של ספר ויקרא ורעיונותיו, אף שלא נעדרים ממנו דיונים פרטניים. הספר בנוי מסקירות כלליות ומדיונים בנושאים ובפסוקים נבחרים.
מוסד ביאליק
מאת: שת בן יפת הרופא
תיאור: חמאת החמדה, פירוש על התורה של ר' שת הרופא בן יפת, הוא אחד החיבורים הקדומים והמרתקים ביותר שהגיע אלינו מקהילת ארם צובה העתיקה. בשנת 1285 סיים ר' שת להכין ספר זה כתמצית הכוללת את החשוב (ה"חמאה") שבחיבורו הארוך (והאבוד) – חמדת התעודה.
מהדורה מדעית זו של הפירוש לספר בראשית מגלה עד כמה רחבה ועדכנית הייתה ספרייתו של יהודי חלבי זה, שכללה בבלי וירושלמי. מדרשי חז"ל, פירושי תורה וספרי הגות, מקצתם חיבורים שהופיעו פחות ממאה שנה קודם לכן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: גבי ברזלי
תיאור: ‫סיפורי הראשית המכונסים באחד עשר הפרקים הראשונים של ספר בראשית עוסקים בעולם ובאנושות, מאחורי הסיפורים מסתתרות הבנות עמוקות בנוגע לאדם, טבעו וחולשותיו, ובנוגע לחברה האנושית, עוצמתה וחולאיה, בריאת העולם ואידיליית גן עדן, סיפור המבול, דרמת מגדל בבל וסיפורים אחרים מלמדים אותנו מי אנחנו, ממה עלינו להיזהר ולאן ראוי שנשאף. אינספור הפירושים שניתנו לסיפורים אלה מוכיחים שבכל קריאה אפשר לדלות מהם תובנה רלוונטית ואפילו מפתיעה. יופיים הספרותי מגרה את הדמיון, וכל מי שטועם מהם חש שעולמות שלמים מקופלים ומגולמים בהם. באווירה זו נכתב הספר בראשית היתה משמעת, המבקש להכניס את הקורא שערי העולם המקראי ולהדגים בפניו כיצד ניתן לשמוע גם בימינו את הקול המוסרי של התורה. שאלות אקטואליות בדבר צדק חברתי, לצד בחינה של ערכים הנחשבים מודרניים, כגון חופש בחירה, הגדרה עצמית, זכויות אדם, שוויון, חירות ועוד. מבין דפיו עולות וצפות השאלות הגדולות המטרידות את האדם ואת החברה עד עצם היום הזה. ( מהמעטפת האחורית).
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ליאון קאס
תיאור: קריאה חדשנית ומעמיקה בספר בראשית, הרואה בסיפור הבריאה המקראי תיאור אנתרופולוגי וארכיטיפלי של האנושות, ולא תיעוד מדעי או רשומות היסטוריות.
ליאון קאס, פרופסור לביוכימיה המלמד פילוסופיה קלאסית מזה שנים, בוחן מערכות אנושיות המתוארות בתחילתו של ספר בראשית בתור אבות-טיפוס של מרכיבים ראשוניים בחיי אנוש: הדיבור הראשון, הזוג הראשון, האמהוּת הראשונה, וכן הלאה – ומשרטט בכך מתווה של אנתרופולוגיה ייחודית, המתארת את היצור האנושי שלא קיבל הדרכה מוסרית באשר לדרך החיים הרצויה.
כישלונו של האדם הלא-מודרך למצוא את דרך החיים הטובים מביא את האל לשנות בהמשך את גישתו לעולם ולבחור באדם אחד שיהיה לאביה של אומה אחת שתביא את דברו לעולם.
מכאן ואילך מוצג ספר בראשית כספר חינוכם של האבות לחיים לאור הקדושה -- האבות, מייסדי המשפחה המודרכת הראשונה, המערכת הפוליטית המינימלית, ילמדו דרך התנסויותיהם וכישלונותיהם מהי הדרך הרצויה בעיני האל.
הוצאת שלם
תיאור: תנ"ך : תורה, נביאים, כתובים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
מאת: יואל בן-נון
תיאור: ספר בראשית הוא תעודת הלידה הקיבוצית, וגם תעודת הזהות המשפחתית והרוחנית שלנו.
בספר 'פרקי האבות' מנתח הרב יואל בן-נון היבטים שונים בפרשיות האבות בספר בראשית.
עיוניו מדגישים מאמץ פרשני - השוואתי, מרחב רעיוני, ויחד עם זה גם היבטים היסטוריים, סוציולוגיים ופסיכולוגי של המקרא. כל אלה מאפשרים הפקת מסרים ערכיים רלוונטיים.
המבוא לספר נכתב בידי הרב יובל שרלו, אשר מתאר את מפעלו של הרב יואל בן-נון בלימוד המקרא, ומבהיר את תרומתו הייחודית.
על המחבר - הרב יואל בן-נון, ראש ישיבת הקיבוץ הדתי בעין-צורים, ממקימי ישיבת הר עציון ומכללת יעקב הרצוג, מלמד שנים רבות בישיבות, במכללות ובמדרשות ברחבי הארץ. הרב בן-נון נחשב לאחד ממובילי 'מהפכת התנ"ך' בציבור הדתי-לאומי, ואף בכלל הציבור הישראלי.
תבונות
מאת: מרדכי ברויאר
תיאור: הספר עוסק בפרשיות שונות בספרים:  שמות, ויקרא ובמדבר - שהמחבר מפרש אותן על פי שיטתו המיוחדת - 'שיטת הבחינות'.
בין השאר מבוארות קורותיו של משה רבנו ומנהיגותו; מצוות הפסח וקרבן פסח; דין אמה עברייה; סדר עבודת יום הכיפורים.
הספר נכתב וגובש בידי הרב ברויאר ז"ל בשנותיו האחרונות, ומצטרף לספריו הקודמים פרקי מועדות ופרקי בראשית.
תבונות
מאת: מרדכי ברויאר
תיאור: הרב מרדכי ברויאר דן בפרשיות ספר בראשית על פי שיטתו המיוחדת בלימוד המקרא, 'שיטת הבחינות'.
השיטה מוצגת בפרק המבוא 'כתובים המכחישים זה את זה' ובפרק 'שמות ה' והנהגותיו' ומיושמת בשיטתיות בארבעים וחמישה פרקי הספר.
חלק מן הפרקים מקיפים סוגיות שלמות וחלקם קצרים ודנים בעניינים נקודתיים.
תבונות
מאת: מרדכי ברויאר
תיאור: הרב מרדכי ברויאר דן בפרשיות ספר בראשית על פי שיטתו המיוחדת בלימוד המקרא, 'שיטת הבחינות'.
השיטה מוצגת בפרק המבוא 'כתובים המכחישים זה את זה' ובפרק 'שמות ה' והנהגותיו' ומיושמת בשיטתיות בארבעים וחמישה פרקי הספר.
חלק מן הפרקים מקיפים סוגיות שלמות וחלקם קצרים ודנים בעניינים נקודתיים.
תבונות
מאת: הרמן גונקל
תיאור: הרמן גונקל (1862 - 1932) היה מחוקרי המקרא החשובים ביותר במאה העשרים. הוא אביה של תורת 'חקר הצורות' (From Criticism) במחקר המקרא. לשיטתו, שנתקבלה על דעת חוקרי מקרא רבים, נוצקו כל היצירות שבמקרא בדפוסים קבועים (אגדה, מיתוס, נאום או שיר), וכל אחד מהם מביע מצב מסוים.
קונגל טבע את אחד המושגים המרכזיים בחקר המקרא עד ימינו: 'המושב בחיים' (Sitz in Leben), היינו הנסיבות להיווצרות היצירה ותפקידה החברתי.
מוסד ביאליק
תיאור: עולם התנ"ך הוא פרוש מדעי למקרא. הספרים ערוכים לפי סדר הפרקים והפסוקים, כשלגוף הכתוב מצורפים הארות, תמונות, מפות, סיכומים של מחקרי רקע, חומר השוואתי מן המזרח הקדמון ומזירת ההתרחשות של העלילה המקראית. בחיבורו של עולם התנ"ך טרחו מיטב החוקרים במדעי המקרא, ארכיאולוגיה המזרח הקדמון והבלשנות באוניברסיטאות ישראל וארה"ב. עולם התנ"ך נועד לציבור התלמידים, לעוסקים בהוראה ומחקר ולכל שוחרי הספר.
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ
מאת: משה וינפלד, כהן-צמח דוד
תיאור: עולם התנ"ך הוא פרוש מדעי למקרא. הספרים ערוכים לפי סדר הפרקים והפסוקים, כשלגוף הכתוב מצורפים הארות, תמונות, מפות, סיכומים של מחקרי רקע, חומר השוואתי מן המזרח הקדמון ומזירת ההתרחשות של העלילה המקראית. בחיבורו של עולם התנ"ך טרחו מיטב החוקרים במדעי המקרא, ארכיאולוגיה המזרח הקדמון והבלשנות באוניברסיטאות ישראל וארה"ב. עולם התנ"ך נועד לציבור התלמידים, לעוסקים בהוראה ומחקר ולכל שוחרי הספר.
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ
תיאור: עולם התנ"ך הוא פרוש מדעי למקרא. הספרים ערוכים לפי סדר הפרקים והפסוקים, כשלגוף הכתוב מצורפים הארות, תמונות, מפות, סיכומים של מחקרי רקע, חומר השוואתי מן המזרח הקדמון ומזירת ההתרחשות של העלילה המקראית. בחיבורו של עולם התנ"ך טרחו מיטב החוקרים במדעי המקרא, ארכיאולוגיה המזרח הקדמון והבלשנות באוניברסיטאות ישראל וארה"ב. עולם התנ"ך נועד לציבור התלמידים, לעוסקים בהוראה ומחקר ולכל שוחרי הספר.
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ
מאת: יצחק אבישור, יעקב מילגרום
תיאור: עולם התנ"ך הוא פרוש מדעי למקרא. הספרים ערוכים לפי סדר הפרקים והפסוקים, כשלגוף הכתוב מצורפים הארות, תמונות, מפות, סיכומים של מחקרי רקע, חומר השוואתי מן המזרח הקדמון ומזירת ההתרחשות של העלילה המקראית. בחיבורו של עולם התנ"ך טרחו מיטב החוקרים במדעי המקרא, ארכיאולוגיה המזרח הקדמון והבלשנות באוניברסיטאות ישראל וארה"ב. עולם התנ"ך נועד לציבור התלמידים, לעוסקים בהוראה ומחקר ולכל שוחרי הספר.
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ
מאת: משה ויינפלד
תיאור: עולם התנ"ך הוא פרוש מדעי למקרא. הספרים ערוכים לפי סדר הפרקים והפסוקים, כשלגוף הכתוב מצורפים הארות, תמונות, מפות, סיכומים של מחקרי רקע, חומר השוואתי מן המזרח הקדמון ומזירת ההתרחשות של העלילה המקראית. בחיבורו של עולם התנ"ך טרחו מיטב החוקרים במדעי המקרא, ארכיאולוגיה המזרח הקדמון והבלשנות באוניברסיטאות ישראל וארה"ב. עולם התנ"ך נועד לציבור התלמידים, לעוסקים בהוראה ומחקר ולכל שוחרי הספר.
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ
מאת: משה ויינפלד
תיאור: עשרת הדיברות וקריאת שמע הן שתי הצהרות אמונה הנטועות בלב התרבות היהודית, לשתיהן היסטוריה ארוכה ונפתלת, שחלק ניכר ממנה בא לידי ביטוי בספרות המקראית. הן מהוות כעין צמתים, שזרמים רוחניים ותודעות דתיות נפגשים בהם ומתפלגים מהם ומכאן גם האופי הרב-תחומי של העיון המחקרי בהן, הנדרש להסתייע  בשיטות מתחומי הלשון,הנוסח, הספרות וההגות. כל קורא המתעניין בנושא ימצא בספר יריעה חיונית ועשירה המושתתת על בקיאות בפרטי הפרטים של תרבויות העולם העתיק וחקר המקרא.
הקיבוץ המאוחד
הצג עוד תוצאות