נמצאו 318 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יעל זרובבל
תיאור: מדבר, אי, חומהנופים סמליים והפוליטיקה של המרחב בתרבות הישראליתיעל זרובבלמִדבר, אי, חומה בוחן בראייה תרבותית־היסטורית רחבה את ריבוי המשמעויות המורכבות והמנוגדות של מרחב המדבר כאזור גאוגרפי וכנוף סמלי בתרבות העברית הלאומית ובחברה הישראלית.מתחילת ההתיישבות בארץ ישראל התייחסו המתיישבים הציונים אל המדבר כאל נוף שמייצג קשרים שונים בין מרחב ובין זיכרון, ומשלב בין העבר הקולקטיבי ובין החזון הלאומי. דימויי המדבר אצרו בחובם את דמויותיהם של האבות המקראיים וגילמו את שורשי האומה במזרח, אך בה בעת המחישו את השלכותיה של תקופת הגלות על נוף הארץ. המדבר היה מושא היקסמות ומקור השראה לדמות היהודי החדש, הארץ־ישראלי, אך נתפס גם כאיום עלהיישוב, שראה עצמו כאי מוקף במדבר שיש להיאבק בו ולהתגונן מפניו.לאחר 1948 המשיכו זירות תרבות ומעגלי שיח ועשייה שונים לבטא את ריבוי פניו ומשמעויותיו של המדבר, ששטחו במדינת ישראל היה גדול ממחציתה. בשיח ההתיישבות הצטייר הנגב כסְפַר מדבר מאתגר ומוזנח, שניוּת שעיצבה את מדיניות הממשלה באזור הנגב, ובכלל זה את היחס כלפי תושביו הבדואים. ברבות הזמן ובראייה רחבה מבעבר התחזק בתרבות הישראלית דימויה של המדינה כולה כאי של קִדמה במזרח התיכון הזקוק להגנה מן המרחב הנחשל סביבו. בשיח הסביבתי התהפכו היוצרות : תנופת הבנייה של היישוב היא שמציבה סכנת כליה למדבר ולסביבתו האקולוגית. בשיח התיירות המדברית שהתפתח בישראל בעשורים האחרונים הגישות המנוגדות הללו מתקיימות תוך כדי התעלמות מהסתירות בינהן. חקר המדבר כנוף סמלי מעניין במיוחד בגלל חשיבותה של ההתיישבות בחזון הלאומי של התנועה הציונית והשפעתה על התוויית פעולותיהם של המתיישבים. מוסדות ההתיישבות ומדינת ישראל. להבדיל מה'רוד המרחבי' של החברה היהודית הציונית בארץ, שהתמקד ביישוב העברי והציב את המרחב המדברי כרקע לו, ספר זה מעמיד את המדבר במרכז דיונו. מזווית זו זרובבל בוחנת את הקשרים התרבותיים והמנטליים שיצרו המושגים מדבר, אי וחומה, ודנה בהשפעתם על תפיסת מקומה של ישראל במרחב הים-תיכוני.
אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון
מאת: אבי בראלי, גילת גופר
תיאור: מאמרי בן־גוריון המכונסים בספר זה משקפים את מחשבתו הפוליטית ואת התפתחותה במאה ה־20 רבת־התהפוכות. בשנות כתיבתם, 1967-1910, התחוללו שינויים ואירועים היסטוריים עמוקים בעם היהודי: זינוק דמוגרפי, הגירה המונית, יצירת מרכז יהודי חדש בצפון אמריקה, שתי מלחמות עולם, מהפכות קומוניסטיות ופשיסטיות, השואה והמלחמה הקרה. גם בארץ ישראל התחוללו בעת הזאת אירועים הרי גורל: הקמתה של מדינה ריבונית, קיבוץ גלויות ומלחמות קיום.
אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון
מאת: דוד פרידמן
תיאור: "מדינת ישראל היא אומה ריבונית. אבל ריבונותה של ישראל על חלקים ממולדתה התנ"כית, מאותגרת בידי רבים ברחבי העולם ואפילו בידי גורמים בתוך ישראל עצמה. אולם ישראל לעולם לא תוכל להיות מדינה יהודית לגמרי ללא ריבונות על השטח שהופך אותה ליהודית. כמדינה ריבונית, ישראל, ורק ישראל, יכולה ליישב את הנושא החיוני הזה".
מדינת ישראל חייבת להגיע להכרעה: היא אינה יכולה עוד להזניח החלטות חשובות מכיוון שיהיה קשה לקבלן; עליה להודיע בפירוש שהיא אינה מסכימה למדינה פלסטינית בשטחה. זה היה נכון בקום המדינה, וזה נכון ביתר־שאת לאחר טבח השבעה באוקטובר: בארץ ישראל יכולה להיות אך ורק מדינה יהודית אחת. לא מדינה פלסטינית רצחנית ומושחתת, אלא רק מדינה יהודית אחת שתוביל את יושבי הארץ לשגשוג ולביטחון.
בכתיבה מושחזת, מלאה בהומור ושופעת בהיסטוריה, מראה שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר דוד פרידמן מדוע מקום בשטח שבין הים לירדן יש מקום רק למדינה אחת. מדינה יהודית.
* מה המשמעות של היותה של ישראל ארץ התנ"ך?
* כיצד תוכל מדינת ישראל להוכיח את ריבונותה בשטחי יהודה ושומרון?
* מדוע הוכשלו עד היום הצעות יעילות לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני?
* מי הם למעשה, הפלסטינים?
הוצאת סלע מאיר
מאת: משה טור-פז
תיאור: "אל ישיבות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הגעתי ממעמקי החמ"ל בעזה. לעיתים לא ידעתי עם איזה חלק של יושבי השולחן אני נמנה: אחד מלובשי המדים, המביא את קולם של חיילי השטח ומצוקותיהם אל השולחן, או מי שיושב מול צה"ל, מפקח עליו ותובע ממנו תשובות. זו הייתה תנועת הנפש שלי לאורך כל חודשי השירות"
אחד מהמוני הישראלים שהתגייסו למילואים במלחמת חרבות ברזל היה ח"כ משה (קינלי) טור־פז, סא"ל במיל' עם ותק פיקודי רב בסמטאות עזה. הוא חילק את זמנו בין החמ"ל המבצעי של האוגדה לבין מסדרונות הכנסת. בין לבין הוא כתב יומן מלחמה אישי, בו תיעד פעולות ודילמות מבצעיות, שיח מילואימניקים וגם מסע חקר משלו על אירועי ה־7 באוקטובר.
ח"כ במשמרת לילה הוא פרויקט תיעודי שהפך למסמך חברתי־פוליטי הדן בנסיבות שהובילו למלחמה בתהליכים שעברו על צה"ל ועל המערכת הפוליטית בעקבות מתקפת חמאס, ובאופן שבו ניתן לבנות עתיד טוב יותר.
* כיצד החליטו חברי "יש עתיד" להישאר באופוזיציה בתחילת המלחמה?
* האם היה ניתן למנוע את משבר המפונים מהצפון לפני שהחל?
* איזה אירוע חריג בחמ"ל כמעט הוביל לקריסת עסקת החטופים הראשונה?
* מדוע סינן המטכ"ל את עופר וינטר ואת שאר "הסוסים הדוהרים"?
ח"כ משה (קינלי) טור־פז הוא סגן יו"ר הכנסת מטעם סיעת "יש עתיד". שימש כמורה, מנהל בית ספר וראש מינהל החינוך בירושלים. נשוי לשלומית, אב לחמישה וחבר קיבוץ כפר עציון. ספרו הראשון, עיניים בגב: שישה מבטים על חינוך, יצא בשנת 2019.
הוצאת סלע מאיר
מאת: נפתלי חן
תיאור: החיילים צועקים "צה"ל, צה"ל" מחוץ לממ"דים, אבל אף אחד לא פותח. פתאום, קול מהוסס נשמע מתוך הממ"ד: "מי היה הנשיא הראשון?" הם הסתכלו זה בזה נבוכים, מצטערים שלא הקשיבו יותר בשיעורי אזרחות. אבל אז עמרי ענה: "וואלה, לא יודע מי היה הנשיא הראשון, אבל בוז'י היה לא מזמן אצלנו במרינה בהרצליה". דלת הממ"ד נפתחה.
תעוזה, יצירתיות, עצמאות מסירות נפש – אלו החומרים מהם היו עשויים גיבורי ה-7 באוקטובר. בשעות ארוכות של הפקרות ואימה, הם היו קרן אור של תקווה. זהו הסיפור שלהם: סיפורו של הדבק הישראלי הגובר על כל הפערים, של הניסיון הנואש לקבל החלטות במציאות בלתי אפשרית, ושל הרוח הגדולה שהלכה ונחשפה במלחמת הקיום של מדינת ישראל. זוהי גם קריאה לכל אחד מאיתנו לגלות את הגיבורים שסביבו, ואת הגיבור שהוא-עצמו יכול להיות.
בספר השוזר את ההווה עם העבר חושף נפתלי חן את הקשר העמוק בין העוז והתושיה של היום לבין מורשת הגבורה של העם היהודי. סיפוריהם של גיבורי מלחמות ישראל נקראים בנשימה אחת עם עדויות מהקרבות ביישובי העוטף וברצועת עזה, מבהירים שדור מלחמת "חרבות ברזל" ממשיך לשאת את הלפיד בגאון.
* מדוע סירב המג"ד הצעיר לצאת לבלות בליל ה-6 באוקטובר?
* מה אמרה האם מאופקים לבנה הפצוע, כשהחליטה להשאיר אותו לבד?
* מי צילם את התמונה היחידה שגרמה לעולם להבין מה התרחש במיגוניות?
הוצאת סלע מאיר
מאת: מרדכי נאור
תיאור: בספר לקט של סיפורים, אנקדוטות ופרשות אישיות מגוונות מאז ימי היישוב עד שנותיה המעצבות של מדינת ישראל. ההיסטוריון מרדכי נאור מספר אותם, בחן ובידענות רבה, בזכות קרבתו במקרים רבים למוקדי האירועים ולאישים שהנהיגו את "המדינה שבדרך" ואת מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. באמצעות תמונות ואיורים מוגש לקורא אוצר בלום של אנקדוטות, כמה מהן משעשעות, אחרות נוגות וכולן מרתקות, בנוגע לתולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל. אפשר לקרוא בספר על חלוצים, על מנהיגים, על ספורטאים ועל ויכוחים לא מעטים שהסעירו את היישוב ואת המדינה בשנות עיצובה, ותוך כדי כך מוגש לקורא סיפור היסטורי מורכב, רב־קסם, מרובה הצלחות וקשיים. מקצת הסיפורים יפתיעו את הקוראים (מדוע ביקש הרמטכ"ל משה דיין לרדת בדרגה?), כמה מהם יעוררו כיסופים בקוראים שמכירים את התקופה (ויודעים שבן־גוריון טיגן לז'בוטינסקי חביתה), ואחרים יחשפו בפני הקוראים פן מעניין בהיסטוריה של עם ישראל ושל הציונות (מתי ולמה החליטו חברי הממשלה כולה ללכת ברגל במקום לנסוע במכוניות השרד, למשל). התמונות הנדירות המלוות את הטקסטים נבחרו בקפידה מהארכיון במכון לבון לחקר תנועת העבודה. כך היינו הוא ספר שיעורר געגוע ויעלה חיוך בכל בית בישראל.
עם עובד
מאת: ורדה זילברברג, אורית אבן שושן-רשף
תיאור: שבעה באוקטובר 2023 הוא קו השבר של מדינת ישראל והחברה הישראלית שאחריו שום דבר כבר לא יהיה כפי שהיה.
בדיעבד היו אין ספור סימנים מקדימים וברורים לאסון המתקרב שהתעלמנו מהם. איך זה קרה לנו?
ספר זה, המתאר את המשבר החברתי שפקד את מדינת ישראל בשנת 2023, נכתב ברובו לפני קו השבר, ודווקא בשל כך הוא מכיל, בין השאר, תובנות מקדימות על האסון שעמד להתרחש.
מטפלים, יועצים וחוקרים מציגים מחקרים, מודלים תאורטיים, מאמרי דעה וראיונות עם אנשי מקצוע ואזרחים מן השורה במגוון נושאים הנוגעים למשבר החברתי בשנת 2023. כל אחד מהפרקים עוסק בעולם תוכן אחר, וכולם יחד יוצרים קליידוסקופ של נקודות מבט מתוך החברה הישראלית. הספר הוא התבוננות מרתקת ומורכבת במרחב הציבורי בישראל ערב אירועי שבעה באוקטובר, ובכך הוא משמש מסמך נדיר ומיוחד להבנת המשבר החברתי בארץ. נקודת המבט הפסיכולוגית והסוציולוגית על התקופה שקדמה לאסון עשויה לספק הבנה טובה יותר של ההתעלמות וההדחקה של כל סימני האזהרה, ולצייד אותנו בכלים טובים יותר כדי למנוע אפשרות של הישנות האסון, להתמודד עם המציאות בהווה – ולשנות כיוון מהידרדרות לשיקום ובנייה.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: רפאל בוכניק-חן
תיאור: העיסוק בחקר הכשל הקולוסלי, ערב מלחמת יום הכיפורים, נותר כפצע פתוח גם כחלוף יובל שנים, ופולמוס רווי אמוציות עדיין מזין ארגומנטים של אסכולות לעומתיות בסביבה הביטחונית והאקדמית. ההיה למצרים עניין בחשיפה יזומה של ה'סימנים המעידים' למלחמה כדי להנחיל לישראל מסר אמין, לפיו הנשיא סאדאת רציני בכוונותיו ובידיו יכולות צבאיות להשגת מטרות המלחמה שלו?
בצד הישראלי, מכל מקום, לא נסדקת כהוא זה חומת 'הקונספציה' המודיעינית של קברניטי אמ"ן. המציאות המרה טפחה על פנינו. לא עוד הדימוי של הישראלים, בני האלים, השולטים ברזי משחק השח־מט, בעוד הערבים דבקים במשחק השש־בש... אכן הגניוס היהודי הכזיב!
המחבר, כמי ששימש קצין מודיעין רב־תחומי ובעיקר כמי שכיהן כראש מחלקת הבקרה באמ"ן (ה'איפכא מסתברא'), סוגר מעגל ומגשים מאוויים סמויים המלווים אותו שנים ארוכות. מחקרו פורם את החוליות בשרשרת הטעויות והתקלות הבלתי נתפסות בצידנו.
• מה הייתה מטרת הגעתו הבהולה של חוסיין לפגישה עם גולדה מאיר?
• האם ידע המודיעין האמריקני על המלחמה האימננטית?
• מדוע התרסק המהלך הדיפלומטי הקרדינלי של ישראל מול קיסינג'ר?
המחבר מתמודד באומץ, באזמל של מנתח מודיעין עם תהיות אלה.
ומה באשר לאשרף מרואן? הלנו אתה אם לצרינו? האם היה סוכן כפול, או שמא יועד לשמש ממשק רם דרג לקשר חשאי עם ישראל? הספר מספק פרשנות יצירתית, במתכונת של בקרה מודיעינית, לסימני השאלה וללבטים המורכבים שעמדו גם לנגד עיניה של ועדת אגרנט, באופן המאפשר שחזור מקורי של תמונת המציאות והמחדלים, ממרחק הזמן, בהתייחס לנסיבות הפתעת יום הכיפורים תשל"ד.
מי היה מעלה בדעתו שכחלוף 50 שנה תחווה ישראל הפתעה מודיעינית ומבצעית מטלטלת, ביום שמחת תורה תשפ"ד? האם 'לעולם לא עוד'?
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: ברכה סליי, רות קרק
תיאור: עשור השנים שלאחר מלחמת ששת הימים היה תקופת עיצוב מכרעת בבנייה מחדש של הרובע היהודי ההרוס בירושלים. ספר זה בוחן לעומק את תהליכי התכנון, השיקום והשימור של ראשית שיקומו של הרובע ואת תהליכי קבלת ההחלטות (הסותרות לעתים) שבבסיסם. הספר דן בחלקם של המורשת, הזהויות, הערכים והנרטיבים המגוונים של העיר העתיקה והרובע היהודי שבבסיס קבלת ההחלטות, וביישום של כל אלה על ידי גופים ממשלתיים, עירוניים, ציבוריים, קהילתיים ופרטיים. על בסיס מקורות ראשוניים וראיונות רבים, נבדקים האפיונים הגיאוגרפיים, התרבותיים והחברתיים שהשפיעו על בנייתו מחדש של הרובע. מעבר לדיון עומק במקומה של המורשת והתפתחותה עד לימינו, נידון גם מקומו של הרובע היהודי בתוך מרחב העיר העתיקה והשינויים שחלו בשני תחומים אלו בעשורים האחרונים, תוך שימת דגש על הגישות המתחדשות לשימור הקיימות בהווה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דוד ליטמן
תיאור: הספר "מבצע מוראל - שליחות מסוכנת בקזבלנקה", מתעד מבצע אמיץ של המוסד בקיץ 1961 . הסיפור המותח, ולעיתים מקפיא הדם, של חילוצם של 530 ילדים יהודים ממרוקו לארץ דרך מחנה קיץ בשווייץ, מסופר על ידי האיש שלנו בקזבלנקה - דיוויד ליטמן.
"אני חושב שהצלת 530 ילדים, כך נראה לי, היא החוויה המרגשת ביותר שאדם עשוי לחוות. נאמר: 'כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא', אבל כשאתה מציל 530 ילדים זה באמת בלתי ;נשכח. אני מבקש להביע בשם אנשינו, בשם העם שלנו, את הכרתנו באומץ ליבך, בחוכמתך ובנחישותך תחת תנאים קשים במיוחד בתקופה שבה קשרינו [במרוקו] היו חלשים במיוחד".
נשיא המדינה שמעון פרס
"דיוויד ליטמן היה דמות יוצאת דופן: גבוה, סמכותי, אלגנטי, בטוח בעצמו ואמיץ מאוד, מבחינה פיזית ופוליטית. ספר זה מספר על חלק מאותו אומץ, שהוא המעיט בערכו והציגו אך ורק כמילוי תפקיד, כמעט כמו בסרט, בהצלתם החשאית ויוצאת הדופן של 530 ילדים יהודים מקזבלנקה. אבל תפקידו שם היה חשוב יותר, והצריך יותר תעוזה מהדמות שגילם המפרי בוגרט בסרט המפורסם 'קזבלנקה'. במקרה הוא מילא תפקיד הרואי זה שנה לפני שהסרט הראשון של ג'יימס בונד הופיע ב , 1962 ".
פרופ' מייקל קרטיס, פרופ' אמריטוס למדע המדינה, אוניברסיטת רוטגרס
"במקרה של מבצעי ההצלה, לעיתים תכופות מאוד, אנשים שגויסו למבצעים אלו לא היו חברים במוסד, אלא במקרים רבים מתנדבים. הסיכון שבניהול מבצע מעין זה היה גדול מאוד, אבל היה זה גם סיכון גדול, גדול מאוד שנטלו על עצמם אלו שהתנדבו, ומתנדב אחד כזה היה דיוויד ג'רלד ליטמן, שלא היה לו ניסיון כלשהו בפעולות מודיעין".
אפרים הלוי, ראש המוסד בשנים 2002-1998
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אלדד בק
תיאור: שלושה ימים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור כונסה ממשלת ישראל לישיבה אשר במהלכה לא אוזכרה כלל המתיחות הצבאית הנבנית בגבולות עם מצרים וסוריה; זו הייתה ישיבת ממשלה שניה באותו שבוע שעסקה במשבר אחר לחלוטין: החלטתו של קנצלר אוסטריה היהודי, ברונו קרייסקי, לסגור את תחנת המעבר בארצו לעולים לישראל מבריה"מ לאחר שמחבלים ערבים לקחו קבוצת עולים כבני ערובה על אדמת אוסטריה. בימים הגורליים שהוליכו למלחמה הייתה ממשלת ישראל טרודה בשאלת המשכיות העלייה ההמונית ובסוגיית עתיד היחסים הדיפלומטיים עם אוסטריה, מולדתו של אדולף היטלר.
היה זה משבר אחד מיני רבים שאפיינו את היחסים בין אוסטריה לישראל בעשרות השנים שלאחר מכן: טיפוחם של אש"ף וערפאת על ידי קרייסקי; בחירתו כנשיא אוסטריה של מזכ"ל האו"ם לשעבר, קורט ולדהיים, שהסתיר את עברו הצבאי בתקופת מלחמת העולם השנייה; הקמת ממשלה אירופאית ראשונה בשותפות עם מפלגת ימין פופוליסטית ולאומנית ("מפלגת החופש") שהוקמה על ידי נאצים לשעבר. האם משברים אלו נבעו מכך שישראל מיהרה לסלוח לאוסטריה על חלקה בשואה? מדוע הזדרזה ישראל לקשור יחסים דיפלומטיים עם אוסטריה בשעה שזו סירבה להכיר במחויבותיה כלפי קורבנות הנאצים ונרדפיהם היהודים? וכיצד התאפשר דווקא בידיו של הקנצלר הצעיר ביותר בתולדות אוסטריה, סבסטיאן קורץ, לתקן את היחסים בין ארצו לישראל?
אלדד בק – צאצא למשפחה יהודית אוסטרית – מתאר לראשונה את מערכת היחסים הסוערת בין אוסטריה וישראל, החל מביקור הקיסר פרנץ יוזף, "מלך ירושלים", בארץ ישראל בשנת 1869, ועד לימינו אלו. בעזרת מסמכי ארכיון של משרדי ממשלה ישראליים וראיונות עם בכירי ממשל באוסטריה ובישראל, ובכלל זה ראיון נרחב עם הקנצלר לשעבר קורץ, משרטט בק את המורדות והעליות בין שתי המדינות הקשורות זו לזו בעבותות ההיסטוריה.
רסלינג
מאת: יורם הרפז
תיאור: אסופת המאמרים חינוך במלחמה נכתבה בחודשים הראשונים של מלחמת 7 באוקטובר; היא מבקשת לתאר ב"זמן אמת" את מעשיהם מעוררי ההשתאות של אנשי חינוך במרכזים שאליהם פונו תושבי הנגב המערבי ולהציג מחקרים שנערכו ומחשבות שנהגו באותם חודשים. המלחמה עדיין מתחוללת בחזיתות השונות, ולכותבים לא הייתה די פרספקטיבה להעריך את השפעתה על החברה הישראלית ועל החינוך. אולם לכתיבה על ההתרחשויות במהלך התרחשותן יש ערך ייחודי, אשר אסופה זו מבקשת לשמר.
לספר שלושה שערים: בשער הראשון, "יומני מלחמה", מתארים אנשי חינוך את הקמתן של מסגרות חינוך במרכזי המפונים, תוך שהם מנסים להבין מה התרחש שם באותם ימים של אימה, יוזמה ושיקום (חלקי); בשער השני, "מחקר", מציגים חוקרים מדיסציפלינות שונות את מחקריהם על היבטים שונים של מלחמה וחינוך; ובשער השלישי, "הגות", מהרהרים מומחים מדיסציפלינות שונות על היבטים שונים של מלחמה וחינוך.
רסלינג
מאת: שי בן עמי
תיאור: ספרו של שי בן עמי מתחקה אחר התפתחות גני החיות בישראל; הוא מאפשר התבוננות על הפרויקט הציוני מזווית שונה ומרתקת. גני חיות הם נקודת מגע ייחודית בין בני אדם לבעלי חיים, בין העיר לטבע ובין המקומי לבינלאומי; הם מוסד תרבותי אשר לו שורשים עתיקים ברחבי העולם. בעת המודרנית נפתחו גני חיות בכל רחבי אירופה, ולאחר מכן הופצו למדינות רבות ברחבי הגלובוס. בשנת 1938 – עם הגעתם של האריות הישראלים הראשונים (גיבור ותמר) שבישרו על הקמת גן החיות של תל אביב על ידי הרב ד"ר מרדכי שורנשטיין, וב-1940 עם הקמתו של גן החיות התנ"כי בירושלים, על ידי ד"ר אהרון שולוב – "עלו" גני חיות לפלשתינה, הותאמו למרחב המקומי, והקמתם נחשבה בעיני רבים כסמל להצלחת הציונות העירונית והלאומית.
לאחר הקמת המדינה הוקמו גני חיות נוספים בחיפה, בפתח תקווה, באילת, לצד שמורות מיוחדות שנקראו חי-בר בערבה ובכרמל; אלה הפכו להיות חלק מהנוף העירוני והישראלי. גני חיות אלו לא רק עסקו בהצגת בעלי חיים אלא גם בשמירת טבע והשבה לטבע של מינים שנכחדו; הם תרמו לחינוך ולתרבות ואפשרו לתושבי הארץ בידור חינוכי זמין לכל. גני חיות, אשר בכל שנה מושכים מיליוני בני אדם ברחבי העולם, מאפשרים לחשוף צדדים מוכרים יותר ופחות בהיסטוריה הישראלית בפרט, והתרבותית והאנושית בכלל.
שי בן עמי, אשר עבד שנים רבות בגן החיות התנ"כי והיה חלק מצוות ההקמה של אקווריום ישראל, הקדיש שנים רבות למחקר והתבוננות בגני החיות בישראל ובעולם. במסגרת התואר השני באוניברסיטת רגנסבורג (גרמניה) חקר את ההיסטוריה של גני החיות באמריקה ובאירופה. עבודת הדוקטורט שלו במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית עוסקת בהתפתחות גני החיות בפלשתינה המנדטורית ובמדינת ישראל.
רסלינג
מאת: נורית כהן- לוינובסקי
תיאור: כשישים אלף איש, אחד מכל עשרה, היה מניין הפליטים היהודים במלחמת העצמאות. המלחמה עקרה אותם מבתיהם, ניתקה אותם ממשפחותיהם. רחוקים מבתיהם, מפוחדים ועל סף ייאוש, הם הסתופפו בחדרי מדרגות ובמגורי ארעי אחרים. ניצחון היהודים במלחמה הסב אבדות קשות לאוכלוסייה הפלסטינית ויצר בעיית פליטים קשה ומתמשכת. מסכת הסבל והעקירה הזמנית של הפליטים היהודים נשכחה ונמחקה מהזיכרון הקולקטיבי. המנצחים הכותבים את ההיסטוריה אינם נוטים להזכיר ולהנציח רגעי חולשה ומשבר.
נורית כהן־לוינובסקי מגוללת את סיפורם הנשכח של הפליטים היהודים ומשלבת אותו בקורותיה של מלחמת העצמאות. מארכיונים נשכחים היא דולה פיסות היסטוריה, ואלה מצטרפות לכדי תמונה מרשימה של גבורה אזרחית וסולידריות חברתית. קוראי פליטים יהודים במלחמת העצמאות נחשפים לפרשה מרגשת ומסעירה ולפרק עלום בהיסטוריה של מלחמת העצמאות.
עם עובדהוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רוביןמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: אדם רז
תיאור: הדרך לשבעה באוקטובר מציג את מערכת היחסים בין ארגון חמאס לבנימין נתניהו, מתקופת כניסתו למשרד ראש הממשלה ב־1996 ועד הימים האחרונים — ימי המלחמה ברצועת עזה.
החלק הראשון בספר מתאר את זהות האינטרסים בין חמאס לנתניהו בכל הקשור להתנגדותם המשותפת לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני באמצעות הסכם שלום וחלוקת הארץ. ניתוח מדיניות החוץ והביטחון של נתניהו מלמד שקו הנצחת הסכסוך שהוביל בעשורים האחרונים עולה בקנה אחד עם תפיסתו לגבי אופיין הרצוי של החברה והפוליטיקה הישראליות, ורצונו להובילן בכיוונים סמכותניים ואנטי־דמוקרטיים. אותה "קונספציה של הכלת חמאס", שמרבים לדבר בגנותה בחודשים האחרונים, היא הצד השני של המדיניות שאפשרה לאיראן להפוך למדינת סף גרעינית. הדרך לשבעה באוקטובר מזכיר פרשות ואירועים מההיסטוריה של השנים האחרונות ומראה כיצד מדיניות המלחמה־שאין־לה־סוף משמשת את נתניהו כדי לשמר את שלטונו.
חלקו השני של החיבור, המדינה המצורעת: על ימיה הראשונים של הלחימה ברצועת עזה, דן בשבועות הראשונים של המלחמה — בפרט בקמפיין ההפצצות האסטרטגיות מן האוויר, שהצבא הוציא לפועל עד לכניסה הקרקעית — ומראה כיצד נתניהו עשה שימוש ברגשות הנקם שהציפו את הישראלים לאחר קציר הדמים ביישובי הנגב המערבי והסביבה כדי לקדם מדיניות החותרת, הלכה למעשה, לשמר את הסכסוך האזורי ואת האינטרסים שחמאס מייצג. האופן שבו נתניהו מנהל את המלחמה מלמד שהוא פועל ביודעין כדי להנציח את מעגל הדמים ולהפוך את ישראל למדינה מצורעת הן ביחס למקומה במשפחת העמים והן מבחינת אופייה של החברה הישראלית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יעל ליטמנוביץ, מירית לביא
תיאור: בחודשים האחרונים, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוקמו כ-900 כיתות כוננות חדשות ברחבי הארץ. כיתות הכוננות הן כוח עתודה מבצעי וזמין להפעלה מהירה, לטובת סיוע לכוחות הביטחון בפעילותם באירועים ביטחוניים, בשגרה ובמצבי חירום, והן נועדו לשפר את המענה המבצעי באירועים אלו.
ככלל, אפשר לחלק את כיתות הכוננות שמפעילים כוחות הביטחון לשלושה סוגים עיקריים:
(1) כיתות כוננות באחריות הצבא. כיתות כוננות המכונות בט"פ צה"ל, הפועלות ביישובי קו התפר וביישובים סמוכי גדר (לרוב אלו הממוקמים עד 4 ק"מ מגבולות המדינה). כיתות אלו נועדו לתת את המענה הראשוני בהגנה על היישוב בעת אירוע.
(2) כיתות כוננות באחריות מג"ב (הכפוף למשטרה). כיתות כוננות הפועלות במרחב הכפרי, קרי ביישובים ובמועצות האזוריות ובאזורי קו התפר (על פי חלוקת גבולות גזרה של המשטרה והצבא). מתוקף מיקומם של היישובים במרחב הכפרי, לכיתות הכוננות האלה סמכות נרחבת להגנה על יישובים באירועי חירום.
(3) כיתות כוננות באחריות המשטרה. כיתות כוננות עירוניות הפועלות במרחב העירוני ומוקמות בימים אלו בעשרות ערים ברחבי הארץ. מסמך זה עוסק בכיתות כוננות מסוג זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: סבינה ליסיצה, יערית בוקק-כהן
תיאור: כל מאמרי הספר מציינים במידה זו או אחרת את חשיבותה של השמירה על הזיקה לתרבות המוצא כמשאב שהועיל רבות לעולים בתהליך הסתגלותם לתנאים החברתיים והכלכליים בארץ...מרבית העולים לא קפאו על שמריהם אלא שהשכילו לנתב את כישוריהם ומשאביהם באופן כזה שהוביל אותם להתפתחות חברתית, תעסוקתית וכלכלית...תקוותנו כי אסופת מאמרים זו תשמש לתיעוד תהליכי צמיחתם של העולים, לצורך הפקת לקחים לעתיד ולעיצוב תוכניות אסטרטגיות בידי מקבלי החלטות בתחום העלייה.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: יצחק ערן
תיאור: ספר מרתק זה פורש בפני הקורא את מעלליהם המופלאים של לוחמים מובחרים, אשר פעלו כיחידים ובחוליות קטנות בימים שלפני הקמת המדינה ובמלחמת העצמאות במשימות סיור ומודיעין מול האויב ובעורפו. מבצעיהם, כנווטים במסעות הפלמ"ח, בסיוע להעלאת המעפילים בפעולות מודיעין בתוך יעדי האויב וכסיירים מוטסים בנגב, הכריעו לעיתים גורל קרבות חשובים.
יצחק ערן (שפר) התגייס ל"הגנה" בגיל שש-עשרה, ומאז שירת בשורות כוח המגן כנוטר, כאיש פו"ש ובפלוגות הלילה של אורד וינגייט. הוא הדריך בקורסים ארציים למפקדי סיירים של ה"הגנה", והיה קצין המודיעין של חטיבה שמונה, בפיקודו של יצחק שדה. במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים שב והתנדב לשרת כקצין הקישור של אגף המודיעין בחבורת הפיקוד הקדמית בסיני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: שאול זיתוני
תיאור: לאחר מלחמת השחרור עברה ישראל תקופה מאתגרת ביותר. פרק הזמן שבין מלחמת סיני לבין מלחמת ששת הימים העמיד את המדינה מול איום שדרש התחזקות צבאית וחיפוש בריתות להגנתה. תבוסתו במלחמה ב 1956- הביאה את נשיא מצרים, גמאל עבדל נאצר, לתכנן נקמה בהמשך, ולפי הצהרותיו להביא להשמדת ישראל. איום זה התחבר למדיניות ברית המועצות לחמש את מצרים וסוריה ביד נדיבה. כוונתה להגדיל את השפעתה במזרח התיכון הייתה בעיצומה. על בסיס זה מתאר הספר את מדיניות ההתחזקות של ישראל, כדי ליצור מצב המרתיע את נאצר מלתקוף, תוך ניצול הזדמנויות.
לאור העובדה שישראל לא הייתה מסוגלת להשתוות לכמויות הנשק שבידי מדינות ערב, נאבקה ההנהגה על כך שהפער הטכנולוגי הצבאי יהיה לטובת ישראל, משימה שהייתה מורכבת וקשה ביותר. באיזו מידה הצליחה ישראל להרתיע את אויביה בתקופה זו? האם התכוון נאצר לתקוף את ישראל ביוני 1967 או להגיע להישגים מדיניים בסגירת מיצרי טיראן והוצאת כוחות האו”ם מסיני?
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מחקר זה בוחן כיצד משפיע הרקע הפוליטי של נבחרי ציבור בשלטון המקומי – היותם חברי מועצה או ראשי רשות — על היבחרותם לכנסת, ומיהם הנהנים העיקריים ממקפצה זו.
הממצאים המרכזיים העולים מהמחקר הם:
נתונים כלליים. משנת 1977 כיהנו בכנסת (בעת היבחרה) 691 חברי כנסת, ול-196 מהם היה רקע בשלטון המקומי (28.4%). שיעור זה נמוך משיעור חברי הפרלמנט בעלי רקע בשלטון המקומי במדינות מערביות אחרות. בארבע הכנסות שכיהנו לאחר ארבע מערכות הבחירות שנערכו בשנים 2021-2019 עמד מספר חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי על בין 28 ל־ 33 , ובכנסת הנוכחית (ה-25), לאחר בחירות 2022, עמד מספר זה על 39 (32.5%) — המספר הגבוה ביותר בשנים 2022-1977, מלבד המספר שלאחר בחירות 1996מפלגות. המפלגות הבולטות בשיעור גבוה של חברי כנסת שהם בעלי רקע בשלטון המקומי הן המפלגות החרדיות והמפלגות הערביות. מנגד, מפלגת מרצ והמפלגות הדתיות לאומיות הן המפלגות שבהן השיעור הנמוך ביותר של חברי כנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי. במפלגת הליכוד ניכרת ירידה הדרגתית בשיעור חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי לאורך השנים.
תפקיד. ניתוח הנתונים של חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי לאורך השנים מלמד כי שיעורם של ראשי הרשויות בקרבם הולך ויורד, ובבחירות 2022 הוא הגיע לשפל. כך, רק 21% מחברי הכנסת הנבחרים בבחירות אלו שהיה להם רקע בשלטון המקומי עמדו קודם לכן בראש רשות, לעומת 79% שהיו חברי מועצה.
מאפיינים אישיים. בקרב חברי כנסת ממוצא מזרחי יש שיעור גבוה יחסית של חברי כנסת בעלי רקע בשלטון המקומי. לעומת זאת, לשיעור נמוך של חברות כנסת יש רקע בשלטון המקומי, בהשוואה לשיעור גבוה יותר של חברי כנסת גברים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שלמה שאלתיאל
תיאור: ארכיון השומר הצעיר יד יערי חוגג את יובל התנועה בספר אלבומי מרהיב ומרתק!
"הניפו דגל" מספר את סיפורן של 100 שנות השומר הצעיר כפי שהן משתקפות בפריטי אוסף הדגלים ההיסטורי של ארכיון התנועה בגבעת חביבה. בספר משולבים כ-250 ממיטב דגלי האוסף, לצד מאמרים, סקירות, איורים ו"מילון שומרי" אשר יחדיו יוצרים ייצוג נאמן לסיפורה ודרכה של תנועת הנוער היהודית הראשונה. 
כותבי המאמרים והסקירות: אלי צור, אליק מישורי, מעוז עזריהו ואנטון ברקובסקי, יובל דניאלי, יונת רוטביין-מרלא, דודו אמיתי
יד יערי
מאת: יאיר שפיגל
תיאור: ריפתין היה אחד מראשי תנועת השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי ומפ"ם, הסמן השמאלי בשלושתן, המאמין הגדול והמתמיד בחיבור בין הציונות לבין הסוציאליזים המהפכני.
קובה ריפתין צירף באישיותו אחדות של ניגודים: ציוני לוחם וקנאי- וקומוניסט לוחם וקנאי. איש הגות - ואיש המעשה הפוליטי הקטן, היומיומי. יריב פוליטי חריף ולוחמני - אך לא איש ריב. מחמיר במצוות אידיאולוגיות - ומקל מבין וסולח ביחסים בין אישיים. איש הקולקטיב - ועם זאת נון קונפורמיסט, אינדיבידואליסט עקשן, מורד נצחי.
יד יערי
מאת: עידן צבעוני
תיאור: ספרו החדש של עידן צבעוני, בזכות הלבנטיניות, מבקש לברר את הרלבנטיות התרבותית-פוליטית של המסמן לבנטיני בישראל של המאה ה-21, כל זאת בתנאים בלתי אפשריים של מרחב ישראלי אולטרה-לאומי מדמם, ואי לכך מבעד לפצעו-סבלו של הדור הנוכחי אשר הכיבוש הוא אחד מסימניו. כפועל יוצא מכך ישנו קושי לראות באופק הפרדה אזרחית בין ישראל לפלסטין, אבל גם אופק דו-לאומי ללא פרקטיקה של אפרטהייד אינו בגדר האפשר. בעקבות ההמשגה של ז'קלין כהנוב, בזכות הלבנטיניות מבקש לחזור למסמן לבנטיני תחת הגיונו של שיח א-זהותני המאפשר את המבט הכפול הנתון בסבך יחסי משיכה-דחייה ליבידינליים, הן למערב והן למזרח, מבלי שהאחד יוציא את האחר.
הלבנטיניות כפי שמוצגת בספר זה היא יותר מכול משאלת לב חרדה, רוח נומדית א-טריטוריאלית שמחפשת אך לשווא מנוחה במרחב אלים ללא-נחת. כמהגרת עבודה ארעית היא מנדידה את עצמה ממקום למקום, מפיצה את שמה גם במזרח ברלין; שם, במקום הבלהות של העבר ה(לא)רחוק והרודפני, פלסטינים, ישראלים, טורקים וסורים יכולים להשכין שלום בינם לבין עצמם בזוכרם אך בקושי את שמותיהם שצללו בזמן. לצד זאת הלבנטיניות נכתבת מתוך דאגה לעתיד המרחב (המזרחי) הזה; היא אינה תרה בהכרח אחר היתכנות פרוגרמטית אלא פורחת באוויר כהרהור אינטימי פנים-תרבותי.
חלקו הראשון של הספר הוא המסה "בזכות הלבנטיניות"; חלקו השני מאגד 13 שיחות עם חוקרי תרבות ממגוון תחומים סביב הרגישות הלבנטינית: ליאת ארלט סידס, ניסן שור, קציעה עלון, יוסי סוכרי, עדי שורק, עופר נורדהיימר נור, חוסני אלח'טיב שחאדה, דוד גדג', מרחב ישורון, רונית פלג, יצחק בנימיני, טלי חתוקה, רפאל זגורי-אורלי.
רסלינג
מאת: רפאל זגורי-אורלי
תיאור: כבר זמן רב שהמונח "ציונות" בישראל הוסט מדרכו המקורית לברית בין לאומנות לקיצוניות דתית. בקרב אנשים רבים בעולם מונח זה מעורר סלידה ודחייה באופן מידי ושיטתי. הוא מותקף מכל עבר, מואשם בקולוניאליזם ובלאומנות חסרי רסן, כמו גם בהיותו סוכן צבאי-תעשייתי של ארצות-הברית. הוא מזוהה עם "השליטה המערבית" הפוליטית, ובחוגים מסוימים הוא אף מואשם בבגידה ובכפירה בערכי היהדות. ההתקפות הגסות והאלימות הללו סותמות את הגולל על כל אפשרות לדון באופן מעמיק בציונות, בהיסטוריה שלה ובפוטנציאל האמנציפטורי שלה. העובדה שמדינת ישראל אימצה נתיב פופוליסטי ואנטי-ליברלי במהלך שנות שלטונו של בנימין נתניהו החריפה וממשיכה להחריף מצב עניינים זה.
מבלי למעוד לרגע לתוך הטפות מוסרניות, הפילוסוף רפאל זגורי-אורלי בוחן את הציונות תוך כדי התייחסות לפרדוקסים הפעילים בתוכה, להיסטוריה האירופית שלה, להקשר המזרח-תיכוני שלה ולקשר שלה אל היהדות. הוא מקדם אפשרות של ציונות פתוחה, אל-זהותנית, מעובדת באמצעות המחשבה העכשווית, משוחררת הן מהפיתוי הלאומני והן מהנרטיב של היהודי הגולה. זגורי-אורלי משוכנע שהגשמת רעיון הציונות אינה אך ורק בחירה בין השניים (שיבה למקום, גלות וזרות), הם אף יכולים להישזר זה בזה.
מה נותר מהציונות? הניתן עוד לחדש, לנער אותה? להיאבק בשמה ולמענה? לעבר אילו אפשרויות ואילו סיכויים? אולי לעבר מקום שטרם נגענו בו?
רסלינג
מאת: יאיר דואר
תיאור: בספר זה מובאת סקירה כוללת על הרקע להקמת הנח"ל. כלולים בה פרטים מלאים על למעלה מאלפיים גרעינים התיישבותיים אשר התגייסו לנח"ל בשנים 1979-1948, רשימה של למעלה משלוש מאות משקים שקלטו גרעינים אלה וכן שמות הגרעינים שנקלטו בכל משק. בסוף הספר מובאים נתונים סטטיסטיים על היקף גיוס גרעיני הנח"ל עד שנת 1987.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: אהרן ידלין, ברוך כנרי
תיאור: מקומה של ההשכלה הגבוהה בתנועה הקיבוצית (הקדמה) / אהרן ידלין
הקורס הדו-שנתי באפעל: השכלה עצמאית גבוהה בתנוכה הקיבוצית / יעקב עובד
"כיצד מעלין" - הקניית ערכים והשכלה בקיבוץ המאוחד / ברוך כנרי
נספחים
רשימת בוגרי הדו-שנתי
מקורות.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: גיל סמסונוב
תיאור: "ספרי התכוון לנדוד אל העבר הרחוק; אבל העבר הוא קרוב, הוא כאן ועכשיו. ההיסטוריה רודפת אותנו, ואיתה מקורות האיבה, הכעס והחשדנות. אולי משום שלא פתרנו, לא הבנו ולא סלחנו. מרצח ארלוזורוב, הסֶזון ואלטלנה, דרך הסכמי אוסלו, רצח רבין וההתנתקות – הפצעים שותתים, ואנחנו ממשיכים איתם הלאה, נושאים אותם על גופנו הלאומי, בלי קשב, בלי דיאלוג, בלי מרפא. אלא שללא הבנה הדדית של חרדותינו, כמו גם של כיסופינו, אין, ולא יהיה, פיוס בינינו לבין עצמנו, והעבר ימשיך להיות העתיד הפצוע שלנו."
דור המרד. דור המחתרות. המשפחה הלוחמת.
בריטניה הגדולה, על 100 אלף חייליה, נסוגה בפניהם, והדרך למדינה יהודית עצמאית נסללה בדמם. ריבלין, לבני, אולמרט, מרידור, נתניהו – אלה לא רק שמותיהם של אישים מרכזיים בישראל בעשורים האחרונים, אלא גם של הוריהם, שסללו בגופם וברוחם את הדרך למדינה.
מעט מדי נכתב ודובר עליהם, על אחוות הדם, על מבצעים מחתרתיים הירואיים ואומץ בלתי נתפס, על השוויון התקדימי שהנהיגו בין נשים לגברים, על השותפות העמוקה שהנחילו בין צברים לעולים.
הבגינים, ספרו המפעים של גיל סמסונוב, בוחן את הפער העצום בין סיפורם לבין הנידוי וההוקעה שהיו מנת חלקם, והוא תחילתו של תיקון עוול היסטורי נוראי, שאת מחירו אנחנו ממשיכים לשלם. ובתוך סיפורו של דור המרד, סיפורו של הגדול מכולם, מנחם בגין. כיצד הפך הפוליטיקאי שהפסיד שוב ושוב במערכות הבחירות, והוצג כסכנה לדמוקרטיה וכדיקטטור – לקונצנזוס? כיצד הפך מפרסונה נון־גרטה, דמות מושמצת ומוקעת – לאחד המנהיגים האהובים והמוערכים בתולדות ישראל? וכיצד קוּבּע לבסוף שמו כמדינאי אמיץ, שחולל הסכם שלום עם מצרים, וכדמוקרט, שטבע את הביטוי "יש שופטים בירושלים?״ מנחם בגין, סמל יהודי, לאומי ופטריוטי וגם סמל דמוקרטי וליברלי, עומד במרכז הספר. בעשור השלישי של המאה ה-21, כאשר החברה הישראלית שסועה ומקוטבת, על סף מלחמת אחים, מפְנה הבגינים מבט לשורשים העמוקים של הסכסוך הישראלי־ישראלי, ומספר את סיפורם של לוחמות ולוחמי האצ"ל והלח"י, שחירפו את נפשם למען עצמאות יהודית, אך לא זכו מעולם בהכרה בתפקיד ההיסטורי שקנו בדמם. סיפור גבורתם ומורשתם הוא סיפורנו שלנו, הנפרשֹ לאורם. גילויים מהארכיונים הבריטיים חושפים שצ׳רצ׳יל וחברי הפרלמנט אמרו בקולם את מה שלא סופר כאן: הבריטים לא עזבו את הארץ מרצונם, הם נכנעו בפני 6,000 לוחמי אצ"ל ולח"י. ובמילותיו של צ'רצ'יל :"אצ"ל הוא שגרם לאנגלים לעזוב את פלשתינה. הוא עשה לנו כל כך הרבה צרות עד שנאלצנו להציב בפלשתינה 80 אלף חיילים כדי להתמודד עם המצב. הוצאות הצבא היו גבוהות מדי ופגעו בכלכלה, והן עלו בגלל אצ"ל.״
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אלקנה כהן
תיאור: בבוקר ה־7 באוקטובר התעורר אלקנה כהן בבית של קרובי משפחתו. כמה שעות מאוחר יותר הוא כבר עמד במסדר, ערוך ליציאה בבסיס יחידה מובחרת, מוכן לקרב. החל בכיבוש בית הספר בבית חאנון, דרך פיצוץ פירים בבית לאהיא ועד חשיפת מודיעין מדהים בג'באליה – שלושת החודשים הבאים הבהירו לו ולחבריו מעל לכל ספק: מדובר במלחמת קיום שבה ישראל חייבת לנצח.
במחברות שמצא על רצפת מרכול נטוש בעזה, החל כהן לכתוב יומן. בגילוי לב תיעד מדי יום ביומו את מראות המלחמה. בכתיבה כנה, מדויקת וקולחת, בגוף ראשון, מגיש כהן את התחושה ואת סיפורה של המלחמה מעיני הגיבורים שעושים אותה: האבק, הזיעה, האחווה, הגעגוע, והריח הנורא של המלחמה והמוות. כתיבתו של כהן אינה פוסחת על היחסים עם החברים לנשק, על המעצרים ההמוניים של המחבלים, על בתיהם של אנשי חמאס, על סיפורם של החברים שנפלו ועל התקווה הנואשת להחזיר את החטופים הביתה בשלום. בכל אלו נשזרת שגרת המלחמה של צוות מילואים מיומן: שמירות ומארבים, מיקוש ותספוק, ריבים ושיחות נפש שיכולים להתקיים רק כשהכול מסביב בוער.
מספר אישי 7.10.23 הוא סיפורו של קצין אחד, אך גם סיפורו של דור לוחמים שלם. דור שיצא לדרך בלי להסס, כשהסכנה ברורה לו, אך המטרה ברורה עוד יותר. דור שידע את תחושת השליחות ואת הפחד, את הדריכות ואת העייפות, את הגעגועים הביתה ואת הנחישות לחזור בכל זאת, פעם אחר פעם, לשדה הקרב.
הוצאת סלע מאיר
מאת: נחום אבניאל
תיאור: "זה היה מפחיד נורא. אנחנו לא רמבואים, אנחנו אנשים פשוטים שעושים את מה שצריך, אף אחד מאיתנו לא שש אלי קרב. יש לנו בבית משפחה, אישה, ילדים. אנחנו לא רוצים למות. חשבנו להפסיק, אבל הסתכלנו אחד על השני, ונכנסנו עוד פעם".
ללא פקודה, ללא מדים, פעמים רבות גם ללא נשק – זהו סיפורם של האנשים הרגילים ביום החשוך ביותר בתולדות מדינת ישראל: מהחשמלאי שמיהר להציל את השכנים במושב הסמוך, דרך בעל המועדון שחילץ מבלים מפסטיבל הנובה בשבילי עפר נסתרים ועד לעובד המאפייה שירד עם האמבולנס לשדרות והתעקש להציל חיים גם בלב התופת. אליהם מצטרפים אזרחים נוספים – אלו שלא היו חייבים להיות שם, אך לא היו מסוגלים לעמוד מנגד.
ברגישות, בנאמנות ובדייקנות מתחקה נחום אבניאל אחר סיפורם. הוא נוסע אחריהם בין הקרבות והחורבן ביישובי הנגב, מחפש איתם ניצולים בשטחים הפתוחים ונצמד איתם אל שולי הבניינים והשכונות בעיצומם של קרבות. חלקם ישבו מול המחבר לספר את סיפורם; חלקם לא יוכלו לספר יותר דבר לעולם. לכל אחד מהם עדות שונה, אך מכולן נושבת הרוח הגדולה שבזכותה יכלו הנמלטים מהמסיבה, הנצורים בממ"ד, המביטים באימה מן החלונות, לנשום לרווחה ולדעת: מישהו בדרך.
● מדוע הפסיק המחלץ מהמסיבה ברעים לענות להורים מודאגים?
● מה גרם למחבלי חמאס לנטוש את אחד המושבים בלי לפגוע בשום אזרח?
● למי החליטה אמא מאופקים למסור את הרובה של בנה הפצוע?
● כיצד הצליחו כוחות ההצלה להבין מה מתרחש בתחנת המשטרה בשדרות?
הוצאת סלע מאיר
מאת: ניצה אראל
תיאור: ישראלים רבים זוכרים אותם: חבורות קטנות של צעירים בחוצות הערים נושאים כרזות מרגיזות, מחלקים כרוזים מקוממים, נכנסים לעימותים מילוליים ולעתים אף מותקפים באלימות על ידי עוברים ושבים. העיתונות גינתה אותם כבוגדים, הממסד רדף אותם. ככאלה – כמנודים וכבוגדים – התקבעו אנשי "הארגון הסוציאליסטי הישראלי – מצפן" בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
מי היו הישראלים שהיו מוכנים לצאת אל מחוץ למחנה הלאומי? מה דחף אותם להתעמת עם בני משפחה, חברים ומכרים? מה היה אופייה של תנועת מצפן אשר אליה הצטרפו, ומדוע עוררה רוגז כה רב בקרב הישראלים-היהודים?
מצפן נולדה פעמיים: בפעם הראשונה בשנת 1962 על ידי קבוצת פורשים מהמפלגה הקומוניסטית הישראלית אשר מחו כנגד היגררותה של מפלגה זו אחר ברית המועצות; בפעם השנייה לאחר מלחמת 67', אז משכה אליה התנועה הקטנה עשרות צעירים ישראלים מוכי הלם מהכיבוש הישראלי של השטחים המיושבים בפלסטינים, ועמם בני נוער יהודים מחו"ל שהגיעו למצפן, נישאים על גלי ההתלהבות מ"מרד הסטודנטים" של 68' ומהרעיונות האוטופיים של "השמאל החדש". על יסודות אלה – הפנטזיה המשיחית בדבר פריצתה של מהפכה סוציאליסטית עולמית והמצפון ההומניסטי אשר לא אפשר השלמה עם הכיבוש – נבנתה מצפן.
חברי מצפן רצו לתקן את החברה הישראלית ואת העולם כולו. האם צדקו בניתוחיהם התיאורטיים? מדוע נכשלו ביישומם הפוליטי? הדיון במצפן הנו קשה ובעייתי עבור החברה הישראלית, אבל האם למרות זאת חלחלו מסרי התנועה אל השיח הציבורי של ימינו? עם שאלות אלה ואחרות מתמודדת ניצה אראל בספרה המרתק מצפן – המצפון והפנטזיה.
רסלינג
מאת: מאירה וייס
תיאור: "שתמותי בקבר של היטלר השחור", אמרתי ליודיתה שגרה לידנו ולמדה בכיתה שלי. "וגם את", הוספתי את נוריתה לקללה.
אחר כך שתיהן באמת מתו. את נוריתה לקח אמבולנס, ומיד אחר כך גם את יודיתה, שאבא שלה כבר מת קודם, בהפצצה על תל אביב, ואימא שלה מתה גם, ישר אחרי יודיתה, אחרי שהפיצה שמועות שהמשפחה שלי הדביקה את יודיתה ואת נוריתה בחיידקים של השיתוק של עפרה.
גם אותן אף אחד לא זכר ואף אחד לא דיבר עליהן אחרי שמתו. וגם את הילדות שמתו אחר כך. וגם את האח של גידי שהלך לאיבוד בוורשה.
אף אחד לא זוכר את הילדים המתים.
באוגוסט 1950 הבתים בתל אביב להטו מחום, ופחד עמד בהם. שנה קודם לכן ילדים, ובעיקר תינוקות, החלו לחלות במחלה מסתורית ולמות בכאב. ב-6 באוגוסט 1950 מתה מאותה מחלה עפרה קליין, אחותה של מאירה. עפרה הייתה בת שנה ורבע, מאירה בת שנתיים וחצי. עכשיו היא יודעת שהגיע הזמן לספר את מה שלא סופר. הגיע הזמן לחשוף את הצל שליווה אותה כל חייה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אברהם שטרנברג
תיאור: ימי העלייה הגדולה לאחר קום המדינה ומלחמת השחרור. שערי המדינה נפתחים למאות אלפי עולים מכל הגלויות המגיעים באוניות ובמטוסים.
המחנות והמעברות מתמלאים עד אפס מקום. דוחק, צפיפות, תת־תזונה ומחלות באוהלים ובבדונים. ובארץ – מחסור בכוחות רפואיים, באחיות, באנשי מינהל ובמקומות אשפוז.
אנשי השירות הרפואי לעולה ואנשי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית נאבקים בכל אלה ובוראים יש מאין במסירות רבה, מרחיבים את השירות, מגדילים את העזרה – ויכולים.
על כל אלה מסופר בדפים אלה בספר בהיקלט עם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לב גרינברג, דניאל דה מלאך
תיאור: הספר התיישבות והתנגדות בישראל/פלסטין: סוגיות נבחרות ואירועים היסטוריים במבט ארוך טווח מציג תפיסה חדשה, דינמית והקשרית, של ההתיישבות הציונית ושל ההתנגדות הפלסטינית לה לאורך מאה שנה. מאמרי הספר הם פרי דיונים בקבוצת חשיבה שפעלה במכון ון ליר בשנים 2017–2019 וכללה חוקרות וחוקרים מתחומי הסוציולוגיה, ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, הכלכלה, המשפט, מדע המדינה ותכנון ערים. הקבוצה התמקדה בדינמיקה של היחסים בין היהודים לפלסטינים מתוך תשומת לב לנקודות מפנה היסטוריות; ואגב ניסיון להתמודד עם מגבלותיהם של רבים מהניתוחים הקולוניאליים-התיישבותיים, שתופסים את המבנה החברתי כיציב וקבוע במידה רבה.
האסופה כוללת מבוא המציג מתווה תיאורטי רחב, ושמונה מאמרים היסטוריים – החל ממאמרם של דניאל דה מלאך ולב גרינברג על התגובה להקמת משטר המנדט הבריטי; עבור במאמריהן של אריז' סבאע'-ח'ורי ושל הימת זועבי על המעבר ממדינה קולוניאלית בריטית למדינת המתיישבים היהודית; וכלה במאמרים שעוסקים בעשורים שלאחר מכן: ארז צפדיה מתאר שלושה גלי התיישבות בערי הפיתוח; אורן שלמה מנתח את הכפפת האוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים בשנות האלפיים; גדי אלגזי, מנצור נסאסרה ונעמן טל מציגים שלוש נקודות מבט שונות ומשלימות על ההתיישבות היהודית בנגב/נקב ועל ההתנגדות הפלסטינית להתיישבות זו משנות החמישים ועד שנות השבעים.
הספר רואה אור בימים שבהם הפרויקט הציוני חווה שבר עמוק ואופן התפתחותו בעתיד לוט בערפל. הוא אינו מתיימר כמובן לקבוע מסמרות בסוגיית הדינמיקה של ההתיישבות הציונית וההתנגדות הפלסטינית, לא ברמה התיאורטית ולא ברמה ההיסטורית. תחת זאת מוצע לראות בו קריאה להתבוננות מחודשת על הפרויקט הציוני – בעבר, בהווה וגם בעתיד, וכן הזמנה למחקר שיבחן ברוח הגישה הביקורתית את ההתיישבות וההתנגדות כתופעות שזורות זו בזו העומדות, בצדק, בלב הדיון הציבורי.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: שרה מענית
תיאור: השנים הראשונות של המדינה היו שנים שהתאפיינו בהדרה סמויה של נשים מהתחום הציבורי ומתחומי היצירה. נרטיב גברי שלט בכינונה של הזהות הלאומית העברית, והוא ייעד לגבר את מרכז הבמה ולאישה הותיר תפקיד משני כ"עזר כנגדו". הסיפורת הישראלית נענתה לנרטיב הלאומי והעמידה במרכזה את דיוקנו של יליד הארץ, הצבר, הלוחם, האשכנזי, ההטרוסקסואל - גיבור המתמודד עם המציאות והאתגרים שבפניהם עמדה המדינה הצעירה. הדיוקן הנשי עוצב כדיוקן האישה המחכה בבית לגבר שיחזור מכיבוש הארץ במלחמה ובעבודה; משימתה העיקרית הייתה להמשיך את השושלת וליצור דור חדש של צברים.הכתיבה הנשית נדחקה לשוליים. בכל תחומי היצירה הספרותית היה מספרן של היצירות שנכתבו על ידי נשים זעום, במיוחד בסוגה שנחשבה לסוגה מובילה - סוגת הרומן והנובלה. בין השנים 1948-1962 ראו אור רק כ-18 רומנים שנכתבו על ידי נשים. הספר שלפניכם עוסק ב-12 ספרים שהעמידו במרכזם את דיוקן האישה הישראלית, ספרים אשר נכתבו על ידי סופרות ששמותיהן ויצירותיהן נשכחו במהלך השנים כמעט לחלוטין: חמדה אלון, טובה אליצור, אביבה ברושי, יעל דיין, בתיה כהנא, הרצליה רז, אורה שם אור, מרים שנייד, רינה שרב ושושנה שרירא. קשה למצוא את היצירות הנידונות בספר על מדפי הספריות ומחקר הספרות התעלם מקיומן עד כדי מחיקתן. תוך כדי עיון מפורט בספרות זאת שרה מענית מתארת את קבלת הפנים שערכה להן, עם צאתן לאור, הביקורת בעיתוני התקופה שהיו למעשה שופרות אידאולוגיים ופוליטיים.
רסלינג
מאת: יאיר דואר
תיאור: על הרקע להחלטה על הקמת האחזויות הנח"ל בשנת 1951; על המדיניות של הקמת ההאחזויות וקביעת מיקומן באזורים הוגנים, בשנים 1967-1951; סיפורה של כל אחת מ-35 ההאחזויות שהוקמו בתקופה זו, וסיפוריהם של 17 יישובי הנח"ל, שהוקמו בשנים אלו על ידי גרעיני הנח"ל, בעת שירותם בצה"ל.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אביחי כהן
תיאור: בליל ה-14 במאי 1967 החלה מצרים במפתיע להעביר כוחות צבא גדולים לקדמת סיני, עובדה שהעמידה את ישראל בפני איום ביטחוני חמור ביותר. ההנהגה הביטחונית בראשות לוי אשכול ויצחק רבין הבינה שהאסטרטגיה של שימור ההרתעה באמצעות מדיניות תגמול אקטיבית לא עמדה במבחן. ב-23 במאי 1967 נטל הרמטכ"ל רבין על עצמו אחריות אישית לאירועים ואמר לסגנו עזר ויצמן: "אני סיבכתי את מדינת ישראל בגלל טעויות שעשיתי לפני המלחמה". על אילו טעויות דיבר רבין? האם רבין לא החמיר עם עצמו יתר על המידה? מה היה חלקו של ראש הממשלה ושר הביטחון במצב החדש שנוצר? האם ההנהגה בישראל הייתה "שבויה" בנורמות ודרכי פעולה שעוצבו עוד בתקופת בן גוריון? ספרו של אביחי כהן, גבולות ההרתעה, מבקש לתת מענה על שאלות אלה ורבות אחרות. כהן, אשר מציג בפני הקוראים מחקר חדשני ומרתק על אודות מדיניות הביטחון והתגמול הישראלית בעשור השני לקיומה, מסתמך בעיקר על מקורות ראשוניים וסוקר באופן קולח ומרתק את הנושא. מחקרו של כהן עוקב באופן שיטתי אחר פעולות התגמול העיקריות באותה תקופה, הן מההיבט המבצעי והן מההיבט המדיני, כל זאת תוך כדי התייחסות ליחסים המורכבים בין הדרג המדיני והצבאי באותה תקופה. ניתוחן של סוגיות אלה, אשר נבחנות בדגש על הקשר בינן לבין ההתפתחויות שהובילו למלחמת 1967, שופכות אור על שאלת המחקר המרכזית המוצגת בספר: הקשר בין מדיניות הביטחון השוטף באותה תקופה, תהליך ההסלמה והאירועים שהובילו בסופו של דבר למלחמת 1967. מדובר במחקר יסודי ומעמיק המבוסס ברובו על מחקר ארכיוני נרחב. הספר, אשר מהווה תרומה משמעותית להבנת פרק היסטורי משמעותי בתולדותיה של מדינת ישראל, חשוב גם כיום להבנת האתגרים הביטחוניים העומדים בפני ישראל ודרכי ההתמודדות עמם
רסלינג
מאת: אלי אברהמי
תיאור: בשפע הגדול של המחקרים, המאמרים והפרסומים הרואים אור בנושאי הקיבוץ, ניכר זה מכבר חסרונו של לקסיקון הקיבוץ. הקיבוץ, אותה יצירת חיים מיוחדת ומסקרנת שכה רבים בינינו חוו וחווים במסלול חייהם בארץ, עובר בשנים האחרונות שינויים רבים, בחלקם מפליגים.
בחצרות הקיבוצים הוותיקים חיים היום נכדיהם וניניהם של המייסדים. תופעה יוצאת דופן בישובים קטנים (בל נשכח שגם הקיבוץ הגדול ביותר הוא בסופו של דבר יישוב קטן) תופעה המצביעה על חיוניותו של הקיבוץ על אף מספידו הרבים. מהו אם כן הקיבוץ? מה היו עקרונותיו וערכיו? מה היה פועלו בעבר ואילו כוחות פועלים בקרבו ומעצבים את דמותו כיום? בעידן של שינויים כה מהירים דומה שיש צורך חיוני לעצור ולאצור בספר אחד את כל מה שהיה חשוב, מיוחד ואופייני בקיבוץ לדורותיו. כבר עכשיו, בדור הצעיר שנולד וגדל בקיבוץ המושג "לינה משותפת" כבר כמעט שאינו אומר דבר. אצל חברי הקיבוץ הצעירים, מושגים שהיו לחם חוקם של חברי הקיבוץ, אינם טעונים עוד באותו מסען אסוציאטיבי ורגשי שנושאים עמם החברים הוותיקים: "מחסן בגדים'', "תקציב הנעלה" "אספקה קטנה" ואפילו "סידור עבודה" כבר אינם מה שהיו פעם, ובחלקם עברו כליל מן העולם.
הלקסיקון, המכיל יותר מ-300 ערכים, הוא רב-תחומי: היסטורי ועכשווי ופורס את מקורותיו, התפתחותו, מבנהו, ערכיו ועקרונותיו של הקיבוץ. כמובן, אין הוא מכיל אלא את התמצית שבתמצית. כדי להקיף את מלוא ערכיו היתה נדרשת אנציקלופדיה.
רשימת כל הקיבוצים, מפת פריסתם בארץ ורשימת קריאה מומלצת בנושאי הקיבוץ, משלימים את הלקסיקון.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יעקב עובד
תיאור: עדות האחים הינו מחקר מקיף על תולדות תנועת ה"ברודרהוף", תנועה קומונאלית דתית-נוצרית שראשיתה בגרמניה וישוביה מצויים כיום בארצות הברית ובאנגליה.
קומונות הברודרהוף שונות מהקיבוצים בישראל, אולם שאלות האדם בחברה וחיפושי הדרך לקיום חברה שיתופית, בתוך עולם אינדיבידואליסטי משותפים להם. שכן אלו הן סוגיות אוניברסליות שאינן מוגבלות לבני דת או לאום מסויים.
הספר מגולל יריעה רחבה של תולדות ה"ברודרהוף" במשך 75 שנה. יש בו סקירה מרתקת על היווצרות התנועה בשנות העשרים בגרמניה ועד ימינו אלה במחצית שנות ה- 90.
תנועה חברתית שיתופית אינה יודעת מנוחה ונחלה אלא נתונה תדיר במסה ומעש, כך גם ב"ברודרהוף" כפי שעולה מספר זה.
הקוראים המבקשים ללמוד פרק בחדשנות חברתית, יעקבו בעניין רב אחרי קורותיה של תנועה זו והתנסותה בקיום "חברה אחרת" בתוככי משטרים זרים ומנוכרים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: ראובן פדהצור
תיאור: הספר ניצחון המבוכה מתחקה אחר תהליכי קביעת המדיניות בממשלת אשכול בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים. המאפיינים הבולטים של תהליכים אלה היו מבוכה והיעדר כיוון פעולה ברור. מקורה של המבוכה היה בצורך להתמודד, זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה, עם הגדרה מחודשת של האינטרסים הלאומיים; כיבושי מלחמת ששת הימים העמידו את מקבלי ההחלטות בפני הצורך לגבש מדיניות ברמה האסטרטגית. הם נדרשו להכריע, בתוך זמן קצר וללא הכנה מוקדמת, בשלוש סוגיות אסטרטגיות מרכזיות: נסיון לפתור את הבעיה הפלסטינית; גיבוש מפת גבולות חדשה; ועיצוב מדיניות ההתיישבות בשטחים הכבושים. בספר נחשף לראשונה המישור הלא פורמאלי של תהליך קביעת המדיניות. בהתבסס על מקורות ראשוניים ועל מסמכים שלא ראו אור עד היום, משורטטת תמונת האמת של מה שנעשה מאחורי הקלעים בממשלת אשכול. נחשפות דרכי ושיטות הפעולה של המעטים שבאמת קבעו את המדיניות. קבוצה קטנה של מחליטים, שמנתה את אלון, דיין, גלילי ואשכול, הוליכה לא פעם את הממשלה כולה לאמץ החלטות שרוב שריה התנגדו להן מלכתחילה. הספר חושף את השימוש המניפולטיבי במידע מסווג והעלמתו מפני רוב שרי הממשלה; את שיתוף הפעולה בין אלון למתנחלים הראשונים ברמת הגולן ולקבוצתו של הרב לוינגר, שהתיישבה בחברון ללא אישור הממשלה; את מאבקי הכוח והחיכוכים האישיים בין ארבעת קובעי המדיניות המרכזיים; את המגעים החשאיים עם המלך חוסיין; ואת ההכרעה בין האופציה הפלסטינית לאופציה הירדנית, שהובילה לשינוי מהותי בבסיסה של "תוכנית אלון". קשה להבין ולהסביר את התהליכים שהובילו להסכמי השלום עם מצרים וירדן ול"הסכמי אוסלו" עם הפלסטינים מבלי להכיר ולהבין את הרקע להם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהחלטותיה ובמעשיה של ממשלת לוי אשכול. ספר זה מוקדש לתיאורה, לניתוחה ולנסיון להסביר את התקופה הקריטית שלאחר מלחמת ששת הימים, זו התקופה אשר שינתה את מהלך ההסטוריה של המזרח התיכון ואשר השפעתה על חייהם, ומותם, של בני הלאומים המאכלסים אותו היתה, ועודה, מכרעת.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: שמעון גולן
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח את עמדותיהם ופעולותיהם של הזרמים האקטיביסטיים ביישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופה הקריטית - מייד לאחר תום מלחמת-העולם השנייה - משהגיעו האקטיביסטים ביישוב המאורגן למסקנה, כי לשם השגת מטרות הציונות יהיה צורך לצרף את דרך המאבק המזוין לדרכי המאבק האחרות בשלטון הבריטי.
בספר נבחנים המשותף והנבדל בין הגופים האקטיביסטיים ביישוב המאורגן - האקטיביסטים במפא"י והתנועה לאחדות העבודה- לבין האקטיביסטים שפרשו ממרות היישוב המאורגן והתנועה הציונית - אצ"ל ולח"י, וכן בין הגופים האקטיביסטיים בכל אחד משני הזרמים הללו. כמו כן נבדקו הגורמים שאיפשרו את שיתוף הפעולה המבצעי ביניהם במסגרת ''תנועת המרי העברי" והגורמים שהביאו לפירוקה של תנועה זו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלי צור
תיאור: הספר לא יוכלו בלעדינו - עמדות מפ"ם בשאלות חוץ ובטחון, 1948 - 1956 מתאר מפלגה, שרבים מבכירי כוחות המגן של המדינה שבדרך ושל מדינת ישראל היו חבריה, שהאמינה כי ביכולתה להתוות דרך בשאלות מבנה הצבא וביחסי צבא - חברה בישראל. כמפלגה שבשורותיה התאחד כל השמאל הציוני, לחמה מפ"ם למען עיצוב מדיניות החוץ של ישראל, ברוח השקפת העולם שטופחה בשורותיה. שלושה חוקרים תרמו ממחקריהם לקובץ זה:
פרופ' אלון קדיש חקר את הבסיס התיאורטי של העמדות הבטחוניות של מפ"ם.
גידי אילת תיאר במחקרו הראשוני את מוסדות מפ"ם, שקישרו בינה לבין חבריה במדים ולבין הוועדות שעיצבו את עמדותיה בנושאי המלחמה. ד"ר שאול פז פרש בפני הקורא את תפישת עולמה של מפ"ם בשאלות מדיניות החוץ, וניסיונותיה להשפיע על הדיפלומטיה הישראלית. ערך את הספר ד"ר אלי צור. לא יוכלו בלעדינו הוא המשך של הקובץ "השמאל המאוחד", שראה אור בשנת 1991 בעריכת פרופ' אלקנה מרגלית בהוצאת "יד יערי".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ברוך כנרי
תיאור: ספר זה הוא ספר קורותיו של יצחק טבנקין בארץ. סיפור חייו של טבנקין וקורות ההגשמה הציונית בארץ ישראל משולבים זה בזה ללא הפרד. טבנקין היה מחבורת המייסדים של אחדות העבודה ההיסטורית וממקימיה העיקריים של הסתדרות העובדים הכללית. היה לו חלק מכריע בהקמת תנועה ארצית של קיבוצים. הוא שהפך את תנועת 'החלוץ' במרכז אירופה ובמזרחה מתנועת נוער לתנועת 'עם' מגשימה, והוא שהעלה את רעיון העבודה והאימונים (השיבולים והחרב) – הקמת הפלמ"ח – והפך אותו מחזון למציאות. הוא גם היה מהשוקדים המרכזיים על טיפוח תרבות חיים יהודית-קיבוצית שהייתה לסמל ל'ישראליות' במאמץ ליצור עם יהודי משוחרר מסימני גלותו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתאוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריוןמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: דניאל דורון
תיאור: ספר שמתאר את היקף ואת חומרת הבעיות האזרחיות – הכלכליות והחברתיות - המאיימות על ישראל נוסף על אתגרי הביטחון. הספר מתבסס על ההנחה שלפיה כדי להבין את בעיותינו החמורות כיום יש לחזור אל ראשית ההיסטוריה של התנועה הציונית ותחילת פועלה בארץ בראשית המאה שעברה, אז עוצבו השקפת העולם, המבנים המוסדיים, דרכי ההתנהלות וההסדרים הכלכליים שהעמיקו את העוני והשחיתו את המערכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות. כל אלה, בגלגוליהם השונים, ממשיכים לפעול עד היום וממשיכים לגבות מחיר כבד מהכלכלה ומהחברה בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שמואל שפירא
תיאור: "הפנדמיה הבאה תקרה מהר בהרבה ממה שחושבים... העולם של ימינו כמעט מזמין פנדמיות. אנו גרים בערי ענק צפופות במיוחד, והמרחב מרושת בקווים של חברות תעופה יעילות, זולות, המטיסות נוסעים בצפיפות רבה". מלחמות חשפו בדרך כלל צדדים יפים בהוויה הישראלית: אחדות לאומית, הזדהות, התנדבות ועזרה לזולת. מגפת הקורונה, לעומת זאת, הציפה את כל הרע והעלוב: חוסר משילות, עיגולי פינות, הסתרה, תחמנות, חוסר דוגמה אישית, פוליטיזציית יתר, אגואיזם קיצוני ושבטיות. ככל שחלף הזמן ופחת העניין, פשטו הגיבורים לרגע את מדיהם וחזרו לקוטנם הטבעי. זהו סיפור של טובים מול רעים ושל חכמים מול חכמים פחות, סיפור על מסירות נפש בצד אדישות ואפתיות ועל חזון מול אפרוריות ורדידות. פרופ' שמואל שפירא, שכיהן במשך שמונה שנים כראש המכון הביולוגי והוביל את התוכנית לפיתוח החיסון הישראלי, לא הופתע מהמגפה ונערך לקראתה בצורה מקצועית ככל האפשר, אולם דבר לא הכין אותו לקרקס שהתרחש לנגד עיניו. גם הוא, כמו רבים מאיתנו, התבונן נכוחה במציאות ולא האמין למראה עיניו ולמשמע אוזניו. את תחושותיו ומסקנותיו הוא מעלה בספר זה בציניות המתובלת בלא מעט הומור, וגם בלא מעט עצב. אף על פי כן הוא אינו מפנה אצבעות מאשימות מדי ואינו קורא לעריפת ראשים. הוא מציע פשוט להסיק מסקנות ולהפיק לקחים, ובמהרה. זהו סיפור שמשמש תמרור אזהרה; לא כדי לבוא אחר כך ולהגיד "אמרתי לכם" (עד כמה שזה מפתה), אלא פשוט על מנת שעם בוא הפנדמיה הבאה, שבוא תבוא, לא נמצא את עצמנו שוב באותו מצב, או חלילה במצב גרוע עוד יותר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: נתנאל אלינסון
תיאור: ארץ ישראל איננה מולדתו של העם היהודי. הארץ שתוארה כ״זבת חלב ודבש״ היא למעשה אחת הארצות הגרועות בעולם להתיישבות, וכאילו לא די בכך, השבטיות הישראלית גרמה לפילוג פעם אחר פעם. אז איך בכל זאת דווקא לידת העם בגלות, מיקומה של הארץ והשבטיות יכולים להפוך לסיכוי הגדול של העם הזה? התשובה טמונה בסודה של הישראליות. קיצור תולדות הישראליות עורך מסע היסטורי חדשני ומפתיע, שבאמצעותו הוא מנסה להבין את המושג הרחב שנקרא ״ישראליות״. במהלך המסע נקבל תשובות לשאלות רבות שמשפיעות על החברה הישראלית כיום: מה הן ארבע המהפכות ששינו בצורה דרמטית את פני העם היהודי בעת החדשה? מהו שורש הוויכוח בין השמאל לימין בישראל? כיצד אזורי הארץ השונים עיצבו את אופי האנשים שחיו בהם? מדוע פחדה כל כך הציונות מאזורי ההר של ארץ ישראל? למה היו מי שחיפשו את השורשים הכנעניים שלנו ולאיזו מטרה? והשאלה המטרידה מכול: מדוע מדינות היהודים שהיו כאן בעבר תמיד קרסו בשנות ה-70 להקמתן?
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אופיר טובול
תיאור: קול התור הוא ספר ראשון מסוגו העוסק בהגות ציונית מסורתית-ספרדית, חדשה וישנה. הספר מבקש להמשיג ולהנכיח את תפיסת העולם הציונית הייחודית שעומדת בבסיסו של ציבור לאומי-מסורתי ולקשור אותה אל מסורת ארוכת שנים של הגות, הנהגה וסדר יום. הוא עושה זאת באמצעות עשרים וחמש דמויות שפעלו במאתיים השנים האחרונות, ודרכן הוא בוחן את ישראל של ההווה ושל העתיד. קול התור ממלא חלל חסר במדף הספרים הציוני, חלל שבכוחו להעשיר את הידע בנוגע למקורות הציונות ולעורר השראה במי שחפץ בבניית קומה נוספת במפעל הציוני – קומה מרווחת שמושיטה יד לשלום בינינו ועם שכנינו. קריאה בספר כמוה כמסע אל לבה הפועם של הישראליות החדשה, אל רחשי הלב של המחנה הלאומי-מסורתי המכונה לא אחת "הרוב הדומם". אפשר שבכוחו של מסע זה להציע "מערכת הפעלה" חדשה למדינת ישראל של ימינו".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אפרים חירם
תיאור: סיפורו של אפרים חירם המוכר לכל כפיחוטקה, מגלם את גורלם של יהודי אירופה, שואה אכזרית ותקומה מפוארת. זהו סיפור דרמטי מאין כמותו, של ילד שהוברח מגטו ורשה רגע לפני שהחלו הגירושים למחנות ההשמדה. שנתיים וחצי עבד במשק של משפחה פולנית בזהות בדויה שלא נתגלתה. עלה לארץ ב־1946 בגיל 12, התנדב לצנחנים. ב־1956, כעבור עשר שנים בלבד, צנח במיתלה כמפקד מחלקת צנחנים. הצרפתים הצניחו לגדוד שתי מרגמות 120 מילימטר, פיחוטקה תפעל אותן בהצלחה רבה שהצילה חיי לוחמים. עמד להשתחרר וללכת ללימודים באוניברסיטה, אך שוכנע בפגישה מקרית עם אריק שרון להישאר בצבא. העיתונאי המוכשר, ישראל הראל, כתב על כך בעיתון הארץ במאמר שכותרתו הייתה ״אשרי הלהבה״. פיחוטקה הקים גדוד צנחנים מצטיין, 202 גידל בגדוד דורות של מפקדים צעירים ששירתו יחד באותו פרק זמן של שנתיים ראשונות בגדוד. לימים צמחו מהם חמישה אלופי משנה, ארבעה תתי אלופים, שני אלופים ושני רמטכ"לים. הוא הקים את אוגדה 91 בצפון והיה ראשון מפקדיה. חיסל את הפתחלנד, שלא קיים יותר כבר למעלה מחמישים שנה. הוביל את לוחמיו במרבית שדות הקרב של הארץ שלנו. אלפי חיילים ששירתו תחת פיקודו זוכרים אותו כמפקד נועז, מקורי, שהסתער על אויב שהמטיר אש, יחד עם לוחמיו. הוא לא שלח אותם, חָלַק איתם את הסיכונים גם כשהיה מפקד אוגדה. אחרי שסיים את שירותו, נבחר לראש הרשות של רמת השרון. כיהן שתי קדנציות, עשר שנים. ביצע פרויקטים שהיתה בהם פריצת דרך. פיחוטקה היה נערץ על ידי לוחמיו כמו גם על ידי מרבית התושבים. זהו ספר של פטריוט ישראלי, מיוחד ונדיר. ספר שיקרא בנשימה עצורה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דן שיפטן
תיאור: במקביל לסכסוך הישראלי-ערבי משמש "עניין פלסטין" מוקד ליריבות חריפה בזירה הבינערבית ולמעורבותן של המעצמות. חשיבות מיוחדת נודעת למאבק המר והממושך, המתנהל בין המשטר ההאשמי לבין התנועה הלאומית הפלסטינית. למאבק זה, הניטש, בסופו של חשבון, על האדנות בשטחים שמשני עברי נהר הירדן, השלכות מרחיקות-לכת על מעמדה של מדינת ישראל, על בטחונה ועל סיכוייה לכונן הסדר בינה לבין מדינות ערב. ספרו של דן שיפטן עוסק ביחסי הגומלין המורכבים בין שלושת הגורמים הללו - הישוב היהודי ומדינת ישראל; המשטר בעמאן; התנועה הלאומית הפלסטינית. הוא חושף את הרציפות המאפיינת את האינטרסים הלאומיים של מרכיבי המשולש הזה במשך שני דורות ומעלה, מימי המלך עבדאללה, המופתי חאג'- אמין אל-חוסיני ובן-גוריון, עד לתקופתם של המלך חוסין, יאסר ערפאת וממשלות המערך; את העימות הסטרוקטורלי בין המשטר ההאשמי לבין התנועה הלאומית הפלסטינית; את שותפות האינטרסים בין ישראל לבין המשטר בעמאן; את העימות בין התנועה הלאומית הפלסטינית לבין המפעל הציוני. הספר מציג את שתי החלופות העיקריות שבפניהן ניצבו קברניטיה של ישראל במשך ארבעים השנים האחרונות- "האופציה הירדנית" ו"האופציה הפלסטינית"- על רקע אילוציה של מערכת היחסים הבינ-ערביים ומעורבותו של המעצמות. הוא מסביר את העדפת "האופ¬ציה הירדנית" ועומד על הגורמים המקיימים אותה זה עשרות שנים, למרות אכזבות מרות ומכשולים קשים. העמדת הדברים בפרספקטיבה היסטורית, בצירוף ניתוח המעודכן לשנת 1986, תורמים להבנת השלב הנוכחי של המציאות המדינית באיזור. פרספקטיבה זו מצביעה על התקווה, כי הקרקע בה נעוצים שורשיו של הסכסוך עשויה גם דן שיפטן חוקר שנים רבות את יחסי ישראל-ערב- תחילה במסגרת מכון שילוח באוניברסיטת תל-אביב ובשנים האחרונות במסגרת המכון לחקר כוח המגן ביד-טבנקין ובמכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים. בחמש-עשרה השנים האחרונות פירסם מחקרים רבים בנושאים אלה. בימים אלה עומד להופיע גם ספר שכתב על מדיניותה של מצרים בתקופת מלחמת ההתשה.
מאת: אורן יפתחאל
תיאור: מה הקשר בין עוצמה ואדמה? כיצד משפיע המרחב על יחסים חברתיים ופוליטיים, ולהיפך? כיצד מסבירות תשובות לשאלות אלה את המרחב היהודי/פלסטיני שנוצר בארץ? בסדרה של מחקרים ביקורתיים ופורצי דרך המשתרעים על פני מעל לשני עשורים מדובב אורן יפתחאל את המרחב הפוליטי, הכלכלי והחברתי. מחקרים אלה, אשר חלקם הגדול מכונס כאן לראשונה בעברית, מאירים את תהליך עיצוב האתנוקרטיה הישראלית ואת "זחילתה" לעבר משטר אפרטהייד. בשפה בהירה וקולחת, ותוך כדי שימוש בכלים הביקורתיים של מדעי החברה והרוח, מציב יפתחאל (עם שותפיו) מראה מחקרית, עובדתית ופרשנית מכאיבה אל מול פניה של החברה בישראל/פלסטין; כל זאת לצד מגוון אפשרויות לתיקון פוליטי, חברתי ומרחבי. פרקי הספר מציגים סדרה של נקודות מבט מקוריות וביטויים חדשניים אשר אותם טבע יפתחאל במחקריו, כגון: "אתנוקרטיה", "אזורים שבורים", "מיעוט במילכוד", "מעמד-אתני", "ספֶָר פנימי", "ספריפריה"; "העיר האפורה", "הפרמ"ה", "אפרטהייד זוחל", "הלכת הנגב המת", "דחיקוּת אורבנית" ועוד. חלקו הראשון של הספר מציג ניתוחים מושגיים, מערכתיים ובינלאומיים; החלק השני מתמקד במאבקים בין קבוצות וזהויות לאומיות, אתניות ומעמדיות, כגון מזרחים, קיבוצים, בדווים, ערבים-פלסטינים וצעירים, ואילו החלק השלישי מתמודד עם עיצוב העתיד המרחבי והפוליטי בארץ המסוכסכת.
רסלינג
הצג עוד תוצאות